שאלות:

[JonJon9]

שאלות:

האם המילה: "המעטה" בביטוי "בלשון המעטה" היא בעצם נקבה של המילה "מעט" או שמילה זו היא שם פעולה של המילה "המעיט"? ועוד שאלה, מעט מוזרה, אני חייב להודות: כידוע לכולנו, הטעמה מלעילית היא הדגשת ההברה הלפני אחרונה של המילה, והטעמה מלרעית היא הדגשת ההברה האחרונה במילה. איך קוראים, אפוא, להטעמה במילה "דניאל" (שם פרטי) שבה ההדגשה נמצאת בהברה הראשונה? בתודה מראש

 

[מKה אפורה]

לגבי השאלה השנייה -

הדגשה לא יכולה לבוא בהברה הראשונה כשאחריה יש למעלה מהברה אחת.. לכן הטעם מצוי או בהברה לפני האחרונה, או האחרונה[תלוי איך אתה קורא את השם :].

 

[אִיתַי]

לדעתי

ההטעמה ב"דניאל" היא מלרעית (על ה"אל"), כמו "שמואל", "גבריאל" וכו'. בקשר לשאלה הראשונה, אם אינני טועה, ב"המעטה" הכוונה היא לשם פעולה בבניין הפעיל, ו"לְשוֹן הַמְעָטָה" היא לשון הַקְטָנָה. זו גם כוונת הביטוי.

 

[Yuvalenko]

הטעמה בהברה ה"שלישית מהסוף" היא

תוצאה של עברות שמות לועזיים, ולמעשה כניסה של צורה ההטעמה הזו לשפת הסלנג היומיומית. הטעמה זו נפוצה ביותר במילים באנגלית, ושפות לועזיות אחרות, בעברית היא אינה תקנית כמובן, ולכן אינה מוגדרת בשם מסוים. דניאל, באנגלית, מבוטא בהטעמה על ההברה הראשונה. כמו המילה אוניברסיטה, הטעמה בהברה השלישית מהסוף, וכן במילים רבות נוספות - מתמטיקה, ליריקה, וכו וכו...

 

[dorgad]

ליובלנקו ולכל דיכפין - שמות לועזיים

משעברים ולא מעברתים (כלומר: שעבור - כמו שכפול ושעתוק, ולא עברות). ואפרופו: סוציאליזציה אינה חברות (ח' מחורקת), אלא שחבור. דור

 

[אִיתַי]

תודה, ו-2 שאלות

דור, ניתן להבין שהמילה "עִבְרוּת" כלל אינה קיימת? ואם כך הדבר- מה מקור הטעות? ואפרופו האפרופו: מהו ההבדל בין "שחבור" במשמעות "סוציאליזציה" לבין "שחבור" במשמעות "חיבור המשפט מחדש" ("תחביר ושחבור")? תודה

.

 

[Yuvalenko]

בוודאי שיש מילה כזו!

עברות - הפיכה לעברית, מתן צורה עברית, "עברור" (מתוך מילון אבן שושן)

 

[dorgad]

לאיתי וליובלנקו - אולי הבלבול הוא

...אצלי, הגיל, יו נואו. העניין שווה בדיקה חוזרת. אם יהיה לי זמן - אנסה לבדוק. אשמח גם להתייחסויות של אחרים. דור