כל האהבה במלואה
New member
שאלות שמהדהדות בי
לאן ממשיכים עכשיו?
גיל 23, התחילו הדאגות לעתיד, אין לי שום מוטיבציה להתקדם, עזבתי את העבודה הקבועה, אין לי ממש הוצאות או דברים לממן, וההורים דואגים לי לאוכל ולשאר הדברים הביסיסים של הבית. מעבר לזה אני לא לוקחת מהם כסף, כי אין לי בשביל מה.
לאן ממשיכים מכאן? כשאין רצון להתקדם וגם לא שאיפות.
אני חושבת על מה יהיה עם העתיד שלי, אם הוא כל יום ישאר שידור חוזר של אתמול. אני התחלתי לפחד, חרדת נטישה, התחלתי לפחד שכולם יעזבו אותי, שאני אשאר לבד עם הבדידות שלי ועם השקט שלי. התחלתי לפחד שאף פעם לא אצא מהבית, לא אתקדם, ואם כן אתקדם, מה יהיה עם ההורים שלי, ובעיקר מה יהיה עם אמא? עם מי היא תישאר?
זה מצחיק שאני בכלל חושבת על זה, כי ההורים שלי שיהיו בריאים עוד צעירים, אבל האמת היא שהמחשבות האלה מהדהדות בי עכשיו, אבל הן בעצם המציאות של עוד כמה שנים.
אחותי עזבה את הבית, אחי בקרוב גם יעזוב, ואני אשאר היחידה פה. ושוב חרדת הנטישה מרתיעה אותי, ושוב הפחד מהשקט הזה, והפחד מהבדידות.
יש לי בן זוג כמה שנים, ו
לאן ממשיכים עכשיו?
גיל 23, התחילו הדאגות לעתיד, אין לי שום מוטיבציה להתקדם, עזבתי את העבודה הקבועה, אין לי ממש הוצאות או דברים לממן, וההורים דואגים לי לאוכל ולשאר הדברים הביסיסים של הבית. מעבר לזה אני לא לוקחת מהם כסף, כי אין לי בשביל מה.
לאן ממשיכים מכאן? כשאין רצון להתקדם וגם לא שאיפות.
אני חושבת על מה יהיה עם העתיד שלי, אם הוא כל יום ישאר שידור חוזר של אתמול. אני התחלתי לפחד, חרדת נטישה, התחלתי לפחד שכולם יעזבו אותי, שאני אשאר לבד עם הבדידות שלי ועם השקט שלי. התחלתי לפחד שאף פעם לא אצא מהבית, לא אתקדם, ואם כן אתקדם, מה יהיה עם ההורים שלי, ובעיקר מה יהיה עם אמא? עם מי היא תישאר?
זה מצחיק שאני בכלל חושבת על זה, כי ההורים שלי שיהיו בריאים עוד צעירים, אבל האמת היא שהמחשבות האלה מהדהדות בי עכשיו, אבל הן בעצם המציאות של עוד כמה שנים.
אחותי עזבה את הבית, אחי בקרוב גם יעזוב, ואני אשאר היחידה פה. ושוב חרדת הנטישה מרתיעה אותי, ושוב הפחד מהשקט הזה, והפחד מהבדידות.
יש לי בן זוג כמה שנים, ו
