שאלות?

טולולה

New member
שאלות?

וואלק,אנשים,אני כבר לא יודע מה להגיד. מה שאני כן יודע זה ת הדברים הבאים: 1. הזמן תמיד זז,ותמיד יזוז. אם אני מתבכיין,מקטר,מתלונן ובוכה ,הוא ממשיך לזוז. אם אני שמח,עצוב,מאושר,או מדוכא- הוא זז.תמיד. 2. מה שמוליך למחשבה- למה להיות עצוב או מדוכא? 3. מחשבה נגדית- זה לא תלוי בך ממש. אלו הם החיים. השקפת עולם ורודה? בולשיט. הכל עניין של גנים. 4. או שלא? למה אנשים שונים זה מזה? האם באמת ה כ ל אבל ה כ ל זה פרי מחשבתנו? האם אנו שולטים בה בכלל או שגם הדמיון והמיינד הם פרי תורשה והאופן שבו גדלנו? 5.לגביי,לפחות,השלמתי עם העובדה שיש עליות וירידות.השאלה היא,כמובן,באיזה מינון.האם יש לך יותר זמנים רעים מטובים? או ההפך?האם כך אפשר למדוד האם אני אדם מאושר? 6. מרוב שאלות כבר איבדתי את עצמי.ואני 'רק' בן 26. הלוואי,הלוואי והחיים היו יותר פשוטים. אמרו לי: זה אתה שמסבך אותם.האמנם? או שמא הם מסבכים אותי? איפה הקושי האמיתי בחיים נמצא בדיוק? לא עברתי ילדות כואבת,מלבד ההשפלות הרגילות אך לא תכופות בביהס בשל היותי 'נקניק', חלשלוש. וכך גם בצבא ובתיכון. האם אני באמת חלשלוש? מדוע יש לי את ההרגשה שמעולם לא נהנתי בחיי ? תודה.
 

hilabarak

New member
אני אענה לך מהניסיון האישי שלי

זה לא משהו בר הוכחה, אבל אני משוכנע מעל לכל ספק (הרבה מאוד שנות מחקר והתבוננות, הביאו אותי למסקנות הללו). אני אתחיל מהאמצע: 1. אתה אישית אינך מסבך את החיים, החיים מסובכים בעצמם. זהו יקום יחסי, לכל בחירה יש ניגוד ואדם שקצת אינטילגנט יודע שאין ממש בחירה "נכונה" או "לא נכונה". אפילו כשאתה בארוחת צהריים מבקש במסעדה בשר, יש איזה חלק בך שאומר "אבל ממש מתעללים בחיות הללו" (אל תתפוס על הדיוק, כמו על הכיוון). כוונתי היא שלאדם חושב, אפילו השטות הזו של הזמנת בשר, מייצגת דילמה בין היותו חייה אוכלת בשר, לדרך בה הבשר הובא לשולחן. אני לא מדבר עוד על אלפי החלטות ביום של, לכעוס על בת זוגי ? על הבוס ? על חברי לעבודה ?לוותר הפעם? לתת להוא את רצונו ? לעמוד על שלי ? וכולי . 2. האם אתה שונה מאחרים ? כנראה שכן. אני חושב שהאוכלוסיה נחלקת לשתיים. בעלי מודעות וכאלו ללא מודעות. זה משהו שנולדים איתו, אין לך ברירה. תסתכל על אותם אנשים ללא מודעות כמו אדם מזן שונה. הם באמת אינם מבינים מה אתה מסתבך. אבל אין לך גם מה לשכנע אותם, אלו לא תבניות שקיימות בשכל שלהם. תחשוב על שני ילדים בני שלוש, אחד סקרן ומפותח וחוקר ושואל וכשאתה מסתובב איתו אתה מראה לו ומסביר לו והוא מתעניין ושואל. השני ממש לא מבין מה אתה רוצה, אתה מצביע לו על הציפור ומסביר לו שהיא משתמשת בכנפיים כדי להרים עצמה והוא מסתכל עלייך בעינים זגוגיות, הוא אפילו לא שואל על מה אתה מדבר. הוא פשוט ממש לא איתך. רק תיזהר במה שאמרתי לך, "רישיון לשחצנות" הוא רישיון מסוכן מאוד. המודעות לא ניתנה לנו (אני מניח שרוב אנשי הפורום לוקים בה) כדי להתנשא מעל חסרי המודעות. אבל בהחלט גם לא ניתנה לנו כדי שנישאל "מה לא בסדר איתנו". 3. האם לנו יש חיים פחות טובים מלהם ? תתפלא שבכלל לא. הם חיים עם בעיות קשות מאוד שפשוט הם אינם מקשרים לעצמם. אז הם כועסים ונעשים חולים (אני אישית מאמין גדול שמחלות קשות נובעות מבעיות שהודחקו) וחלק נכנסים לדיכאון (פשוט יום אחד כל העצב שלהם שלא תועל לשום מקום, משתלט) וכולי. והם בכלל לא ממצים את החיים כפי שאדם עם מודעות ממצה, הם עסוקים בדרך כלל בעניינים שוליים של ניקיון או איך הם נראים ומבזבזים שנים בלי עשייה שהם נהנים ממנה (גם אם הם מנכ"לים, הם יותר מסתכלים על העוצמה והכבוד ופחות על התרומה). אל תקנא וגם אין לך ברירה, זה מה שאתה וזהו. 4. הכי חשוב, מה אדם שנולד עם מודעות, צריך לעשות כדי לחיות נורמלי ? צריך לדעת לנווט את המודעות. רוב הבעיות שלנו נולדות בלי קשר אלינו ספציפית. לכל אדם יש יצר הישרדות והוא פורץ ככה : א. האדם רוצה להיראות טוב (למשוך בת זוג). גם אם יש לו בת זוג האדם עדיין נהנה מלהיראות טוב (כי יצר ההישרדות לא קשור בהגיון, אלא ביצר). ב. לנצח את אוייביו (אפילו אם הם מדומים). ג. להרוויח הרבה - זה ברור. ד. להיראות גדול ועוצמתי ומשוך - ברור. ה. להיות חופשי מאושר שמח וממומש (תרופות לאריכות ימים). אחד מאיתנו עסוק יותר ב"א" מאשר "ב" והשני להיפך. לא תעלים את היצרים הללו, כי הם טבועים בך. גם אם תעלים אותם תיהפך לאחד שישן על ספסלים בפארק (ולא נראה לי שזה רצונך). אתה יכול למתן אותם וכך מצד אחד הם ידרבנו עשייה, מצד שני לא ישלטו בך וימררו את חייך. בודהא התווה דרך יפה למיתון היצרים : א. מוסר, נתינה וחמלה - ככל שאתה יותר מוסרי (בעשייה לא בדיבור) אתה פחות עסוק באותם יצרי הישרדות, אלא מבין שאתה והכלל אחד הם. במיוחד היום כשבאמת יצר ההישרדות הוא מוגזם. אדם מרוויח הרבה ורצה עוד, בניגוד לעבר שבאמת היה צריך שפע לביטחון לשנים רעות. ב. מדיטציה - ריסון התודעה. כל רגע של עירנות יכול להביא שלווה או יצר הישרדות. המוח קיים באחד משני מצבים אלו. המדיטציה עוזרת לרסן את יצר ההישרדות, לגרום לו לעבוד בשבילנו ולא לשלוט בנו. ג. חקירה והתבוננות - לכל אחד יש בעיות משלו שעליו לנתח ולהתבונן בהם. ככל שתבין יותר, תוכל לפעול היטב.
 
למעלה