שאלות על כלכלה.

יש לי שאלות על כלכלה ואשמח אם מישהו יוכל לעזור לי.

1. מה זה אופציות Put?

2. מה זה תעודת סל צמודת זהב?

3. אם הזהב יעלה ב-1,000 אחוז או 1,500 אחוז או 2,000 אחוז או משהו, האם הדבר יגרור אחריו עליית ערך של המתכות היקרות האחרות במאות אחוזים?

4. אינפלציה נמוכה זאת אומרת דפלציה?

5. מה גורם לדפלציה?

6. שמעתי פעם ששוויו הכספי של עסק הוא בערך פי ארבע או חמש ממחזור העסקים השנתי שלו. זה נכון?

7. ברגע שוורן באפט ימות, זה לא אומר שחברת ברקשייר האת'ווי לא תהיה שווה כלום?

8. לפני זמן מה שמעתי שיש דבר כזה "הכוחות הפועלים בשוק". מה זה "הכוחות הפועלים בשוק"? זה חשוב?

9. כשהמצב בבורסה רע אז מדד הפחד אמור לעלות, נכון? רציתי לשאול-האם יכול להיות דבר כזה שהמצב בבורסה יכול להיות כל-כך רע עד כדי כך שלא רק שכל הבורסה תרד, אלא שאפילו מדד הפחד ירד? כאילו, למרות שהבורסה תרד, מה שלכאורה אמור לגרום למדד הפחד לעלות. כי כאילו, קריסת הבורסה תהיה עד כדי כך דרמטית שאפילו מדד הפחד ירד ביחד עם כל שאר הבורסה. תרחיש שכזה הוא בגדר אפשרי?

10. באיזה דלק משתמשות רכבות?

11. באיזה דלק משתמשות ספינות?

12. מה לעזאזל קרה בשוק המתכות היקרות ב-2021? כלומר, זה מדהים שצדקתי ככה (חזיתי את כל המתכות היקרות כבר ב-2017 ובגיל 19), אבל אין לי שמץ של מושג מה קרה שם. מישהו יכול להסביר לי?
 
לכידת אינטרנט_11-7-2023_17454_www.tapuz.co.il.jpeg
1. "תעודת סל שעולה באותו יחס כמו הזהב. מקביל לרכישת זהב, רק בלי התעסקות עם שודדים".

תעודת סל צמודת זהב זאת תעודה שאומרת שבבעלותי זהב?

כי שמעתי שרוב התעודות האלו מדברות על זהב שעוד לא נכרה באמת אלא רק מצפים שייכרה בעתיד, כך שכשייגמר הזהב במחצבי הזהב, התעודות האלו יאבדו את כל ערכן, חוץ מאשר תעודות שמעידות על בעלות על זהב ושמגובות בזהב אמיתי שכבר באמת נכרה ומוחזק היכנשהו. או שאני מתבלבל עם סוג אחר של תעודה/נייר ערך?

2. "לרוב כן, אך פחות".

ברור שפחות. אך אם הזהב עולה באלף, אלף וחמש מאות או אלפיים אחוז, אז כנראה שעדיין ניתן לצפות לעלייה של מאות אחוזים בחלק מהמתכות היקרות האחרות.

אם כי בכל מקרה אני כבר לא עוסק בעליות קטנות ועלובות רק של מאות אחוזים. כיום אני כבר מתעסק רק בעליות של מאות אלפי ומיליוני אחוזים. כבר סיפרתי לך שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, נכון?

3. שמעתי שיש רק מדינה אחת בעולם שיש בה דפלציה במקום אינפלציה וזאת ערב הסעודית? למה יש אצלם דפלציה?

4. מה המצב "הנכון"? דפלציה, אינפלציה או באמצע? (כלומר לא דפלציה ולא אינפלציה).

5. מתי עדיף וכדאי למדינה שלמטבע שלה יהיה ערך נמוך?

6. מתי עדיף וכדאי למדינה שלמטבע שלה יהיה ערך גבוה?

7. מנין לך ההבנה שלך בכלכלה ופיננסים? סופרמן למד תואר בניהול פיננסי, שזאת השכלה כלכלית ופיננסית פתאטית לחלוטין. אפילו לא תואר ראשון בכלכלה. הקשר שלך לתחום, על פניו, נראה קלוש עוד יותר.

8. הבנתי שאתה וסופרמן תומכי האסכולה האוסטרית ובניגוד לזרמים המרכזיים כיום בכלכלה? איך אתם יודעים שאתם בצד הנכון? ההשכלה הכלכלית והפיננסית שלכם לא משהו בכלל. האם שקלתם בדעתכם שאם הייתם רוכשים השכלה כלכלית רצינית, לדוגמה תארים ראשון ושני בכלכלה, פתאום כל התפיסה שלכם הייתה משתנה והייתם הופכים לקיינסיאנים או מונוטוריסטים?

9. אני מבין בקפיטליזם/סוציאליזם/קומוניזם. לא באוסטרים/קיינסיאניזם/מונוטוריזם. אני לא יודע עד כמה אתה מכיר/ידועות לך עמדותיי הכלכליות, אבל בהנחה שאתה מכיר ויודע, אז מה אני? אוסטרי, קיינסיאני או מונוטוריסטי?

10. "שילוב של:
עלייה בביקוש למטבע, עקב ביקוש לאג"ח, מניות, או לסחורה מבוקשת שנמכרת במטבע זה
היצף של סחורות הגורם לירידת מחירן
וספקולנטים שלוקחים פוזיציה חזקה".

וגם אם הכלכלה צומחת אבל המדינה לא מדפיסה עוד כסף :unsure:

11. "כן.
אחרי ירידה יש לרוב תיקון.
אם הירידה דרמטית מהצפוי, אנשים יהפכו פוזיציה וישקיעו בציפיה לתיקון, כתחזית שתגשים את עצמה"

המדד גם "צמוד" למניות מסוימות. אם הקריסה כל-כך גדולה עד כדי כך שהחברות האלו ולכן המניות האלו נמחקות מהמסחר, מה יקרה אז למדד הפחד? מה קורה למדד צמוד מניות ברגע שהמניות והחברות נמחקות מהמסחר?

12. באיזה דלק משתמשים אוטובוסים?

13. "אם חזית אתה זה שצריך להסביר".

:(

14. מהו בית החולים הפסיכיאטרי הכי טוב ברוסיה?

15. יש מטבעות קריפטו שיש בתוכן עוד מטבעות קריפטו?

16. המטאוורס בטח יתפוס חזק בשנים הקרובות. אני מניח שישתמשו שם בכסף בשביל לקנות דברים. בטח קריפטו. אבל זה בטח לא יהיה ככה פשוט. זה בטח לא יהיה "ישר כסף" או "ישר קריפטו". בטח יהיה "משהו באמצע", ייעודי בשביל המטאוורס. אסימונים. והאסימונים יהיו מוגבלים. בטח לא יכולים להיות אינסוף אסימונים כי אז לא יהיה להם שום ערך. אז יהיו אסימונים. בטח כבר יש אסימונים. בשביל המטאוורס. אפילו שלמטאוורס עוד לא הייתה את "הפריצה שלו". אז אפילו שלמטאוורס עוד לא הייתה את "הפריצה שלו", הוא כבר קיים. והאסימונים קיימים. והם עולים כסף. קונים אותם בכסף אמיתי. בטח בקריפטו. אז כאילו...אני מניח שמה שאני שואל זה...מי החברה האינטרנטית/הטכנולוגית שמייצרת את האסימונים בשביל המטאוורס? כי אחרי שלמטאוורס תהיה את "הפריצה הגדולה שלו", הביקוש לאסימונים נורא יגדל, מה שיעלה משמעותית את ערכם, מה שיעלה משמעותית את ערכה של החברה האינטרנטית-טכנולוגית-מטאוורסית שמייצרת את האסימונים בשביל המטאוורס מה שאומר שצריך להשקיע בה ו/או לקנות מלא אסימונים לפני שערכם יגדל. אז שוב פעם, אני מניח שמה שאני שואל אותך, זה מי החברה או החברות שמייצרות את האסימונים בשביל המטאוורס? או שכהרגלי אני פשוט כל-כך חכם בכאלו רמות מטורפות שככל הנראה כמו עם השאלה הקודמת, אני שוב פעם מקדים את זמני, עוד אין אסימונים למטאוורס ולכן אין חברה של אסימונים למטאוורס?

17. ואם כבר הוזכרה חוכמתי האדירה, הנוטה להקדים את זמנה בעשרות, מאות ואלפי שנים, אז בעתיד, כנראה איפשהו שם בין 2030 ל-2070, כנראה יהיה את התחום הזה של חציבת מחצבים בחלל? כשהחלליות ינחתו על אסטרואידים בתנועה ו/או כוכבים אחרים, יחצבו מחצבים ויחזרו איתם לכדור הארץ? והחברה ו/או החברות שיעשו את זה כנראה יהיו שוות מאות מיליארדים ואפילו טריליוני דולרים? וכרגע הן או לא קיימות או לא שוות כלום אז...אני עוד פעם בדרך ללמצוא דברים שיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים? רק שהפעם זה ייקח עשרות שנים במקום הדברים הנוכחיים שמצאתי ושיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים רק בכמה שנים?

אז בכל מקרה, ובהנחה שהן בכלל כבר קיימות עכשיו ולא הקדמתי את זמני יותר מידי, וברור שאם הן קיימות כבר עכשיו אז ברור שהן לא שוות כלום כי כל התחום הזה עדיין לא קיים אבל עדיין, אפילו שעוד אין דבר כזה חציבת מחצבים בחלל, האם חברות חציבת המחצבים בחלל כבר לפחות קיימות, אפילו שאין להן שום פעילות כי התחום עוד לא קיים? איך קוראים להן? מי הן החברות האלו?

18. מהן חברות המחשוב הקוואנטי? (החברות האלו, אני יודע שכבר קיימות כבר עכשיו). איך קוראים להן? מי מהן תתרסק בגדול ומי בעוד עשר/עשרים/שלושים שנה תהיה שווה טריליון/שני טריליון/שלוש טריליון דולר?

19. האם אתה עומד לנצל את היכרותך איתי כדי לכתוב עליי ביוגרפיה חושפנית שתימכר במיליוני עותקים? אל תעשה את זה. אני אולי הבן-אדם היחיד בעולם שיותר מגניב, מוכשר ומדהים מאילון מאסק; ואולי נפלה בחלקך הפריבילגיה היוקרתית להכיר אותי היכרות אישית וממושכת, ועל כך אין ספק שאלוהים אוהב אותך אהבה גדולה מאוד, אבל אני רוצה להיות זה שיכתוב את הספרים עליי. לא אף-אחד אחר.
 

ai27

Well-known member
1. "תעודת סל שעולה באותו יחס כמו הזהב. מקביל לרכישת זהב, רק בלי התעסקות עם שודדים".
תעודת סל צמודת זהב זאת תעודה שאומרת שבבעלותי זהב?
כי שמעתי שרוב התעודות האלו מדברות על זהב שעוד לא נכרה באמת אלא רק מצפים שייכרה בעתיד, כך שכשייגמר הזהב במחצבי הזהב, התעודות האלו יאבדו את כל ערכן, חוץ מאשר תעודות שמעידות על בעלות על זהב ושמגובות בזהב אמיתי שכבר באמת נכרה ומוחזק היכנשהו. או שאני מתבלבל עם סוג אחר של תעודה/נייר ערך?
היא תעודה שמי שבבעלותו זהב (וכספת) או מכרה זהב מנפיק.
זה בעצם 2 סוגי תעודות - האחת מקבילה לבעלות על זהב (שאתה יכול למכור)
והשנייה שמקבילה לרכישה עתידית של זהב במחיר השוק היום (כך שהמכרה מקבל הכנסה ידועה, ובתאריך המדובר אתה תקבל את הזהב שיכרה)
אם הזהב יגמר בפתאומיות, עשוי להיווצר בלאגן אדיר - אבל זה לא באמת דבר שיכול לקרות, אלא אם המכרה נכבש ע"י צבא זר שלא מכיר בהתחייבות.
מה שקורה באופן שוטף, זה שהתפוקה מתדרדרת - והמכרה מצמצם מכירת התחייבויות עתידיות בהתאם (ובכל מקרה הוא מוכר עתידית רק חלק מהכרייה העתידית - כדי להבטיח שיהיה לו כסף לתשלום המשכורות, כך שלא יכולה להיווצר בעיה גם מהתדלדלות מהירה).
בעיה תיאורתית אחרת יכולה לנבוע מרגולציה: אם עוברת חקיקה האוסרת על שימוש בציאניד למשל (כדי להפחית הזרמת ציאניד למי התהום) - אז תפוקת המכרה יכולה לצנוח במהירות. אבל גם זה דבר שלרוב יודעים מראש ונערכים אליו
2. "לרוב כן, אך פחות".
ברור שפחות. אך אם הזהב עולה באלף, אלף וחמש מאות או אלפיים אחוז, אז כנראה שעדיין ניתן לצפות לעלייה של מאות אחוזים בחלק מהמתכות היקרות האחרות.
כן. כי אנשים משקיעים בהם במקביל.
זה כמו שעלייה של ביטקויין מובילה לעלייה בשאר המטבעות הדיגיטלים.
אם כי בכל מקרה אני כבר לא עוסק בעליות קטנות ועלובות רק של מאות אחוזים. כיום אני כבר מתעסק רק בעליות של מאות אלפי ומיליוני אחוזים. כבר סיפרתי לך שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, נכון?
כן. הגעתם כבר לדלוזיות בתואר שלך?
3. שמעתי שיש רק מדינה אחת בעולם שיש בה דפלציה במקום אינפלציה וזאת ערב הסעודית? למה יש אצלם דפלציה?
ממש לא - למעשה בין 2013 ועד 2020 - בחלקים גדולים מהעולם הייתה דיפלציה,
כי סין ייצרה יותר ויותר דברים זולים - ודחפה את המחירים למטה.
הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית ל0 כדי לעודד ביקושים שיחזירו את האינפלציה לטווח המבוקש (סביב 2%) אבל זה פשוט לא עבד.
4. מה המצב "הנכון"? דפלציה, אינפלציה או באמצע? (כלומר לא דפלציה ולא אינפלציה).
היעד האופטימלי הוא אינפלציה מתונה: בין 1% ל3%
זה למשל היעד של בנק ישראל.
(היעד של 3% נקבע ע"י מילטון פרידמן ככלל-אצבע)
5. מתי עדיף וכדאי למדינה שלמטבע שלה יהיה ערך נמוך?
ליצואנים זה עדיף, ולכן אם הממשלה והבנק המרכזי רוצים לעודד ייצוא - הם יפעלו להוריד את שער המטבע
בכך הם בעצם מעלים אינםלציה ומורידים משכורות, כדי לעודד ייצוא.
מדינות מזרח אסייתיות עשו מניפולציה כזו בעבר - לפחות עד שזה הוביל למשבר.
6. מתי עדיף וכדאי למדינה שלמטבע שלה יהיה ערך גבוה?
אם ערך המטבע גבוה - זה מוריד את המחיר של מוצרים מיובאים. לכן אם מדינה מנסה להפחית אינפלציה, זה מה שהיא תעשה.
המחיר הוא כמובן - פגיעה בייצוא ובתעשיה המקומית שמתחרה במוצרים המיובאים.
7. מנין לך ההבנה שלך בכלכלה ופיננסים? סופרמן למד תואר בניהול פיננסי, שזאת השכלה כלכלית ופיננסית פתאטית לחלוטין. אפילו לא תואר ראשון בכלכלה. הקשר שלך לתחום, על פניו, נראה קלוש עוד יותר.
יש לי אינטלגציה גבוהה ואני זוכר מה שלמדתי.
תואר בניהול פיננסי זה מעולה אם רוצים לעבוד בתחום. אם אתה לא מדופלם לא יתייחסו אליך.
8. הבנתי שאתה וסופרמן תומכי האסכולה האוסטרית ובניגוד לזרמים המרכזיים כיום בכלכלה?
הבנת לא נכון. האסכולה האוסטרית (הצמדה למתכות) היא מאוד ישנה ולא עדכנית.
אני די תומך בדעות הכלכליות של מילטון פרידמן: קפיטליזם, התערבות מינימלית בכלכלה, לצד ניהול מטבע לא-מגובה-זהב ע"י בנק מרכזי (כאשר הדרישה ממנו היא להתעלם ממיתונים, ולפעול ליציבות מחירים באופן כמעט בלעדי).
ההנחה של מילטון פרידמן היא שבנק מרכזי יכול לפעול באופן בלתי-תלוי, לטובת אזרחי המדינה.
אם הנחה זו נסתרת, החלופה האוסטרית (או חלופה דיגיטלית מעודכנת) עשוייה להיות עדיפה,
אך שים לב - שהדולר לא נחלש מול מטבעות אחרים, מה שמחזק את טענתו של מילטון פרידמן
איך אתם יודעים שאתם בצד הנכון? ההשכלה הכלכלית והפיננסית שלכם לא משהו בכלל. האם שקלתם בדעתכם שאם הייתם רוכשים השכלה כלכלית רצינית, לדוגמה תארים ראשון ושני בכלכלה, פתאום כל התפיסה שלכם הייתה משתנה והייתם הופכים לקיינסיאנים או מונוטוריסטים?
מה הטעם בזה? הרי אני לא עובד בתחום.
מכיוון שלמדתי את טיעוני כל הצדדים, והבנתי את הסיבות והטיעונים, יש לי מספיק הבנה בתחום, הרבה מעבר לצרכי
9. אני מבין בקפיטליזם/סוציאליזם/קומוניזם. לא באוסטרים/קיינסיאניזם/מונוטוריזם. אני לא יודע עד כמה אתה מכיר/ידועות לך עמדותיי הכלכליות, אבל בהנחה שאתה מכיר ויודע, אז מה אני? אוסטרי, קיינסיאני או מונוטוריסטי?
לא יודע מה אתה מבין. תצטרך אתה לספר לי.
אני יודע שאתה אוהב לכתוב המון,
נסה לכתוב תמציתי
10. "שילוב של:
עלייה בביקוש למטבע, עקב ביקוש לאג"ח, מניות, או לסחורה מבוקשת שנמכרת במטבע זה
היצף של סחורות הגורם לירידת מחירן
וספקולנטים שלוקחים פוזיציה חזקה".
וגם אם הכלכלה צומחת אבל המדינה לא מדפיסה עוד כסף :unsure:
אתה סותר את עצמך. בשיטה הכלכלית המודרנית, הצמיחה מייצרת עוד ערך, עוד השקעות שמשתלם ללוות עבורם - ולכן עוד כסף.
לכן צמיחה תמיד מלווה ביצירת כסף, ומיתון מלווה בבלימת ההדפסה.

העיוות הקיינסיאני - הוא לכפות הדפסת כסף, למרות שיש מיתון והזדמנויות ההשקעה הצטמצמו - מה שמוביל לתופעת שרואים באירופה ויפן: השקעה אנטי-כלכלית, ומיתון שנמשך עשורים, ומזין את עצמו.
11. "כן.
אחרי ירידה יש לרוב תיקון.
אם הירידה דרמטית מהצפוי, אנשים יהפכו פוזיציה וישקיעו בציפיה לתיקון, כתחזית שתגשים את עצמה"
המדד גם "צמוד" למניות מסוימות. אם הקריסה כל-כך גדולה עד כדי כך שהחברות האלו ולכן המניות האלו נמחקות מהמסחר, מה יקרה אז למדד הפחד? מה קורה למדד צמוד מניות ברגע שהמניות והחברות נמחקות מהמסחר?
המניות נמחקות מהמסחר במדד המוביל(ת"א 35, ת"א 125) - אבל הן נשארות במדד היתר.
מדד צמוד מניות יעבור להצמד למניות אחרות ברגע שהן יעברו למדד היתר.
אבל כפי שאמרתי - אם הירידה דרמטית מהצפוי - זה דווקא יגרום לאנשים להחליף פוזיציה.
הרי גם אם מכפילי הרווח ירדו - עדיין צפוי רוווח, ולכן עדיין יש שווי.
אם יורדים מתחת לשווי מסויים - יתכן שהחברה תעבור לפירוק: יתחילו למכור נכסים (נדל"ן בבעלות החברה למשל)
12. באיזה דלק משתמשים אוטובוסים?
דיזל או חשמל.
13. "אם חזית אתה זה שצריך להסביר".
אכן - ולא הסברת
14. מהו בית החולים הפסיכיאטרי הכי טוב ברוסיה?
שאל רוסים
15. יש מטבעות קריפטו שיש בתוכן עוד מטבעות קריפטו?
בערך - יש מטבעות קריפטו שאין להן אלגוריתם עצמי - והם מסתמכים על בלוקצ'יין של איטריום או ביטקויין למשל.
16. המטאוורס
היות והכל מתנהל כשוק פנימי של החברה - הוא יכול להתנהל בשרתי החברה.
אם חוששים שהם ניתנים לפריצה, משתלם לחברה להשתמש בבלוקצ'יין של איטריום (הכי אמינים) כדי לייצר עבורם מטבע סחיר.
17. ואם כבר הוזכרה חוכמתי האדירה, הנוטה להקדים את זמנה בעשרות, מאות ואלפי שנים, אז בעתיד, כנראה איפשהו שם בין 2030 ל-2070, כנראה יהיה את התחום הזה של חציבת מחצבים בחלל? כשהחלליות ינחתו על אסטרואידים בתנועה ו/או כוכבים אחרים, יחצבו מחצבים ויחזרו איתם לכדור הארץ?
האמת שנחשפתי לזה לפני 25 שנה.
שים לב שלנחות על כוכבים ופלנטות זה יקר להחריד ומאוד לא משתלם,
כריית אסטרואידים בהחלט יכול להיות מאוד משתלם, מרגע שישתלטו על הבעיות של ניהול-מרחוק, עם תכנה מספיק טובה (מה שריסק את החללית "בראשית").

אבל - העיסוק בחלל יקר להחריד.
אני יכול להציע לך איך לכרות כמות אדירה של משאבים בהרבה פחות מאלפית ההשקעה הדרושה לשלוח חללית 200 מליון ק"מ לחגורת האסטרואידים
ממש זיל הזול
והחברה ו/או החברות שיעשו את זה כנראה יהיו שוות מאות מיליארדים ואפילו טריליוני דולרים? וכרגע הן או לא קיימות או לא שוות כלום
היחידה שיש לה פוטנציאל לזה היא חברה של איילון מאסק.
אז...אני עוד פעם בדרך ללמצוא דברים שיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים? רק שהפעם זה ייקח עשרות שנים במקום הדברים הנוכחיים שמצאתי ושיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים רק בכמה שנים?
יקח עשרות שנים רק לטוס ולחזור מחגורת האסטרואידים.
אז זה לא יהיה "כמה שנים".
אבל,
אם אתה רציני תוכל לסייע לגיוס כספים ולפתוח חברה שתרוויח הרבה יותר מהחברה שדיברת עליה.
נראה שתצטרך את עזרתי כדי להבין את הפוטנציאל האדיר.
אפילו שאין להן שום פעילות כי התחום עוד לא קיים? איך קוראים להן? מי הן החברות האלו?
SPACEX,
של איילון מאסק
18. מהן חברות המחשוב הקוואנטי? (החברות האלו, אני יודע שכבר קיימות כבר עכשיו). איך קוראים להן? מי מהן תתרסק בגדול ומי בעוד עשר/עשרים/שלושים שנה תהיה שווה טריליון/שני טריליון/שלוש טריליון דולר?
לא יודע. השאלה היא האם מדובר בכלל ביוזמה עם פוטנציאל.
אם היה - ככל הנראה היית רואה את חברות השבבים עטות על התחום, ובכל מקרה, כשהטכנולוגיה תבשיל זה מה שיקרה.
19. האם אתה עומד לנצל את היכרותך איתי כדי לכתוב עליי ביוגרפיה חושפנית שתימכר במיליוני עותקים? אל תעשה את זה. אני אולי הבן-אדם היחיד בעולם שיותר מגניב, מוכשר ומדהים מאילון מאסק; ואולי נפלה בחלקך הפריבילגיה היוקרתית להכיר אותי היכרות אישית וממושכת
לא תודה.
אבל,
אתה בהחלט מראה סימנים למגלומניה - וזה אומר שעם הכשרה מספיק טובה אולי תגמור בכלא או בניהול.
בהצלחה.

ונגיד את זה ככה - כיון שאין לך נטייה סאדיסטית, היו לי מנהלים גרועים בהרבה ממך,
ואשמח לנהל תחתך, אם תצליח לגייס כסף.
 
היא תעודה שמי שבבעלותו זהב (וכספת) או מכרה זהב מנפיק.
זה בעצם 2 סוגי תעודות - האחת מקבילה לבעלות על זהב (שאתה יכול למכור)
והשנייה שמקבילה לרכישה עתידית של זהב במחיר השוק היום (כך שהמכרה מקבל הכנסה ידועה, ובתאריך המדובר אתה תקבל את הזהב שיכרה)
אם הזהב יגמר בפתאומיות, עשוי להיווצר בלאגן אדיר - אבל זה לא באמת דבר שיכול לקרות, אלא אם המכרה נכבש ע"י צבא זר שלא מכיר בהתחייבות.
מה שקורה באופן שוטף, זה שהתפוקה מתדרדרת - והמכרה מצמצם מכירת התחייבויות עתידיות בהתאם (ובכל מקרה הוא מוכר עתידית רק חלק מהכרייה העתידית - כדי להבטיח שיהיה לו כסף לתשלום המשכורות, כך שלא יכולה להיווצר בעיה גם מהתדלדלות מהירה).
בעיה תיאורתית אחרת יכולה לנבוע מרגולציה: אם עוברת חקיקה האוסרת על שימוש בציאניד למשל (כדי להפחית הזרמת ציאניד למי התהום) - אז תפוקת המכרה יכולה לצנוח במהירות. אבל גם זה דבר שלרוב יודעים מראש ונערכים אליו
1. לדעתי בכלל, ובאופן כללי, מלכתחילה, לא צריך להנפיק ולמכור תעודות המעידות על בעלות על זהב, מחצבים אחרים, או כל דבר כלשהו, מבלי שיש כבר עכשיו את הדברים האלו בפועל. לדעתי בכלל לא צריך למכור תעודות המעידות על בעלות בהתבסס על ההנחה שהמחצבים שמדובר עליהם בתעודות בכמויות שמדובר עליהן בתעודות ייחצבו בעתיד, בין אם צפויות או לא צפויות בעיות ובין אם המחצבים קיימים או לא קיימים מתחת לאדמה ואם ייחצבו או לא.

כל הטריקים והשטיקים שדיברת עליהם של איך ניירות ערך שאינם מגובים בזהב ו/או מחצבים אחרים לא יכולים לאבד את כל ערכם, בטח שלא במהירות או בגלל "התייבשות" מכרה ומה שלא יהיה, זה הכול טוב ויפה, אבל לדעתי, מכירת ניירות ערך המעידים על בעלות של מה שאיננו עדיין בבעלותנו אלא מעריכים שיהיה, בלי קשר לשאלה אם בסוף באמת יהיה או לא יהיה, לדעתי זה לבדו ובפני עצמו "טריק" ו"שטיק" ומשהו לא לגיטימי.

זה לא מרגיש טוב. זה לא נשמע טוב. זה לא נראה טוב. הרי זה ברור שכל הרעיון הומצא על-מנת להשיג רווח מהיר ובהתבסס על עבודה שעוד לא התרחשה, חציבה שעוד לא התרחשה, ומחצבים שאינם עדיין מצויים ברשותנו.

מה דעתך?

האם אתה מסכים שזה לא בסדר? שזה לא לגיטימי? שזה צריך להיות לא חוקי? (כי לדעתי זה צריך להיות לא חוקי).
כן. כי אנשים משקיעים בהם במקביל.
זה כמו שעלייה של ביטקויין מובילה לעלייה בשאר המטבעות הדיגיטלים.
2. בהתבסס על נתונים היסטוריים, מה המתכת היקרה שמחירה הוא בעל הקורלציה החזקה ביותר למחיר הזהב?
כן. הגעתם כבר לדלוזיות בתואר שלך?
3. בסוף כל מה שאני חוזה שיעלה במאות אלפי ומיליוני אחוזים באמת יעלה ככה ואז אני אגיד לך שחזיתי את הדברים האלו כולל הוכחות שבאמת דיברתי על הדברים האלו בזמן אמיתי. ביום ההוא, אני מצפה ממך שתתנצל על כל מה שאמרת עליי לאורך השנים.
ממש לא - למעשה בין 2013 ועד 2020 - בחלקים גדולים מהעולם הייתה דיפלציה,
כי סין ייצרה יותר ויותר דברים זולים - ודחפה את המחירים למטה.
הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית ל0 כדי לעודד ביקושים שיחזירו את האינפלציה לטווח המבוקש (סביב 2%) אבל זה פשוט לא עבד.
4. התמונה הזאת מראה שערב הסעודית היא המדינה הכמעט יחידה בעולם עם דפלציה:

World Inflation Rate 2019 - אינפלציה – ויקיפדיה (wikipedia.org)
היעד האופטימלי הוא אינפלציה מתונה: בין 1% ל3%
5. למה? למה זה הדבר הנכון? למה לא אינפלציה גבוהה יותר לדוגמה? או לא אינפלציה ולא דפלציה? או דפלציה?

עכשיו כשאני חושב על זה, זה גם קשור לכמה חזק אנחנו רוצים את המטבע, נכון? וכמה חזק אנחנו רוצים את המטבע, זה קשור לכמה אנחנו רוצים לייבא ו/או לייצא, כן?

ai27! אני מבין! הכול מתחבר לי! :D
ליצואנים זה עדיף, ולכן אם הממשלה והבנק המרכזי רוצים לעודד ייצוא - הם יפעלו להוריד את שער המטבע
בכך הם בעצם מעלים אינםלציה ומורידים משכורות, כדי לעודד ייצוא.
מדינות מזרח אסייתיות עשו מניפולציה כזו בעבר - לפחות עד שזה הוביל למשבר.
6. למה ליצואנים כדאי ערך מטבע נמוך?
אם ערך המטבע גבוה - זה מוריד את המחיר של מוצרים מיובאים. לכן אם מדינה מנסה להפחית אינפלציה, זה מה שהיא תעשה.
המחיר הוא כמובן - פגיעה בייצוא ובתעשיה המקומית שמתחרה במוצרים המיובאים.
7. הבנתי. אז כאילו, אצלנו לדוגמה, בישראל, שאנחנו מדינה קטנה שלא מייצרת המון ולכן אין לה הרבה מה לייצא, כשבאותו הזמן אנחנו מדינה קטנה שקשה לה לייצר ולהכין מספיק בשביל עצמה, אז אנחנו מייבאים הרבה, אז מה שלנו הכי כדאי ועדיף הוא...ערך מטבע גבוה?

8. ואז כדאי לנו אינפלציה נמוכה?

9. או אפילו דפלציה?
יש לי אינטלגציה גבוהה ואני זוכר מה שלמדתי.
תואר בניהול פיננסי זה מעולה אם רוצים לעבוד בתחום. אם אתה לא מדופלם לא יתייחסו אליך.
10. בכל מקרה, בהתחשב בהיותי מאור פז, הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, כמובן שאני למעשה צריך לנהל את השיחה הזאת עם מישהו שיש לו תואר בכלכלה ממש, ולא רק תואר בכלכלה, אלא שלוש תארים בכלכלה. כלומר דוקטורט בכלכלה. ושכל שלושת התארים שלו בכלכלה הם מאוניברסיטת הארוורד. בגלל שאנחנו חיים בעולם דפוק ומקולקל, אז עליי לנהל שיחות כאלו עם אנשים חצי-מבינים בעלי קשרים קלושים בלבד לתחום, כמו סופרמן וכמוך. סה"כ אפשר להגיד שיצאת מורווח מכמה שהעולם דפוק. בבוא הזמן, כאשר אתעשר ואתפרסם והעולם יבין את ערכי העצום, כמובן שימצאו לי את האדם הנכון בעבורי בשביל לנהל איתו שיחות כלכליות-פילוסופיות מורכבות על כלכלה ופיננסים. כנראה פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הארוורד שדובר עברית ושגר ומלמד/חוקר כאן בישראל, באחת האוניברסיטאות בארץ.

באשר לעניין שאני מגלה בפיזיקה, מצבי כבר טוב יותר, ולחלוטין במקרה וללא שהמערכת זיהתה את ערכי העצום והצמידה לי מיוזמתה אדם מתאים, קרה לי והכרתי ו"נפלתי" על חוקר פיזיקה מאוניברסיטת תל אביב שאיתו אני דן ממושכות על השטויות של איינשטיין, הפיזיקה הנכונה, ומסע בזמן.
הבנת לא נכון. האסכולה האוסטרית (הצמדה למתכות) היא מאוד ישנה ולא עדכנית.
11. האסכולה האוסטרית תומכת בהצמדת המטבע למתכות יקרות?

12. האם יש אסכולה אוסטרית חדשה ועדכנית? נגיד לדוגמה...ניאו-אוסטרים?
אני די תומך בדעות הכלכליות של מילטון פרידמן: קפיטליזם
13. גם אני בעד קפיטליזם! :geek:
התערבות מינימלית בכלכלה
14. לא חושב שצריך התערבות מינימאלית, אבל צריך התערבות נמוכה :)
לצד ניהול מטבע לא-מגובה-זהב ע"י בנק מרכזי (כאשר הדרישה ממנו היא להתעלם ממיתונים, ולפעול ליציבות מחירים באופן כמעט בלעדי).
15. לא :mad:

המטבע צריך להיות עשוי התוצר (מתכות שונות שיכולות להתאים), עד כמה שאפשר, בכמה כלכלות ומדינות שאפשר. הבעיה היא שאי-אפשר ליישם את השיטה הזאת בכל העולם כי בסוף ייגמרו המתכות המתאימות.

כאשר את זה לא יהיה אפשר יותר, כי ייגמר, אז במדינות וכלכלות שכבר לא נשאר בשבילן, אז צריך לעבור לכסף המגובה במתכות יקרות ו/או לא-יקרות.

כך אנחנו קושרים קשר חזק, מהותי ושאיננו פילוסופי-רעיוני בלבד במהותו ובעיקרו, בין הערך לבין הכסף, כך שהכסף אינו יכול לאבד את ערכו, לפחות לא באותה המידה כמו בכלכלות כסף פיאט.

מה שאתה כתבת פחות מתאים בגלל הציפייה מאנשים ומהבנק המרכזי לאחריות, שיקולים וכדומה'. אנשים הם הרי טיפשים ולא ניתן לסמוך עליהם. כל מרווח תמרון שנשאר, בהכרח ינוצל, כמובן שלא בכוונה אבל בכל זאת, לכדי טעויות שהאנשים ומקבלי ההחלטות יעשו בכסילותם בעקבות מה שאיינשטיין קרא לה "אינסופיותה של הטיפשות האנושית". לכן צריך להשאיר מרחב תמרון כמה שיותר קטן, כי כל מרחב טעות, כמעט בהכרח יהפוך למרחב טעות.

16. מי הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20? ג'ון מיינרד קיינס, הוגה הקיינסיאניזם, או מילטון פרידמן, הוגה המוניטריזם? זה אחד משניהם, נכון?

17. לדעתי, אני מעריך שאהיה הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-21, מה דעתך?

18. כדי ללמוד ולהבין את הקיינסיאניזם, עליי לקרוא את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" מאת ג'ון מיינרד קיינס. כדי ללמוד ולהבין את המונטריזם, עליי לקרוא את "קפיטליזם וחירות" של מילטון פרידמן. אבל איזה ספר עליי לקרוא כדי ללמוד ולהבין את האסכולה האוסטרית? מה "התנ"ך" שלהם?

19. האם יהיה סביר להניח שמייסד האסכולה האוסטרית, קרל מנגר, הוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-19 למעט קרל מרקס?
ההנחה של מילטון פרידמן היא שבנק מרכזי יכול לפעול באופן בלתי-תלוי, לטובת אזרחי המדינה.
20. לא. מכיוון שהכלכלה, הפוליטיקה, החברה, החינוך והתרבות הן תוצר זה של זה ורצף אחד ארוך, אז צריך סוג מסוים של כלכלה, פוליטיקה, חברה, חינוך ותרבות בשביל ליצור בנק מרכזי שיכול לפעול באופן בלתי-תלוי לטובת אזרחי המדינה, וכמעט אף כלכלה, פוליטיקה, חברה, חינוך ותרבות של כמעט אף מדינה בעולם הן אינן מה שהן צריכות להיות כדי ליצור בנק מרכזי "טוב" כפי מה שדיבר עליו מילטון פרידמן, ועל כן אף בנק מרכזי בעולם של כמעט אף מדינה בעולם איננו כזה. מילטון פרידמן טועה.
אם הנחה זו נסתרת, החלופה האוסטרית (או חלופה דיגיטלית מעודכנת) עשוייה להיות עדיפה,
אך שים לב - שהדולר לא נחלש מול מטבעות אחרים, מה שמחזק את טענתו של מילטון פרידמן
21. לא. הדולר הולך להתרסק חזק מאוד וכואב מאוד. זה היה צריך לקרות כבר קודם אך לא קרה בעקבות תקלות בכלכלה. על כן, ברוב הגדול של המקרים לא ניתן לסמוך על הבנק המרכזי, ולכן מילטון פרידמן טועה והמוניטריזם עצמו טועה כפי מה שהקיינסיאניזם טעה לפניו וכפי מה שהאסכולה האוסטרית טעתה לפניו.

וכל זה גורם לי לתהות לעצמי-האם בצורה דומה לאיך שהשפל הגדול הראשון גרם לאובדן אמונה באסכולות הכלכליות המקובלות והוביל להולדת האסכולה הקיינסיאנית, שאחר כך הכזיבה בעקבות כישלונה להסביר את הסטגפלציה בארצות הברית בשנות השבעים וגרמה להולדת האסכולה המונוטריסטית, השפל הגדול השני יוביל לאובדן אמונה באסכולות הכלכליות המקובלות כיום, ובמיוחד זאת העיקרית שבהן, המונוטיריסטית, ויפתח את הדרך לאסכולות כלכליות חדשות? לדעתי כן.

תחילת השפל הגדול השני תסמן את נפילתה של האסכולה המוניטיריסטית ושל נביא השקר ההוא, מילטון פרידמן, ותסלול את הדרך לייסודן של אסכולות כלכליות חדשות שיהיו מתקדמות יותר, מקיפות יותר, הוליסטיות יותר ואקלקטיות יותר מאי-פעם בעבר, ובראשן-האסכולה הפזית.

כי אתה מבין, גאונותי הפיננסית האדירה, הגדולה ביותר שנצפתה בכל הזמנים, אינה באה לידי ביטוי רק ביכולות ההשקעה שלי, העולות על יכולות ההשקעה של וורן באפט פי עשרות אלפים, אלא גם בכך שכשהייתי בן 17 כתבתי ופיתחתי את מה שדווקא דיברתי איתכם עליו בפורום "אקטואליה" ופורום "בורסה ושוק ההון" הרבה פחות-אסכולה כלכלית חדשה פרי עטי.
 

ai27

Well-known member
1. לדעתי בכלל, ובאופן כללי, מלכתחילה, לא צריך להנפיק ולמכור תעודות המעידות על בעלות על זהב, מחצבים אחרים, או כל דבר כלשהו, מבלי שיש כבר עכשיו את הדברים האלו בפועל.
מה ההבדל?
הם מוכרים בעלות עתידית של זהב
על זהב שיופק באותו תאריך
באותה שיטה כל בעל עסק יכול להבטיח את הוצאותיו בשנה הקרובה, ע"י רכישת אופציות לתאריך הקניה, וכך להימנע ממכירה בהפסד.
זה לא מרגיש טוב. זה לא נשמע טוב. זה לא נראה טוב. הרי זה ברור שכל הרעיון הומצא על-מנת להשיג רווח מהיר ובהתבסס על עבודה שעוד לא התרחשה, חציבה שעוד לא התרחשה, ומחצבים שאינם עדיין מצויים ברשותנו.
ברור שלא
הרי רווח לא תשיג ככה. זה הומצא כגידור. טיפשים מהמרים בזה, כמו שהם מהמרים על כל דבר
האם אתה מסכים שזה לא בסדר? שזה לא לגיטימי? שזה צריך להיות לא חוקי? (כי לדעתי זה צריך להיות לא חוקי).
אל תהיה קומוניסט.
יש הצעה לעשות מס נמוך על רכישת אופציות, שתהרוס את ענף ההימורים שמתבסס עליו
2. בהתבסס על נתונים היסטוריים, מה המתכת היקרה שמחירה הוא בעל הקורלציה החזקה ביותר למחיר הזהב?
לא יודע.
3. בסוף כל מה שאני חוזה שיעלה במאות אלפי ומיליוני אחוזים באמת יעלה ככה
אתה בחור נחמד ואני לא אוהב שאתה מדבר כמו משוגע. סתם הורס לך
4. התמונה הזאת מראה שערב הסעודית היא המדינה הכמעט יחידה בעולם עם דפלציה:
לא ברור למה שנה זו דווקא.
יפן הייתה בדיפלציה מתונה הרבה שנים
1689268884332.png
5. למה? למה זה הדבר הנכון?
לעסקים ולאנשים טוב לדעת מה הקצב ולא טוב שהוא משתולל. כשהאינפלציה גבוהה המחירים עולים וכולם רופים אחרי חיסכון אמין אחרת הכסף שלהם יעלם.
דיפציה מובילה לתופעה של "אגירת מטבע" (כמו שאגרו זהב פעם), זה מוציא את המטבע מהמסחר, ולכן כאילו טוב, אבל אחרי כמה שנים פתאום כולם מוציאים באותו זמן את המטבע שנאגר.
בנוסף בזמן הזה נוצרו בעיות כרוניות,
שמגלים רק כשנגמלים מהדיפלציה, ויש קריסה.
עכשיו כשאני חושב על זה, זה גם קשור לכמה חזק אנחנו רוצים את המטבע, נכון? וכמה חזק אנחנו רוצים את המטבע, זה קשור לכמה אנחנו רוצים לייבא ו/או לייצא, כן?
ai27! אני מבין! הכול מתחבר לי! :D
אנחנו לא באמת רוצים ליצא או ליבא. אנחנו רוצים צמיחה עקבית לאורך זמן. היצוא והיבוא תומכים בזה, אך הם לא העיקר.
6. למה ליצואנים כדאי ערך מטבע נמוך?
כי אז המחיר שבו מייצאים יורד. למעשה גם שכר העבודה יורד, ואיתו כל ייצור מקומי.
7. הבנתי. אז כאילו, אצלנו לדוגמה, בישראל, שאנחנו מדינה קטנה שלא מייצרת המון ולכן אין לה הרבה מה לייצא, כשבאותו הזמן אנחנו מדינה קטנה שקשה לה לייצר ולהכין מספיק בשביל עצמה, אז אנחנו מייבאים הרבה,
אנחנו מייצאים המון הייטק. הרבה יותר מהייבוא
8. ואז כדאי לנו אינפלציה נמוכה?
9. או אפילו דפלציה?
תמיד כדאי אינפלציה ביעד.
10. בכל מקרה, בהתחשב בהיותי מאור פז, הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים,
נסה לא לדבר כמו משוגע
11. האסכולה האוסטרית תומכת בהצמדת המטבע למתכות יקרות?
כן. חוסר אמון מוחלט בפקידים,מדינות, ופוליטיקאים
12. האם יש אסכולה אוסטרית חדשה ועדכנית? נגיד לדוגמה...ניאו-אוסטרים?
הלוואי. דובר פעם על תעודת סל של סל המתכות או אפילו כלל הסחורות, ולייצא מטבע עולמי מזה
ואז הנפקתו כמטבע תהיה ניאו אוסטרית
אבל זה לא קורה.
13. גם אני בעד קפיטליזם! :geek:
14. לא חושב שצריך התערבות מינימאלית, אבל צריך התערבות נמוכה :)
מה ההבדל?
אז אתה ניאו-אוסטרי. לא שולל
אבל תזכור שזה מעביר את התמקדות הכחכלה לענף הכריה (שם הערך נוצר), וזה למעשה אנטי-כלכלי.
שמת לב מה קרה עם הביטקוין
מה שאתה כתבת פחות מתאים בגלל הציפייה מאנשים ומהבנק המרכזי לאחריות, שיקולים וכדומה'. אנשים הם הרי טיפשים ולא ניתן לסמוך עליהם. כל מרווח תמרון שנשאר, בהכרח ינוצל, כמובן שלא בכוונה אבל בכל זאת, לכדי טעויות שהאנשים ומקבלי ההחלטות יעשו בכסילותם בעקבות מה שאיינשטיין קרא לה "אינסופיותה של הטיפשות האנושית". לכן צריך להשאיר מרחב תמרון כמה שיותר קטן, כי כל מרחב טעות, כמעט בהכרח יהפוך למרחב טעות.
אני מציע לך ללמוד על הטיפשות שהבהלה לזהב יצרה.
גרוע בהרבה
16. מי הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20? ג'ון מיינרד קיינס, הוגה הקיינסיאניזם, או מילטון פרידמן, הוגה המוניטריזם? זה אחד משניהם, נכון?
שמאלנים יגידו קיינס, וימנים מילטון פרידמן
קיינס נתן להם תירוץ להכנס לחובות "סוציאלים", ואז ליישם עוד יוזמות סוציאליות כתיקון לנזק.
18. כדי ללמוד ולהבין את הקיינסיאניזם, עליי לקרוא את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" מאת ג'ון מיינרד קיינס. כדי ללמוד ולהבין את המונטריזם, עליי לקרוא את "קפיטליזם וחירות" של מילטון פרידמן. אבל איזה ספר עליי לקרוא כדי ללמוד ולהבין את האסכולה האוסטרית? מה "התנ"ך" שלהם?
בכל מקרה, תתחיל בעושר האומות של אדם סמית.
אחרי זה "מבוא לכלכלה אוסטרית" של תומס טיילור, הוצאת מאיר
19. האם יהיה סביר להניח שמייסד האסכולה האוסטרית, קרל מנגר, הוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-19 למעט קרל מרקס?
עד המאה ה20 שניהם היו חסרי חשיבות לעומת אדם סמית. יישום התיאוריות של מארס הוביל בעקביות לאסון, אז לא ניתן לטעון שהוא השפיע חיובית
20. לא. מכיוון שהכלכלה, הפוליטיקה, החברה, החינוך והתרבות הן תוצר זה של זה ורצף אחד ארוך, אז צריך סוג מסוים של כלכלה, פוליטיקה, חברה, חינוך ותרבות בשביל ליצור בנק מרכזי שיכול לפעול באופן בלתי-תלוי לטובת אזרחי המדינה, וכמעט אף כלכלה, פוליטיקה, חברה, חינוך ותרבות של כמעט אף מדינה בעולם הן אינן מה שהן צריכות להיות כדי ליצור בנק מרכזי "טוב" כפי מה שדיבר עליו מילטון פרידמן
להפך. הדולר התנתק מזהב כיוון שיש בנק כזה.
התנתקות שייצבה את המחירים
21. לא. הדולר הולך להתרסק חזק מאוד וכואב מאוד.
זה כבר לא יקרה. מה שאולי יקרה זה פשיטת רגל אמריקאית.
אבל אפילו זה לא יבדוק את ערך הדולר
פשוט כי אין חלופה
וכל זה גורם לי לתהות לעצמי-האם בצורה דומה לאיך שהשפל הגדול הראשון גרם לאובדן אמונה באסכולות הכלכליות המקובלות והוביל להולדת האסכולה הקיינסיאנית, שאחר כך הכזיבה בעקבות כישלונה להסביר את הסטגפלציה בארצות הברית בשנות השבעים וגרמה להולדת האסכולה המונוטריסטית, השפל הגדול השני יוביל לאובדן אמונה באסכולות הכלכליות המקובלות כיום, ובמיוחד זאת העיקרית שבהן, המונוטיריסטית, ויפתח את הדרך לאסכולות כלכליות חדשות? לדעתי כן.
אולי הניאו אוסטרית. מעבר לסל מתכות, סל סחורות וסל מטבעות, כהליך סחיר.
 
אם הנחה זו נסתרת, החלופה האוסטרית (או חלופה דיגיטלית מעודכנת) עשוייה להיות עדיפה,
אך שים לב - שהדולר לא נחלש מול מטבעות אחרים, מה שמחזק את טענתו של מילטון פרידמן
אסכולה כלכלית חדשה פרי עטי שבה אני מציג תת-גישה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשה. שיטה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשנית ופורצת דרך שבמסגרתה אני מציג תיאוריה פוליטית-חברתית-כלכלית שכמותה עוד לא ראה העולם ושבמסגרתה אני גורס שהכלכלה, הפוליטיקה, החברה, החינוך והתרבות הן כולן רצף אחד ארוך של דברים המולידים זה את זה, כאשר כל אחד מהדברים האלו ביחד עם כל הדברים שקדמו לו מוליד את זה שאחריו, ואז הם מתקיימים במקביל ומקיימים תהליכים התפתחותיים כל אחד עם עצמו פנימה בתהליכים דיאלקטיאליים סבוכים וכל אחד עם כל האחרים כלפי חוץ, כאשר סדר ההיווצרות וההולדה של כל אלו הוא קודם תרבות ואז חינוך ואז חברה ואז פוליטיקה ואז כלכלה, וכאשר-כאשר כל אלו מולידים אחד את השני, כמו גם מתקשרים ביניהם, אז כל אלו משפיעים אחד על השני ויוצרים וקובעים אחד את השני, ואז הכלכלה נוצרת קודם-כל על-ידי הפוליטיקה ואז החברה ואז החינוך ואז התרבות (לפי סידור הגורמים לפי מידת ההשפעה והקביעה), או לחלופין, קודם-כל על-ידי התרבות, ואז החינוך, ואז החברה, ואז הפוליטיקה ואז הכלכלה (לפי סדר הגורמים לפי הסדר הכרונולוגי שבו כל הדברים הולידו ויצרו את כל הדברים האחרים).

מה שכל זה אומר, זה שלא ניתן, לא צריך ולא כדאי להפריד בין כל אלו, ועל-מנת ליצור שיטה, אסכולה ותורה כלכלית חדשה ומוצלחת, שתהיה טובה יותר מזאת המוניטיריסטית, ושבתורה תוליד כלכלה מפותחת ומתקדמת באמת, שתהיה טובה יותר מזאת שעתידה לקרוס במחזה ספקטקולרי של אש ותמרות עשן כאשר השפל הגדול השני יתחיל, אז על תורה כלכלית חדשה זאת להיות תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.

על תורה כלכלית-מדעית חדשה זאת להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שלא ניתן ליצור תורה כלכלית שתייצר ותוליד כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים ללא עיסוק בכל הגורמים המקדימים היוצרים אותה, מרכיבים אותה ומקיימים אותה-התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.

אתה יודע, השפל הגדול הראשון, זה עוד מילא, אבל השפל הגדול השני, זה השפל הגדול שמביא לי את הסעיף מסיבה אחת פשוטה מאוד. השפל הגדול הראשון, זה היה השפל הגדול שממנו היינו אמורים ללמוד ולא לחזור על טעויות העבר, ועל כן יצרנו בעקבותיו אסכולות כלכליות חדשות ואימצנו אותן-הקיינסיאניזם של ג'ון מיינארד קיינס והמוניטריזם של מילטון פרידמן, אבל הנה עומד להתחיל השפל הגדול השני, אז גם ג'ון מיינארד קיינס ומילטון פרידמן טעו? וגם הקיינסיאניזם וגם המוניטריזם טעו? כאילו, ברצינות?

היינו אמורים להיות מעבר לרמה של השיט הזה. כאילו, סירייסלי, וואט דה פאק?

איך יכולנו להרשות לעצמנו לטעות כך שוב?

השפל הגדול הראשון אולי היה טעות, אבל זאת הייתה הטעות שממנה היינו אמורים ללמוד, כך שהשפל הגדול השני, הוא פשוט מחדל.

ועל כן, אם הפעם נועיל בטובנו ללמוד, ואם הפעם אנחנו באמת רוצים להתעקש שלא לחזור על טעויות העבר ובניגוד לפעם הקודמת, שאפשרה את השפל הגדול השני העומד בפתח ושעומד להכות את העולם בהלם כבד, אז הפעם התורה הכלכלית החדשה, זאת שאמורה למנוע שפל גדול שלישי, תצטרך להיות, כפי שאמרתי, תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.

זאת תצטרך להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שתורה כלכלית טובה, בטח כזאת שמולידה אחר-כך כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים, זאת צריכה להיות תורה כלכלית שמכירה בגורמים הקודמים והלא-כלכליים דווקא שרק מתחילים ליצור, רק בשלב מאוחר יותר, ורק מהווים את הניצנים, של מה שאחר-כך תהיה הכלכלה. הגורמים האלו הם כמובן התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.

ולכן על-מנת להימנע משפל גדול שלישי במאה ה-22 (פשוט מכיוון שהשפל הגדול השני לא ייגמר במאה ה-21 ולכן שפל גדול שלישי אפשרי מבחינה תיאורטית רק החל מהמאה ה-22 והלאה מכך), זהו לא רק אופיו של מדע הכלכלה עצמו שצריך להשתנות, אלא של הכלכלנים עצמם, מכיוון שעל-מנת לחזור על טעויות העבר (שוב), כפי מה שהתורה הכלכלית החדשה ודרכה מדע הכלכלה החדש יצטרכו לעסוק בגורמים לא-כלכליים על-פניהם שיוצרים את הכלכלה אחר-כך (שזה דבר שלא עשו אותו עד היום כמו גם הסיבה המרכזית לכישלון הכלכלה המודרנית), כך גם הכלכלנים החדשים יצטרכו לעשות זאת, כך שאם הכלכלה הישנה עסקה בכלכלה ותו לא והכלכלנים הישנים עסקו בכלכלה ותו לא, אז על-מנת שלא לחזור על טעויות העבר עוד פעם, הכלכלה החדשה תצטרך לעסוק בכלכלה, תרבות, חינוך, חברה ופוליטיקה, והכלכלנים החדשים יצטרכו להפוך להיות, חוץ מכלכלנים, גם אנתרופולוגים, מחנכים, סוציולוגים ואנשי מדע המדינה.

כלומר, לא באמת-באמת כי זה אומר לפחות חמישה תארים כולל התואר הראשון בכלכלה, ומי שיעשה גם תארים שני ושלישי בכלכלה זה שש-שבע תארים אז לא באמת-באמת, מה שכן ומה שאני מתכוון, זה שיפתחו קצת את האופקים שלהם ויבינו איך הכול מתחבר ביחד, מה קודם למה, מה יוצר את מה, איך הכול הוא מעגל, איך הכול הוא אחד, ואיך הכול חוזר לאותו המקום.

על-מנת למנוע שפל גדול שלישי ומשברים כלכליים אחרים בארצות הברית ומסביב לעולם, מדע הכלכלה החדש והכלכלנים החדשים יצטרכו להבין מהן סוגי התרבויות הנכונות, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונות, על-מנת ליצור את את סוגי החינוך הנכונים, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונים, על-מנת ליצור את החברות הנכונות, כנגד סוגי החברות הלא נכונות, על-מנת ליצור את סוגי הממשל הנכונים, כנגד סוגי הממשל הלא-נכונים, על-מנת ליצור את סוגי הכלכלות הנכונות, כנגד סוגי הכלכלות הלא-נכונות.

והתשובות הנכונות לכל זה, הן שסוגי התרבויות הנכונות הן התרבויות שמקדשות את החינוך, את המוסר, את הערכים ואת האינטלקט, כנגד ובניגוד לתרבויות שמקדשות את הצבא, את חוסר-המוסר, את חוסר-הערכים ואת הבערות, מה שיצור לאחר מכן את סוגי מערכות החינוך והגישות החינוכיות הנכונות, המאמינות ביום לימודים ארוך, כבוד למורים, חינוך להצטיינות אישית לימודית וחברתית ומצוינות כערך וכשאיפה, כנגד ובניגוד למערכות חינוך וגישות חינוכיות לא נכונות המאמינות ביום לימודים קצר, חוסר כבוד למורים, חינוך לשוויון ובינוניות כערך וכשאיפה, מה שיצור לאחר מכן את סוגי החברות הנכונות, שמלאות באנשים צעירים, חכמים, בעלי מסוגלות לחשיבה עצמאית ועם ערכים טובים של סובלנות, מוסריות, כבוד לאחרים והגינות אנושית בסיסית, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי החברות הלא-נכונות, שמלאות באנשים טיפשים ונבערים, קונפורמיסטים וחסרי ערכים, חסרי סובלנות, חסרי מוסר, חסרי כבוד לאחרים, חסרי הגינות אנושית בסיסית וחסרי יכולות אינטלקטואליות, כישרוניות או מסוג אחר, מה שיצור את סוגי הפוליטיקה והממשלות הנכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק במקומו מונח, יש שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, איזון בין הרשויות, תקשורת חופשית, ושפע של זכויות, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי הפוליטיקה והממשלות הלא נכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק אינו במקומו מונח, אין שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, אין איזון בין הרשויות, אין תקשורת חופשית ואין שפע של זכויות, מה שבסופו של דבר יצור את סוגי הכלכלות הנכונות, שבהן יש שפע של קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי עובדים חזקים, חירות כלכלית, שכר מינימום גבוה, שוויון בשכר בין נשים לגברים, שפע של זכויות כלכליות לכולם ומדינת רווחה מתוקנת, וזאת בניגוד לכל סוגי הכלכלות הלא נכונות, שבהן אין קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי העובדים הם לא חזקים, הכוח מצוי בידיהם של בעלי המפעלים ואמצעי הייצור, אין חירות כלכלית, שכר המינימום נמוך או לא קיים, אין שוויון בשכר בין נשים לגברים, אין שפע של זכויות כלכליות לכולם ואין מדינת רווחה מתוקנת.

מעבר לכל האמור לעיל וברמת הכלכלה ממש, הכסף צריך להיות עשוי התוצר בכמה שיותר מדינות וכלכלות שאפשר, רק אחרי זה מגובה התוצר בכמה שרק מדינות וכלכלות שאפשר ורק אז פיאט ברמה שנגמרו אפילו רק הסחורות המתאימות בשביל אפילו רק לשמש כגיבוי לכסף; הריבית אינה צריכה להיות הכלי המרכזי לשימור ערכו של הכסף, הכלכלה צריכה להיות מבוססת תוצר ולא מבוססת חוב, צריך להשאיר לממשל ולבנק המרכזי מרווח תמרון מצומצם בתוך השיטה הכלכלית, מכירה בחסר של מניות צריכה להיות לא חוקית, אגרות חוב שמגובות בהבטחה בלבד להחזרת החוב בעתיד מתוך יציאה מנקודת הנחה שבעתיד יהיה צריכות להיות לא חוקיות והאגרות חוב החוקיות היחידות צריכות להיות אגרות חוב שבאמת יש כסף שיושב בצד ושנועד להחזר החוב בהמשך, תעודות המעידות על בעלות על תוצר שאינו קיים ושמעריכים שיהיה קיים בעתיד צריכות להיות לא חוקיות, הבנקים צריכים לחלוק בצורה הוגנת עם הלקוחות שלהם את הכסף שהם עושים בבורסה של ההפקדות של הלקוחות שלהם בבנק, הבנקים צריכים לבקש את רשות הלקוחות שלהם לקחת את הכסף שלהם ולהשקיע אותו בבורסה, חברות הפנסיה גם כן צריכות לעשות את שני הדברים האחרונים שצוינו לעיל עם הפנסיות של האנשים, מזומן צריכה להיות צורת הכסף היחידה, בין אם מדובר במזומן עשוי התוצר, מגובה בתוצר או פיאט, זה לא משנה, הכסף היחיד צריך להיות מזומן (זאת אומרת-צ'קים-אין דבר כזה. כרטיסי אשראי-אין דבר כזה), מס ההכנסה צריך להיות היחיד חוץ מאולי מס ירושה ורק בחלק מהמקרים, מס ההכנסה צריך להיות פרוגרסיבי, העשירים צריכים לשלם את חלקם ההוגן (כלומר הרבה) והעניים צריכים לשלם מס הכנסה נמוך עד סמלי, מערכת הרווחה צריכה להיות גדולה, עשירה, חזקה, מתפקדת ובעלת מסוגלות, ובאופן כללי והכי חשוב-מכיוון שהכלכלה והשוק הם "חיים", "בועטים" ו"דינאמיים", בשעה שהכלכלה והמשטר הכלכלי "סטטיים" כך ש"שום שיטה לא עובדת", על השיטה הכלכלית החדשה שתנבע מתוך התורה הכלכלית החדשה להשתנות באופן דינאמי וכמו לפי נוסחה לפי מצבו של השוק במטרה לקיים שיטה כלכלית דינאמית וראשונה מסוגה שכאילו כמו "רוקדת" עם השוק ומגיבה אליו במטרה לקיים את הכלכלה בתוך טווח שביל הזהב לנצח-בלי עלייה מוגזמת או ירידה מוגזמת של הכלכלה או התרכזות של כמויות לא נכונות של העושר בידיהם של יחידים וקבוצות, לנצח. לנצח. לנצח. כי ה-"לנצח" זה מה שצריך לפתור. זה לא שקומוניזם קורס וקפיטליזם לא. שניהם קורסים. ההבדל שקומוניזם קורס מהר וקפיטליזם לאט. השיח על "מה השיטה הכלכלית הבודדת האחת והנכונה היחידה ושאין בלתה" הוא ברברי, מיושן ושגוי מהיסודות של היסודות. לכן השלב הבא הוא שיטה כלכלית דינאמית, מתפתחת, חיה, מגיבה, רוקדת ומפזזת באלגנטיות ברחבי החדר ממקום למקום ומצד לצד באותה האלגנטיות של רקדן סטפס מקצוען ובאותה חינניות של רקדנית בלט רוסית באקדמיית ואגאנובה על מנת לאפשר לכלכלה, לבורסות ולמשק חיי נצח.

זה השלב הבא של ההתפתחות הרעיונית והפילוסופית של הכלכלה, ולא אתפלא אם בעתיד אף אזכה בפרס נובל לכלכלה על רעיונותיי אלו.

שורה תחתונה-כתבתי ספר שלם על כל זה כשהייתי בן 17. אתה בטח לא רוצה שאטריח אותך בכל זה.

שורה תחתונה-תחתונה, האסכולה הכלכלית החדשה והתורה הכלכלית החדשה שבאמת צריכות לשלוט לאחר נפילת המוניטוריזם ובאם אנחנו רוצים לקיים כלכלות חזקות ובריאות לאורך זמן, הן אלו שלי.
 

ai27

Well-known member
אסכולה כלכלית חדשה פרי עטי שבה אני מציג תת-גישה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשה. שיטה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשנית ופורצת דרך שבמסגרתה אני מציג תיאוריה פוליטית-חברתית-כלכלית שכמותה עוד לא ראה העולם ושבמסגרתה אני גורס שהכלכלה, הפוליטיקה, החברה, החינוך והתרבות הן כולן רצף אחד ארוך של דברים המולידים זה את זה, כאשר כל אחד מהדברים האלו ביחד עם כל הדברים שקדמו לו מוליד את זה שאחריו, ואז הם מתקיימים במקביל ומקיימים תהליכים התפתחותיים כל אחד עם עצמו פנימה בתהליכים דיאלקטיאליים סבוכים וכל אחד עם כל האחרים כלפי חוץ, כאשר סדר ההיווצרות וההולדה של כל אלו הוא קודם תרבות ואז חינוך ואז חברה ואז פוליטיקה ואז כלכלה, וכאשר-כאשר כל אלו מולידים אחד את השני, כמו גם מתקשרים ביניהם, אז כל אלו משפיעים אחד על השני ויוצרים וקובעים אחד את השני, ואז הכלכלה נוצרת קודם-כל על-ידי הפוליטיקה ואז החברה ואז החינוך ואז התרבות (לפי סידור הגורמים לפי מידת ההשפעה והקביעה), או לחלופין, קודם-כל על-ידי התרבות, ואז החינוך, ואז החברה, ואז הפוליטיקה ואז הכלכלה (לפי סדר הגורמים לפי הסדר הכרונולוגי שבו כל הדברים הולידו ויצרו את כל הדברים האחרים).

מה שכל זה אומר, זה שלא ניתן, לא צריך ולא כדאי להפריד בין כל אלו, ועל-מנת ליצור שיטה, אסכולה ותורה כלכלית חדשה ומוצלחת, שתהיה טובה יותר מזאת המוניטיריסטית, ושבתורה תוליד כלכלה מפותחת ומתקדמת באמת, שתהיה טובה יותר מזאת שעתידה לקרוס במחזה ספקטקולרי של אש ותמרות עשן כאשר השפל הגדול השני יתחיל, אז על תורה כלכלית חדשה זאת להיות תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.

על תורה כלכלית-מדעית חדשה זאת להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שלא ניתן ליצור תורה כלכלית שתייצר ותוליד כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים ללא עיסוק בכל הגורמים המקדימים היוצרים אותה, מרכיבים אותה ומקיימים אותה-התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.

אתה יודע, השפל הגדול הראשון, זה עוד מילא, אבל השפל הגדול השני, זה השפל הגדול שמביא לי את הסעיף מסיבה אחת פשוטה מאוד. השפל הגדול הראשון, זה היה השפל הגדול שממנו היינו אמורים ללמוד ולא לחזור על טעויות העבר, ועל כן יצרנו בעקבותיו אסכולות כלכליות חדשות ואימצנו אותן-הקיינסיאניזם של ג'ון מיינארד קיינס והמוניטריזם של מילטון פרידמן, אבל הנה עומד להתחיל השפל הגדול השני, אז גם ג'ון מיינארד קיינס ומילטון פרידמן טעו? וגם הקיינסיאניזם וגם המוניטריזם טעו? כאילו, ברצינות?

היינו אמורים להיות מעבר לרמה של השיט הזה. כאילו, סירייסלי, וואט דה פאק?

איך יכולנו להרשות לעצמנו לטעות כך שוב?

השפל הגדול הראשון אולי היה טעות, אבל זאת הייתה הטעות שממנה היינו אמורים ללמוד, כך שהשפל הגדול השני, הוא פשוט מחדל.

ועל כן, אם הפעם נועיל בטובנו ללמוד, ואם הפעם אנחנו באמת רוצים להתעקש שלא לחזור על טעויות העבר ובניגוד לפעם הקודמת, שאפשרה את השפל הגדול השני העומד בפתח ושעומד להכות את העולם בהלם כבד, אז הפעם התורה הכלכלית החדשה, זאת שאמורה למנוע שפל גדול שלישי, תצטרך להיות, כפי שאמרתי, תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.

זאת תצטרך להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שתורה כלכלית טובה, בטח כזאת שמולידה אחר-כך כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים, זאת צריכה להיות תורה כלכלית שמכירה בגורמים הקודמים והלא-כלכליים דווקא שרק מתחילים ליצור, רק בשלב מאוחר יותר, ורק מהווים את הניצנים, של מה שאחר-כך תהיה הכלכלה. הגורמים האלו הם כמובן התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.

ולכן על-מנת להימנע משפל גדול שלישי במאה ה-22 (פשוט מכיוון שהשפל הגדול השני לא ייגמר במאה ה-21 ולכן שפל גדול שלישי אפשרי מבחינה תיאורטית רק החל מהמאה ה-22 והלאה מכך), זהו לא רק אופיו של מדע הכלכלה עצמו שצריך להשתנות, אלא של הכלכלנים עצמם, מכיוון שעל-מנת לחזור על טעויות העבר (שוב), כפי מה שהתורה הכלכלית החדשה ודרכה מדע הכלכלה החדש יצטרכו לעסוק בגורמים לא-כלכליים על-פניהם שיוצרים את הכלכלה אחר-כך (שזה דבר שלא עשו אותו עד היום כמו גם הסיבה המרכזית לכישלון הכלכלה המודרנית), כך גם הכלכלנים החדשים יצטרכו לעשות זאת, כך שאם הכלכלה הישנה עסקה בכלכלה ותו לא והכלכלנים הישנים עסקו בכלכלה ותו לא, אז על-מנת שלא לחזור על טעויות העבר עוד פעם, הכלכלה החדשה תצטרך לעסוק בכלכלה, תרבות, חינוך, חברה ופוליטיקה, והכלכלנים החדשים יצטרכו להפוך להיות, חוץ מכלכלנים, גם אנתרופולוגים, מחנכים, סוציולוגים ואנשי מדע המדינה.

כלומר, לא באמת-באמת כי זה אומר לפחות חמישה תארים כולל התואר הראשון בכלכלה, ומי שיעשה גם תארים שני ושלישי בכלכלה זה שש-שבע תארים אז לא באמת-באמת, מה שכן ומה שאני מתכוון, זה שיפתחו קצת את האופקים שלהם ויבינו איך הכול מתחבר ביחד, מה קודם למה, מה יוצר את מה, איך הכול הוא מעגל, איך הכול הוא אחד, ואיך הכול חוזר לאותו המקום.

על-מנת למנוע שפל גדול שלישי ומשברים כלכליים אחרים בארצות הברית ומסביב לעולם, מדע הכלכלה החדש והכלכלנים החדשים יצטרכו להבין מהן סוגי התרבויות הנכונות, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונות, על-מנת ליצור את את סוגי החינוך הנכונים, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונים, על-מנת ליצור את החברות הנכונות, כנגד סוגי החברות הלא נכונות, על-מנת ליצור את סוגי הממשל הנכונים, כנגד סוגי הממשל הלא-נכונים, על-מנת ליצור את סוגי הכלכלות הנכונות, כנגד סוגי הכלכלות הלא-נכונות.

והתשובות הנכונות לכל זה, הן שסוגי התרבויות הנכונות הן התרבויות שמקדשות את החינוך, את המוסר, את הערכים ואת האינטלקט, כנגד ובניגוד לתרבויות שמקדשות את הצבא, את חוסר-המוסר, את חוסר-הערכים ואת הבערות, מה שיצור לאחר מכן את סוגי מערכות החינוך והגישות החינוכיות הנכונות, המאמינות ביום לימודים ארוך, כבוד למורים, חינוך להצטיינות אישית לימודית וחברתית ומצוינות כערך וכשאיפה, כנגד ובניגוד למערכות חינוך וגישות חינוכיות לא נכונות המאמינות ביום לימודים קצר, חוסר כבוד למורים, חינוך לשוויון ובינוניות כערך וכשאיפה, מה שיצור לאחר מכן את סוגי החברות הנכונות, שמלאות באנשים צעירים, חכמים, בעלי מסוגלות לחשיבה עצמאית ועם ערכים טובים של סובלנות, מוסריות, כבוד לאחרים והגינות אנושית בסיסית, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי החברות הלא-נכונות, שמלאות באנשים טיפשים ונבערים, קונפורמיסטים וחסרי ערכים, חסרי סובלנות, חסרי מוסר, חסרי כבוד לאחרים, חסרי הגינות אנושית בסיסית וחסרי יכולות אינטלקטואליות, כישרוניות או מסוג אחר, מה שיצור את סוגי הפוליטיקה והממשלות הנכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק במקומו מונח, יש שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, איזון בין הרשויות, תקשורת חופשית, ושפע של זכויות, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי הפוליטיקה והממשלות הלא נכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק אינו במקומו מונח, אין שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, אין איזון בין הרשויות, אין תקשורת חופשית ואין שפע של זכויות, מה שבסופו של דבר יצור את סוגי הכלכלות הנכונות, שבהן יש שפע של קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי עובדים חזקים, חירות כלכלית, שכר מינימום גבוה, שוויון בשכר בין נשים לגברים, שפע של זכויות כלכליות לכולם ומדינת רווחה מתוקנת, וזאת בניגוד לכל סוגי הכלכלות הלא נכונות, שבהן אין קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי העובדים הם לא חזקים, הכוח מצוי בידיהם של בעלי המפעלים ואמצעי הייצור, אין חירות כלכלית, שכר המינימום נמוך או לא קיים, אין שוויון בשכר בין נשים לגברים, אין שפע של זכויות כלכליות לכולם ואין מדינת רווחה מתוקנת.

מעבר לכל האמור לעיל וברמת הכלכלה ממש, הכסף צריך להיות עשוי התוצר בכמה שיותר מדינות וכלכלות שאפשר, רק אחרי זה מגובה התוצר בכמה שרק מדינות וכלכלות שאפשר ורק אז פיאט ברמה שנגמרו אפילו רק הסחורות המתאימות בשביל אפילו רק לשמש כגיבוי לכסף; הריבית אינה צריכה להיות הכלי המרכזי לשימור ערכו של הכסף, הכלכלה צריכה להיות מבוססת תוצר ולא מבוססת חוב, צריך להשאיר לממשל ולבנק המרכזי מרווח תמרון מצומצם בתוך השיטה הכלכלית, מכירה בחסר של מניות צריכה להיות לא חוקית, אגרות חוב שמגובות בהבטחה בלבד להחזרת החוב בעתיד מתוך יציאה מנקודת הנחה שבעתיד יהיה צריכות להיות לא חוקיות והאגרות חוב החוקיות היחידות צריכות להיות אגרות חוב שבאמת יש כסף שיושב בצד ושנועד להחזר החוב בהמשך, תעודות המעידות על בעלות על תוצר שאינו קיים ושמעריכים שיהיה קיים בעתיד צריכות להיות לא חוקיות, הבנקים צריכים לחלוק בצורה הוגנת עם הלקוחות שלהם את הכסף שהם עושים בבורסה של ההפקדות של הלקוחות שלהם בבנק, הבנקים צריכים לבקש את רשות הלקוחות שלהם לקחת את הכסף שלהם ולהשקיע אותו בבורסה, חברות הפנסיה גם כן צריכות לעשות את שני הדברים האחרונים שצוינו לעיל עם הפנסיות של האנשים, מזומן צריכה להיות צורת הכסף היחידה, בין אם מדובר במזומן עשוי התוצר, מגובה בתוצר או פיאט, זה לא משנה, הכסף היחיד צריך להיות מזומן (זאת אומרת-צ'קים-אין דבר כזה. כרטיסי אשראי-אין דבר כזה), מס ההכנסה צריך להיות היחיד חוץ מאולי מס ירושה ורק בחלק מהמקרים, מס ההכנסה צריך להיות פרוגרסיבי, העשירים צריכים לשלם את חלקם ההוגן (כלומר הרבה) והעניים צריכים לשלם מס הכנסה נמוך עד סמלי, מערכת הרווחה צריכה להיות גדולה, עשירה, חזקה, מתפקדת ובעלת מסוגלות, ובאופן כללי והכי חשוב-מכיוון שהכלכלה והשוק הם "חיים", "בועטים" ו"דינאמיים", בשעה שהכלכלה והמשטר הכלכלי "סטטיים" כך ש"שום שיטה לא עובדת", על השיטה הכלכלית החדשה שתנבע מתוך התורה הכלכלית החדשה להשתנות באופן דינאמי וכמו לפי נוסחה לפי מצבו של השוק במטרה לקיים שיטה כלכלית דינאמית וראשונה מסוגה שכאילו כמו "רוקדת" עם השוק ומגיבה אליו במטרה לקיים את הכלכלה בתוך טווח שביל הזהב לנצח-בלי עלייה מוגזמת או ירידה מוגזמת של הכלכלה או התרכזות של כמויות לא נכונות של העושר בידיהם של יחידים וקבוצות, לנצח. לנצח. לנצח. כי ה-"לנצח" זה מה שצריך לפתור. זה לא שקומוניזם קורס וקפיטליזם לא. שניהם קורסים. ההבדל שקומוניזם קורס מהר וקפיטליזם לאט. השיח על "מה השיטה הכלכלית הבודדת האחת והנכונה היחידה ושאין בלתה" הוא ברברי, מיושן ושגוי מהיסודות של היסודות. לכן השלב הבא הוא שיטה כלכלית דינאמית, מתפתחת, חיה, מגיבה, רוקדת ומפזזת באלגנטיות ברחבי החדר ממקום למקום ומצד לצד באותה האלגנטיות של רקדן סטפס מקצוען ובאותה חינניות של רקדנית בלט רוסית באקדמיית ואגאנובה על מנת לאפשר לכלכלה, לבורסות ולמשק חיי נצח.

זה השלב הבא של ההתפתחות הרעיונית והפילוסופית של הכלכלה, ולא אתפלא אם בעתיד אף אזכה בפרס נובל לכלכלה על רעיונותיי אלו.

שורה תחתונה-כתבתי ספר שלם על כל זה כשהייתי בן 17. אתה בטח לא רוצה שאטריח אותך בכל זה.

שורה תחתונה-תחתונה, האסכולה הכלכלית החדשה והתורה הכלכלית החדשה שבאמת צריכות לשלוט לאחר נפילת המוניטוריזם ובאם אנחנו רוצים לקיים כלכלות חזקות ובריאות לאורך זמן, הן אלו שלי.
לא תודה.
סוציאליזם מוביל לסבל
גם דילול בסוציאליזם
עדיף לוותר
 
מה הטעם בזה? הרי אני לא עובד בתחום.
מכיוון שלמדתי את טיעוני כל הצדדים, והבנתי את הסיבות והטיעונים, יש לי מספיק הבנה בתחום, הרבה מעבר לצרכי
22. צודק. אתה יודע כפי צרכיך וזה מספיק. מה שכן, ועם כל הצניעות, אני בתור הכלכלן הגדול ביותר מאז קרל מרקס, הייתי אמור בעולם מתוקן ובחיים מתוקנים לנהל שיחות שכאלו עם פרופסור לכלכלה מהארוורד. מכיוון שאנחנו חיים בעולם מקולקל, עליי להסתפק בך. חבל לי, אבל אתה? אתה אין ספק שזכית. עכשיו אתה תזכה לתהילה של עצם זה שאתה האדם שבקיץ של שנת 2023 ניהל שיחה ארוכה ומהנה עם מאור פז על כלכלה ופיננסים. עכשיו אתה תהיה זה שתיכנס לספרי ההיסטוריה. בעצם, אתה כבר ממילא עמדת להיכנס לספרי ההיסטוריה בגלל ההיכרות הקודמת שלנו וכל השיחות הקודמות שלנו, אבל הנקודה היא, ומה שאני מנסה להגיד, זה שבימים אלו אתה מעמיק ומבסס את מקומך בספרי ההיסטוריה, ביושבך שם בביתך ובניהולך איתי את השיחות האלו.

כשתיכנס לספרי ההיסטוריה בגלל ההיכרות והשיחות איתי, האם אתה רוצה להיות מזוהה בתור "ai27" או שאתה רוצה להיות מזוהה בשמך האמיתי כדי לחוות את התהילה, העושר, הכבוד והפרסום על בשרך בצורה ישירה וברורה וממקור ראשון? אם אתה בוחר באפשרות השנייה, אז לבסוף תצטרך לגלות לי מי אתה.

שתדע לך גם שדווקא סופרמן היה זה שפניתי אליו ראשון על-מנת לנהל איתי את השיחה הזאת, אך הוא היה טיפש מדי מכדי לקפוץ על ההזדמנות, אפילו ולמרות שהסברתי לו שאם ינהל איתי את השיחה הזאת, הוא עוד עלול להצליח ברמת סבירות גבוהה להעמיק ולבסס את מקומו בכל הספרים שיכתבו עליי וכל הסרטים והסדרות שיעשו על החיים שלי בהוליווד, מה שיעמיק ויבסס את מעמדו, עושרו, פרסומו וכל שאר הדברים שעוד יגיעו.

אין ספק שאתה אדם עם הרבה מאוד מזל.
לא יודע מה אתה מבין. תצטרך אתה לספר לי.
אני יודע שאתה אוהב לכתוב המון,
נסה לכתוב תמציתי
23. אני מבין שאתה לא יודע להגיד לי אם אני אוסטרי, קיינסיאני או מוניטוריסטי. טוב, לא חשוב. ממילא אין בכך כל טעם. אני הרי ממילא המצאתי אסכולה משלי. האסכולה הפזית.

בוא תצטרף אליי. ai27, מה דעתך? רוצה להיות האדם השני המאמין באסכולה הפזית בכלכלה?

ואני לא אכתוב תמציתי. אני אכתוב כפי מה שיהיה לי דברים להגיד. יש לי הרבה דברים להגיד כי אני חכם. אין מה לעשות. זה מה יש.
אתה סותר את עצמך. בשיטה הכלכלית המודרנית, הצמיחה מייצרת עוד ערך,
24. אין קשר בין השיטה הכלכלית המודרנית לזה שצמיחה מייצרת עוד ערך. צמיחה תמיד מייצרת עוד ערך ובלי קשר לכלום. בעצם, אולי זה לא מה שהתכוונת, ולא הייתי צריך לפצל את המשפט ההוא שלך לחלקים כפי מה שאני עושה עכשיו.
עוד השקעות שמשתלם ללוות עבורם - ולכן עוד כסף.
לכן צמיחה תמיד מלווה ביצירת כסף, ומיתון מלווה בבלימת ההדפסה.
25. לא. צמיחה מלווה ביצירת כסף כי בוחרים ליצור עוד כסף ובהתאם לצריכה כדי...שיהיה אפשר לצרוך עם כל הכסף החדש או להשקיע או מה שזה לא יהיה, אבל הנקודה שלי היא, שצמיחת ערך לא חייבת לבוא ביחד עם עוד כסף. העוד כסף זה כי ככה בוחרים. העוד כסף זה כי ככה מדפיסים. אבל תיאורטית, אפשר שייווצר עוד ערך, תהיה צמיחה ריאלית בעושר הפיזי של הכמויות של התוצר, אך שהמדינה תחליט שלא להדפיס עוד כסף. זה אפשרי, נכון? ואז גם ככה לדוגמה, יכולה להיווצר דפלציה. נראה לי.
העיוות הקיינסיאני - הוא לכפות הדפסת כסף, למרות שיש מיתון והזדמנויות ההשקעה הצטמצמו - מה שמוביל לתופעת שרואים באירופה ויפן: השקעה אנטי-כלכלית, ומיתון שנמשך עשורים, ומזין את עצמו.
26. תעזור לי להבין ברמה הבסיסית יותר-הקיינסיאניזם טוען שהדרך החוצה ממיתון היא השקעה ממשלתית כדי להתניע צמיחה ובזבוז ולהתניע מחדש את גלגלי הכלכלה. זה מה שאני יודע כעובדה שהקיינסיאניזם אומר ובבסיס של הבסיס שלו, ולא ניתן להתפשר על זה כי אז לא מדובר בקיינסיאניזם, אבל אני רוצה שתעזור לי להבין דבר אחד מאוד פשוט-האם הדפסת הכסף שלא מגובה בתוצר כדי לתמרץ את הכלכלה, הכסף הזה ממש חייב, לפי כללי האסכולה הקיינסיאנית, לבוא מהדפסת כסף שלא על בסיס תוצר כי זה ממש הכללים של הקיינסיאניזם ובלי זה-זה לא קיינסיאניזם, או שפשוט ככה עושים את זה, ותיאורטית אפשר היה לדוגמה פשוט להביא את הכסף ממקור אחר, כסף שלדוגמה כבר מגובה בתוצר שישנו ושקיים בשוק, ומהכסף הזה להשקיע מחדש בכלכלה?

כי אם אפשר לדוגמה להביא כסף שמגובה בתוצר ושהודפס כבר בעבר על בסיס תוצר קיים וצמיחה אמיתית, ומהכסף הזה להשקיע בכלכלה, שכאילו, תיאורטית ברור שאפשר, השאלה האם זה מתיישב עם הקיינסיאניזם או סותר אותו, אז במקרה שכזה אפשר תיאורטית להשקיע מחדש בכלכלה ובעסקים ולהתניע את גלגלי הכלכלה, אך ללא כניסה לחובות שאחר-כך צריך להחזיר, מה שימנע כלכלה מבוססת חוב וישאיר את הכלכלה מבוססת תוצר.

בהנחה שמה שתיארתי עשיו ולפי כללי הקיינסיאניזם הוא אפשרי והוא קיינסיאניזם ועומד בכללי הקיינסיאניזם, אז ייתכן שהקיינסיאניזם הוא דווקא לא כזה גרוע, אלא אולי מיושם לא נכון.

כמובן כל זה בהנחה שהכסף הממשלתי להשקעה מחדש בכלכלה לא חייב להגיע לפי כללי הקיינסיאניזם מהדפסה שלא על בסיס תוצר.

27. אותו הדבר בנוגע ל"השקעות אנטי-כלכליות" על-מנת להציל הצלה שאינה במקומה עסקים בקריסה ושצריך לתת להם לקרוס. מעבר לעניין מקור הכסף, מה אם, עוד בעיה גדולה של הקיינסיאניזם, זה שהשקעות ממשלתיות במשק הן לא טעות, אלא הרבה פעמים הממשלות פשוט משקיעות את הכסף במקומות הלא נכונים, מה שגורם הן לאובדן ההשקעה הכספית, הן לאובדן העסקים והן לנצחיות המיתון?

28. רגע אחד, מה לעזאזל אני עושה? האם אני מנסה להמציא אסכולה כלכלית חדשה משלי או להושיע את הקיינסיאניזם? מאור! תתאפס על עצמך!

29. אז רגע, באירופה הם קיינסיאנים? חשבתי שהם מוניטוריסטים.
המניות נמחקות מהמסחר במדד המוביל(ת"א 35, ת"א 125) - אבל הן נשארות במדד היתר.
30. מה זה מדד היתר?
היות והכל מתנהל כשוק פנימי של החברה - הוא יכול להתנהל בשרתי החברה.
אם חוששים שהם ניתנים לפריצה, משתלם לחברה להשתמש בבלוקצ'יין של איטריום (הכי אמינים) כדי לייצר עבורם מטבע סחיר.
31. איזה חברה? יש חברה של המטאוורס? כל המטאוורס מצוי ברשותה של חברה יחידה?

32. והחברה של המטאוורס תייצר את האסימונים של עצמה?
שים לב שלנחות על כוכבים ופלנטות זה יקר להחריד ומאוד לא משתלם,
33. יוזילו את זה. מה נראה לך?
כריית אסטרואידים בהחלט יכול להיות מאוד משתלם, מרגע שישתלטו על הבעיות של ניהול-מרחוק, עם תכנה מספיק טובה (מה שריסק את החללית "בראשית").
34. תוכנה שתיווצר על-ידי בינה מלאכותית שיושבת על מחשב קוואנטי?
אבל - העיסוק בחלל יקר להחריד.
35. יוזילו את זה.
היחידה שיש לה פוטנציאל לזה היא חברה של איילון מאסק.
36. אני יודע על ספייס אקס כפי מה שכולם יודעים. ברגע שכולם יודעים, זה מאוחר מידי. עובדה שספייס אקס כנראה תעלה רק באלף, אלפיים או שלושת אלפים אחוז בעשר, עשרים או שלושים השנים הבאות, ועל כן, כפי מה שאתה יכול לראות, זה מעט מידי אחוזים לאורך יותר מידי זמן, משמע הדבר-איחרנו. מה גם, שזאת חברה פרטית אז יש גם את זה ומי יודע כמה הם כבר יספיקו להיות שווים עד שינפיקו אותם, ובקיצור, עזוב.

מה שכן, כרגע מה שכולם חושבים זה שספייס אקס זה בנוגע לתיירות בחלל, שכאילו, זה נכון, אבל ברור שברגע שתהיה הטכנולוגיה אז בקלות גם ימירו את זה לחציבת מחצבים בחלל ואז ברור שהם יעסקו גם בזה. לא ברור לכולם, אלא ברור לי ולך, אז יפה לנו. בכל זאת טפיחה קטנה על השכם, אנחנו יכולים לתת לעצמנו.

ועכשיו, אם דיברת על ספייס אקס כעל היחידה שיש לה פוטנציאל, אז כנראה אתה מכיר גם את האחרות, ולא ציינת את שמן כי אתה פשוט חושב שאין להן פוטנציאל. בבקשה ספר לי את שמן. אם יש להן פוטנציאל או לא, תן לגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים להכריע בסוגיה הזאת.
יקח עשרות שנים רק לטוס ולחזור מחגורת האסטרואידים.
אז זה לא יהיה "כמה שנים".
37. ברור שבעתיד זה יהיה הרבה יותר מהר. ai27! בחייך! תחשוב קצת! תפעיל את המוח הגדול והיפה הזה שלך!
SPACEX,
של איילון מאסק
38. חוץ מהם.
39. אז תבדוק ותגיד לי. עליי לדעת מיהם כדי לבדוק אותן בעצמי באמצעות גאונותי הפיננסית האדירה ולהסיק מי תתרסק ומי תצליח.
השאלה היא האם מדובר בכלל ביוזמה עם פוטנציאל.
40. כן.
אם היה - ככל הנראה היית רואה את חברות השבבים עטות על התחום, ובכל מקרה, כשהטכנולוגיה תבשיל זה מה שיקרה.
41. לא, כי כפי מה שכתבת, הטכנולוגיה עוד לא הבשילה אז עוד לא יודעים למי ולאיפה להיכנס. אני, ברגע שיהיה בידיי את המידע הרלוונטי, אדע לאיפה ולמי להיכנס כבר עכשיו ומלפני הבשלת הטכנולוגיה.
42. תודה. לא הייתי רוצה את זה.
אבל,
אתה בהחלט מראה סימנים למגלומניה
43. חצוף!
ונגיד את זה ככה - כיון שאין לך נטייה סאדיסטית, היו לי מנהלים גרועים בהרבה ממך,
ואשמח לנהל תחתך, אם תצליח לגייס כסף.
44. גם אני הייתי שמח אם היית מנהל תחתיי, אבל אני לא רואה איך זה יכול לקרות. כלומר, חשבתי לעצמי להיות מנהל של בית חולים פסיכיאטרי, אבל אתה לא שייך לתחום בכלל.
 

ai27

Well-known member
23. אני מבין שאתה לא יודע להגיד לי אם אני אוסטרי, קיינסיאני או מוניטוריסטי.
נשמע שאתה אוסטרי. אל תתבלבל, מגלומן חסר ידע לא ייסד אסכולה משלו.
24. אין קשר בין השיטה הכלכלית המודרנית לזה שצמיחה מייצרת עוד ערך. צמיחה תמיד מייצרת עוד ערך ובלי קשר לכלום.
אכן, אך כפי שהבנת צריך מתאם מסויים בין יצירת הערך למטבע. כשיש עוד אנשים, וכל אחד מייצר יותר, ייצור המטבע הוא טבעי.
הבעיה באירופה ויפן היא שאין יותר אנשים ויש דעיכה כלכלית. אז כל יצירת כסף שם היא בלון.
26. תעזור לי להבין ברמה הבסיסית יותר-הקיינסיאניזם טוען שהדרך החוצה ממיתון היא השקעה ממשלתית כדי להתניע צמיחה
אכן. במקור זה היה השקעה בתשתיות
ובזבוז ולהתניע מחדש את גלגלי הכלכלה.
לא בזבוז אלא צריכה מכל סוג, מתוך הנחה שכל המפעלים הקיימים נדרשים, ולכם סגירתם היא נזק
זה מה שאני יודע כעובדה שהקיינסיאניזם אומר ובבסיס של הבסיס שלו, ולא ניתן להתפשר על זה כי אז לא מדובר בקיינסיאניזם, אבל אני רוצה שתעזור לי להבין דבר אחד מאוד פשוט-האם הדפסת הכסף שלא מגובה בתוצר כדי לתמרץ את הכלכלה, הכסף הזה ממש חייב, לפי כללי האסכולה הקיינסיאנית, לבוא מהדפסת כסף שלא על בסיס תוצר כי זה ממש הכללים של הקיינסיאניזם ובלי זה-זה לא קיינסיאניזם, או שפשוט ככה עושים את זה, ותיאורטית אפשר היה לדוגמה פשוט להביא את הכסף ממקור אחר, כסף שלדוגמה כבר מגובה בתוצר שישנו ושקיים בשוק, ומהכסף הזה להשקיע מחדש בכלכלה?
אבל אין מקור אחר, כי למדינה אין כספת מלאה כסף,
אז המקור היחיד כשהתוצר יורד, חוץ מהדפסה והלוואות זולות, זה מיסים שידכאו צמיחה וצריכה בעצמם.
כי אם אפשר לדוגמה להביא כסף שמגובה בתוצר ושהודפס כבר בעבר על בסיס תוצר קיים וצמיחה אמיתית
מאיפה? הוא נמצא הרי אצל אנשים, שמעבירים אותו זה לזה תמורת סחורה ושירותים, או שמשקיעים אותו בעסקים שמייצרים צמיחה בעצמם
,בהנחה שמה שתיארתי עשיו ולפי כללי הקיינסיאניזם הוא אפשרי והוא קיינסיאניזם ועומד בכללי הקיינסיאניזם,
זה לא. קיינסיאניזם מבוסס על הדפסה או יצירת חוב כתחליף למס.
27. אותו הדבר בנוגע ל"השקעות אנטי-כלכליות" על-מנת להציל הצלה שאינה במקומה עסקים בקריסה ושצריך לתת להם לקרוס.
זו הטענה המוניטריסטית, שמפעל קורס נרכש ע"י מתחרה שמייעל אותו,
לפחות אם צפוי ביקוש.
מעבר לעניין מקור הכסף, מה אם, עוד בעיה גדולה של הקיינסיאניזם, זה שהשקעות ממשלתיות במשק הן לא טעות, אלא הרבה פעמים הממשלות פשוט משקיעות את הכסף במקומות הלא נכונים, מה שגורם הן לאובדן ההשקעה הכספית, הן לאובדן העסקים והן לנצחיות המיתון
אכן, בסין למשל התחילו ברשת רכבות לסחורה (מעולה לכלכלה), ונדלן לאנשים שעוברים לעיר
אבל היום היא כבר בונה רכבת בולט לכפרים נידחים וערי רפאים למטרות זכאות לחינוך עירוני טוב, ובעצם נוצרה בועה, כי שניהם מבוססים על הלוואות, שכנראה לא יוחזרו.
ואז יהיה משבר, ואם הוא יוביל לסבל והפקת לקחים, סין תחזור לצמיחה.
29. אז רגע, באירופה הם קיינסיאנים.
כן, כי מאז 2008 הם מנפחים הלוואות למרות שאין שם צמיחה(לפני זה היו הלוואות, אבל הייתה צמיחה שתמכה בזה). הם מנסים לבזבז כ"כ הרבה עד שתחזור תמיכה, אבל זה לא עובד ככה
30. מה זה מדד היתר?
מדד מניות קטנות מכדי להיכנס לת"א 125 אך עדיין סחירות.
31. איזה חברה? יש חברה של המטאוורס? כל המטאוורס מצוי ברשותה של חברה יחידה?
לא.
32. והחברה של המטאוורס תייצר את האסימונים של עצמה?
או שיהיו בה דולרים,
או שיהיה מטבע פנימי סחיר באמצעות בלוקצ'יין.
33. יוזילו את זה. מה נראה לך?
לא אפשרי.
אתה מתעלם גם ממימד הזמן
השקעה שתחזיר את עצמה תוך 50 שנה, לא תיכנס לפנסיות של אנשים. אז מקור המימון זניח.

מלבד זאת,
בהתחשב בריבית החלופית לאותם 50 שנה, הרווח חייב להיות עצום כדי שבכלל ישקל,
ואסון כמו התרסקות "בראשית", יאפס את ההשקעה
34. תוכנה שתיווצר על-ידי בינה מלאכותית שיושבת על מחשב קוואנטי?
שכחת גם להזכיר דיפ ווב ובלוקצ'יין.
36. אני יודע על ספייס אקס כפי מה שכולם יודעים. ברגע שכולם יודעים, זה מאוחר מידי.
ספיסx מנוהלת טוב, ולכן עדיפה מחברה שמנוהלת רע
מה שכן, כרגע מה שכולם חושבים זה שספייס אקס זה בנוגע לתיירות בחלל,
ממש לא, יש לו הרבה רעיונות יפים.
אבל כולם דורשים היתכנות כלכלית ומקור מימון
37. ברור שבעתיד זה יהיה הרבה יותר מהר.
על זה הכל מבוסס. לא על מנועים שיש היום.
אז צריך השקעות ענק במנועים
וספייסx היא המובילה
צריך להכיר במציאות.
זה הרי לטובתך. יש לך תכונות של מנהל דגול
44. גם אני הייתי שמח אם היית מנהל תחתיי, אבל אני לא רואה איך זה יכול לקרות. כלומר, חשבתי לעצמי להיות מנהל של בית חולים פסיכיאטרי, אבל אתה לא שייך לתחום בכלל.
לא תודה
אבל אני יכול ללמד אותך איך להרוויח סכומים דומים בלי חלליות יקרות להחריד.
אתה תשתמש במגלומניה שלך ותגייס כסף התחלתי
ואני עם הצוות הטכני נבנה מה שדרוש.
 
מה ההבדל?
הם מוכרים בעלות עתידית של זהב
על זהב שיופק באותו תאריך
באותה שיטה כל בעל עסק יכול להבטיח את הוצאותיו בשנה הקרובה, ע"י רכישת אופציות לתאריך הקניה, וכך להימנע ממכירה בהפסד.
1. ההבדל הוא שמסחר במה שאינו, מתוך הנחה שיהיה בעתיד, הוא דבר שלוקח את הכלכלה ומנתק אותה מקרקע המציאות ותולה אותה בחלומות בהקיץ שייתכן שיתגשמו וייתכן שלא, וגם אם כן יתגשמו במקרים שבהם החלומות האלו יתגשמו ולא יתבדו, זה עדיין לא משנה בגלל עצם האפשרות שהייתה קיימת שהחלומות האלו לא יתגשמו ובגלל כל המקרים שבהם החלומות האלו באמת לא מתגשמים, מה שהופך את כל הפרקטיקה הזאת לפסולה לחלוטין ברמה המוסרית, הערכית והמהותית. מדובר בעיוות של הכלכלה התקינה. רעיון כלכלי חדש ופורץ דרך מן העת החדשה, אך מיותר, שגוי, לא נכון ולא מוסרי שפותח ומתווה את הדרך לניתוק שאנחנו יכולים לראות כיום מסביב לגלובוס של כלכלות העולם והבורסות מן המציאות. ניתוק של הכלכלות והבורסות מן המציאות שמתאפשר באמצעות פרקטיקות לא-מוסריות ומתחכמות מעין אלו ודומותיהן, כמו ניפוח מלאכותי של הבורסות באמצעות הלוואות ממשלתיות של כסף שהודפס שלא על בסיס צמיחה כלכלית אמיתית וצמיחה בערך הריאלי האמיתי והפיכתן של מדינות מבוססות תוצר למדינות מבוססות חוב לשם כך, המצאת כרטיסי האשראי והשימוש בהם, מה שמקשה על אנשים להתנהל כלכלית, לעקוב אחר הוצאותיהם, ומקל עליהם להיכנס לחובות והתחייבויות, המצאת הצ'קים והשימוש בהם, שזה אותו הסיפור כמו כרטיסי האשראי, אופציות, מכירות בחסר (מה שנקרא "שורטים"), מיזוגים שכל מטרתם להציל חברות בקריסה, אשראי זול, פירמידות, כלכלות מבוססות כסף פיאט במקום להיות מבוססות כסף מגובה תוצר או עשוי תוצר, מה שמסכן, מערער ומחליש את ערכו של הכסף, שימוש בשיעור הריבית בתור הכלי המרכזי לשימור ערכו של הכסף. כל הכלכלה העולמית המודרנית היא גועל נפש אחד גדול. זה שגוי, זה ניתוק של הרגליים מהקרקע, זה תקיעת הראש בתוך העננים, זה חמדני, זה חזירי, זה בהמתי, זה דוחה וזה מגעיל.

באסכולה הכלכלית הפזית, רוב הדברים האלו נחשבים לשגויים, לא-מוסריים, לא-מקובלים, ואסורים בתכלית האיסור. אלו שלא, אני מטיל סייגים רבים וכללים ברורים לשימוש נכון בהם.

האסכולה הכלכלית הפזית, מייסודו של הכלכלן הגדול והחשוב ביותר של המאה ה-21, מאור פז, מאמינה בקשירת קשרים הדוקים וחזקים בין הכלכלה למציאות, על-מנת שהכלכלה לא תתנתק מהמציאות ותפרח מעלה-מעלה, מה שעלול להיראות טוב או להרגיש טוב באותו הזמן, עד שמגלים שהפריחה הכל-כך יפה הזאת לא מבוססת על כלום חוץ מתרמיות כמו אלו שצוינו קודם לכן, ואז מתרחשת התרסקות כלכלית ענקית ו"ניקוי שולחן" שכאילו כמו מוחה, מנקה ומוחק את כל הכסף והחברות שלא באמת יש להן מקום.

והדרך הראשונה במעלה והראשונה בתור ליצירת וביסוס הקשר החזק וההדוק בין הכלכלה לבין המציאות, כך לפי האסכולה הכלכלית הפזית, נעשית וצריכה להיעשות בדיוק אותו המקום שבו הכלכלה מתחילה-מהבסיס של הבסיס ומהיסודות של היסודות.

הדרך הראשונה במעלה ובתור בשביל להבטיח קשר חזק, נכון, צודק והדוק בין הכלכלה למציאות, מתחילה וצריכה להתחיל ביצירת קשר חזק, נכון, צודק והדוק בין הכסף לבין המציאות.

כלומר-הכסף לא יכול שלא להיות מבוסס על דבר, וערכו לא יכול לנבוע מרעיון פילוסופי "יפה" ו"מתוחכם" או ממוסכמה חברתית ניתנת לערעור, כי כמה שזה לא יהיה "יפה", זה לא דבר מחויב המציאות וזה לא יחזיק מעמד. לכן, הצעד הראשון בתור כדי למנוע ניתוק של הכלכלה (הערך התיאורטי שמדברים עליו שיש אותו) מן המציאות (הערך הריאלי הקיים באמת), הוא מניעת ניתוק של הכסף (ההילך החוקי והבסיס של הבסיס של כל הכלכלה התיאורטית) מן המציאות (הערך הריאלי הקיים באמת), והדרך לעשות את זה, היא הפיכת הכסף והמציאות לאחד הם (שניהם צריכים להיות מבוססי הערך הריאלי הקיים במציאות, וזאת בניגוד למצב העכשווי, לפיו המציאות מדברת על הערך הריאלי הקיים באמת, והכסף מדבר על רעיונות פילוסופיים ומוסכמות חברתיות שעתידות להינטש כליל בסימן הראשון לצרות, מה שהופך את כל רעיון כסף הפיאט והקוד המוסרי-חברתי-פילוסופי העומד מאחוריו לבדיחה גרועה), מה שאומר שכך, שדרך כך ושבסופו של דבר, הכלכלה התיאורטית והכלכלה המציאותית יעלו על אותו קו ואותו מסלול, והכלכלה התיאורטית שמדובר עליה ושדנים בה, והכלכלה האמיתית של הערך הריאלי הקיים באמת, יהפכו להיות אחד הם.

לקריאה נוספת בנושא, אתה יכול לקרוא את הטקסטים שכתבתי כאן:

מי זוכר שהיורו והליש"ט היו שווים 7-8 ש"ח | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
ברור שלא
הרי רווח לא תשיג ככה. זה הומצא כגידור. טיפשים מהמרים בזה, כמו שהם מהמרים על כל דבר
2. תסביר.
אל תהיה קומוניסט.
3. חצוף! אני לא קומוניסט!
יש הצעה לעשות מס נמוך על רכישת אופציות, שתהרוס את ענף ההימורים שמתבסס עליו
4. לא צריך להיות דבר כזה אופציות. רוצים? תקנו. לא רוצים? אל תקנו. מה זה האלף ואחד זיוני שכל האלו? למה צריך לזיין בשכל? למה צריך להמציא אלף ואחד טריקים ושטיקים? למה לסבך כל דבר? כלכלה זה פשוט. לא מסובך. יש מספיק דברים מסובכים בחיים גם מבלי לסבך את הדברים הפשוטים.
אתה בחור נחמד ואני לא אוהב שאתה מדבר כמו משוגע. סתם הורס לך
5. כשהדברים שאני חוזה שיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים יעלו ככה, כי מה לעשות שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ויכולות ההשקעה שלי עולות על אלו של וורן באפט יותר מפי 40,000 (כבר הוכח בעבר שיכולות ההשקעה שלי עולות על אלו שלו לפחות פי כמה עשרות), אז כפי מה שכתבתי, אני מצפה לקבל את ההתנצלות שאתה תהיה חייב לי.
לעסקים ולאנשים טוב לדעת מה הקצב ולא טוב שהוא משתולל. כשהאינפלציה גבוהה המחירים עולים וכולם רופים אחרי חיסכון אמין אחרת הכסף שלהם יעלם.
דיפציה מובילה לתופעה של "אגירת מטבע" (כמו שאגרו זהב פעם), זה מוציא את המטבע מהמסחר, ולכן כאילו טוב, אבל אחרי כמה שנים פתאום כולם מוציאים באותו זמן את המטבע שנאגר.
בנוסף בזמן הזה נוצרו בעיות כרוניות,
שמגלים רק כשנגמלים מהדיפלציה, ויש קריסה.
6. זה נשמע כאילו שניהם גרועים. אז עוד פעם, למה לא 0 אחוז? זה יפה שאנשים יודעים למה לצפות כשיש אינפלציה של אחוז עד שלוש אחוז בשנה ושדברים לא זזים להם מהר מדי, אבל לא יהיה הכי טוב אם הערך לא יזוז בכלל ויהיה 0 אחוז?
אנחנו לא באמת רוצים ליצא או ליבא. אנחנו רוצים צמיחה עקבית לאורך זמן. היצוא והיבוא תומכים בזה, אך הם לא העיקר.
7. אז מה העיקר? השקעה כספית שלנו בעצמנו פנימה, בתעשיות שלנו, במפעלים שלנו, בחברות שלנו ובייצור שלנו?
כי אז המחיר שבו מייצאים יורד. למעשה גם שכר העבודה יורד, ואיתו כל ייצור מקומי.
8. תסביר.
אנחנו מייצאים המון הייטק. הרבה יותר מהייבוא
9. ההייטק הוא דבר מאוד לא ממשי. זה הכול "במחשב". כמו מה שיש את זה, באותה הקלות כמעט זה יכול ככה פתאום לא להיות, שלא כמו לדוגמה הסקטור החקלאי, שזה יהיה תמיד, הסקטור המחצבי, שזה יהיה תמיד וכדומה'. לכן, אם עיקר הייצוא של ישראל זה הייטק, וזה הייצוא שיש ממנו כל-כך הרבה שזה יותר מהייבוא שלנו, אז דווקא מצבנו לא כזה טוב, נהדר, "מרגיע" ויציב באותה המידה אם לדוגמה היינו מייצאים באותה הכמות, אבל בדברים יותר ממשיים כמו חקלאות, מחצבים וכדומה'.

עכשיו, אני מבין שבגלל שאנחנו מדינה קטנה אז אנחנו לא באמת יכולים לייצא הרבה בחקלאות, מחצבים, וכדומה', אבל עדיין, רק חשבתי שזה דבר שחשוב לציין ולזכור אותו ולקחת לתשומת הלב-ישראל, אולי מייצאת הרבה, ויותר מכפי הייבוא, אבל ברגע שכל הייצוא היפה הזה זה הייטק, אז באותה הקלות כמעט זה יכול לדוגמה עוד מעט שלא להיות, ולכן לא ניתן לסמוך על זה באותה המידה שבה היינו יכולים לסמוך על זה אם היינו מייצאים באותו שווי של ערך כספי, אבל דברים יותר בסיסיים ושיותר צריך אותם, וכך, אולי, ובסופו של דבר, אולי לישראל בכל זאת עדיף ערך מטבע גבוה.

באסכולה הכלכלית הפזית דרך אגב, שהיא האסכולה הכלכלית הכי פילוסופית ושהכי משלבת בתוכה רעיונות פילוסופיים אי-פעם (רק שתדע), אני מבדיל בין שישה סקטורים כלכליים, וגורס שהסקטורים בנויים אחד על גבי השני (בצורה הגיונית לחלוטין ובדומה למדרג הצרכים של מאסלו) כך שסקטור אחד לא יכול להיות גדול יותר מהסקטור שמתחתיו.

לא בהכרח במובן של השווי הכלכלי התיאורטי, כי תזכור, הכלכלות המודרניות מבוססות על כסף פיאט ומנותקות מהכלכלה הריאלית ככה שסקטור מסוים לגמרי יכול לגלגל בתוכו יותר כסף פיאט מהסקטור שמתחתיו, ואתה יודע מה? כנראה שגם לא בהכרח במובן של השווי הכלכלי הריאלי, ככה שגם ברמת "הכלכלה האמיתית" ו"הערך הכלכלי האמיתי", סקטור אחד יכול לגלגל בתוכו גם יותר ערך אמיתי, ויותר כסף מגובה בתוצר או עשוי התוצר אם רק כך היו מתנהלות הכלכלות כיום, מאשר הסקטור שמתחתיו, אבל כן בהכרח במובן של השווי האמיתי-האמיתי, מעבר לשווי הכלכלי התיאורטי ואפילו מעבר לשווי הכלכלי האמיתי של הערך הכלכלי האמיתי, כי במציאות האמיתית, ובעולם האמיתי, לא הכול זה כסף, ככה שמעבר למה שיש שווי כלכלי תיאורטי, ומעבר למה שיש את השווי הכלכלי האמיתי של הערך הכלכלי הריאלי, יש שווי אמיתי-אמיתי שלא נמדד בכסף, ושם, ובמובנים האלו וברמה הזאת, סקטור אחד לא יכול להכיל יותר ערך מהסקטור שמתחתיו.

וכאילו, העניין הוא שבסופו של דבר, הערך הלא-כלכלי שאינו נמדד בכסף, זה שהוא הערך האמיתי-האמיתי והריאלי-הריאלי, הערך שנובע מן השימושים בעולם האמיתי שיש לדבר מסוים והערכים של השימושים האלו ועד כמה אנחנו צריכים את הערכים האלו וכמה הם חשובים, זה הערך שממנו נגזר הערך הכלכלי האמיתי והריאלי, כאשר הערך הכלכלי האמיתי והריאלי, זה הערך שממנו נובע וצומח הערך הכלכלי התיאורטי.

ככה שיש לנו מדרג של שש סקטורים כלכליים שהם והערך שלהם עובדים ופועלים לפי החוקים והעקרונות של מדרג נוסף שנמצא ב-Level אחר ושמכיל שלוש רמות משלו.

במדרג שלושת הרמות, הקשרים בין שלושת הרמות הם חזקים יותר והדוקים יותר ברמה הבסיסית והמהותית מאשר במדרג ששת הרמות של ששת הסקטורים בכלכלה שהאסכולה הפזית מכירה בהם, וכאשר לפעמים אחת משלושת הרמות צומחת ומתפתחת יותר חזק, יותר הרבה ויותר מהר מאשר מה שהרמה שמתחתיה מסוגלת לתמוך בו, אז קודם כל זה לא יגיע למימדים של הניתוק האפשרי ברמת ששת הסקטורים הכלכליים בגלל שמדרג שלושת הרמות הוא משהו יותר בסיסי ומציאותי שגם לא יכול להגיע לכאלו רמות של ניתוק והתנתקות, ודבר שני, כאשר זה קורה, אז היא "קורסת" או "מצטמצמת" לכדי המימדים הנכונים והראויים עבורה מאוד מהר וכמו שצריך, תוך כדי שהיא "לוקחת איתה" את הרמה או הרמות שמעליה באם וכאשר אנחנו לא כבר מלכתחילה מדברים על הרמה העליונה מבין השלוש.
 
אנחנו מייצאים המון הייטק. הרבה יותר מהייבוא
בכל מקרה, כל שלושת הרמות של מדרג שלושת הרמות "הבסיסי" מתקיימות ויש להן מידה מסוימת של ביטוי בכל אחד מששת הסקטורים, כאשר בין סקטור לסקטור יש מידות שונות של ביטוי של כל אחת משלושת רמות המדרג הבסיסי. ששת הסקטורים מהנמוך לגבוה, הם הסקטור החקלאי, הסקטור המחצבי, הסקטור התעשייתי, הסקטור השירותי, הסקטור הרפואי והסקטור הבידורי. ככל שאנחנו מדברים על סקטור ברמה יותר גבוהה ופחות בסיסית, ככה זה בעצם סקטור שבו אנחנו פחות צריכים את מה שהסקטור הזה עושה, זה הסקטור ש"יחטוף הכי חזק" בזמנים הקשים, הסקטור הראשון בתור שינטשו אותו, שיוציאו מתוכו כספים וכדומה'.

אם לשמוע את זה ולהסביר את זה בצורה קצת יותר "מדעית", ככל שאנחנו עוברים לסקטורים יותר גבוהים ופחות בסיסיים, ככה אנחנו בעצם עוברים לסקטורים שכל היחס המשולש המתקיים בהם של כמה ערך אמיתי-אמיתי יש בהם לעומת כמה ערך כלכלי-אמיתי יש בהם לעומת כמה ערך כלכלי-תיאורטי יש בהם משתנה, ולא לטובה, כאשר הנקודה היא שכל סקטור שגבוה יותר מקודמו, הוא סקטור שיש בו פחות ערך אמיתי-אמיתי מקודמו (זה המינימום וזה כלל ברזל), יש בו פחות ערך כלכלי-אמיתי מקודמו (לא תמיד אבל בדרך כלל וברוב הסקטורים זה ככה לעומת קודמיהם), ויש בו פחות ערך כלכלי-תיאורטי מקודמו (לא תמיד אבל בדרך כלל וברוב הסקטורים זה ככה לעומת קודמיהם), אבל הפיחותים בכל מעבר לכל סקטור גבוה יותר הם יותר גדולים בערכים הבאים לידי ביטוי בסקטורים האלו של הרמות הנמוכות יותר של מדרג שלושת הרמות הבסיסי, כך שבכל מעבר לכל סקטור יותר גבוה ופחות בסיסי, נאבד הכי הרבה ערך קודם בסוגי הערכים היותר חשובים מבין השלוש ופחות בפחות חשובים, כך שכל היחסים האחוזיים בין מידות הביטוי של שלושת הערכים בתוך כל סקטור, משתנים לרעה בצורה הכי גרועה שאפשר, לא בהכרח במובן הזה שהאחוזים של מידות הביטוי של שלושת הערכים הם האחוזים הכי גרועים שיכולים להיות, אבל כן במובן הזה ובצורה הזאת שכל אחד משלושת הערכים נע אל הכיוון "השגוי" ו"הרע" לנוע אליו. כלומר-על אף שיש פיחותים בכל שלושת סוגי הערכים בכל הסקטורים כאשר אנו נעים כלפי מעלה, במעבר כלפי מעלה ומסקטור לסקטור, קודם כל אנחנו מאבדים הכי הרבה מהערך האמיתי-אמיתי, רק אחרי זה מהערך הכלכלי האמיתי ורק אז מהערך הכלכלי התיאורטי. יכולות להיות אנומליות קטנות פה ושם אבל בעיקרון זה ככה. כך שבסופו של דבר, מבחינת היחסים האחוזיים, אם בסקטור החקלאי התחלנו מהרבה מאוד ערך אמיתי-אמיתי, כמות מסוימת של ערך כלכלי אמיתי וכמות נמוכה של ערך כלכלי-תיאורטי, אז בסקטור הבידורי אנחנו כבר עוברים, מבחינת יחסים אחוזיים, למעט ערך אמיתי-אמיתי, כמות מסוימת של ערך כלכלי אמיתי והרבה ערך כלכלי תיאורטי.

מה שכל זה אומר, זה שככל שאנחנו עולים כלפי מעלה בסקטורים לסקטורים יותר גבוהים ופחות בסיסיים, כך הסקטורים האלו, והחלקים האלו של הכלכלה, יותר ויותר מתנתקים מהמציאות, מה שאומר שאלו יהיו הסקטורים הראשונים בתור לחטוף בעת התרסקות כלכלית ושיחטפו הכי חזק, כאשר השורה התחתונה, היא שההייטק הוא תת-סקטור בתוך הסקטור הבידורי, כי הרבה הייטק מיוצר ומנוצל לבידור, מה שהופך את תת-סקטור ההייטק למשויך לסקטור הבידורי לפי האסכולה הפזית, מה שאומר שעם תחילת השפל הגדול השני, הייצוא הישראלי יחטוף חזק מאוד ויותר מייצוא של מדינות אחרות, אפילו ביחד עם ובהשוואה לעד כמה שכל הסקטורים וכל הייצואים של כל המדינות "יחטפו מכה", מה שאומר שלישראל דווקא כן טוב ערך מטבע גבוה בעקבות ההתרסקות הקרובה בייצוא הישראלי, מה שדווקא הוא חדשות רעות, בהתחשב בשפל המתקרב בשקל הישראלי.

כהערת סיום לחלק זה של תגובתי, רק רציתי לציין שאני מודע לעצם כך שאני ככל הנראה הכלכלן הגדול ביותר והחשוב ביותר במאה ה-21 בפרט ומאז קרל מרקס בכלל, ורק רציתי לסיים את הסעיף התשיעי של תגובתי בכך שאבקש ממך שלא "לגנוב" את הגותי הכלכלית המבריקה ופורצת הדרך ולהציג אותה כשלך, על אף כמה שזה יכול להיות מפתה בהתחשב בכך שהגותי הכלכלית היא המבריקה ביותר והפורצת דרך ביותר בכמה מאות השנים האחרונות, אם לא אי-פעם, בכלל, מה שיהפוך אותי לכלכלן החשוב ביותר שחי מאז ומעולם, בצורה דומה משהו למה שאני עתיד להיות גדול בני האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה.
תמיד כדאי אינפלציה ביעד.
10. למה?
נסה לא לדבר כמו משוגע
11. אני לא מדבר כמו משוגע. אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים. זאת עובדה יצוקה בבטון המבוססת על הישגי העבר שלי. כמו לדוגמה עצם זה שחזיתי מראש את המתכות היקרות לפני עליות של מאות ואלפי אחוזים ב-2021, עצם זה שחזיתי את נטפליקס בפברואר של 2018 ולפני עליות של 200 אחוז עד אוקטובר של 2021, עצם זה שחזיתי את טסלה כבר במרץ של 2020 ולפני עליות של 1,300 אחוז עד 2021, עצם זה שחזיתי מניה שעלתה ב-1,000 אחוז בשלוש חודשים (מעדיף לא להגיד את השם) ועצם זה שחזיתי מניה שעלתה ב-8,400 אחוז ביומיים (גם כן מעדיף לא להגיד את השם).

אז מה תגיד עכשיו? אל תענה. אין צורך. אני יודע מה תגיד עכשיו. "שקרים". בסדר. אז סבבה. אז הכול טוב ויפה. אני מקבל את זה. יש רק בעיה קטנה אחת.

גם SupermanZW לפניך חשב ואמר את אותם הדברים, ולעג לי וזלזל בי זלזול גדול, כאשר יצא לי ליידע אותו יום אחד כבדרך אגב ובנונשלנטיות בעצם העובדה שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, וכאשר סיפרתי לו על הישגיי האדירים עם חיזוי נטפליקס וטסלה (ההישגים היחידים שלי באותו הזמן).

הבעיה הקטנה האחת שאני מדבר עליה, היא שסיפרתי לו על איך שחזיתי את נטפליקס בפברואר של 2018 ואת טסלה במרץ של 2020, באוקטובר של 2020, לפני החלק הארי של העליות ולפני שנטפליקס עלתה בעוד 100 אחוז וטסלה בעוד 900 אחוז ב-13 החודשים שלאחר מכן.

וזה הסיפור על איך ש-SupermanZW הפך להיות הכלבה שלי.

הוא הודה בטעותו, הודה בעובדת היותי הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, ביקש ממני ללמד אותו איך לעשות מאות ואלפי אחוזים בשנה בודדת כפי מה שאני עושה תיאורטית באמצעות התחזיות שלי, ולפקודתי הוא אף מעביר מיליונים שלו ושל אחרים מחשבון לחשבון וממניה למניה ואף משבית את כל פעילותו הכלכלית.

כך התנהלו הדברים במשך זמן מה, עד שיום אחד, באמת שאני לא יודע מה קרה לו על אף שאני מניח שאנחנו יכולים לשער, באמת אני לא יודע מה קרה, אולי הוא הלך יום אחד ברחוב, החלק על קליפת בננה ונחבט מכה חזקה ביותר באחורי ראשו; או שאולי הקנאה האדירה שלו בהישגיי האדירים, שאין דומים להם לא בעולם ולא בהיסטוריה העבירו אותו על דעתו, אבל בעיקרון, מה שקרה, זה שהוא "שכח" את הישגיי האדירים ואת עצם העובדה היצוקה בבטון מזוין רומאי, שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית ושאין בלתו, וללא כל הסבר או היגיון, למען האמת בצורה של ניגוד מוחלט להיגיון הפשוט, הוא חזר להאמין ללא כל בסיס, ובניגוד לראיות הקיימות, שלא רק שאני לא הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, אלא אני אינני גאון פיננסי כלל, ואף יותר מכך, אני אידיוט של ממש.

וזה הסיפור על איך שחוות דעתו של סופרמן עליי התחילה מ-"הוא אידיוט", עברה ל-"הוא גאון", ואז חזרה ל-"הוא אידיוט".

מאוד הייתי רוצה לדעת מה קרה שם, אבל בינתיים אני יכול רק לשער. אתה רוצה את דעתי האישית? זאת לא הייתה קליפת בננה כשהוא הלך ברחוב. הקנאה שלו בי העבירה אותו על דעתו. זה עד כדי כך פשוט. עמוק בתוכו וכמו קודם לכן, הוא מודע לעצם העובדה שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים (כמה הזוי שזה לא יישמע, כן? נו, מה אני אמור לעשות שזה מה שאני? זאת לא אשמתי שהאמת והעובדות הן מטורפות לחלוטין! זאת המציאות! המציאות הזויה! המציאות מטורפת! נו, כן! ברור! אני לא מכחיש את זה! אבל זאת האמת והמציאות! מה אתה רוצה? לירות בי?), הוא עדיין מעריץ אותי הערצה קשה והוא עדיין המעריץ הכי שרוף שלי, והוא עדיין סוגד לאדמה שאני דורך עליה, אבל המציאות של העליונות הפיננסית והאינטלקטואלית האדירה שלי עליו כל-כך מעצבנת אותו, כל-כך מטריפה אותו וכל-כך מכאיבה לו, והוא כל-כך מקנא, עד שהוא פשוט לוקח את כל ידיעותיו אלו עליי ופשוט דוחף אותן עמוק וחזק מתחת להרבה מאוד שכבות של הכחשה ושאר מנגנונים הגנתיים פסיכולוגיים ("נטפליקס וטסלה לא עלו בעוד 100 אחוז ו-900 אחוז אחרי שהוא סיפר לי שהוא חזה אותן! אני דמיינתי את זה!" [הכחשה], "אז מה אם הוא טוען שהוא הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים והמניות שהוא חוזה עולות במאות אחוזים אל מול עיניי המשתאות בצורה שמאמתת את טענותיו! זה צירוף מקרים!" [רציונליזציה]).

שיכאב לו ככל שיכאב לו ושיקנא בי ככל שיקנא בי, אבל אין לכאבים שלו ולרגשות שלו שום השפעה כהוא זה על המציאות העובדתית. סורי, נוט סורי.

בינינו? ולא תגיד לו שאמרתי את זה?

שיהיה בריא.

זהו.
כן. חוסר אמון מוחלט בפקידים,מדינות, ופוליטיקאים
12. קראתי קצת על האסכולה האוסטרית בויקיפדיה ולא כתוב שם שום דבר על הצמדת המטבע למתכות יקרות, מה שמעלה אצלי את החשד שלא מדובר ממש בחלק מהשיטה, ואולי שלא כחלק מהעקרונות ממש של השיטה, הרבה אוסטרים מאמצים את הרעיון של הצמדת המטבע למתכות, ולכן נראה לך שזה מה שהאסכולה האוסטרית אומרת כשבעצם לא וזה לא באמת אחד העקרונות. מה אתה חושב? יכול להיות? האם בלבלת בין עקרונות וכללי האסכולה האוסטרית למה שפשוט הרבה אוסטרים אומרים?

כי כאילו, אני באמת רוצה לדעת מה זה האסכולה האוסטרית. לא מה שבמקרה הרבה אוסטרים אומרים ואימצו אותו.
הלוואי. דובר פעם על תעודת סל של סל המתכות או אפילו כלל הסחורות,
13. מה זה תעודת סל?
ולייצא מטבע עולמי מזה
ואז הנפקתו כמטבע תהיה ניאו אוסטרית
14. מה זאת אומרת? מטבע שמוצמד לתעודת סל?
15. עוד קצת התערבות כמובן :geek:
אז אתה ניאו-אוסטרי.
16.ללללללללללללללללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!! (צרחות...).

17. אני לא רוצה להיות אוסטרי. אני לא אוסטרי. אני פזי :D
אבל תזכור שזה מעביר את התמקדות הכחכלה לענף הכריה (שם הערך נוצר), וזה למעשה אנטי-כלכלי.
שמת לב מה קרה עם הביטקוין
18. זה לא אנטי-כלכלי כי ענף הכרייה הוא כן חשוב ואם יש מקום שצריך להשקיע בו, אז זה שם. כי כאילו, אתה צריך לזכור ולהבין שענף הכרייה הוא תת-סקטור של הסקטור המחצבי. הסקטור השני החשוב ביותר והבסיסי ביותר מבין ששת הסקטורים הכלכליים שמגדירה האסכולה הפזית, כך שהוא למעשה גם מהווה בסיס ברמת הערך הלא-כלכלי האמיתי, הערך הכלכלי האמיתי והערך הכלכלי התיאורטי לכל שאר ארבעת הסקטורים שמעליו.

בנוסף, מעבר לכמה שהוא מאוד חשוב בגלל כל הדברים שאנחנו משתמשים בשבילם במחצבים שאנחנו חוצבים, אז ברגע שאנחנו מתחילים להשתמש במתכות גם בשביל הכסף שלנו, ולא סתם ככה בשביל הכסף שלנו אלא אפילו יותר טוב מזה-זה יהפוך את הכסף שלנו לטוב יותר, בעל ערך אמיתי יותר וגבוה יותר, וישמור את כל הכלכלה שלנו חזקה, בריאה ואיכותית עם רגליים על הקרקע, אז ברור שזה שווה את זה!

קיצר, יש הרבה יותר תועלת מנזק וכסף צריך להיות עשוי התוצר איפה שאפשר, מגובה בתוצר איפה שאפשר, ורק אז כסף פיאט וגם אז לא בטוח כי תרתי משמע הכול יהיה טוב יותר מכסף פיאט.
 
אני מציע לך ללמוד על הטיפשות שהבהלה לזהב יצרה.
גרוע בהרבה
19. לא. לא נכון.
שמאלנים יגידו קיינס, וימנים מילטון פרידמן
קיינס נתן להם תירוץ להכנס לחובות "סוציאלים", ואז ליישם עוד יוזמות סוציאליות כתיקון לנזק.
20. אז אתה אומר מילטון פרידמן :)

לדעתי לשניהם יש רעיונות טובים וחשובים, אבל לדעתי השאלה מי מהם חשוב יותר עלולה להיות גם תלויה בדרכי היישום של האסכולות שלהם.

לדעתי קיינסיאניזם שמיושם טוב עדיף על מוניטריזם שמיושם רע ומונטירזם שמיושם טוב עדיף על קיינסיאניזם שמיושם רע.

אז כאילו, רק תראה עד כמה הכול תלוי בביצוע.

ועכשיו, מה זה קיינסיאניזם שמיושם טוב?

קיינסיאניזם שמיושם טוב זה לדעתי אם קודם כל הממשלה מביאה את הכסף שלא באמצעות הדפסה של כסף על בסיס ערך שלא קיים (הדפסת כסף ללא צמיחה בערך הריאלי במשק), או שאולי זה כבר לא קיינסיאניזם ככה שהכסף כן חייב להגיע משם? ושדבר שני, היא משקיעה ביוזמות מוצלחות כך שמדובר על הוצאה כספית והשקעה מוצלחת.

מוניטריזם שמיושם טוב זה אם כאשר אנחנו לוקחים את המיזמים מהממשלה ונותנים אותם לאנשים פרטיים, אז אלו אנשים פרטיים שהם האנשים הטובים והנכונים למשימה, מכיוון שעם כל הכבוד לאינטרס של האנשים הפרטיים שהמיזם יצליח, האנשים הפרטיים ייכשלו בכל מקרה אם אלו לא האנשים הפרטיים הנכונים למשימה.

מה דעתך?

ובכל מקרה, יכול להיות שאני בעצם טועה, והשאלה מי חשוב יותר לא צריכה ליפול על דרכי היישום והצלחת היישום במקרים שונים, אלא להישען על מידת מוצלחותן של התיאוריות היבשות.

אבל אז מה נגיד? שהתיאוריה הקומוניסטית לדוגמה היא מוצלחת?

אז אנחנו כן צריכים להסתכל על מידת ההצלחה של היישום במציאות?

אבל אז מה אם היישומים במציאות הם לא נכונים ולכן התיאוריה נכשלת?

אולי אנחנו צריכים להסתכל לפי שתי הדרכים ולהחליט מי יותר חשוב לפי כל אחת משתי הדרכים.

ברמת התיאוריות היבשות, לדעתי התיאוריה של מילטון פרידמן טובה יותר, ולכן הוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20.

ברמת התיאוריות הלא-יבשות וכאשר מיושמות בפועל, אבל מיושמות טוב, לדעתי התיאוריה של ג'ון מיינרד קיינס טובה יותר, ולכן הוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20.

תראה מה זה. יש לנו תיקו. לא טוב. לא טוב בכלל.

בוא ננסה לחשוב על זה בעוד דרך. מעין "שובר שוויון" אם תרצה.

ברמת התיאוריות הלא-יבשות וכאשר מיושמות בפועל, אבל מיושמות רע, איזו תיאוריה יותר טובה אז? לדעתי התיאוריה של מילטון פרידמן יותר טובה אז.

2-1.

מה גם, שבוא נהיה כנים זה עם זה, בגלל אינסופיותה של הטיפשות האנושית, רוב הפעמים דברים ורעיונות, אפילו כאלו טובים, מיושמים רע, ולכן ממילא הנקודה הזאת צריכה לקבל את הניקוד הכבד יותר לעומת איזו תיאוריה יותר טובה כאשר התיאוריות מיושמות טוב. כך שזה לא באמת 2-1 לטובת מילטון פרידמן, אלא יותר 2.1-0.9 לטובתו? או אולי 2.2-0.8? הכי הרבה לטובתו זה 2.3-0.7.

אבל! רגע אחד!

אם מילטון פרידמן יותר חשוב, למה עמוד הויקיפדיה שלו קיים ב-93 שפות ועמוד הויקיפדיה של ג'ון מיינרד קיינס קיים ב-127 שפות?

כן, כן. אני יודע. אולי זה מדד קצת טיפשי, אבל גם זה מדד שאני אוהב להסתכל עליו לעד כמה אדם או תופעה הם מעניינים/חשובים וכדומה'.

מצד שני, המדד הזה הכזיב אותי בעבר. הבן-אדם החשוב ביותר לדוגמה שחי במאה ה-19 הוא גאורג וילהלם פרידריך הגל, שעמוד הויקיפדיה שלו קיים ב-130 שפות בלבד, אבל עמוד הויקיפדיה של נפוליאון קיים ב-201 שפות. כן, נראה זה לא מדד מושלם.

עוד נקודה ראויה לציון, היא עצם השאלה האם אפשר שהכסף להשקעה מחדש בחברה יגיע שלא מהדפסת כסף בהתבסס על ערך שלא קיים, או שאי-אפשר כי זה פשוט לא קיינסיאניזם?

קיינס כבר ממילא "הפסיד" במשחק המחשבה שלנו למילטון פרידמן, כך שאם כן אפשר שהכסף יגיע שלא מיצירת גרעון והלוואות ממשלתיות באמצעות הלוואות ממדינות אחרות או הדפסת כסף שלא על בסיס ערך, אז זה ישאיר את "הניקוד" שנתנו לקיינס "במקום" (בין 0.7 ל-1 לעומת ה-2 עד 2.3 של מילטון פרידמן). אם אי-אפשר וזה כבר לא נחשב לקיינסיאניזם, אז מצבו של קיינס רק יורע, מכיוון שמה שזה אומר, זה שגם ברמת התיאוריות הלא-יבשות וכאשר מיושמות בפועל, ומיושמות טוב, אז גם אז, מילטון פרידמן מנצח, כאשר מה שאמרנו במקור, זה שבמדד הזה ולפי ההסתכלות הזאת, הוא מפסיד, וכך קיינס מקבל את הנקודה היחידה שנתנו לו.

עוד נקודה חשובה וראויה לציון היא גם שאלת ההשפעה של כל אחד מהאישים, מעבר לשאלות של איזו תיאוריה יותר טובה ברמת התיאוריה היבשה, איזו תיאוריה יותר טובה ברמת התיאוריות המיושמות כאשר הן מיושמות טוב ואיזו תיאוריה יותר טובה ברמת התיאוריות המיושמות כאשר הן מיושמות רע. הבנתי שהקיינסיאניזם הקדים את המונטיריזם בעשורים שלמים? ושכל אירופה קיינסיאנית? ובעצם גם כל אמריקה כי גם הם מדפיסים בטירוף ופשוט מחלקים את זה לאזרחים ומשקיעים בבורסות שלהם ובתעשייה שלהם והכול.

והרי בסופו של דבר שאלת ההשפעה בפועל היא השאלה הכי חשובה!

אז אם הקיינסיאניזם שולט באירופה וארצות הברית...אז זה כל המקומות החשובים!

ואם נתנו נקודה למילטון פרידמן על זה שהתיאוריה שלו יותר טובה ברמת התיאוריות היבשות, נקודה לג'ון מיינרד קיינס על זה שהתיאוריה שלו יותר טובה ברמת היישום בפועל כשהיישום טוב (אבל בעצם למה נקודה, היישום בפועל, טוב או רע, הוא יותר חשוב מאשר רמת התיאוריה היבשה כמו מה שאנחנו יכולים ללמוד מהמקרה הקומוניסטי אז בוא ניתן על זה 1.3 נקודות, מה שמביא אותנו לנקודה אחת למילטון פרידמן כנגד 1.3 נקודות לג'ון מיינרד קיינס), נקודה למילטון פרידמן על זה שהתיאוריה שלו יותר טובה ברמת היישום בפועל כשהיישום רע (אבל שוב פעם, למה נתנו רק נקודה אם נקודה זה מה שנתנו ברמת התיאוריה היבשה כאשר ברור שברמת היישום בפועל צריך לתת יותר, והרי רוב הפעמים הדברים ייושמו רע ולא טוב ולכן כאן אנחנו צריכים לתת יותר נקודות אפילו מאשר מה שנתנו על יישום בפועל בצורה טובה, אז אם על יישום בפועל בצורה טובה נתנו 1.3 נקודות, על זה אנחנו צריכים לתת בוא נגיד 1.6 נקודות, מה שמביא אותנו בסה"כ ל-2.6 נקודות למילטון פרידמן כנגד 1.3 נקודות לג'ון מיינרד קיינס), אז זה משאיר אותנו רק עם שאלת מידת ההשפעה בפועל, כאשר זאת בעצם השאלה הכי חשובה, אז בוא נגיד שעליה צריך לתת 1.9 נקודות, ואם המנצח הוא ג'ון מיינרד קיינס בגלל שנראה שהקיינסיאניזם שולט ביד רמה באירופה ובארצות הברית, שכאילו, מה גם, שזה (עצם ההנחה שהוא יותר חשוב) מתיישב עם עצם זה שעמוד הויקיפדיה שלו קיים ב-34 שפות יותר, אז זה מביא אותנו ל-2.6 נקודות למילטון פרידמן כנגד 3.2 נקודות לג'ון מיינרד קיינס, מה שאומר שזה למעשה קיינס שהוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה העשרים ולא מילטון פרידמן כפי שחשבנו לפני מספר רגעים!

!TAM-TAM-TAM

אם כך אז החלטנו. זה נגמר.

ג'ון מיינרד קיינס הוא הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20, והקיינסיאניזם שלו הוא השליט הבלתי מעורער של הקפיטליזם המודרני.
בכל מקרה, תתחיל בעושר האומות של אדם סמית.
21. "עושר האומות" של אדם סמית! :D יש לי אותו. עוד לא קראתי.
אחרי זה "מבוא לכלכלה אוסטרית" של תומס טיילור, הוצאת מאיר
22. נתתי אותו לאחי הקטן בהמלצתו של סופרמן כי אחי הקטן לומד תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים :cry:

אקנה עותק נוסף! :D

23. ומה איתך ומה שאתה צריך לקרוא? האם אתה תקרא את "האסכולה הפזית" של מאור פז כאשר תצא לאור? :geek:
עד המאה ה20 שניהם היו חסרי חשיבות לעומת אדם סמית.
24. כי רק אז התחילו ליישם את האסכולה האוסטרית והקומוניזם?
יישום התיאוריות של מארס הוביל בעקביות לאסון, אז לא ניתן לטעון שהוא השפיע חיובית
25. לא שאלנו מי השפיע חיובית. שאלנו מי השפיע :geek:

דרך אגב, אתה יודע שכשהייתי בן 17, לצד כתיבתה של "האסכולה הפזית" בכלכלה, סתם ככה בשביל הכיף, ולא שאני קומוניסט, כתבתי תיאוריה של קומוניזם שעובד? :geek:
להפך. הדולר התנתק מזהב כיוון שיש בנק כזה.
התנתקות שייצבה את המחירים
26. לא. אין בנק כזה. השפל הגדול השני יתחיל והדולר יתרסק. כפי שאמרתי בשלבים מוקדמים יותר, הדבר יפריך את האסכולה המוניטריסטית ויסלול את הדרך לעלייתן של אסכולות חדשות, מתקדמות יותר ומופתחות יותר מאי-פעם בעבר, ובראשן-האסכולה הפזית של מאור פז.

האם שמת לב שפורסם לאחרונה שהדולר נמצא במגמת הירידה הרציפה הארוכה ביותר מאז 2021? ובהתאם לתחזיותיי על קריסת הדולר מיולי של 2022:

שמתם לב לקריסה בשער היורו? | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

ב"האסכולה הפזית", שלפי הערכותיי צפויה להפוך אותי לכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-21 וייתכן שבכל הזמנים, אני מסביר ומציג שרשרת שלמה של תנאים של איך וכיצד ליצור בנק מרכזי טוב, צודק, נכון ואחראי. אף מדינה בעולם לא מקיימת את התנאים האלו. על כן, בעולם אין בנקים מרכזיים טובים. לפחות לא לפי אמות המידה המחמירות של גדול הכלכלנים במאה ה-21 אם לא בכל הזמנים (עוד לא החלטתי), מאור פז.
זה כבר לא יקרה.
27. חצוף! אני מאור פז! הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים והכלכלן הגדול ביותר והחשוב ביותר במאה ה-21! איך אתה מעז לסתור אותי?!
מה שאולי יקרה זה פשיטת רגל אמריקאית.
28. לא.
אבל אפילו זה לא יבדוק את ערך הדולר
פשוט כי אין חלופה
29. במילה אחת? קריפטו :geek:
 
30. טוב שהזכרת לי. מהי פלטפורמת המסחר במטבעות קריפטוגרפיים הגדולה בעולם? באיזו פלטפורמה כל מטבע קריפטו שרק משוחרר למסחר מיד מופיע שם וניתן לקנות ולמכור אותו ללא כל דיחוי? איזו פלטפופרמה מאפשרת מסחר בכל עשרת אלפים מטבעות הקריפטו הקיימים? כי שמעתי על מלא פלטפורמות והן מציעות רק כמות מוגבלת. אני רוצה פלטפורמה שמאפשרת קנייה מיידית של כל מטבע קריפטו שרק משוחרר למסחר. כי כאילו, הדברים שם זזים מהר אז צריך להיכנס מהר, הבנת? :geek:
אולי הניאו אוסטרית. מעבר לסל מתכות, סל סחורות וסל מטבעות, כהליך סחיר.
31. בשתי מילים? האסכולה הפזית :D
לא תודה.
סוציאליזם מוביל לסבל
גם דילול בסוציאליזם
עדיף לוותר
32. אולי לי ולך יש הגדרות שונות לסוציאליזם. התכוונתי למדינת רווחה "שפויה". לא כמו באירופה. כמו בישראל. כמו בארצות הברית. סוציאליזם שפוי. סוציאליזם כיפי כזה :D
נשמע שאתה אוסטרי.
33. אני לא אוסטרי כי אני כבר פזי :D
אל תתבלבל, מגלומן חסר ידע לא ייסד אסכולה משלו.
34. עובדה שכבר עשיתי את זה. אני גם לא מגלומן ולא חסר ידע.
אבל אין מקור אחר, כי למדינה אין כספת מלאה כסף,
35. אני הבנתי שדווקא יש לה. כספים לשעת חירום זה נקרא? המדינה יכולה גם לדוגמה למכור נכסים בבעלותה.
אז המקור היחיד כשהתוצר יורד, חוץ מהדפסה והלוואות זולות, זה מיסים שידכאו צמיחה וצריכה בעצמם.
36. לא. יש עוד מקורות :D

בכל מקרה, על השאלה הבסיסית שלי לא ענית. נגיד הבאנו את הכסף ממקור אחר, זה עדיין קינסיאניזם או שזה חייב לבוא מהלוואות מחו"ל או הדפסה, ובכך הגדלת הגירעון, בשביל להיות קיינסיאניזם?
מאיפה? הוא נמצא הרי אצל אנשים, שמעבירים אותו זה לזה תמורת סחורה ושירותים, או שמשקיעים אותו בעסקים שמייצרים צמיחה בעצמם
37. כספי החירום של המדינה, מכירת נכסי המדינה, הגדלת מס הכנסה ומס הון על העשירים (מה שלא באמת יפגע בצריכה כי כמה אנשים לא-רבים, גם אם עשירים מאוד כבר יכולים לצרוך? זה גם לא יפגע בצמיחה כי העשירים לא באמת משקיעים את רוב ההון שלהם במפעלים שלהם ובתעשיות שלהם ובחברות שלהם כי אם הם כן היו עושים זאת, תוכניות המיסים של הרפובליקנים היו עובדות ועובדה שהן לא. רוב הכסף של העשירים קודם כל נחסך על-ידם ומצטרף לשווי נטו שלהם [הרסני לחלוטין לכלכלה], רוב שאר הכסף...שכחתי מה הם עושים איתו אבל זה לא משהו טוב).
זה לא. קיינסיאניזם מבוסס על הדפסה או יצירת חוב כתחליף למס.
38. הההההההאאאאאאא (השתנקות דרמטית). זה אומר שאנחנו צריכים לחזור לאחור ולהוריד לג'ון מיינארד קיינס 1.3 נקודות שנתנו לו על עצם זה שחשבנו שהתיאוריה שלו יותר טובה כאשר היא מיושמת טוב בהשוואה לתיאוריה של מילטון פרידמן כשהתיאוריה שלו מיושמת טוב, מה שמביא את הניקוד ל-1.9 נקודות לג'ון מיינרד קיינס לעומת 2.6 נקודות למילטון פרידמן? ככה שבסוף מילטון פרידמן מנצח והוא הכלכלן הכי חשוב של המאה ה-20? כשהקיינסיאניזם הוא השליט הבלתי מעורער בארצות הברית ואירופה? איזה בולשיט!

קיצר, ניקדנו מלכתחילה לא נכון ועזוב אותך מהנקודות, שורה תחתונה היא שג'ון מיינרד קיינס הוא הכלכלן הכי חשוב של המאה ה-20 וזהו זה.

י'אאלה. איזה כאבי ראש השאלה מי מהם יותר חשוב עשתה לנו. איזה כיף שאנחנו לא צריכים לשבור את הראש ככה בנוגע לשאלה מיהו הכלכלן הכי חשוב של המאה ה-21 כי ברור שזה אני, הא? :D

39. אם זה לא קיינסיאניזם, יש לך רעיון מה זה כן?
זו הטענה המוניטריסטית, שמפעל קורס נרכש ע"י מתחרה שמייעל אותו,
לפחות אם צפוי ביקוש.
40. הטענה המוניטריסטית מטומטת. לא צפוי ביקוש. אנחנו הרי במיתון כאילו דא!
אכן, בסין למשל התחילו ברשת רכבות לסחורה (מעולה לכלכלה), ונדלן לאנשים שעוברים לעיר
אבל היום היא כבר בונה רכבת בולט לכפרים נידחים וערי רפאים למטרות זכאות לחינוך עירוני טוב, ובעצם נוצרה בועה, כי שניהם מבוססים על הלוואות, שכנראה לא יוחזרו.
ואז יהיה משבר, ואם הוא יוביל לסבל והפקת לקחים, סין תחזור לצמיחה.
41. גם אם אני צודק, זה עדיין לא טוב מספיק אם הקיינסיאניזם מאיץ בממשל להיכנס לחובות בשביל להשיג את הכסף בשביל להשקיע אותו, גם אם ישקיעו טוב, נכון וצודק. לכן, הכסף צריך להגיע שלא מגירעון.

ורגע אחד, בעצם, האם קיינס לא אמר שבזמן גאות כלכלית המדינה צריכה לשים כסף בצד לשעת חירום? אז במה הוא תמך כשיטה להשיג כסף בשביל להתניע את הכלכלה? כספי חירום או כניסה לגירעון? או שני הדברים?
כן, כי מאז 2008 הם מנפחים הלוואות למרות שאין שם צמיחה(לפני זה היו הלוואות, אבל הייתה צמיחה שתמכה בזה). הם מנסים לבזבז כ"כ הרבה עד שתחזור תמיכה, אבל זה לא עובד ככה
42. לכן הם צריכים להשיג את הכסף שלא דרך הלוואות או צורה אחרת שדווקא תפגע בכלכלה וללמוד להשקיע חכם.
מדד מניות קטנות מכדי להיכנס לת"א 125 אך עדיין סחירות.
43. התכוונתי אם המניות יהיו לא סחירות כי החברה קרסה ונסגרה. מה אז יקרה למדד הפחד?
44. אז מי שולט במטאוורס?
או שיהיו בה דולרים,
או שיהיה מטבע פנימי סחיר באמצעות בלוקצ'יין.
45. האם זה כבר קיים? האם אני כבר יכול לקנות כאלו? כיצד כיום מתנהל המסחר במטאוורס? הרי המטאוורס כבר קיים ופעיל. הוא רק עוד לא חווה את "הפריצה הגדולה" שלו.
לא אפשרי.
אתה מתעלם גם ממימד הזמן
השקעה שתחזיר את עצמה תוך 50 שנה, לא תיכנס לפנסיות של אנשים. אז מקור המימון זניח.

מלבד זאת,
בהתחשב בריבית החלופית לאותם 50 שנה, הרווח חייב להיות עצום כדי שבכלל ישקל,
ואסון כמו התרסקות "בראשית", יאפס את ההשקעה
46. כן אפשרי. יוזילו את זה וזה יהיה זול וזה יהיה מהיר וזהו.
שכחת גם להזכיר דיפ ווב ובלוקצ'יין.
47. ציניות? או שאתה רציני?
ספיסx מנוהלת טוב, ולכן עדיפה מחברה שמנוהלת רע
48. לא. אני רוצה חברה שיכולה לעלות במיליוני אחוזים. לכן אני צריך חברה שעוסקת בתחום ושהמניות שלה כרגע הן מניות פני. הבנת? אז איך קוראים להן?
לא תודה
אבל אני יכול ללמד אותך איך להרוויח סכומים דומים בלי חלליות יקרות להחריד.
אתה תשתמש במגלומניה שלך ותגייס כסף התחלתי
ואני עם הצוות הטכני נבנה מה שדרוש.
49. אני לא מעוניין להקים חברה.
 

ai27

Well-known member
30. טוב שהזכרת לי. מהי פלטפורמת המסחר במטבעות קריפטוגרפיים הגדולה בעולם?
לא מעניין אותי. קריפטו זה תרמית פירמידה - אם אתה רוצה להרוויח, אתה צריך להיות חלק מהקבוצה שמקימה מטבע חדש.
31. בשתי מילים? האסכולה הפזית :D
כי פז זה זהב
וזהב זה האסכולה האוסטרית. אתה פשוט ממציא חיקוי חובבני
32. אולי לי ולך יש הגדרות שונות לסוציאליזם. התכוונתי למדינת רווחה "שפויה". לא כמו באירופה. כמו בישראל. כמו בארצות הברית. סוציאליזם שפוי. סוציאליזם כיפי כזה :D
השטן הוא בפרטים. בארה"ב משלמים המון (בתופת הריבית שבסוף הם ישלמו, הם משלמים בערך כמו אצלנו), אבל מקבלים ממש מעט.
באירופה משלמים הרבה, מקבלים יותר, ואפילו זה לא מספיק להם והם בגרעונות - חטפו "חורף כלכלי נצחי"
בישראל יש דיל מעולה.
34. עובדה שכבר עשיתי את זה. אני גם לא מגלומן ולא חסר ידע.
אבל זה לא נכון.
גם אל תיתן לאנשים לשגע אותך שיש משהו רע במגלומניה - זו תכונה נדרשת לניהול.
35. אני הבנתי שדווקא יש לה. כספים לשעת חירום זה נקרא? המדינה יכולה גם לדוגמה למכור נכסים בבעלותה.
זה שעת חירום נדירה. אם תשרוף אותם על שטויות תגיע למצב של אירופה.
36. לא. יש עוד מקורות :D
המדינה יכולה להפריט, אבל אז היא נקלעת לבעיה כשהיא ממקסמת רווחים על ההפרטה כדי לחלק כמה שיותר,
אז שזה אוכל לאזרחים את הרווח עתידי (כי המחירים מזנקים כדי לגרוף כסף לקופת המדינה).
אז צריך לשים דגש על הפרטה מקצועית (מה שאומר שאין עוד מכירות), או לג'נגל עם חברות ממשלתיות שמתחרות בפרטיות (אבל לרוב חברות ממשלתיות הן גרועות).
בכל מקרה, על השאלה הבסיסית שלי לא ענית. נגיד הבאנו את הכסף ממקור אחר, זה עדיין קינסיאניזם או שזה חייב לבוא מהלוואות מחו"ל או הדפסה, ובכך הגדלת הגירעון, בשביל להיות קיינסיאניזם?
אין מקור אחר. הפטנט של קיינס זה שהמחזור הממשלתי הפוך מהמחזור הפרטי,
אבל בגלל שפוליטיקאים מתערבים בזה (כדי להציג צמיחה שאין), בשלב מסויים הם הורסים את המשק.
37. כספי החירום של המדינה, מכירת נכסי המדינה, הגדלת מס הכנסה ומס הון על העשירים (מה שלא באמת יפגע בצריכה כי כמה אנשים לא-רבים, גם אם עשירים מאוד כבר יכולים לצרוך? זה גם לא יפגע בצמיחה כי העשירים לא באמת משקיעים את רוב ההון שלהם במפעלים שלהם ובתעשיות שלהם ובחברות שלהם כי אם הם כן היו עושים זאת, תוכניות המיסים של הרפובליקנים היו עובדות ועובדה שהן לא.
זהו בדיוק - שהן כן עובדות. גם טראמפ, גם בוש-האב וכמובן גם רייגן - הזניקו את הכלכלה האמריקאית בשיטה הזאת.
ברגע שהמנטליות היא לדפוק את העשירים - אתה מגלה שהעשירים בורחים למדינות כיפיות שלא מנסות לשדוד אותם
38. הההההההאאאאאאא (השתנקות דרמטית). זה אומר שאנחנו צריכים לחזור לאחור ולהוריד לג'ון מיינארד קיינס 1.3 נקודות שנתנו לו על עצם זה שחשבנו שהתיאוריה שלו יותר טובה כאשר היא מיושמת טוב בהשוואה לתיאוריה של מילטון פרידמן כשהתיאוריה שלו מיושמת טוב, מה שמביא את הניקוד ל-1.9 נקודות לג'ון מיינרד קיינס לעומת 2.6 נקודות למילטון פרידמן? ככה שבסוף מילטון פרידמן מנצח והוא הכלכלן הכי חשוב של המאה ה-20? כשהקיינסיאניזם הוא השליט הבלתי מעורער בארצות הברית ואירופה? איזה בולשיט!
קיינס מרסק את אותן כלכלות שאימצו את השיטה שלו.
אתה שם לב שבארה"ב יש מיתון קשה מאז שהעיפו את טראמפ (ולפני זה המצב היה דומה תחת אובמה), ובאירופה זה המצב מאז 2008.
אז קיינס זה כמו אנגלס - מתכון לסבל ומיתון נצחי,
ועכשיו בבנק העולמי מנסים למצוא מזימה מרושעת אפילו יותר - דבר על זה עם המומחה לקונספירציות.
40. הטענה המוניטריסטית מטומטת. לא צפוי ביקוש. אנחנו הרי במיתון כאילו דא!
בוודאי שכן צפוי ביקוש.
דבר ראשון - ישראל בכלל לא במיתון.
דבר שני - כל שנה בישראל יש עוד עובדים, וזה מייצר ביקושים.
באירופה לעומת זאת - כל שנה יש פחות עובדים, ואת הכסף הפוליטיקאים כבר שתו - אז אין צמיחה ולא צפויה כזו.
41. גם אם אני צודק, זה עדיין לא טוב מספיק אם הקיינסיאניזם מאיץ בממשל להיכנס לחובות בשביל להשיג את הכסף בשביל להשקיע אותו, גם אם ישקיעו טוב, נכון וצודק. לכן, הכסף צריך להגיע שלא מגירעון.
זה לא עניין של הלוואות - אלא עניין שפוליטיקאים לא צריכים להיות מעורבים בהשקעה ציבורית כמעט בכלל.
ככל שתפחית - יותר טוב.
43. התכוונתי אם המניות יהיו לא סחירות כי החברה קרסה ונסגרה. מה אז יקרה למדד הפחד?
כבר כשיבינו שאין סחירות הוא יגיע למקסימום.
44. אז מי שולט במטאוורס?
מי שמייצר אותן.
45. האם זה כבר קיים? האם אני כבר יכול לקנות כאלו? כיצד כיום מתנהל המסחר במטאוורס? הרי המטאוורס כבר קיים ופעיל. הוא רק עוד לא חווה את "הפריצה הגדולה" שלו.
תיכנס לאפליקציות. בחלקן יש שוק פנימי למטא-וורס. למשל חרב יקרה/יפה יותר במשחק, או שטח אדמה וירטואלי. שיט כזה.
46. כן אפשרי. יוזילו את זה וזה יהיה זול וזה יהיה מהיר וזהו.
לא אפשרי - יש לך את מהירות האור כחסם מקסימלי,
וגם לזה לא יודעים להגיע.
47. ציניות? או שאתה רציני?
אתה מחרטט - אז עד הסוף.
48. לא. אני רוצה חברה שיכולה לעלות במיליוני אחוזים. לכן אני צריך חברה שעוסקת בתחום ושהמניות שלה כרגע הן מניות פני. הבנת? אז איך קוראים להן?
מח"פ נכסים. מח"פ השקעות-סיכון. בטח תוכל להמציא עוד כמה כאלה.
49. אני לא מעוניין להקים חברה.
אז הכישרון שלך יתבזבז. אם לא תכנס לעסקים עכשיו כשאתה סטודנט, תמיד יראו בך סוג-ב'.
 
לא מעניין אותי. קריפטו זה תרמית פירמידה
1. קריפטו זה לא תרמית פירמידה 😠. הקריפטו פשוט נמצא לפני הפריצה הגדולה שלו. להגיד שקריפטו זה תרמית פירמידה זה כמו להגיד שחברות חציבת המחצבים בחלל הן תרמית פירמידה כי עוד אין להן רווחים כי הן עוד לא חוצבות מחצבים בחלל. מגוחך. הקריפטו פשוט עוד לא הצליח, אך יצליח בעתיד, זה הכול.
אם אתה רוצה להרוויח, אתה צריך להיות חלק מהקבוצה שמקימה מטבע חדש.
2. לא. להשקיע במטבע הנכון בזמן הנכון.
כי פז זה זהב
3. לא. כי פז זה שם המשפחה שלי. על אותו המשקל אני נוהג להגיד "הפסיכולוגיה הפזית" כאשר כוונתי היא לכל העבודה הפסיכולוגית פרי עטי (פשוט כתבתי פעם תיאוריה פסיכולוגית... ).
וזהב זה האסכולה האוסטרית.
4. עוד לא הבנתי האם תוצר עשוי הערך או מגובה הערך זה באמת רעיון בסיסי באסכולה האוסטרית עצמה בהגדרתה וממש במה שהיא אומרת, או שפשוט הרבה אוסטרים אימצו את הרעיון הזה ולכן נהוג לחשוב עליו כ"אוסטרי" אפילו שלא חובה.
אתה פשוט ממציא חיקוי חובבני
5. לא. האסכולה שלי כוללת רעיונות נוספים, חדשים ומקוריים מרובים.

בין היתר: איסור כרטיסי אשראי, איסור צ'קים, איסור כסף "דיגיטלי" או "במחשב", איסור סחר ב"מה שאינו" מתוך הנחה ש"יהיה", איסור אופציות, איסור מכירה בחסר של מניות, איסור מיזוגים שכל מטרתם להציל חברות בקריסה, איסור שירות של חסרי השכלה אקדמית מתאימה כבעלי תפקידים בכל הגופים הכלכליים וברשויות השלטון. יהיה איסור כל מס כלשהו מלבד מס הכנסה למעט אולי מס הון ורק לעיתים נדירות ועל אנשים מסוימים, מס הכנסה על אנשים יהיה היחיד, אבל זה בסדר כי לפי האסכולה כל הכסף יהיה רשום על שמם של אנשים ולכן אין דבר כזה יותר "כסף של חברות", "כסף של עסקים", "כסף של ארגונים" וכדומה' וגם אם כן אז כל הכסף הזה של כל הארגונים, החברות והקבוצות עדיין יירשם ככספם של האנשים השולטים בכל אלו ככה שכן עדיין ייגבה מס מכל מקור הכנסה ככה שזה לא ישנה שאין יותר "מס חברות" וכל מיני מיסים אחרים.

מעבר לכל אלו, יהיה "טווח שכר מינימום" במקום התנגדות לשכר מינימום או תמיכה בו. מה זאת אומרת? זאת אומרת "טווח שכר מינימום" שונה עבור בעלי מקצועות ועיסוקים שונים לקבל אותו ועבור חברות שונות לשלם אותו ובניגוד למה שאנחנו רואים היום במדינות התומכות בשכר מינימום כאשר כיום הן לדוגמה מנחות לתת את אותו שכר המינימום לכל משתכרי שכר המינימום במקום להתחשב במקצועות והעיסוקים השונים של משתכרי שכר המינימום השונים ובמקום להתחשב ביכולתם של בעלי החברות והעסקים השונים לשלם. ומה זאת אומרת? זאת אומרת שלפי האסכולה הפזית, בעלי עיסוקים ומקצועות שונים אמורים לקבל שכר מינימום שונה בהסתמך על העיסוקים השונים שלהם והמקצועות השונים שלהם כי הם הרי משקיעים מידות שונות של מאמץ או יש להם רמות שונות של השכלה בהסתמך על העבודות והעיסוקים השונים שלהם. יותר מכך, לפי האסכולה הפזית, העסקים השונים והחברות השונות אמורות לשלם למשתכרי שכרי המינימום השונים העובדים בשבילם שכרי מינימום שונים לא רק בהסתמך על העיסוקים והמקצועות השונים שלהם וההשכלה והמאמצים השונים שלהם, אלא בהסתמך על גודלם, חוזקתם ועושרם של החברות והעסקים האלו, כך שחברות ועסקים עשירים יותר ייצטרכו לשלם את שכר המינימום המקסימאלי לכל הפחות. עוד נקודה שחשוב להבהיר, רק כדי שלא ייווצר בלבול, היא שלא יהיה טווח שכר מינימום אחד עבור כל משתכרי שכרי המינימום כמו לדוגמה 5,000 עד 7,000 שקל ולדוגמה כל משתכרי שכר המינימום בכל המקצועות והעיסוקים השונים עם כל רמות המאמץ השונות וההשכלה השונה ירוויחו לדוגמה משהו בתוך הטווח הזה וגם בהתבסס על מידת היכולת של העסקים והחברות לשלם, אלא ממש עבור כל מקצוע ומקצוע, בשקלול עם כל רמת השכלה והשכלה יהיה טווח שונה של שכר מינימום שהמעסיקים יצטרכו לשלם אותו, כך שלדוגמה עובדי ניקיון שיקבלו את המינימום יקבלו שכר מינימום של 5,000 עד 7,000 שקלים, מורים שיקבלו את המינימום יקבלו שכר מינימום של 6,000 עד 8,000 שקל וכדומה', כאשר במקביל אכן יהיה את שכר המינימום של המינימום הנמוך ביותר האפשרי שקבוע בחוק, וייקבעו טווחי שכר מינימום ממש עבור כל מקצוע כך שגם בעלי מקצועות ועיסוקים שאין לנו סיבה לחשוב שאפילו קרובים בשכר שלהם לשכר המינימום הנמוך ביותר המותר בחוק, גם להם ייקבע טווח שכר מינימום מסוים כדי שלא יהיה מצב שיעשו פחות ממנו, שזה המינימום של מה שמגיע להם לקבל בהתחשב בעבודה המאוד קשה שלהם או ההשכלה המאוד גבוהה שלהם.

כך לדוגמה, אנחנו בוחרים בנתיב הביניים שבין הימין הכלכלי לשמאל הכלכלי, ובקביעתנו טווח שכר מינימום במקום לקבוע שכר מינימום מוחלט כדי להגן על העובדים, מה שיפגע בעסקים ובחברות, או לא לקבוע שום שכר מינימום, כדי להגן על החברות והעסקים, מה שיפגע בעובדים, כך אנחנו מאפשרים מרחב תנועה עבור עובדי שכר המינימום להשתכר כמיטב יכולתם והכי הרבה שהם יכולים בהתחשב בהשכלה שלהם, בעיסוק שלהם ובמאמץ שלהם, כך שיוכלו לבחור לעבוד במקום שמשלם שכר מינימום של לדוגמה 6,000 שקל או 7,000 שקל במקום 5,000 שקל, בשעה שאנחנו גם מאפשרים מרחב תנועה עבור בעלי העסקים והחברות לשלם שכר מינימום לעובדים כפי יכולתם לשלם משכורות, מה שיאפשר להם בזמנים הקשים להוריד שכר לפני מה שהם יפטרו, כך שלדוגמה שכרו של עובד ירד מ-7,000 ל-6,000 או 5,000 לפני מה שהמעביד יהיה חייב לשלוח אותו הביתה, כך שהפיטורים יהיו רק הצעד השני בתור.

מה שהאסכולה הפזית בעצם מציעה זה את מערכת שכר המינימום המתקדמת ביותר והמתוחכמת ביותר מבחינה מדעית וכלכלית בכל הזמנים שתאפשר לעובדים להשתכר הכי הרבה שאפשר ולמעבידים לשלם הכי מעט שאפשר, כל עובד לפי יכולתו להשתכר וכל מעביד לפי יכולתו לשלם.

כמובן שמערכת שכר מינימום מתקדמת כל-כך תדריש עובדים שיעבדו בשביל רשות המס ושעבודתם ממש תהיה לעבוד יחד עם כל העסקים, החברות, התאגידים והחנויות הפרטיות במדינה כאשר העובדים האלו יבואו פעם בחודש, יקחו את כל הנתונים מהמעבידים, יחזרו אל רשות המיסים, יעשו את כל החישובים שלהם ויגידו למעסיקים בכל חודש וחודש איזה שכר מינימום לשלם לעובדיהם המשתכרים שכר בתוך טווח שכר המינימום, בהתאם ליכולת המעביד לשלם. ברשות המיסים ובזמן החישובים, העובדים האלו גם יקחו בחשבון את מצבם הכלכלי של העובדים של כל החנויות, החברות והעסקים האלו, כאשר רשות המיסים תכיר את צרכיו הכלכליים והמעמסה הכלכלית על כל עובד ועובד כך שהיא תדע כמה כל עובד צריך שישלמו כדי ש"יסתדר" כך שעובדים עם ילדים בבית במקום בלי ילדים או עם ילדים שגדלו ועזבו את הבית ועובדים הגרים בבית בשכירות או שהם משלמים עליו משכנתה במקום בית בבעלותם, כאלו עובדים יקבלו יותר.

כך שבסופו של דבר, אנחנו מכניסים פרמטרים מרובים כדי להתחשב הכי הרבה שאפשר בכל הצדדים האפשריים, על-ידי עצם כך שרשות המיסים נכנסת, גורמת למעביד לשלם הכי הרבה שהוא יכול אך גם תחת המגבלות של כמה שהוא צריך לשלם (כלומר הכי הרבה שהוא יכול מבחינת מצבו הכספי אך עדיין תחת המגבלות של ערך עבודתו של העובד, התפקיד שלו, ההשכלה שלו וכדומה כך שגם העובד מצדו לא יקבל יותר מדי), גורמת לעובד לקבל הכי הרבה שכר שהוא יכול (כלומר הכי הרבה שהוא יכול תחת המגבלות של ערך עבודתו, התפקיד שלו, ההשכלה שלו, אך גם תוך כדי לקיחת בחשבון של השאלה של "כמה הוא צריך" בהתחשב במה מצבו הפיננסי, כמה ילדים יש לו בבית, האם הוא גר בבית בבעלותו או שהוא משלם עליו משכנתה או שכירות וכדומה), כך שבסופו של דבר ולמעשה, כל אדם עובד יקבל משכורת שונה בהתאם למקצוע שלו, ההשכלה, העבודה והתפקיד שלו, העסק שהוא עובד אצלו, מידת יכולתו של המעסיק לשלם משכורת ומידת הצורך של העובד להשתכר.

מעבר לכל האמור לעיל, האסכולה הפזית מציעה מערכת רווחה נרחבת ומקיפה אך של אמצעים וסחורות במקום כסף (במקום כסף, המשפחות והאנשים שיהיו רשומים במשרד הרווחה כ"נזקקים" יקבלו ממש אוכל, בגדים וכדומה' במקום כסף כך שהדבר לא יעודד אותם שלא לצאת לעבוד כי מצד אחד כל הצרכים הפשוטים שלהם יסופקו וכך הם ישמרו על כבודם הבסיסי וזכויותיהם הבסיסיות המובטחות להם ב"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם משנת 1948, אבל כן לא יהיו להם שום מותרות או שום דבר מעבר כולל כסף כך שהם כן יצאו לעבוד), וכך שוב פעם האסכולה הפזית בוחרת בנתיב הביניים שבין הימין הכלכלי לשמאל הכלכלי, ועל-ידי רפורמה מקיפה באופן ובצורת הרווחה הקיימת והניתנת כיום, מאפשרת ותאפשר לאנשים לחיות בכבוד המינימאלי הבסיסי, וזאת מבלי להסתכן בכך שתיתן להם יותר מידי בצורה כזאת שתמנע מהם מלחזור לעבוד ולשמש כחברים יצרניים בחברה ובמשק, כי לא משנה כמה בגדים ואוכל ניתן להם, על כסף הם לא יוכלו לוותר.

יותר מכל זה, האסכולה הפזית מעלה את הרעיון של ביטוח בריאות ממלכתי כוללני, מקיף ונרחב, כמו באירופה, אך תוך כדי תכנון והוצאה לפועל של מגוון נרחב של תוכניות ממשלתיות לשיפור בריאותם של האנשים, כמו חינוך לתזונה נכונה ואורח חיים בריא בבתי הספר, מילוי הקפיטריות בבתי הספר ובמקומות העבודה באוכל בריא, איסור על עישון וכדומה', מה שישפר את בריאותם של האנשים, יקטין את החולי ואז את ההוצאות הממלכתיות על הבריאות, מה שיאפשר ביטוח בריאות אירופאי מקיף וכוללני בסטנדרטים שלו, בעלות של פחות משליש מאובמה-קר.

האסכולה הפזית מלאה בפשרות שכאלו בין ימין לשמאל על-מנת להימנע מן הקיצוניות ולבחור כבדרך קבע בנתיב המצוי בתוך טווח שביל הזהב, מכיוון ששם לרוב נופלת ונמצאת התשובה הנכונה.

אתה מבין, הימין הכלכלי והשמאל הכלכלי לא כאלו שונים זה מזה. כעת בוודאי תתרעם ותגיד שאני מטורף. וובכן, הבה ואני אוכיח לך. האם גם הימין הכלכלי וגם השמאל הכלכלי רוצים שגשוג ורווחה לכל? כמובן שכן! האם גם הימין הכלכלי וגם השמאל הכלכלי חולמים על חברה מלאה באנשים חופשיים ומאושרים? כמובן שכן! נו? נו? אתה רואה? ההבדל היחיד ביניהם הוא הדרך שבה הם מאמינים שעלינו ללכת כדי להגיע לשם. ומהי התשובה הנכונה? התשובה הנכונה היא ששניהם צודקים ושניהם טועים, כי אין צד אחד שמעלה טיעונים נכונים וצד שני שמעלה טיעונים לא נכונים, מכיוון שכל הטיעונים נכונים וטובים, אך מכסים צד אחד של אמת רבת פנים ודואגים לקבוצה אחת, כאשר יש קבוצות רבות לדאוג להן. הימין הכלכלי הוא לא צודק והשמאל הכלכלי טועה, והשמאל הכלכלי לא צודק והימין הכלכלי טועה. שניהם צודקים ושניהם טועים.

הימין הכלכלי טועה, כי הם דואגים יותר מידי ועוזרים יותר מידי לעסקים ולחברות, ולא מספיק לאנשים. הימין הכלכלי גם צודק, כי כן צריך לדאוג ולעזור לעסקים ולחברות, כי העסקים והחברות הם אלו שמספקים את כל מקומות העבודה ואת כל העבודה, ובלי מקומות עבודה רבים, טובים, חזקים ומשגשגים הכלכלה תיקלע לקשיים. הבעיה האמיתית היחידה, היא שהימין דואג לעסקים יותר מידי על חשבון כמה שהוא צריך לדאוג לאנשים.

השמאל הכלכלי טועה, כי הם דואגים יותר מידי ועוזרים יותר מידי לאנשים, ולא מספיק לעסקים ולחברות. השמאל הכלכלי גם צודק, כי כן צריך לדאוג לאנשים, כי האנשים הם אלו שתופסים וממלאים את מקומות העבודה ועושים את כל העבודה שיש לעשותה, ובלי עובדים טובים, מאושרים, עם כסף החיים ברווחה ובאושר, הכלכלה תיקלע לקשיים. הבעיה האמיתית היחידה, היא שהשמאל דואג לאנשים יותר מידי על חשבון כמה שהוא צריך לדאוג לעסקים ולחברות.
 
וכך קם ונהיה הדבר, שכולם צודקים. גם הימין הכלכלי צודק וגם השמאל הכלכלי צודק. הבעיה היא שהימין הכלכלי והשמאל הכלכלי צודקים "מדי". וכשצודקים מדי, כבר לא צודקים. כשצודקים מדי, טועים. כי זה כל הרעיון של "מדי". המילה "מדי" לא אומרת שמשהו מסוים הוא לא נכון או לא צודק. היא אומרת שיש ממנו בהגזמה, וזאת הטעות של הימין הכלכלי כמו גם של השמאל הכלכלי.

גם הימין הכלכלי צודק וגם השמאל הכלכלי צודק כי הכלכלה צריכה את הימין הכלכלי, את דרכיהם, שיטותיהם ועקרונותיהם, וגם את השמאל הכלכלי, את דרכיהם, שיטותיהם ועקרונותיהם. הבעיה האמיתית היחידה, היא שהימין הכלכלי נמצא ימינה מידי, והשמאל הכלכלי נמצא שמאלה מידי.

אדם סמית' הוא הכלכלן הימני הגדול, וקרל מרקס הוא הכלכלן השמאלני הגדול, ואני? אני אהיה המפשר הגדול.

אני אהיה האחד שיסביר לכולם איך הם צודקים ואיך הם טועים ואחווה בידי אל עבר טווח שביל הזהב.

אני אהיה זה שימשוך את הימין שמאלה ואת השמאל ימינה מספיק קרוב בשביל שאצבעותיהם יגעו, וכשזה יקרה, הימנים והשמאלנים יביטו אלו אל תוך עיניהם של אלו ויבינו שהם אף-פעם לא באמת היו כל-כך שונים זה מזה, כי כל מה שכל אחד מהם אי-פעם רצה היה את רווחתם ושגשוגם של האנשים, העסקים והחברה כולה, ואז, הם יאהבו זה את זה, וביום ההוא, עבודתי תושלם.

השם שלי הוא מאור פז, ואני לא בוחר ימין או שמאל.

אני המפשר הגדול.
השטן הוא בפרטים. בארה"ב משלמים המון (בתופת הריבית שבסוף הם ישלמו, הם משלמים בערך כמו אצלנו), אבל מקבלים ממש מעט.
באירופה משלמים הרבה, מקבלים יותר, ואפילו זה לא מספיק להם והם בגרעונות - חטפו "חורף כלכלי נצחי"
בישראל יש דיל מעולה.
6. כן, אז זה מה שהתכוונתי. כמו בישראל. כלומר, לא באמת, כי ביטוח הבריאות הישראלי לא מקיף כמו האירופאי והוא צריך להיות, והוא לא זול כמו האמריקאי, והוא צריך להיות. זה פשוט שהביטוח בריאות הישראלי מכיל את הכי הרבה משני העולמות, נכון? אז כאילו, זה הכי קרוב שיש לנו במציאות למה שאני דיברתי עליו לפני כמה פסקאות-ביטוח בריאות אירופאי בעלות של פחות משליש מאובמה-קר.
זה שעת חירום נדירה. אם תשרוף אותם על שטויות תגיע למצב של אירופה.
7. אז צריך לדאוג לשים שם יותר כסף כדי שיהיה מספיק להכול. השקעה במשק בעת מיתון זה לא "שטויות".
המדינה יכולה להפריט, אבל אז היא נקלעת לבעיה כשהיא ממקסמת רווחים על ההפרטה כדי לחלק כמה שיותר,
אז שזה אוכל לאזרחים את הרווח עתידי (כי המחירים מזנקים כדי לגרוף כסף לקופת המדינה).
אז צריך לשים דגש על הפרטה מקצועית (מה שאומר שאין עוד מכירות), או לג'נגל עם חברות ממשלתיות שמתחרות בפרטיות (אבל לרוב חברות ממשלתיות הן גרועות).
8. אני לא חושב שהמדינה צריכה להפריט כמקור להכנסה.
אין מקור אחר.
9. יש מקור אחר. אני מאור פז, מייסד האסכולה הפזית והמפשר הגדול, איך אתה מעז להתווכח איתי?
הפטנט של קיינס זה שהמחזור הממשלתי הפוך מהמחזור הפרטי,
אבל בגלל שפוליטיקאים מתערבים בזה (כדי להציג צמיחה שאין), בשלב מסויים הם הורסים את המשק.
10. המדינה לא צריכה להדפיס כסף שלא על בסיס תוצר. נקודה. סוף סיפור.
זהו בדיוק - שהן כן עובדות. גם טראמפ, גם בוש-האב וכמובן גם רייגן - הזניקו את הכלכלה האמריקאית בשיטה הזאת.
ברגע שהמנטליות היא לדפוק את העשירים - אתה מגלה שהעשירים בורחים למדינות כיפיות שלא מנסות לשדוד אותם
11. הן לא עובדות. הן עובדות לטווח הקצר ולטווח הארוך מזיקות. איך? כי הן מעשירות עוד יותר את העשירים, מאיצות את התנועה של ההון אל עבר העשירים (תנועה שקיימת ממילא) ובכך מקרבות את הקריסה הכלכלית. לכן, לא הייתי אומר שתוכניות המיסים של הרפובליקנים "עובדות".

המנטליות לא צריכה להיות "לדפוק את העשירים" אבל גם לא צריך להקל עליהם. מס ההכנסה על העשירים צריך לעמוד על 49.9%. לא 80% כמו באירופה ובמיוחד בצרפת אבל גם לא 30% כמו בארצות הברית.
קיינס מרסק את אותן כלכלות שאימצו את השיטה שלו.
אתה שם לב שבארה"ב יש מיתון קשה מאז שהעיפו את טראמפ (ולפני זה המצב היה דומה תחת אובמה), ובאירופה זה המצב מאז 2008.
אז קיינס זה כמו אנגלס - מתכון לסבל ומיתון נצחי,
12. לזכותו של קיינס יש להזכיר את העובדה הפשוטה שהשיטה שלו מיושמת לא נכון. אבל כן, בכל מקרה, אני מתנגד לפרקטיקות של קיינס.

לא שיש בכך להעיד שאני ימני מבחינה כלכלית כי קיינס הוא שמאל מבחינה כלכלית, כן? לא שאני אומר שאני שמאל כלכלי גם כן, כן? תזכור-אני מאור פז. אני לא בוחר לא בשמאל ולא בימין. אני בוחר בשניהם. אני המפשר הגדול. התפקיד שלי במדע הכלכלה הוא להיות דמות א-פוליטית א-כלכלית מאחדת ומקרבת דמוית ישו. כמו ישו. וכמו המלכה אליזבת', שמעולם לא הזדהתה פוליטית מכיוון שהבינה שיש לה ייעוד דומה ותפקיד דומה עבור העם הבריטי, באופן דומה לתפקיד שלי יש ולייעוד שלי יש, במדע הכלכלה ועבור הכלכלנים.

רגע. הרגע הבנתי משהו. אני הישו של הכלכלה!

דרך אגב, הבנתי מי הכלכלן הכי גדול וחשוב של המאה ה-20 באופן סופי. זה קיינס. התבלבלתי שם לרגע כי העניין הוא, שפרידמן והמונטריזם שלו שולטים אידיאולוגית, כאשר זה קיינס ששולט בפועל, ועל כן, קיינס הוא החשוב ביותר.
ועכשיו בבנק העולמי מנסים למצוא מזימה מרושעת אפילו יותר - דבר על זה עם המומחה לקונספירציות.
13. אני מתקשה להאמין אבל בוא, ספר לי, מה "המזימה" של הבנק העולמי?
בוודאי שכן צפוי ביקוש.
דבר ראשון - ישראל בכלל לא במיתון.
דבר שני - כל שנה בישראל יש עוד עובדים, וזה מייצר ביקושים.
באירופה לעומת זאת - כל שנה יש פחות עובדים, ואת הכסף הפוליטיקאים כבר שתו - אז אין צמיחה ולא צפויה כזו.
14. לא דיברתי על מקרה ספציפי או מדינה ספציפית אלא באופן כללי. במקום שיש מיתון, איך יהיה ביקוש? אולי מצדם של העשירים שנפגעו במיתון קצת פחות קשה, יש להם כסף לבזבז, ועכשיו הם רוצים לקנות בזול. זה לא טוב מספיק כי זה הביקוש והעושר של מעמד הביניים (ששניהם חודלים מלהתקיים במיתון) שבאמת מחזיקים את הכלכלה והמשק, ועל כן, הטענה המונטריסטית מטומטמת. אתה רואה, ai27? אתה רואה עד כמה הכלכלה חסרת אונים בלעדיי? קיינס טועה. פרידמן טועה. כולם טועים, כפי שאכן אמרתי בשלב מוקדם יותר בהודעה זאת. כפי מה שהסברתי קודם לכן, הגיע הזמן למשהו חדש. מישהו החדש. הכלכלה והכלכלנים צריכים את...המפשר הגדול!
מי שמייצר אותן.
15. אותן?! יש יותר ממטאוורס אחד?!
תיכנס לאפליקציות. בחלקן יש שוק פנימי למטא-וורס. למשל חרב יקרה/יפה יותר במשחק, או שטח אדמה וירטואלי. שיט כזה.
16. לא. אני לא רוצה סחורות במטאוורס. אני שוקל להשקיע בעתיד באסימונים של המטאוורס, כי אולי ערכם יגדל משמעותית בעתיד ואולי עכשיו הם לא שווים כלום. לחזות מראש דברים שכרגע לא עולים כלום ואז קופצים במאות ואלפי אחוזים זה די הקטע שלי. אני ממש ממש חכם. השאלה היא האם "הכסף של המטאוורס" כבר קיים, כמו מה שהמטאוורס קיים, או שאולי המציאו כבר את המטאוורס, אבל עדיין לא את הכסף של המטאוורס?
לא אפשרי - יש לך את מהירות האור כחסם מקסימלי,
וגם לזה לא יודעים להגיע.
17. אני מאמין שיפתרו את הבעיות האלו. קיצר, כריית מחצבים מאסטרואידים זה דבר אמיתי ורציני ואתה צריך להגיד לי מה החברות של החציבת מחצבים מאסטרואידים כדי שאני אקנה את המניות האלו בסנטים ואז הן יהיו שוות אלפי דולרים, אז כאילו, כן, תגיד לי.
אתה מחרטט - אז עד הסוף.
18. אני לא מבין בדברים האלו. אל תתבדח איתי כי אני חושב שאתה רציני ואתה סתם מבלבל אותי. אמרת ש-"כריית אסטרואידים בהחלט יכול להיות מאוד משתלם, מרגע שישתלטו על הבעיות של ניהול-מרחוק, עם תכנה מספיק טובה (מה שריסק את החללית "בראשית")". מה זאת אומרת תוכנה מספיק טובה? זאת תהיה תוכנה שתיווצר על-ידי בינה מלאכותית? אם כן, האם היא בינה מלאכותית שתשב על מחשב קוואנטי? ומה יקרה בכלל כשנשים בינה מלאכותית על מחשב קוואנטי, אפילו בלי קשר לתוכנה המדוברת אלא באופן כללי? מה הקשר לדיפ ווב ובלוקצ'יין?
מח"פ נכסים. מח"פ השקעות-סיכון. בטח תוכל להמציא עוד כמה כאלה.
19. לא. אני לא יכול להקים חברה שתעלה במיליוני אחוזים. אני כן יכול למצוא כאלו.

20. כמה ילדים בנים בני 10 ו-11 שוויצרים ממוצא גרמני גרים בציריך שבשוויץ?
אז הכישרון שלך יתבזבז. אם לא תכנס לעסקים עכשיו כשאתה סטודנט, תמיד יראו בך סוג-ב'.
21. עסקים זה לא בשבילי. אני איש מדע. לא איש עסקים. ורוצה לשמוע את הקטע הנורא באמת? למרות העובדה שאני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, עם יכולות של מאות אלפים ומיליוני אחוזים בשנה? גם בהשקעות אני לא באמת מתעניין. יכולות ההשקעה שלי עולות על אלו של וורן באפט ארבעים אלף פעמים בקירוב והשקעות זה אפילו לא דבר שבאמת מעניין אותי, כמה נורא זה? האמת היא, שהסיבה היחידה שאני בכלל מתעסק בדבר הזה זה כי הייתי רוצה לעשות את "המכה" שלי ולצאת, אבל בסוף? השקעות זה בכלל לא מעניין אותי. אלף אחוז בשלוש חודשים על המניה ההיא, 8,000 אחוז ביומיים על המניה הזאת, מיליון אחוז בשלוש שנים שם, ארבע מיליון אחוז בשנתיים פה, שמונה מיליון אחוז בשנה כאן, איפה האתגר?
 
למעלה