שאלות על עבודה סוציאלית
- פותח הנושא בנציון88
- פורסם בתאריך
הסבה לעו"ס ותנאי העסקה
שאלת שאלות רחבות. אנסה לענות באופן כללי ואם תהינה בעקבות כך שאלות ספציפיות יותר, אתה מוזמן להעלותן.
אם אתה בוגר תואר ראשון או שני, תוכניות ההסבה לתואר שני באוניברסיטאות (לפחות בחיפה ובבן גוריון) נחשבות לדרך נוחה ומהירה יחסית
להשלמת הסבה זו (משכן עומד על 3 שנים במסלול ללא תיזה).
במשרה מלאה במגזר הציבורי ובחלק מהעמותות והגופים הפרטיים מדובר ב- 39-42.5 שעות עבודה שבועיות שמסתכמות ב- 156-170 שעות חודשיות, בממוצע,
ב- 5 ימים (ההבדל כמובן נגזר מהתפקיד ומהגוף המעסיק). לפיכך, עו"ס במשרה מלאה עובד ביום ממוצע 8-9 שעות. ישנם עמותות וגופים פרטיים שיציבו תנאים "נצלניים" יותר למשרה מלאה - 186 שעות עבודה חודשיות, בשישה ימי עבודה... אני נתקלתי בבית אבות בצפון (נחשב יחסית מבחינה מקצועית) שבו זו היתה מתכונת ההעסקה (עם שכר שווה ערך לזה שניתן בהעסקה של 156-170 שעות חודשיות בעמותות אחרות).
חשוב גם לשים לב לשעות ההעסקה, תחומים מסוימים מאפשרים עבודה בעיקר בשעות הבוקר (למשל חברות סיעוד) בעוד שבאחרים העבודה נוטה יותר לשעות
הצהריים ואחה"צ (עמותות לנפגעי נפש). בחלק מהמקומות ישנה דרישה לפחות ליום עבודה אחד אחה"צ (למשל בתי אבות).
בעמותות וגופים פרטיים, שכר הוגן יעמוד על 7000 ש"ח למשרה מלאה, לא כולל נסיעות ושעות נוספות. במגזר הציבורי, במשרה מלאה, תוך צבירת ותק ועם העליה
במתח הדרגות ניתן להגיע לרמות שכר גבוהות יותר (בסדר גודל של 8000-9000 ש"ח ברוטו). הבעיה היא שמרבית המשרות במגזר הציבורי הן בהיקף חלקי... לרוב
50%-75% (ואני נתקלתי גם בהצעות מגוחכות של 25% ואפילו 12.5% משרה...). קח בחשבון שבלא מעט מקומות עבודה העומס הוא רב ולא תמיד תואם את היקף
המשרה. מי שצובר מוניטין וניסיון יכול גם להנות מהכנסות מאוד מכבדות בקליניקה פרטית (אך להערכתי מרבית העוסקים בתחום לא יכולים להתבסס על אפיק זה באופן בלעדי, אלא כמשלים לעבודה כשכירים).
נראה לי שבעיקר בתחום התקון משוועים יותר לעו"ס גברים (שב"ס, קציני מבחן ועוד). מבחינת שכר, לא נראה לי שהתגמול לגברים גבוה יותר.
לדעתי, אפשר להתקיים בצורה סבירה יחסית מהמקצוע אם ההעסקה היא קרובה להיקף מלא ובהנחה שתנאי ההעסקה הוגנים. מה שכן, לא בטוח שתנאי ההעסקה ממש מפצים על המאמץ, ההתמודדות הרגשית והשחיקה האפשרית בטווח הזמן הארוך.
היתרון במקצוע שלפחות בינתיים קיימים תחומים שבהם יש דרישה לעובדים סוציאליים (בעיקר במגזר הפרטי) וניתן למצוא עבודה במקצוע. בכל אופן, אם ימשך הגידול במכסות הסטודנטים לעו"ס, מגמה זו עלולה להשתנות ואיתה גם כוח המיקוח של העובדים בתחום שעלול להיחלש יותר ויותר...
מעבר לכך, חשוב גם לבדוק שהפניה למקצוע היא מתוך ענין אמיתי ותחושת שליחות (לפחות בהודעה זו התמקדת בענין שלך מבחינת תנאי העסקה במקצוע).
שאלת שאלות רחבות. אנסה לענות באופן כללי ואם תהינה בעקבות כך שאלות ספציפיות יותר, אתה מוזמן להעלותן.
אם אתה בוגר תואר ראשון או שני, תוכניות ההסבה לתואר שני באוניברסיטאות (לפחות בחיפה ובבן גוריון) נחשבות לדרך נוחה ומהירה יחסית
להשלמת הסבה זו (משכן עומד על 3 שנים במסלול ללא תיזה).
במשרה מלאה במגזר הציבורי ובחלק מהעמותות והגופים הפרטיים מדובר ב- 39-42.5 שעות עבודה שבועיות שמסתכמות ב- 156-170 שעות חודשיות, בממוצע,
ב- 5 ימים (ההבדל כמובן נגזר מהתפקיד ומהגוף המעסיק). לפיכך, עו"ס במשרה מלאה עובד ביום ממוצע 8-9 שעות. ישנם עמותות וגופים פרטיים שיציבו תנאים "נצלניים" יותר למשרה מלאה - 186 שעות עבודה חודשיות, בשישה ימי עבודה... אני נתקלתי בבית אבות בצפון (נחשב יחסית מבחינה מקצועית) שבו זו היתה מתכונת ההעסקה (עם שכר שווה ערך לזה שניתן בהעסקה של 156-170 שעות חודשיות בעמותות אחרות).
חשוב גם לשים לב לשעות ההעסקה, תחומים מסוימים מאפשרים עבודה בעיקר בשעות הבוקר (למשל חברות סיעוד) בעוד שבאחרים העבודה נוטה יותר לשעות
הצהריים ואחה"צ (עמותות לנפגעי נפש). בחלק מהמקומות ישנה דרישה לפחות ליום עבודה אחד אחה"צ (למשל בתי אבות).
בעמותות וגופים פרטיים, שכר הוגן יעמוד על 7000 ש"ח למשרה מלאה, לא כולל נסיעות ושעות נוספות. במגזר הציבורי, במשרה מלאה, תוך צבירת ותק ועם העליה
במתח הדרגות ניתן להגיע לרמות שכר גבוהות יותר (בסדר גודל של 8000-9000 ש"ח ברוטו). הבעיה היא שמרבית המשרות במגזר הציבורי הן בהיקף חלקי... לרוב
50%-75% (ואני נתקלתי גם בהצעות מגוחכות של 25% ואפילו 12.5% משרה...). קח בחשבון שבלא מעט מקומות עבודה העומס הוא רב ולא תמיד תואם את היקף
המשרה. מי שצובר מוניטין וניסיון יכול גם להנות מהכנסות מאוד מכבדות בקליניקה פרטית (אך להערכתי מרבית העוסקים בתחום לא יכולים להתבסס על אפיק זה באופן בלעדי, אלא כמשלים לעבודה כשכירים).
נראה לי שבעיקר בתחום התקון משוועים יותר לעו"ס גברים (שב"ס, קציני מבחן ועוד). מבחינת שכר, לא נראה לי שהתגמול לגברים גבוה יותר.
לדעתי, אפשר להתקיים בצורה סבירה יחסית מהמקצוע אם ההעסקה היא קרובה להיקף מלא ובהנחה שתנאי ההעסקה הוגנים. מה שכן, לא בטוח שתנאי ההעסקה ממש מפצים על המאמץ, ההתמודדות הרגשית והשחיקה האפשרית בטווח הזמן הארוך.
היתרון במקצוע שלפחות בינתיים קיימים תחומים שבהם יש דרישה לעובדים סוציאליים (בעיקר במגזר הפרטי) וניתן למצוא עבודה במקצוע. בכל אופן, אם ימשך הגידול במכסות הסטודנטים לעו"ס, מגמה זו עלולה להשתנות ואיתה גם כוח המיקוח של העובדים בתחום שעלול להיחלש יותר ויותר...
מעבר לכך, חשוב גם לבדוק שהפניה למקצוע היא מתוך ענין אמיתי ותחושת שליחות (לפחות בהודעה זו התמקדת בענין שלך מבחינת תנאי העסקה במקצוע).
תודה על התשובה ,כמה שאלות
תודה על ההשקעה בתשובה.
להבהרה:
דירוגי השכר שאת מדברת עליהם מתיחסים לאנשים עם תואר שני בע"ס?
ומה בנוגע לכאלה שעשו הסבה לBA (כמו שיש באשקלון) ?
על הדרך רציתי לשאול האם יכול להיות דירוג שכר משפטנים עבור עוס בשירות המדינה ? (בהנחה שיש לו תואר במשפטים בנוסף לתואר בע"ס)
באופן כללי רציתי להעיר שלדעתי אין דבר כזה "תחושת שליחות" בעבודה. כל עוד עבודה משלמת לך משכורת אין אידיאל יותר גדול בעבודה סוציאלית ,חינוך או רפואה לעומת כלכלנים והייטקיסטים.
היחידים שאני מעריך זה את מי שמתנדב , או את מי שתורם כסף ממשכורתו .
לדעתי אנשים סתם משקרים לעצמם כשהם אומרים שהם עובדים במקצוע כלשהו "מתוך אידיאלים" . לא קונה את זה.... צר לי .. .
אני רוצה לעסוק בעבודה סוציאלית כי זה נראה לי כיף וזהו. לא בשביל לתקן את העולם והבבלת הזה..
תודה על ההשקעה בתשובה.
להבהרה:
דירוגי השכר שאת מדברת עליהם מתיחסים לאנשים עם תואר שני בע"ס?
ומה בנוגע לכאלה שעשו הסבה לBA (כמו שיש באשקלון) ?
על הדרך רציתי לשאול האם יכול להיות דירוג שכר משפטנים עבור עוס בשירות המדינה ? (בהנחה שיש לו תואר במשפטים בנוסף לתואר בע"ס)
באופן כללי רציתי להעיר שלדעתי אין דבר כזה "תחושת שליחות" בעבודה. כל עוד עבודה משלמת לך משכורת אין אידיאל יותר גדול בעבודה סוציאלית ,חינוך או רפואה לעומת כלכלנים והייטקיסטים.
היחידים שאני מעריך זה את מי שמתנדב , או את מי שתורם כסף ממשכורתו .
לדעתי אנשים סתם משקרים לעצמם כשהם אומרים שהם עובדים במקצוע כלשהו "מתוך אידיאלים" . לא קונה את זה.... צר לי .. .
אני רוצה לעסוק בעבודה סוציאלית כי זה נראה לי כיף וזהו. לא בשביל לתקן את העולם והבבלת הזה..
תשובות
ההבדלים ברמות השכר בין בוגרי תואר ראשון או שני הינם זניחים יחסית...
במגזר הציבורי, בוגרי תואר שני זכאים לתוספת של 7% מהשכר המשולב. במגזר הפרטי, לרוב לא ניתנת תוספת שכר כלשהי על תואר מתקדם.
באתר "איגוד העובדים הסוציאליים" תוכל למצוא את טבלת השכר המשולב (שנקבע לפי דרגה וותק. לכל תפקיד יש מתח דרגות מוגדר) וגם סימולציות
שכר להיקף משרה מלא בדרגות ושנות ותק שונות (שכוללות את מרבית רכיבי השכר). שוב, חשוב לזכור שמשרות רבות בתחום בשירות הציבורי, בעיקר בדרגות
הזוטרות, הינן בהיקף של 50%-75% (מכאן, בין היתר, נגזר התסכול על רמות השכר הנמוכות), כך שהטבלאות אינן משקפות נכונה לגמרי את המציאות ובאופן גס (לא כל התוספות הן אחוזיות) ניתן לגזור ממנו את השכר הצפוי לפי אחוז המשרה הנתון (למשל, שכר ברוטו של 10,000 יהיה שקול בקירוב ל- 7,500, להיקף של 75%).
היתרון שיכול להקנות התואר השני הוא בהעדפה אפשרית על פני מועמדים אחרים, בעיקר כשמדובר במשרות בתפקידים בכירים יותר (אם כי גם אז
לדעתי ישנה העדפה לעובד שצבר ותק וניסיון). במגזר הציבורי, דרישת הסף במרבית המשרות שיצא לי להיתקל בהן היתה תואר ראשון ולעיתים ותק מקצועי של מספר שנים (כולל משרות פיקוח).
יתכן שמשרה מסוימת שמפורסמת תהיה מכוונת למועמדים ממספר דירוגים. למשל, גם לפסיכולוגים (דירוג המח"ר) וגם לעובדים סוציאליים (דירוג העובדים הסוציאליים).
מתח הדרגות של שני הדירוגים יהיה דומה יחסית וההבדלים הצפויים בשכר יהיו זניחים, אם בכלל. לא ברור לי מה נעשה במצב שבו עובד יכול להיות מדורג לפי 2 דירוגים או יותר שהוצעו למשרה נתונה. אני רוצה להאמין שיבחר לו הדירוג שיטיב איתו יותר מבחינת תנאי ההעסקה.
אני נוטה להאמין שהבחירה במקצוע גם נגזרת מתוך מניעים חברתיים ולא רק (או בעיקר) משיקולים פרגמטיים. יתכן שחלק מהפונים למקצוע גילוי בדיעבד שסדרי העדיפות שלהם בבחירת מקצוע הם קצת אחרים משסברו או שלצד הסיפוק מהעשייה, הם אינם מצליחים לממש צרכים חשובים אחרים (כמו תנאי העסקה הוגנים).
אולי תיתכן חפיפה מסוימת בחלק מהמניעים לבחירה בתחום טיפולי, כמו עו"ס, או בהייטק, אבל גם אז כנראה ניתן משקל שונה לכל אחד מאותם מניעים.
עבודה סוציאלית זה לא "גלידה" (כפי שהיטיבה לציין אשת מקצוע ותיקה שהכרתי). מדובר בהתמודדות עם אוכלוסיות (חלקן קשות יום) שנתונות במצבי מצוקה ומשבר ופונות (או מופנות שלא מרצונן) לעזרתך והכוונתך. העיסוק במקצוע הוא אולי משמעותי ומספק, אך לעיתים קרובות גם מצריך מאמץ ומעורבות אישית ברמות גבוהות ואינטנסיביות. לא תמיד אלה מזכות (או יכולות לזכות) בהכרת תודה והערכה. לעיתים גם יכולת ההתערבות שלך עלולה להתגלות כמוגבלת יותר מכפי שקיווית (באופן שמעורר תסכול), לא תמיד מסיבות שתלויות בך. ה"כיף" יכול להיגזר מחדוות העשייה ומתוצאות או תפניות חיוביות שמתרחשות בזכות ההתערבות שלך.
ההבדלים ברמות השכר בין בוגרי תואר ראשון או שני הינם זניחים יחסית...
במגזר הציבורי, בוגרי תואר שני זכאים לתוספת של 7% מהשכר המשולב. במגזר הפרטי, לרוב לא ניתנת תוספת שכר כלשהי על תואר מתקדם.
באתר "איגוד העובדים הסוציאליים" תוכל למצוא את טבלת השכר המשולב (שנקבע לפי דרגה וותק. לכל תפקיד יש מתח דרגות מוגדר) וגם סימולציות
שכר להיקף משרה מלא בדרגות ושנות ותק שונות (שכוללות את מרבית רכיבי השכר). שוב, חשוב לזכור שמשרות רבות בתחום בשירות הציבורי, בעיקר בדרגות
הזוטרות, הינן בהיקף של 50%-75% (מכאן, בין היתר, נגזר התסכול על רמות השכר הנמוכות), כך שהטבלאות אינן משקפות נכונה לגמרי את המציאות ובאופן גס (לא כל התוספות הן אחוזיות) ניתן לגזור ממנו את השכר הצפוי לפי אחוז המשרה הנתון (למשל, שכר ברוטו של 10,000 יהיה שקול בקירוב ל- 7,500, להיקף של 75%).
היתרון שיכול להקנות התואר השני הוא בהעדפה אפשרית על פני מועמדים אחרים, בעיקר כשמדובר במשרות בתפקידים בכירים יותר (אם כי גם אז
לדעתי ישנה העדפה לעובד שצבר ותק וניסיון). במגזר הציבורי, דרישת הסף במרבית המשרות שיצא לי להיתקל בהן היתה תואר ראשון ולעיתים ותק מקצועי של מספר שנים (כולל משרות פיקוח).
יתכן שמשרה מסוימת שמפורסמת תהיה מכוונת למועמדים ממספר דירוגים. למשל, גם לפסיכולוגים (דירוג המח"ר) וגם לעובדים סוציאליים (דירוג העובדים הסוציאליים).
מתח הדרגות של שני הדירוגים יהיה דומה יחסית וההבדלים הצפויים בשכר יהיו זניחים, אם בכלל. לא ברור לי מה נעשה במצב שבו עובד יכול להיות מדורג לפי 2 דירוגים או יותר שהוצעו למשרה נתונה. אני רוצה להאמין שיבחר לו הדירוג שיטיב איתו יותר מבחינת תנאי ההעסקה.
אני נוטה להאמין שהבחירה במקצוע גם נגזרת מתוך מניעים חברתיים ולא רק (או בעיקר) משיקולים פרגמטיים. יתכן שחלק מהפונים למקצוע גילוי בדיעבד שסדרי העדיפות שלהם בבחירת מקצוע הם קצת אחרים משסברו או שלצד הסיפוק מהעשייה, הם אינם מצליחים לממש צרכים חשובים אחרים (כמו תנאי העסקה הוגנים).
אולי תיתכן חפיפה מסוימת בחלק מהמניעים לבחירה בתחום טיפולי, כמו עו"ס, או בהייטק, אבל גם אז כנראה ניתן משקל שונה לכל אחד מאותם מניעים.
עבודה סוציאלית זה לא "גלידה"
(כפי שהיטיבה לציין אשת מקצוע ותיקה שהכרתי). מדובר בהתמודדות עם אוכלוסיות (חלקן קשות יום) שנתונות במצבי מצוקה ומשבר ופונות (או מופנות שלא מרצונן) לעזרתך והכוונתך. העיסוק במקצוע הוא אולי משמעותי ומספק, אך לעיתים קרובות גם מצריך מאמץ ומעורבות אישית ברמות גבוהות ואינטנסיביות. לא תמיד אלה מזכות (או יכולות לזכות) בהכרת תודה והערכה. לעיתים גם יכולת ההתערבות שלך עלולה להתגלות כמוגבלת יותר מכפי שקיווית (באופן שמעורר תסכול), לא תמיד מסיבות שתלויות בך. ה"כיף" יכול להיגזר מחדוות העשייה ומתוצאות או תפניות חיוביות שמתרחשות בזכות ההתערבות שלך.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.