מי
מי שרוצה להיות טהרן מוחלט, יפסול גם את "הלוואי ו.." וגם את "הלוואי ש..".
"הלוואי" היא מילת מִשאלה כמו "לוּ". וכפי שאת אומרת "לוּ יהי" ולא "לוּ שיהי" וגם לא "לוּ ויהי", כך גם "הלוואי יקרה" ולא "הלוואי ויקרה" או "הלוואי שיקרה".
אבל קובעי הטעם ועורכי הלשון, החליטו בכל זאת לאמץ את " הלוואי ש..." ולפסול את "הלוואי ו...", משום שפסוקית המתחילה בוי"ו החיבור היא דבר חריג.
הייתי ממליץ לך לאמץ את מה שמוצא חן בעייניך יותר.