שאלות

[טולולה]

שאלות

אוקיי.אז בסתם הערה שלא נראה אפילו שכוונה להעליב,מישהו אמר לך שאתה דפוק.אתה יודע שזה סתם ושום דבר לא אישי ושזה לא נאמר להעליב--אבל זה נ א מ ר ---איך עליך לקחת זאת?להאמין שאתה באמת דפוק?ואם זה לא הפעם הראשונה שאתה שומע זאת? למה אנשים אומרים דברים ולא חושבים לפני כן?אם הייתי מגיב לאדם שאמר זאת כפי שהייתי רוצה להגיב...הוא היה נעלב. מה עושים?שומרים בבטן?שוכחים? מאמינים בזה? איך ממשיכים הלאה? או בקיצור-- למה אנו לוקחים מילים באופן קשה מדי?וממדוע יש לנו נק' רגישות בנפש? כיצד להתמודד?

 

[.m]

תשובות?

נניח שמישהו אמר לך שאתה דפוק. נשאלת השאלה: האם אתה חושב שאתה דפוק? אם אתה חושב שאתה דפוק, ושזה לא בסדר להיות דפוק - סביר להניח שנורא תעלב. אם אתה לא חושב שאתה דפוק, תתייחס לזה כאל אמירה ריקה מתוכן. כשמשפטים מדכאים (מלשון "דיכוי") מגיעים מפי אנשי סמכות (הורים, למשל) יש להם סבירות גבוהה יותר ליצור נזק ולגרום לדימוי עצמי נמוך, מאשר כשהם באים מפי אנשים אחרים (למשל סתם מישהו ברחוב). וכמובן חשוב לזכור שרק ההתייחסות שלנו למילה קובעת את משמעותה. "הומו" זו לא מילת גנאי. גם "שמן" לא. אלא הן מילים המתארות מצבים מסויימים, ואתה רשאי לבחור לייחס להן משמעות פוגעת או לא. אני אפילו מכירה גברים שנעלבים עד עמקי נשמתם כשאומרים להם "חמוד"...

mai (קצת התפזרתי, אבל מקווה שהמסר עבר...)

 

[בלו סקיי]

לעיתים קשה מאוד להמיר

את מילת הדיכוי מהאופן שבו היא טבועה אצלנו בראש לאופן שבו היינו רוצים שהיא תתבטא. כמה שאפשר לנסות לעשות את זה באופן מוחני ולשכנע את עצמנו מחדש שלמילה הזו אין משמעות ממשית פרט לאופן שבו למדנו להתייחס אליה. זה לא תמיד יעבוד. לפחות לא אצלי

 

[.m]

קשה, אבל אפשר ../images/Emo13.gif

אין ספק שבמקביל לעבודה השכלית חייבת להתבצע עבודת פורקן רגשית. אבל לפני שאפשר לפרוק - צריך להיות מודע לדיכוי (או במילים אחרות - לשים לב, במקום לפעול מתוך דיכוי אוטומטי)

mai

 

[בלו סקיי]

בדר"כ מה שקורה הוא שאני פשוט

לא מצליח להגיע למודעות תרם המעשה ולעצור את עצמי. בדר"כ אני מודע לטעות רק לאחר המעשה. ואני לא ממש בטוח איך לשנות את זה.

 

[אחת בדרך]

I walk down the street...

ציטוט חופשי למדי מתוך "הספר הטיבטי של החיים והמוות": (ארוך אבל שווה) I walk down the street There's a hole in the road I don't see the hole, I fall inside. I am lost. I am frightened. I don't know how I got here. It takes forever to get out. I walk down the street There's a hole in the road I see it, but I fall inside. I am lost. I am frightened. I don't know how I got here. It takes forever to gat out. I walk down the street There's a hole in the road I know it's there, still I fall inside. Can't help it, it's a habit. I know where I am. I know how I got here. It takes a long time to get out. I walk down the street There's a hole in the road. I walk around it. I walk down a different street. בהצלחה לכולנו? תודה על תשומת לבכם. אחת בדרך

 

[o fri]

גדול!

ומתיישב לי בדיוק... עכשיו. "יש חור בדלי הביטי נא יונה..."