שאלתו של DW בעניין המוסיקה

שאלתו של DW בעניין המוסיקה

1. זה בדיוק נושא שהיית צריך לכתוב בראש פרק חדש. התרעתי על כך פעמים רבות. הנה אני וצר לך ראש פרק חדש: DW: האם המרקידים מעבירים תשלום לחברות התקליטים לפי השירים שמושמעים (ז"א לפי איזה שיר יצא באיזו חברה וכיוב)? אם זה לא סוד מסחרי אזי מהו, בערך, הסדר גודל השנתי? DW
 
הנה קצת הסברים למי שמעוניין:

רוב המדריכים אינם משלמים ואינם צריכים לשלם. על פי חו כל השמעה פומבית מצריכה רישוי ותשלום לאקו"ם בכל מקרה ולחברות התקליטים אם המשמיע משתמש בתקליטיהם (לא אם יש תזמורת חיה, אך תזמורת כזו אין בה כדי לבטל את החובה לשלם לאקו"ם). תחנות הרדיו מחויבות בשתלום לפי רשימת השירים המושמים אותה הם מזינים במחשב ועל פיהמשלמים ובעלי הזכויות (בעיקר אקו"ם) יודעים בדיוק איך לחלק את התמלוגים. שאר הגורמים: בתי קפה, עיריות, מתנסי"ם, קיבוצים, אולמות חתונה וכו´ אינם חייבים ברישום פרטני ובד"כ מחוייבים ע בסיס שנתי לפי תעריף ידוע בהתאם לנפח המקום, למספר המשתתפים הממוצע וכו´. המדריכים ברובם עובדים במוסדות החייבים בתשלום (ובד"כ גם משלמים) שנתי כאמור ולכן אינם חייבים בתשלום נפרד. אם מדריך עושה אירוע פרטי במקום שאין לו הסדר עם אקו"ם וחברות התקליטים, הרי עליו לשלם באופן פרטי. פני מספר שנים עשנו הסדר עם אקו"ם ורצינו שהסדר זה יכול גם על חברות התקליים לפיו הארגון גבה סכום סימלי מהמדריכים לצורך כיסוי עבודות מזדמנות שיש לחלק מהמדריכים. הכל כמובן נעשה לפי הצהרת המדריכים (היו 4 קבוצות עיקריות לפי היקף עבודת המדריך) אבל אז הסתבר פתאום שרובם בקושי עובדים וחלקם אפילו סירב לשלם. העניין נפל וחבל.
 
למעלה