שאלות שמטרידות....
הורים,אנשים יקרים אני מבקש רעיונות,טיפים (גדולים או קטנים) בנושא הבא בני בן 4 כמעט, מתקשר מילולית בצורה סבירה ,טופל כשנה וחצי ב-ABA המטפלים והסופרוויזר לא הצליחו ליפתור בעיית תוקפנות ,היום בגן רגיל בסיוע סייעת צמודה אנו ניתקלים בחשש גדול של הגננות לקרב ילדים אליו,איך אפשר ללמד ילד כישורים חברתיים בצורה כזאת??? התוקפנות באה מכל מיני סיבות שכרגיל נעות סביב מילוי שלם ומיידי של רצונו... בדכ ייצבוט לחיים לא ממש בעדינות.. או ,לאחרונה משיכת שיער ודיי ברור לי שאם לא נצליח לעצור את התופעה זה יעבור למגע פיסי קשה יותר, כשהיה בן שנתיים הומלץ לנו "פשוט תתעלמו" אחר כך זה עבר לתגובה מהירה אחרי תוקפנות באופן של מריחת משחה על ידו(יש לו רגישות סנסורית למשחה) אני חייב לציין שהתופעה יורדת בתדירותה אבל עולה בחומרתה..הילד כבר דיי חזק. אני פונה להורים כי מבחינתי אין מומחים כמונו (כמובן בלשון הגזמה) דרך אגב ניסינו לערוך "מעקב מקרים" במקרה שלנו זה היה ביזבוז זמן ידוע מראש כי הרי לא צריך לקרות יותר מידי כדי שהילד יגיע למצב תוקפני.(יש בממוצע 3 מקרים של צביטות בשבוע) אם הייתי בטוח שהחרפת ענישה תביא לשיפור עתידי (ברור שזה קשה מנשוא להעניש את הילד) הייתיבהחלט מנסה את זה ,הילד מבין באופן מוחלט את הקשר של העונש שניתן (בדרך כלל "איום" במשחה מספק.. אם יש לכם הצעות אני מאוד מאוד אשמח,האם יש משמעות לעצירת התופעה בגיל מוקדם או שזה רק אינסטינקט שלנו ההורים ליפתור הכל ומה שיותר מוקדם. תודה מראש.
הורים,אנשים יקרים אני מבקש רעיונות,טיפים (גדולים או קטנים) בנושא הבא בני בן 4 כמעט, מתקשר מילולית בצורה סבירה ,טופל כשנה וחצי ב-ABA המטפלים והסופרוויזר לא הצליחו ליפתור בעיית תוקפנות ,היום בגן רגיל בסיוע סייעת צמודה אנו ניתקלים בחשש גדול של הגננות לקרב ילדים אליו,איך אפשר ללמד ילד כישורים חברתיים בצורה כזאת??? התוקפנות באה מכל מיני סיבות שכרגיל נעות סביב מילוי שלם ומיידי של רצונו... בדכ ייצבוט לחיים לא ממש בעדינות.. או ,לאחרונה משיכת שיער ודיי ברור לי שאם לא נצליח לעצור את התופעה זה יעבור למגע פיסי קשה יותר, כשהיה בן שנתיים הומלץ לנו "פשוט תתעלמו" אחר כך זה עבר לתגובה מהירה אחרי תוקפנות באופן של מריחת משחה על ידו(יש לו רגישות סנסורית למשחה) אני חייב לציין שהתופעה יורדת בתדירותה אבל עולה בחומרתה..הילד כבר דיי חזק. אני פונה להורים כי מבחינתי אין מומחים כמונו (כמובן בלשון הגזמה) דרך אגב ניסינו לערוך "מעקב מקרים" במקרה שלנו זה היה ביזבוז זמן ידוע מראש כי הרי לא צריך לקרות יותר מידי כדי שהילד יגיע למצב תוקפני.(יש בממוצע 3 מקרים של צביטות בשבוע) אם הייתי בטוח שהחרפת ענישה תביא לשיפור עתידי (ברור שזה קשה מנשוא להעניש את הילד) הייתיבהחלט מנסה את זה ,הילד מבין באופן מוחלט את הקשר של העונש שניתן (בדרך כלל "איום" במשחה מספק.. אם יש לכם הצעות אני מאוד מאוד אשמח,האם יש משמעות לעצירת התופעה בגיל מוקדם או שזה רק אינסטינקט שלנו ההורים ליפתור הכל ומה שיותר מוקדם. תודה מראש.