שאלות תזונה

[kman888]

שאלות תזונה

הי,
אני די חדש בנושא, ומהתבוננות בטבלת הערכים הגליקמים של מזונות עולות לי כמה שאלות.
1. איך יכול להיות שערך גליקמי של גזר הוא 97 ושל מיץ גזר 43?
אם כך חולה סוכרת יכול לשתות מיץ גזר ?
2. לחם מקמח לבן 76 לחמניה מקמח לבן 48 - שוב איך הערכים כל כך שונים על אותו מזון בדיוק.
3. כאחד שאכל הרבה מאוד לחמים ומאפים לפני איזה לחם כן אפשרי לחולה סוכרת אני לא שבע בלי לחם / פיתה

תודה לעונים

 

[tulkin]

תשובות -

א. רמת העיבוד של המזון משפיעה על קצב עיכולו וספיגת הפחמימות שבו לדם. ולכן מיץ גזר וגזר מוצק שונים מאד זה מזה. כמו גם הרבה מזונות לפני/אחרי בישול, חמים/קרים, עם/בלי תוספות וכו'.
ב. צריך לזכור שקריטריון האינדקס אפקטיבי לשני סוגים של חולים בעיקר: חולי סוג 2 בתחילת דרכם, שאצלם עיקר הבעיה הוא פיקים גבוהים של דרישת אינסולין שבהם, בגלל תנגודת האינסולין, הגוף לא עומד בדרישה, והסוכר בדם עולה. לחולים כאלה, פיזור אותה כמות פחמימות על פני יותר זמן יוריד את הפיקים האלה. יגרום לנזקים אחרים, אבל יוריד את הפיקים, ולכן על פני השטח הדבר יעזור להם. אינדקס גליקמי נותן אינדיקציה משוערת כמה מזון מסויים תורם ליצירת "פיק" שכזה, והקפדה על מאכלים עם אינדקס גליקמי נמוך מקטינה את הסיכוי ליצירת פיקים כאלה.
סוג החולים השני שאינדקס גליקמי רלוונטי לגביו הוא חולי סוג 1 שצריכים להפריד את זריקות האינסולין בין "קצר טווח" ו"ארוך טווח". ככל שמזון מסויים נספג לאט יותר, הסוכר שהוא מביא לדם יטופל על ידי אינסולין ארוך טווח, וככל שהאינדקס גבוה הסיכוי שנדרש תיקון באמצעות אינסולין קצר טווח - גבוה יותר. השאיפה למאכלים עם אינדקס נמוך קשורה לרצון להימנע מתיקונים קצרי טווח - הם אלה שעשויים לגרום לטעויות ולהגעה למצבי היפוגליקמיה מסוכנים.
לשאר חולי הסוכרת - בעיקר חולי סוכרת סוג 2 במצב מתקדם יותר של המחלה, הבעיה היא לא פיזור ספיגת הפחמימות לאורך ציר הזמן, אלא סך הפחמימות שהגוף נדרש לטפל בהן במהלך היום. לא גובה ה"פיק" אלא השטח מתחת לגרף. כשרוצים לצמצם את השטח מתחת לגרף הסוכר (ולדעתי אסטרטגיה כזו תעזור לכולם, כולל החולים שהוזכרו קודם) האינדקס הגליקמי שווה לתחת (סליחה על הביטוי) ומה שחשוב זה כמות הפחמימות שנכנסות לגוף. פשוט מאד. גרם פחמימה הוא גרם פחמימה בלי קשר לאינדקס הגליקמי שלו.
ג. יש המון טריקים להקטין "אינדקס גליקמי". למשל, אמרת שאתה חובב לחם - תמרח כמות נדיבה של חמאה על הלחם, והאינדקס הגליקמי של המנה המשולבת ירד פלאים. שומן מעכב ספיגת סוכר. כמובן עדיף לאכול את החמאה בלבד ולוותר על הלחם, מה שמביא אותי לנקודה האחרונה:
ד. דעתי בעניין די נחרצת ואולי לא קונבנציונלית. כחולה סוכרת רוויח הכי הרבה אם תוותר על הלחם. לא מדובר בצורך תזונתי. מדובר בהרגל שרכשת לאורך זמן. סוכרת זו מחלה מסוכנת ובעלת פוטנציאל לסיבוכים - עד כדי כך שיש הרגלים רבים שכדאי להשקיע ולשנות אותם כדי להקטין את הסיכוי שאותם סיבוכים יתממשו. אכילת לחם היא אחד מהם. פשוט להפסיק לאכול לחם. אגוזים הרבה יותר בריא.
&nbsp

 

[kman888]

תודה על התשובה המקיפה

היות ואני חדש בנושא, חרשתי את האינטרנט ומצאתי הצעות תפריטים לחולי סוכרת,
אבל הכמויות וסוגי האוכל המוצעים שם, מנסיוני ישאירו אותי רעב.

היות ואני במצב של משקל תקין ואין לי שומנים לשרוף אני לא מבין מאיפה אני אקבל את תחושת השובע והאנרגיה מתפריטים כאלה.
סליחה מראש על הבורות וחוסר הנסיון, אבל קראתי כאן שגם אתה ואחרים לא רק חיים אלא עושים ספורט והרבה כך שבטח גם אתם ללא עודפי שומן, אחרי ריצה של 10 ק"מ, אגוזים זה משהו שמספק לך את תחושת הרעב והאנרגיה החסרה?

תודה

 

[corvo]

מהניסיון שלי בעניין הלחם

גם אני אכלתי הרבה לחם, פסטות ופתיתים כדי להרגיש שבע. מה שגיליתי שאחרי שהפסקתי (אני עדיין אוכל מידי פעם את המזונות הנ"ל, אבל ממשהו יום יומי זה הפך לפחות או יותר חודשי...) זה שאחרי שהגוף מתרגל (תנסה להחזיק שלושה-ארבעה שבועות בלי) אתה מרגיש הרבה הרבה יותר שבע מסלט, בשר, פירות וכו', וגם תחושת השובע מחזיקה הרבה יותר זמן.

 

[tulkin]

אז לגבי השומנים והשובע

לכאורה עניינים שונים אך קשורים.
שומן - אין אדם בוגר בעולם, רזה ככל שיהיה, שאין לו מספיק שומן בגוף שיכול לספק אנרגיה לכמה וכמה מרתונים ללא שום צורך במזון נוסף. לכל צורך מעשי מאגרי השומן בגוף הם מקור אנרגיה בלתי נדלה. אם תרצה את החישוב אשתף, אבל זו עובדה די ידועה. כדאי להכיר.
כך למשל יכולתי לרכוב 90 ק"מ בשבת שעברה, אחרי יומיים צום, בלי לאכול אפילו קמצוץ במהלך הרכיבה, וגם לא לאכול יממה נוספת אחריה. בדרך גם שיחקתי כדורגל עם ילדי, רכבתי עוד כ30 קילומטר כיומיים לפני כן (כמה שעות לתוך הצום שבחרתי לעשות). ולעשות הכל כרגיל תוך כדי.
אני לא ממליץ לכל אחד לעשות זאת, בטח ללא הסתגלות ואימון מתאימים, אבל זה אפשרי ואין לגוף בעיה של אספקת אנרגיה. ה"צורך" במזון הוא בעיקר פסיכולוגי, ואנחנו מנמקים לעצמנו את העניין בצורך אנרגטי, אבל כאמור - אפשר לגמרי בלי (אם נלך לקיצוניות), ואפשר ואף רצוי להמעיט בפחמימות לחולי סוכרת. עניין הלחם זה רק הרגל, ועניין השובע גם הוא סוג של הרגל שהביא לסוג של נקודת איזון הורמונלית שגורמת לך להרגיש רעב ושובע בנקודות מסויימות וכתגובה לארועים מסויימים. מעט הסתגלות וקצת כוח רצון, אפשר להגיע די בקלות לאיזון הורמונלי אחר.
&nbsp
שובע - תחושת השובע הנוצרת מפחמימות היא תולדה של עליית הסוכר בדם וניפוח הקיבה - הסוכר יורד (עדיף כך!) וזה גורם מחדש לתחושת רעב. רכבת הרים שכזו. אבל זו תחושת רעב מלאכותית ותחושת שובע מלאכותית.
שובע אמיתי מגיע מצריכת שומנים וחלבונים. אוכל אמיתי

הם לא מעלים סוכר בדם (לא באופן מיידי, יש להם השפעה יותר ארוכת טווח על הכבד, בעיקר לחלבונים, ועשויים להעלות סוכר בטווח הבינוני. אבל זה לא משפיע על תחושת השובע המיידית שלנו), ותחושת השובע הנובעת מהן קרובה הרבה יותר לצורך של הגוף במזון. לפחות כך על פי נסיוני. יש מחקרים על תחושת שובע ובמה היא תלויה, אבל מודה שמעולם לא התעמקתי בהם והסתפקתי בנסיון שלי בעניין.
&nbsp
אבל הכי חשוב, כדי לעזור לך - אולי במקום שאספר מה שאני עושה ואיך זה משביע אותי, תספר אתה מה משביע אותך בד"כ, ונעזור לך לשפר את התפריט כך שיתאים יותר לסוכרת. פרטים נוספים כמו רמת הA1C וטיפול תרופתי וכו' יעזרו גם.
כאמור אתה יכול גם לעזור לעצמך. תוריד פחמימות, תוסיף שומנים.
קרא על תזונת ברנשטיין ועל תזונה קטוגנית. קרא את הבלוג דל פחמימות של אסף פלדמן. הרבה אוצרות תזונתיים ותובנות לסוכרתיים יש שם.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[kman888]

אז ככה

הכל התחיל לפני שבוע שבבדיקות דם הגלוקוז היה לי 280 וה hba1c 12
הרופא נתן לי גלוקומין פעמיים ביום.
יש לי תור לדיאטנית אבל בנתיים אני מנסה להסתגל בכוחות עצמי לתזונה החדשה, לקרוא ולהבין כדי להגיע מוכן לדיאטנית.
על המתוקים יחסית קל לי לוותר היות ולא הייתי חסיד גדול שלהם לפני זה, אבל פחמימות זו בעיה.
הדברים שבעיקר אני אוכל ואוהב הם פיצה ומה ש" שממלא" אותי פיתות (פעם בשבוע ניגוב חומוס עם חברים כחובה) ומאפים.

ממה שהספקתי לקרוא על עריכים גליקימים של מזונות אני לא מצליח להבין מה אפשרי ומה לא, היות ובכל אתר כתוב משהו אחר ויש תתי ההגדרות, כך לדוגמא,
פיצה אפשרי או לא? ראיתי בחלק מהאתרים שהערך הגליקמי של פיצה באזור ה 30 ובחלק אחר באזור ה 70.
אתה רושם שלהפחית פחימומות ולהוסיף שומנים.
זה לא מעלה כולסטרול? אצלי שומנים = בשר בקר. האם לזה אתה מתכוון? אגוזים וכד' לא עושים לי את זה מבחינת תחושת שובע, זה בקושיי חטיפים.

 

[tulkin]

ברוך הבא למועדון.

יש לך סוכרת. ו280 זה ממש גבוה. ו12% A1C זה ממש גבוה.
רוב הסיכויים שדיאטת אינדקס גליקמי לא תעזור לך בגרוש. הבעיה שלך היא לא פיזור הפחמימות לאורך היום, אלא הכמות. הגוף לא מצליח להסתדר עם הכמות.
&nbsp
עכשיו... סוכרת היא מחלה נפלאה אם מנהלים אותה נכון. אין מותר ואסור, יש מה עושים ואיך זה משפיע על הסוכר בדם. את התוצאות רואים מהר מאד. אפשר כמובן להתעלם, ואז הסוכרת תכה בך באכזריות. אפשר לא להתעלם ואז ללמוד לאט לאט מה עובד ומה ממש לא עובד.
הניחוש שלי שפיצה ופיתות לא יעבוד לך. קח גלוקומטר, תמדוד סוכר ותרא בעצמך. עשה נסיונות. אבל בגדול - וותר על הלחם והמאפים ולאט לאט המעט בפחמימות בכלל.
&nbsp
שומנים - כן, גם בשר בקר. הרבה ממנו. זה כיף וטעים ומשביע. כרגע הכולסטרול זה הדבר האחרון שאתה צריך לפחד ממנו. לך לבדיקות כמובן גם אם בשר מעלה סיכון למחלת לב זה קורה לאט. בדוק את מצבך, תירגע ותמשיך משם. ואז נדבר על מחקרים חדשים שמראים שבכלל אין קשר מובהק בין הסיכון למחלת לב לבין מידות הכולסטרול הסטנדרטיות שמודדים. נושא שנוי במחלוקת כמובן. אבל על סוכר גבוה אין מחלוקת.
&nbsp
וכמובן תתחיל לעשות ספורט. הכי חשוב. הרבה ספורט. כל דבר טוב, אל תהיה בררן פשוט תעשה הרבה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[tulkin]

וכמובן נקדים את הנרי ונאמר:

אני מניח שה"רופא" שאתה מדבר עליו הוא רופא משפחה.
לך בהקדם לרופא מומחה סוכרת. צריך לאבחן בדיוק מה קורה אצלך, ורופא משפחה יודע לשלוף מהמותן כמה פתרונות מדף, אבל חייבים דעת מומחה.
&nbsp

 

[הנריהנרי]

זה נשמע כמו אוקסימורונים..

כנראה שעוד טבלה עם טעויות, שהכין מישהו שלא מבין דבר וחצי דבר.
צריך לבדוק במקום אחר שאינו קשור לטבלה הזאת.

 

[רק לרקוד]

חיפשתי טבלה אחרת

גזר 23
מיץ גזר 61
גזר מבושל 71 (לדעתי טעות צריך להיות פחות ממיץ גזר)
http://www.lowglycemicload.com/glycemic_table.html

 

[הנריהנרי]

יש מצב שאתה צודק, אבל..

יכול להיות שלא, אנחנו לא יודעים בדיוק, מה עושה הבישול לכל מזון.
מזון מבושל, הוא בעצם, מזון חצי מעוכל..

 

[tulkin]

דווקא כן יודעים.

בישול בפירוש הופך פחמימות לקלות/נגישות יותר למערכת העיכול וספיגתן לדם מהירה יותר.
זה נכון לגזר, וזה נכון לכל מזון המכיל פחמימה

 

[הנריהנרי]

בטח שיודעים, אבל יודעים גם שמיץ מגיע ללא הסיבים..

וספיגתו לדם מהירה יותר..

מה שאנחנו לא כל כך יודעים זה, ספיגתו לדם של מי יותר מהירה?
המיץ של הפרי/ירק או אותו הפרי/ירק, כאשר הוא מבושל..