שאלות שונות

trilliane

Well-known member
מנהל
בימינו, בהקשר לצבעים, תכלת = כחול בהיר

אם כי, הואיל ובעברית כבר קיים שם ל"תכלת", ולכן אנחנו תופסים כ"כחול" ייצוגי גוון כהה מזה שתופסים דוברי שפות שבהם אין מילה נפרדת ל"תכלת", לא מן הנמנע ש"כחול בהיר" ישמש לתיאור גוון כחול בינוני, כזה שלא יהיה ממש כחול כהה אבל עוד לא תכלת.
&nbsp
יש לא מעט מחקרים על תפיסות של צבעים (בהקשר לשפה בעיקר). אם הנושא מעניין אותך, ממליצה על קריאת "בראי השפה" מאת הבלשן גיא דויטשר (וכן מומלץ מאוד ספרו הראשון "גלגולי לשון").
 

guprnds

Active member
לא כ"כ מסכים

תכלת לכחול זה כמו כתום לאדום
לעניות דעתי תכל וכחול הם צבעים שונים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו לא סוגיה של דעה אלא עובדה...

תכלת* לכחול הוא כמו ורוד לאדום (או אפור לשחור). שניהם גוונים בהירים יותר של צבעי יסוד וכדי לקבל אותם בצביעה (יודע כל מי שערבב אי פעם צבעים) מוסיפים לבן.

כתום, לעומת זאת, הוא גון ביניים בין אדום לצהוב והוא נוצר מערבוב של שני הנ"ל (בצביעה; באור זה אחרת, לא נכנסת לזה).

* אני מתייחסת למשמעות של 'תכלת' בימינו, לא לצבע/האריג המקראי.
 

Assiduous

New member
מתי החל השימוש בתואר "השם" במקום השימוש באדנות?

כיום נהוג לומר "השם" בכל מקום שבו נזכר אדנות, כך שבמקום "מה רבו מעשיך אדוני" אומרים "מה רבו מעשיך השם". מתי החלה תופעה זאת?

בסגנון זה אומרים היום "אלוקים" במקום אלוהים, וכן "צבקות" במקום צבאות. שגם תופעה זאת לא ברור מתי החלה.
 

Assiduous

New member
תודה, אבל לטעמי אין שם מענה לשאלתי.

זה כתוב בצורה ערטילאית ללא ציוני זמן ברורים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא אמרתי שיש שם; אמרתי להתחיל משם... יש קישורים והפניות

 
אם תבדוק

במילון ההיסטורי, תמצא שהשימוש במילה "שם" במובן זה קיים כבר במגילות הגנוזות ואחר כך במשנה.
 

Assiduous

New member
האם ניתן להשוות בין השימושים בזמנם לבין השימושים בזמננו?

האם השימוש של "ברוך השם" (שככל הנראה הוא חדש מהמאות האחרונות) דומה לעיסוק בהלכה שמדברת אם לומר ברכה עם שם השם או לא? לא ניתן להשליך מעיסוק בהלכה שמדברת על השם (כפשוטו) למשמעות הכינוי העקיף הנהוג בזמננו, לא כך?

במסכת ברכות אמנם כתוב "ואין מזמנין על המזון בשם--פחות מעשרה", אבל כרגע לא ידוע לי מקום שבו כתוב השם במקום שכבר יש בו אדנות, למשל לא, "מה רבו מעשיך השם" ולא "השם עמכם" וכן הלאה. אגב, איני יודע כמה זמן הקיצור של ה' במקום אדנות קיים, אבל כנראה שבתקופת הגאונים הוא לא היה קיים (ייי), ייתכן שהקיצור ה' הוא קיצור של המילה "השם" וזה עשוי להעיד על התקופה שבו החלה תופעה זו.
 
וכך

"...וסמך שתי ידיו עליו והתוודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעוונות לפשעים ולחטאים שעויתי שפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ..." (מסכת יומא)
ועוד ועוד.
 

Assiduous

New member
זה אכן נאמר בתפילת יום הכיפורים

אבל קיימות אצלי שתי שאלות:
1) אם מקורו אינה בסופר, כי הרי הכהן הגדול בוודאי לא אמר כך אלא את שם המפורש. בבדיקה בכת"י קאופמן באמת כך כתוב. שנית, נכתב השם מכיון ששם יש את שם המפורש ולא שם אדנות.
&nbsp
2) הקונטקסט לא זהה לנדון, מכיון ששוב מדובר בהלכה ולא בתפילה ולא בהחלפה באדנות.
 
פתח

  1. פתח את המילון ההיסטורי כאן: http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?
  2. חפש את המילה: שם
  3. לחץ : "שֵׁם 3 (כינוי לאלוהים)" - הצגת מובאות
  4. תמצא שם 2964 מובאות (128 דפי תוצאות) מסודרות לפי תאריך כתיבת החיבור בסדר עולה, חלקן ממצביעות על שמו של אלוהים וחלקן מתאימות למשמעות שאתה מחפש.
  5. מצא את הראשונה שמתאימה בדיוק למה שאתה מחפש ושתף כאן.
 

Assiduous

New member
תודה רבה, לא הייתי מודע

לאפשרות של העיון במובאות. אעיין שם מאוחר יותר. מחיפוש ראשוני זה נראה מאוד מעניין.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התלקחות היא התהליך שמוביל לבערה... התלקח = החל לבעור

 
למעלה