שאלו כאן בעבר על "לא יאמן/יאומן"

[רונן ת]

שאלו כאן בעבר על "לא יאמן/יאומן"

והתשובה היתה "לא יואמן" - LO YO'OMAN. אני מצרף כאן סריקה ממילון אבן שושן, שם כתובות שתי האופציות המקובלות, ולא האופציה שהוזכרה כאן. האם מילון אבן שושן אינו בר סמכא סופי ומוחלט בשאלות מסוג זה

 

[מוגג]

לא יאמן אבל אכן

אבן שושן לא תמיד מקפיד על היצמדות למקורות. כאן הוא מביא את המקור "לא תאמינו כי יסופר". לכן הסביל צריך להיות בהופעל ולא בנפעל. בפי העם הפך הביטוי, באופן טבעי ל"לא יאומן כי יסופר", בהשפעת הצלע השניה ("יסופר" בפֻעל). כמו שקרה גם לביטוי "לא מדִבשך ולא מעוקצך". לדעניותי, ניתן לומר גם כך וגם כך בכל אופן נראה לי מגוחך לתקן לא יאומן ללא ייאמן.

 

[רונן ת]

תודה על התשובה

מעבר למקורות, מעניין אותי לשמוע מהי עמדתכם: כשיש אי בהירות בנושא לשוני - האם ניתן להסתמך על מילון אבן שושן כבר סמכא - או שיש בו טעויות? אני חייב לציין שמעולם לא שמעתי על טעות במילון זה. ולשאלתי: הסביל צריך להיות בהופעל (יואמן), והפך לפועל (יסופר) בהשפעת הצלע השניה. האם השפעה זו היא "לגלית" - או שנעשתה בשפת הדיבור בלבד? לפי המילון זה חוקי (אישית, אשמח אם זה נכון...) אבל מדוע? בכל מקרה, התיקון ל"לא ייאמן" נראה לי מעט תמוה. מה פתאום בנפעל

הרי "נאמן" זו מילה אחרת, עם משמעות שונה לחלוטין ל"האמין".

 

[מוגג]

הטעיתי קודם ואני מבקש לתקן.

יואמן בהופעל, אינו מופיע במקורות. צורת הסביל המופיע במקרא היא בנפעל: וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי. (מלכים א, ח/כו) ובדברי הימים יז נכתב: כג וְעַתָּה ה' הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ יֵאָמֵן עַד-עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כד וְיֵאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד-עוֹלָם לֵאמֹר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל וּבֵית-דָּוִיד עַבְדְּךָ נָכוֹן לְפָנֶיךָ. בדברי הימים ב' פרק כ' כ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הַאֲמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ. ובישעיה ז': כֹּה אָמַר ה' אלהים לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה. ח כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם, מֵעָם. ט וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן, וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן-רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ. לכן הקביעה כי הסביל של יאמין הוא בנפעל סבירה. אבל - בכל המקרים המובאים כאן המשמעות של "נאמן" היא במובן של להתקיים, לשרוד, להיות יציב ולא במובן של משהו/מישהו שמאמינים לו. זוהי תשובה בלתי מוסמכת ואשמח אם אחת מחכמות הלשון והמילון תאמר את דבריה.

 

[חוכא האִטלולי]

אבן שושן (במקרה זה) - אמין ונאמן

בערך "נאמן" ששיעורו באב"ש, "נמצא אמיתי ונכון, התאמת" מובאות שתי דוגמאות מן המקורות במשמעות הזו ממש (היינו במשמעות יאמֵן - יימצא אמיתי ונכון, שהיא המשמעות של יאמן/יאומן בביטוינו): א. עדותיך נאמנו מאד (תהלים צג ה). ב. ויאמנו דבריכם ולא תמותו (בראשית מב כ). ומה ניתן ללמוד מהאמור לעיל (לדעתי לפחות)? כי נאה ויאה להשתמש בצורה לא יאמֵן כי יסופר.

 

[מוגג]

שוב, סליחה על הניג'וז/ס

המשמעות של ייאמן, כפי שכתבת - יימצא נכון ואמיתי. שתי הדוגמאות שהבאת מדברות על דברים שהוכחו ("נאמנו מאוד") או שזקוקים להוכחה ("ייאמנו דבריכם"). אכן דבר שהוכחה אמינותו הרי הוא נאמן. אך משמעות הביטוי בו אנו דנים היא אחרת. "לא תאמינו כי יסופר" - אנשים לא יתנו אמון בסיפור. ודייק - אם הביטוי יהיה "לא ייאמן" הרי משמעותו - לא יימצא אמין. אך אם נדבוק במשמעות המקורית, יש להעדיף בניין אחר כי מדובר כאן על מידת האמון שאנשים נונתים בסיפור המובא בפניהם. אם הדברים כבר הוכחו, אין כל משמעות למידת ה"אמון". לכן עדיף לבחור בניין אחר (שאיננו נפעל). הבחירה בפֻּעל נראית לי טובה כי היא שומרת על משקל הניב. "לא יאומן כי יסופר". אך אם רוצים לדייק, עדיף לבחור בהופעל. בכל מקרה התיקון לנפעל מהווה תיקון יתר, לדעניותי, ובמקום לדייק הוא מחטיא.

 

[שבולת ירוקת העין]

כן ולא

לעניין הצורה: בניין נפעל אמנם נקשר בד"כ אל הבניין הקל (סביל או משמעויות אחרות), אך יש לו גם מגוון משמעויות אחרות. בין השאר הוא מתפקד לפעמים גם כסביל של הפעיל או של פיעל. למשל: הכחיד-נכחד, הציל-ניצַל, הושיע-נושע; כיבד-נכבד וכפי שאמרת אין הופעל משורש אמ"ן במקרא. לעניין המשמעות: במקרא (שוב, כדבריך) נאמן פירושו נכון, אמיתי. וגם יציב, אמין. המילים אמֵן, אמוּן, אמונה ואמת נגזרות מאותו השורש ומשמעותן במקרא גם היא אמת, אמינות, מהימנות. אבל ההבחנה בין נאמן=היה אמיתי לבין האמין=נתן בו אמון, או השאלה אם הדבר הוכח או לא, ולכן האם מדובר ב"אמת" (truth) או ב"אמונה" (belief) נשענות לדעניותי על להאמין של ימינו, ועל משמעותו הדתית. משמעו הבסיסי של הפועל להאמין הוא לחשוב שהדבר אמת. יש במקרא גם להאמין שאפשר לתרגם to believe in אבל נראה לי שגם במקרים האלה הוא קרוב יותר למשמעות הבסיסית – לחשוב שהדבר הוא אמת, להיות בטוח. הפועל המבטא את המשמעות הסבילה* של זה במקרא הוא הנפעל. כך למשל בבראשית מב,כ: "וְאֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" יאמנו דבריכם = יתבררו כאמת, יוּכחו, ייחשבו כנכונים. ובישעיה ז,ט שני הפעלים באים באותו הפסוק: וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן, וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן-רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ. [*האמת היא שזה לא בדיוק מקרה רגיל של סביל, כי ל"האמין" אין מושא ישיר. ואולי זו הסיבה שאין לו הופעל]. יוצא מכאן שעל פי המצוי במקרא יֵאָמֵן משמש כסביל (או דמוי סביל) של הֶאֱמִין. הביטוי "לא יאומן כי יסופר" שגור כצורתו, ואני לא רואה סיבה לתקן. אבל אם אומרים בלי הסיפא, נראה לי שיש לומר "הדבר הזה לא יֵאָמֵן" בנפעל.

 

[sailor]

אבן שושן נפטר לפני למעלה מ- 18 שנים

וחלק גדול מהערכים במילונו נכתבו שנים רבות לפני כן. העברית מאז אב"י ואחרים היא שפה חיה נושמת ומשתנה חליפות לבקרים, לכן חלק מפירושי אברם הפכו ארכאיים. זה לא פוגע בנכונותם, אך פוגם בשלמותם ובעדכניותם. עם זאת, שום פרויקט מילוני עברי אינו גדול ושלם כזה של אברם אללה ירחמו, לכן הוא מהוה בסיס איתן לחקר והבנת העברית. במלים פשוטות זה אומר להשתמש באברם בזהירות ובמקרה של ספק לבדוק מקורת נוספים.

 

[מוגג]

מעניין מה היה אברם אומר

על "חליפות לבקרים".

 

[אטיוד5]

שהן מתאימות יותר לערבים

 

[sailor]

אברם דןקא אהב חליפות

ולא יצא מביתו ללא חליפה ראויה.

 

[פיטנגו אדום בשל]

אבן שושן נפטר

למרות מותו הוא מעדכן את מילונו. חיפשתי מה זה פלצני - ומצאתי. לעומתו בדיקת האיות של וורד סימנה את המילה כשגיאה

 

[גנגי]

וורד?!

~לא הבטחתי לך אף פעם גן של וורדס~

 

[מוגג]

ואבן של שושנים?

נצאנה אל הבוסתן?

 

[מלך עכברוש]

יאמן - נשמע לי בפיעל,

ולכן, לדעניותי, שגוי משום שזה אינו בניין סביל.

 

[מלך עכברוש]

סליחה, זה גם נפעל.