זכרונות מבית סבתא...
שיחת נוסטלגיה עם אחותי העלתה בי זכרונות רדומים... סבתא שלי (ז"ל) פגשה בנפלאות מכונת הכביסה, בישראל. לפני שהיתה מכונת כביסה, היתה מכבסת ביד. גם אני מכבסת ביד, אבל להבדיל ממנה, לי יש רק 3 ילדים, ואני מכבסת ביד רק דברים עדינים מאוד... אבל כשיש 13 ילדים, זה סיפור אחר לגמריי... כשהיא קיבלה מכונת כביסה לראשונה בחייה, לא יכלה להאמין שאפשר להכניס בגדים לתוך קופסא, לזרוק למעלה קצת סבון, לסובב כפתור וזהו! אני זוכרת איך היא שמה כסא מול מכונת הכביסה (עד היום הכסא שם), והיתה יושבת מול המכונה, עד שהיא מסיימת לכבס. ואז, כשהמכונה סיימה, לפני שסבתא היתה מוציאה את הבגדים, היתה מחבקת את המכונה ואומרת לה "אללה יעאפיק" וככה עד יומה האחרון, היתה מודה למכונה ומברכת אותה
אללה יעאפיק...
שיחת נוסטלגיה עם אחותי העלתה בי זכרונות רדומים... סבתא שלי (ז"ל) פגשה בנפלאות מכונת הכביסה, בישראל. לפני שהיתה מכונת כביסה, היתה מכבסת ביד. גם אני מכבסת ביד, אבל להבדיל ממנה, לי יש רק 3 ילדים, ואני מכבסת ביד רק דברים עדינים מאוד... אבל כשיש 13 ילדים, זה סיפור אחר לגמריי... כשהיא קיבלה מכונת כביסה לראשונה בחייה, לא יכלה להאמין שאפשר להכניס בגדים לתוך קופסא, לזרוק למעלה קצת סבון, לסובב כפתור וזהו! אני זוכרת איך היא שמה כסא מול מכונת הכביסה (עד היום הכסא שם), והיתה יושבת מול המכונה, עד שהיא מסיימת לכבס. ואז, כשהמכונה סיימה, לפני שסבתא היתה מוציאה את הבגדים, היתה מחבקת את המכונה ואומרת לה "אללה יעאפיק" וככה עד יומה האחרון, היתה מודה למכונה ומברכת אותה