שאלות שונות

[Assiduous]

שאלות שונות

 

[Assiduous]

מה ההבדל בין תכלת לכחול בהיר?

 

[trilliane]

בימינו, בהקשר לצבעים, תכלת = כחול בהיר

אם כי, הואיל ובעברית כבר קיים שם ל"תכלת", ולכן אנחנו תופסים כ"כחול" ייצוגי גוון כהה מזה שתופסים דוברי שפות שבהם אין מילה נפרדת ל"תכלת", לא מן הנמנע ש"כחול בהיר" ישמש לתיאור גוון כחול בינוני, כזה שלא יהיה ממש כחול כהה אבל עוד לא תכלת.
&nbsp
יש לא מעט מחקרים על תפיסות של צבעים (בהקשר לשפה בעיקר). אם הנושא מעניין אותך, ממליצה על קריאת "בראי השפה" מאת הבלשן גיא דויטשר (וכן מומלץ מאוד ספרו הראשון "גלגולי לשון").

 

[guprnds]

לא כ"כ מסכים

תכלת לכחול זה כמו כתום לאדום
לעניות דעתי תכל וכחול הם צבעים שונים.

 

[trilliane]

זו לא סוגיה של דעה אלא עובדה...

תכלת* לכחול הוא כמו ורוד לאדום (או אפור לשחור). שניהם גוונים בהירים יותר של צבעי יסוד וכדי לקבל אותם בצביעה (יודע כל מי שערבב אי פעם צבעים) מוסיפים לבן.

כתום, לעומת זאת, הוא גון ביניים בין אדום לצהוב והוא נוצר מערבוב של שני הנ"ל (בצביעה; באור זה אחרת, לא נכנסת לזה).

* אני מתייחסת למשמעות של 'תכלת' בימינו, לא לצבע/האריג המקראי.

 

[שוקי כארים]

תכלת הוא לבן שנוסף לו כחול. כחול בהיר הוא כחול שנוסף לו לבן

 

[Assiduous]

מתי החל השימוש בתואר "השם" במקום השימוש באדנות?

כיום נהוג לומר "השם" בכל מקום שבו נזכר אדנות, כך שבמקום "מה רבו מעשיך אדוני" אומרים "מה רבו מעשיך השם". מתי החלה תופעה זאת?

בסגנון זה אומרים היום "אלוקים" במקום אלוהים, וכן "צבקות" במקום צבאות. שגם תופעה זאת לא ברור מתי החלה.

 

[Lhuna1]

הם גם כותבים היום ד' במקום ה'

 

[trilliane]

נסה להתחיל מוויקיפדיה ולהמשיך משם:

https://he.wikipedia.org/wiki/יהוה#התפתחות_כינויים_לשם_המפורש

 

[Assiduous]

תודה, אבל לטעמי אין שם מענה לשאלתי.

זה כתוב בצורה ערטילאית ללא ציוני זמן ברורים.

 

[trilliane]

לא אמרתי שיש שם; אמרתי להתחיל משם... יש קישורים והפניות

 

[איתי שלר]

אם תבדוק

במילון ההיסטורי, תמצא שהשימוש במילה "שם" במובן זה קיים כבר במגילות הגנוזות ואחר כך במשנה.

 

[Assiduous]

האם ניתן להשוות בין השימושים בזמנם לבין השימושים בזמננו?

האם השימוש של "ברוך השם" (שככל הנראה הוא חדש מהמאות האחרונות) דומה לעיסוק בהלכה שמדברת אם לומר ברכה עם שם השם או לא? לא ניתן להשליך מעיסוק בהלכה שמדברת על השם (כפשוטו) למשמעות הכינוי העקיף הנהוג בזמננו, לא כך?

במסכת ברכות אמנם כתוב "ואין מזמנין על המזון בשם--פחות מעשרה", אבל כרגע לא ידוע לי מקום שבו כתוב השם במקום שכבר יש בו אדנות, למשל לא, "מה רבו מעשיך השם" ולא "השם עמכם" וכן הלאה. אגב, איני יודע כמה זמן הקיצור של ה' במקום אדנות קיים, אבל כנראה שבתקופת הגאונים הוא לא היה קיים (ייי), ייתכן שהקיצור ה' הוא קיצור של המילה "השם" וזה עשוי להעיד על התקופה שבו החלה תופעה זו.

 

[איתי שלר]

וכך

"...וסמך שתי ידיו עליו והתוודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעוונות לפשעים ולחטאים שעויתי שפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ..." (מסכת יומא)
ועוד ועוד.

 

[Assiduous]

זה אכן נאמר בתפילת יום הכיפורים

אבל קיימות אצלי שתי שאלות:
1) אם מקורו אינה בסופר, כי הרי הכהן הגדול בוודאי לא אמר כך אלא את שם המפורש. בבדיקה בכת"י קאופמן באמת כך כתוב. שנית, נכתב השם מכיון ששם יש את שם המפורש ולא שם אדנות.
&nbsp
2) הקונטקסט לא זהה לנדון, מכיון ששוב מדובר בהלכה ולא בתפילה ולא בהחלפה באדנות.

 

[איתי שלר]

פתח

1. פתח את המילון ההיסטורי כאן: http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?
2. חפש את המילה: שם
3. לחץ : "שֵׁם 3 (כינוי לאלוהים)" - הצגת מובאות
4. תמצא שם 2964 מובאות (128 דפי תוצאות) מסודרות לפי תאריך כתיבת החיבור בסדר עולה, חלקן ממצביעות על שמו של אלוהים וחלקן מתאימות למשמעות שאתה מחפש.
5. מצא את הראשונה שמתאימה בדיוק למה שאתה מחפש ושתף כאן.

 

[Assiduous]

תודה רבה, לא הייתי מודע

לאפשרות של העיון במובאות. אעיין שם מאוחר יותר. מחיפוש ראשוני זה נראה מאוד מעניין.

 

[Assiduous]

האם קיים הבדל בין התלקחות לבעירה?

 

[trilliane]

התלקחות היא התהליך שמוביל לבערה... התלקח = החל לבעור

 

[Assiduous]

תודה. האם זו פרשנות מוסכמת על הכול?