שאלות על מוות

[samson70]

שאלות על מוות

יש לי ילדה בת 5.8 ומזה זמן רב היא שואלת המון שאלות על מוות ועל כך שהיא לא רוצה למות ושאף אחד לא ימות. היא נורא נרגשת מזה ומשום מה היא מתעניינת בשאלות אלה רק מולי ולא מול אימא שלה. הבנתי מחברים וקרובים שזה גיל כזה ואז המחשבה עוברת,אלא שאצלה השאלות מגיעות כל ערב לפני השינה וזה מספר חודשים רב. אני מאוד מעוניין לדעת איך להתייחס לזה וכיצד להגיב,והאם יש צורך הטיפול כלשהו? אשמח מאוד לקבל את תשובתכם או הצעותיכם. תודה שימי

 

[קרני 12]

שלום שימי

אני מצרפת לך חלק מהמאמר "התמודדות עם אבל ואבדן" שכתבו אסנת בינשטוק ותמר ארז. במאמר ישנו הסבר על תהליך תפיסת המוות אצת ילדים וניראה שהבת שלך עסוקה ומתעניינת בתחום בהתאם לגיל שלה. " תפיסת המוות אצל ילדים מושפעת מגורמים אישיותיים, מהיסטוריה משפחתית, מסיפור חיים אישי ומחשיפה לאירועים בתקופה האחרונה . מובן לכן כי המפגש עם אבדן נושא אופי שונה המושפע גם מן השלב ההתפתחותי של היחיד: בילדות המוקדמת (3-6) - המאופיינת בתלות רבה ביותר במבוגר קרוב, טבעי הוא שדאגת הילד הצעיר לעצמו תעמוד במרכז ותעורך שאלות כגון: מי ידאג לי? מי ישמור עליי? מי יכין לי אוכל? הילד זקוק אז לתשובה של הרגעה, הבטחת שלומו ובריאותו וסיפוק צרכיו השונים. בשלב זה ילדים נוטים לשאול ולבטא את תחושותיהם ואת אמונותיהם המגיות בפעילות משחקית, שבה הם לעתים תופסים את עצמם ככול-יכולים. בגיל זה עומדת לרשותם הפנטזיה של הפיכות תופעת המוות, ולכן טבעי שיהיו ילדים אשר יכחישו את קיומה. בילדות התיכונה (6-9) - המאופיינית בתפיסה מציאותית יותר וברכישת עצמאות תפקודית יום יומית הולכת וגוברת, הילד זקוק למידע אמין על-מנת להבין את המציאות ולהתאים אליה את פעולותיו. בשלב זה מתבססת התפיסה של סופיות ונצחיות תופעת המוות ובסופו של שלב זה עם רכישת הידע עולים חששות וחרדות רבים אצל הילדים. לכן חשוב מאוד לצייד אותם בדרכי התמודדות עם הרגשות הקשים הללו. יש לתת את הדעת לעובדה כי כאשר מבוגרים נמנעים מלדבר על האבדן, ילדים בשלב זה יפסיקו לשאול שאלות." יתכן מאד שדברו על הנושא והזכירו את זה במסגרת הגן שלה בעקבות יום השואה ולכן הילדה מאד עסוקה בזה