שאלות.

שם ים

New member
שאלות.

למה קשה כל כך לכעוס? טוב, על זה אני מתחילה יותר לדעת. למה קשה כשחושבים שכועסים עליי? האמת, גם על זה אני יכולה לענות. כי הכעס מעברי, כלפיי, תמיד גרר עונשים מגניבים. תמיד היה איום מעל ראשי. אף פעם לא אהבו אותי. דומע לי קצת. תמיד זה ככה בשבת. אמנם חזרתי הבייתה, אבל נידמה לי שקצת קשה לי לסמוך עליו. איזה כיף שמצאתי אתכם. אני שונאת שדוחים אותי. אני שונאת להתחנן שיאהבו אותי. אבל עשיתי את זה מליון פעם. כדי לשרוד. ונמאס לי לשרוד. ואם אני צריכה למכור את הנשמה שלי בשביל חיבוק, אז אני לא רוצה את החיבוק הזה. אני רוצה לדעת שטוב לי היכן שאני, ושאם לא טוב לי, אז אני הולכת למקום שטוב לי בו. פה טוב לי. אתם אוהבים אותי? כי אם לא, אז אני יכולה לעזוב. רק תגידו. שם ים
 
שמילי שלי...

אין אף אדם בעולם שאוהב שכועסים עליו, ושדוחים אותו. את לא צריכה להתחנן שיאהבו אותך... אני אוהבת אותך...מאד אפילו... ואוי ואבוי לך אם תעזבי. אז אני אכעס..
קבלי ממני חיבוק ענקי...בלי שתבקשי אוהבת ילדה
 
מותר לכעוס ../images/Emo28.gif

אני רוצה לספר לך שאני כועסת רק על אנשים שאני אוהבת. אני חושבת שרוב האנשים ככה. כלומר, אם כועסים עלייך זה אולי בגלל שאכפת להם ממך ואולי בגלל שאת חשובה להם ורק שיש מידי פעם אי הסכמות וכעסים. אבל נכון שביחסים בין אנשים צריך ללמוד את זה. צריך ללמוד לכעוס. זה חשוב לכעוס כדי שהכעס לא ישאר בבטן ויכאיב ובסוף יצא בצורה לא טובה. וגם צריך ללמוד להתמודד כשכועסים עלייך. אבל תמיד, כעסים זה חלק ממערכת יחסים, ואם לא לומדים לבטא ולהגיב לכעסים - הרבה יותר קשה לחיות ביחד.
 

lance-knight

New member
שם ים

את בהחלט לא צריכה להתחנן לקבל אהבה. את זכאית לה כמו כולם. כמובן אי אפשר להיות אהוב על כולם. אבל אני לא חושב שיש אנשים בעולם שאף אחד לא אוהב אותם. וכן- אנחנו אוהבים אותך.
 

שם ים

New member
הצורך, החלל הריק

הצורך לשמוע שאוהבים. שלא שונאים. צורך קיצוני. מעורר בלאגן בגוף. בראש. תחושות לא נעימות. כל כך קיצוני. ואין לי נק´ אחת למחשבה, כיצד להתחיל להיגמל ממנו. יש חסכים. אך האם אני אשועבד להם לנצח? מפחדת. שאני זקוקה לפירגון. ומצד שני שמחה. כי זו הפעם הראשונה שאני נותנת מקום גם לצורך הזה. הילדה שעברה את המסע לבדה, לא רוצה להמשיך לבד. רוצה להודות בצורך בחיבוק. בפירגון. שם ים
 
למעלה