שאלות שאני שואלת את עצמי

שאלות שאני שואלת את עצמי

לפני X חודשים הועלה הצורך לפתוח פורום שיתן במה, מענה להורים לשאול /לברר/ ולהכיר כל מיני שיטות טיפוליות לילדים עם קשיים. במהלך החשיבה על פתיחת הפורום חשבתי רבות ושיתפתי חברות שהיו מעורבות בתהליך ושבזכותן הפורום הוקם. לצערי אני מרגישה שקצת נכשלתי בתפקידי כי הפורום לא ממש תפץ תאוצה ונשאר ברמה של שאלות ותשובות, את האמת לומר, לא על זה חשבתי, לא שאיכפת לי לתת מנסיוני וזמני בכדי ולענות על שאלות הורים חברים. אך זה לא מה שחשבתי, בעבר כמשתתפת בפורומים נוספים שקשורים לבני, הורים עברו לפעמים "סקילות" וירטואליות כאשר שאלו על רפואה משלימה או על רוחניות. לכן רציתי מקום שהוא יהיה "בית חם" לכל אותם הורים לשתף לומר את ה"אני" המאמין שלהם, לשאול שאלות וללמוד מאחרים. אולי בגלל שמעולם לא כתבתי על "אני" המאמין שלי הפורום לא זרם, לא נפתח בפני עולם הנפש, עולם הנשמות אני מאמינה שיש קשר הדוק בין הגוף לנפש בין הגוף לנשמה ותמיד צריך לעבוד בכל הרבדים בכדי לראות תוצאות בכדי לראות פריצות דרך. התהליכים צריכים להעשות בכל הרובדים והמשורים אחרת התוצאות יהיו מאכזבות אם בכלל יהיו תוצאות. לאחרונה פגשתי אדם מדהים שנפגש איתי בכדי לעזור לבני בכורי לעלות במשקל (בני כבר שלוש שנים על אותו משקל) אני לא מכירה אותו והוא לא מכיר אותי , שתי דקות אחרי שעשינו הכרות הוא מציין שעלי לשמור על כשרות ולהדליק נרות ביום שישי. כל האזקות ישר נדלקות לי בראש וכל האנטי שלי לדת ישר עולים למעלה. והוא בשלבה עונה לי על השאלות שרצות לי בראש, לא אני לא דתי, ולא מעולם לא אמרתי זאת לאדם אחר אין לי מושג למה ביקשו ממני לומר לך את זה. תוך כדי וויכוח עם עצמי, אני מחליטה ללכת על זה, וכאן מתחיל מסע מדהים, המסע שמחזיר אותי לשושלת האנרגטית/משפחתית שלי. אני מגלה מחדש שבעצם אני דור שישי לרב . אני מגלה שגם אחיותי התחילו את אותו מסע שלהן. ופתאום אצל בני חסימות נפתחות דברים שניסיתי לעשות במשך כמה שנים ללא הצלחה פתאום בשבוע מסתדר לגמרי מעצמו. גיליתי שהנשמה שלי הייתה זקוקה לחזור למקורות לשושלת שלה. כרגע אני מתחילה מסע מרגש מאד, החזרה הביתה , אני מאד נרגשת מהמסע מהתגליות על עצמי ועל הסובבים אותי. אנשים שמכירים אותי אומרים שהשתנתי שמשהו בי יותר החלטי יותר מפוקס. יש לי יותר אנרגיות והדרך יותר ברורה לי. אני מזמינה אתכם לצאת למסע שלכם ולשתף אותנו כאן.
 

גאמי

New member
וואהו איזה גילוי מדהים

לגלות שכמה דורות אחורה את צאצא של רב? מה אומר? בכל אופן גם אני במסע גילוי עצמי לא דתי לחלוטין, ומאוד אישי, את התשובות שלי אני מחפשת במקומות אחרים וגם אני מתחילה לאט לאט להתיידד עם עצמי קצת יותר. לגבי הדרך? איש איש דרכו שלו גם לי הוראות הפעלה כמו תדליקי נירות ותשמרי שבת וכו' מדליקות נורות אזהרה ואנטגוניזם לא קטן למרות שהדת במהותה יפה לדעתי. אך אני רואה בה משהו אישי ולא קולקטיבי. אני אספר לך בהזדמנות על דרכי ,כי היא לא לכאן ואני מברכת אותך על תחושת ההתמלאות הזו שאת חשה רק בעבור זה המסע שווה. מדוע להגיע לתובנות בסוף חיינו, אם אפשר להנות מתוצאותיהן כעת. הצלחה ואהבה לך קטרינה יקרה גלית
 

vered73

New member
קתרין

לך לי ולתלמה עלה במקביל הצורך לפתוח את הפורום. התחושה שהיתה לי היא שיש דחיפה לתת במה לאנשים שנותנים שירות בתשלום, פחות ענין בחווה האישית, פחות על דברים שאין עליהם מחלוקת. התחושה האישית שלי היא שהפורום לא ענה על הציפיות שלי לשמוע על צ'אקרות, על איזון הצ'אקרות, על הורים שמספרים על חוויות מטיפולים כאלו ואחרים. מה גם, שרוב הדמויות בהתחלה (דגש על ההתחלה) היו אותן דמויות מוכרות, ולא היה רענון (כמו למשל בפורום הביורפואי כאשר מגיעים הורים גם מADHD וטורט באופן קבוע ורושמים). רציתי לשמוע על דברים אחרים, ונדמה היה שהפורום מכוון יותר לתמציות שונות ולא לאספקטים הנרחבים של הטיפולים בילדים ובכל מיני סיבות. יש המון המון דברים שקשורים בטיפול בילדים, וזה גם הטיפול בעצמנו. חשוב היה לי לשמוע גם מה עובר על ההורים כי אנשים לא מנסים טיפולים אלטרנטיבים אם הם לא בענין הזה בעצמם. ולרוב התהליך משותף לכמה מחברי המשפחה. אז זה, בקצרה. רק מילה קטנה על הדת: אני מאמינה שלא צריך שביס בשביל להאמין ולהיות מחובר לאלוהים. אני כן מאמינה שרוב האנשים זקוקים למשהו חומרי על מנת להתחבר לשם. (אמרו לי לא מזמן שדרך התבוננות בנרות אפשר לתרגל ראיית הילה, אגב. שווה לנסות למי שלא רואה)
 
שלא תטעי אני לא חוזרת

בתשובה במובן המקובל אלה מגלה את הדת האמיתי כך לפחו אני מאמינה אין לי שום עניין בדת שאנשים יצרו ובטקסים שלהם. בכל מקרה נהנת מהתליך ומהדרך בא אני צועדת. לגבי צ'אקרות ואיזונם, אם תכתבי כאן אנשים יקראו, אם את מחכה שמישהו אחר ישאל על צ'אקרות וכו' אז אולי זה לעולם לא יקרה. מי שנכנס לכאן כותב את מה שמעניין אותו באותו הרגע. וכל אחד רשאי לענות לו על פי נסיונו ואמונתו. את יותר ממוזמנת לכתוב כאן. ביחוד שאת אחד מהדמויות המאחורי הולדת פורום זה.
 

vered73

New member
מרימה את הכפפה. אבל

מאחר והשבוע אני לבד עם כל הפמליה וקצת קשה לי עכשיו, תני לי עד שבוע הבא לארגן כמה פוסטים מסודרים.
 

yonitbrk

New member
חזרה למקורות, חזרה הביתה

דיברת על זה בפוסט שלך. למה כוונתך? האם לחזרה בתשובה? גם אני מדליקה נרות ושומרת כשרות, אך ללא שום כוונה של חזרה בתשובה. סך הכל גדלתי בבית של הורים חילוניים לחלוטין, אשר כל התעסקות בנושא הדת היתה מהם והלאה. ופעם לאחר שיחה עם רב, באחת התקופות היותר קשות, הוא המליץ לי על הדלקת נרות ואכן פעולה זו הכניסה המון אור לחיינו. אך לא מרגישה כל קשר בין זה לבין ההתקדמות של בניי. לגבי כשרות, פשוט הן בעלי והן אני לא אוהבים מאכלים המשלבים חלב ובשר יחד. וכנל לגבי כלי אוכל, פשוט מגעיל אותנו לאכול באותה צלחת מאכלי חלב או בשר. זה הכל.
 
התכוונתי

חזרה הביתה מהכוונה הבית המתאים לנשמה שלי יש כל מיני נשמות שמתגלגלות בגלגולים שונים יש נשמות שתמיד יהיו בגוף יהודי ויש נשמות שלא יש נשמות שעוברות כל מיני חיים פעם הם נוצרים ופעם הם יהודים. כאשר אני אומרת החזרה הביתה זאת אומרת שמבחינת השושלת שלי אני התרחקתי יותר מדי מהמכורות ולכן נוצרות אצלי חסימות ותיקון זה שעשיתי התחלתי לפרום חלק מהחסימות.
 

ליייייי

New member
קטרין

מקסימה שכמוך- מרגש לשמוע על הדרך החדשה שלך ועל האור שהיא נותנת לך ולמשפחה. הלוואי ואני היתי מוצאת מישהו שהיה אומר לי לעשות איזה מעשה שיכול לפתור או לקדם דברים בצורה משמעותית... אבל אני מאמינה שכשהלמיד מוכן אז המורה מגיע, כנראה שאין בי עדיין את המוכנות לשמוע או לעשות, או שבינתיים אני בדרך הנכונה....??? אני מבינה אותך לגבי הפורום שלך,הבייבי,וגם לי יש כל מיני תהיות רוחניות שאולי זה המקום לפתוח אותן. בכל אופן, אנחנו נכנסים עכשיו לחג האור- הלוואי שימשיך לקרון האור בחייך ,להאיר לך את דרכך ולהוביל אותך אל האור הגדול!
 

yonitbrk

New member
יפה.

אספר לך משהו אישי. לפני מספר שנים היה לי חלום מאוד מוזר ובו חלמתי שהנשמה שלי מתאמצת לצאת מהגוף והרגשתי שממש אני נכנסת לתוך החלום. מנפנפת בידיים ומתאמצת לעוף, לעוף לעבר מקום מואר, בו יושבים מספר אנשים , ביניהם דמות של אדם שמאוד אהבתי, ונפטר הרבה שנים לפני החלום. אדם מדהים, שנפטר ממחלה קשה . בקיצור שמעתי את עצמי תוך כדי מאמץ להתרומם ולצאת מהגוף צועקת את שמו מספר פעמים. בסופו של דבר התעוררתי נסערת והידיים מאוד כאבו לי . מה גם שהרגשתי שמישהו מראה לי דוגמא איך לעשות את זה, איך לנפנף בידיים ולהתרומם למעלה . כמובן שרבנים שדיברתי איתם על כך אמרו שחלומות שווא ידברו, ולא להתרגש מזה. אבל אדם אחר, רוחני יותר, חשב שהייתי נוכחת בתופעה של גלגול נשמות . לא יודעת מה הקשר. בקיצור מאותו יום התחלתי להדליק נרות ולהירתם יותר בתחום של עזרה לזולת והתנדבות, ואלה דברים שהרב יעץ לי לעשות . והאמת שמאוד תורמים לי ריגשית ורוחנית. לא יודעת מה זה אומר, יודעת רק שגם במקורות הרחוקים שלי מחוץ לארץ שתי המשפחות, משני הצדדים היו מאוד דתיות . סבא של אמא שלי היה שוחט בעיירה בה התגוררו, וזה היה תפקיד מאוד חשוב בעיירה היהודית בזמנו, שתי דרגות מתחת לרב . אולי זה קשור, אולי זה מאותת לי משהו, לא יודעת.
 
הנשמה שלנו

אכן יכולה לצאת מגופנו בזמן שינה או מדיטציה ולבקר בעולמות אחרים או לפגוש ישיות אור /נשמות גבוהות. זו יכולת מופלאה שאת יכולת לחוש את זה ולהיות מודעת לתהליך כי רובנו לא מודעים לכך. אני יודעת שזו חוויה שיכולה להיות מפחידה לפעמים אך אחרי שמתגברים על הפחד הראשוני זו פשוט חוויה מדהימה. נתינה היא חלק טבעי של היקום ולכן כאשר אנו נותנים זה ממלא אותנו בהמון אנרגיה גם הקבלה ממלאת הוא בכדי לקבל עוד מתנות מהיקום יש צורך להודות על המתנות שאנו מקבלים כולל מתנות שאנו מאד רוצים, ברגע שנודה לאלוהים/יקום על המתנה מבחינת הנשמה שלנו היא כבר קיימת ולכן אם זה נכון לנו ובזמן שזה יהיה נכון לנו אנו אכן נקבל אותה יש צורך בהמון אימון ואמונה בכדי להבין שלפעמים אנו מבקשים דברים לא לטובתינו אפילו באותו רגע זה לא ברור לנו או לא מקובל עלינו. יש צורך באמונה והבנה . לא תמיד התמונה הגדולה ברורה לנו. נראה לי שאכן כולנו צריכים לחזור למקורות כל אחד בדרכו הוא. מבחינתי החזרה למקורות הם לחזור למכורות הדת לפני כל הפרשנויות האנושיות.
 
היפה והטוב בניסתר ובבלתי ברור

הי , יש שאומרים כי הדרך המוכרת היא הכי משעממת בעולם אך גם הכי מסוכנת כי אנו לא נמצאים בשיא הכוננות כי "אנחנו מכירים את הדרך" . נחמד תמיד לשמוע על דרך חדשה שנפרצת , זה משול לגילוי ארצות , הרפתקאות , חלום על אוצר ניסתר... בהצלחה בדרך ! שאי ברכה !!! גדעון
 
למעלה