שאלות

[לב עם הרבה מקום]

שאלות

בוקר טוב, יש לי כמה שאלות ורק מי שתרצי תענה... איך היה לכם האומץ "לקום וללכת"? האם לא פחדתם מהעתיד - הנושא הכספי? איך הילדים יתמודדו? מחשבות עברו לי לאחרונה בראש, אבל הפחד ממש משתק אותי. איך אני אמורה בידיוק להסתדר בלי עוד משכורת, איך אני יודעת כמה פחות או יותר מקבלים מזונות? סליחה על כל השאלות אני מאוד מבולבלת ולגמרי לא בטוחה.

 

[חזיה שחורה בקרטה]

טוב אז ככה דרלינג

אני שהחלטתי לקום וללכת פשוט עשיתי את זה נכון היה לי חשש מהעתיד, משכורת,ילדה, וכל מיני משבות מפחידות אבל כל זה הסתדר עם הזמן - היה לי בהתחלה קשה מאוד אבל לאט לאט זה הסתדר ותאמיני לי כל זה היה שווה לשקט הנפשי שיש לי עכשיו בנושא המזונות תתיעצי עם עו"ד שמתמצא בתחום מינימום מזונות נכון להיום עומד על 1,200 ש"ח לילד אחד הינה לינקים שיעזור לך להבין כמה וכמה דברים http://www.getup.co.il/default.asp http://www.azr.co.il/divorce_ast7.html http://www.azr.co.il/divorce_ast6.html http://www.4get.co.il/payments.htm http://www.zooloo.co.il/calc/Alimony_Calc.asp http://www.btl.gov.il/NR/exeres/091327F9-480B-4C4B-86E7-1D0ED95B981C.htm http://www.mitgarshim.co.il/m2.html

 

[חד cוורית]

../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

היי לך! כתבת נכון אומץ. צריך הרבה אומץ בשביל לקבל את ההחלטה של לקום ולהתחיל מחדש. את צריכה הרבה אמונה בעצמך , לפעמים אנחנו אפילו לא יודעות שקיים בנו כח כזה. כח להתמודד עם המצבים שהחיים נותנים לנו. אני יכולה להעיד על עצמי שנזקקתי להרבה אומץ כדי לקבל את ההחלטה שאני קמה והולכת. זה לקח לי זמן - יותר מידי זמן , זמן יקר מאוד. התחלתי מכלום! לקחתי מכונת כביסה ומיקרו והלכתי , כמובן לא לפני שהיה לנו הסכם מזונות מסודר (ולפני הגירושים) . קניתי לבד (ובמיליון תשלומים) חדר שינה לבנות ולעצמי. תאמיני בעצמך - תצליחי ! המזונות כמובן נקבעים לפי מס' הילדים , רמת מחיה , ולא תמיד מתחשבים בתלוש משכורת שלו ! בתחילה קצת קשה יותר , שומרים את רגעי המשבר לאחרי שהילדים נרדמים , אבל תמיד בבוקר קמים ליום חדש ומלא אתגרים מוצלחים. הרי מי יכול עלינו???? בהצלחה!

 

[s h o o s h a]

קוראת ופשוט מעריצה את המילים

כי לא הייתי כותבת, אפילו מילה אחת, שונה ממך. ועל האומץ כתב בדרך מופלאה ר. קיפלינג "אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי כי כל איש בעולם התוסס והחי, הרוצה להגיע לתרועת-ניצחון לא יגיע אלייה בלי תרועת-הרצון. והוא חוק עולמים למשל ומושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל: החלט כי תוכל, רצונך אז מושל עלייך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם תמיד, אך תמיד יינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול!"

 

[טרופית יפה]

ורק כמה מילים מנסיוני האישי

ברגע שאת מחליטה לפתוח את הדלת ולצאת זה כבר מאוד קל. בשבילי, הכסף מעולם לא היה גורם חשוב ומכיוון שמבחינתי תמיד עבדתי במשרה מלאה ואז חזרתי לבית שצריך לטפל בו ובשתי ילדות קטנות ולבעל שלא נקף אצבע, היה לי קשה לראות מה אני מפסידה. והיום, קל לי מאוד להגיד כמה הרבה הרווחתי כשאני לא שם...

 

[ron68]

שושה השיר הזה תלוי אצלי על המקרר

כבר שנים רבות. הוא מאוד מחזק, כדאי לכם להדפיס ולתלות על המקרר.

 

[עליזה 63]

../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[ס י ג ל י12]

וואו שושה איזה יופי!

 

[חלב לובית]

לי היה ברור שכבר יותר טוב בלעדיו .

ועם תינוקת בת פחות משנה לקחתי הפייקלך והתחלתי שוב הרחק הרחק עם הרבה רצון להתחיל מחדש אני ותינוקת בת פחות משנה . היום

כבר כמעט בת חמש ואין מאושרת ממני בעולם .

 

[m i c h a l i]

אומץ לקום וללכת

זה בעצם האומץ להודות בפני עצמך ובפני אחרים שעשית טעות וכעת אתה מוכן לשלם את המחיר על כך. ביום בו החלטתי לקום וללכת היה לי ברור שאני עושה זאת לטובתי ולטובת בתי הוא לא התנגד והבין שאני צריכה ללכת. איך להסתדר בלי עוד משכורת? לא ממש היתה לו משכורת ... ואף נשארתי עם חובות כבדים שהצטברו בגלל חוסר תשומת לב שלי ופזרנות יתר שלו. את החובות כיסיתי בעצמי ובעזרת אבא שלי (תודה אבא יקר

) הסתדרתי טוב מאד כל השנים בלעדיו ואני לא מצטערת לרגע על הצעד שעשיתי. מינימום מזונות כיום כפי שכבר ציינו לפניי עומד על בערך 1,200 ש"ח. לי פסקו 2000 ש"ח אבל זה לא ממש עוזר לי... הוא לא משלם. איך מסתדרים? מסתדרים לבד. למדתי לחיות את חיי בלי לקחת בחשבון ההכנסות שלי את המזונות שלא מגיעים. מצטמצמים איפה שאפשר ומבקשים עזרה מהמשפחה הקרובה. ברוכה הבאה