זאת לא רדיפה. כלומר זה כן. אבל זה נובע מקנאה בדרך כלל. גם בורות כמובן, חוסר היכרות ממשית עם הליכוד ומאפייניה. אבל במידה רבה גם ממקום של קנאה. תחשבי על בן אדם שכל חייו הצביע למפלגת העבודה למשל. לפני כמה עשורים מפלגתו האהובה שינתה פניה והלכה על כיוונים אחרים. עם הזמן היא הלכה והקצינה את אותם כיוונים ובמקביל הפסיקה להתייחס לסוגיות שאיפיינו אותה מיום הקמתה. כאילו כל זה לא מספיק, כל יומיים מחליפים שם יו"ר, לאחרונה בכלל פירקו את המפלגה כדי לאחד אותה להקמת משהו חדש וכל זה רק בגלל שזה נצרך כדי לעבור את אחוז החסימה ולא מתוך בחירה. בנוסף לכל הצרות, את (לא אישית כמובן) תקועה עם יו"ר שיש לו כריזמה של תרנגול צולע, ששום דבר ממנו לא מזכיר את מפלגת העבודה בה בחרת כל חייך.
ואז את רואה ממול תנועה לתפארת שמחזיקה באותן עמדות שהחזיקה תמיד, ששומרת על אותם ערכים לרבות אי-פיטורי יו"ר רק בגלל שהוא לא ניצח את הבחירות הכלליות, תנועה של אף אותיות פ.ל.ג. שמרכיבות את היותה מפלגה, היא מאוחדת כמעט לחלוטין בין רוב אם לא כל חברותיה וחבריה וזאת על אף שהיא דווקא מאפשרת ריבוי דעות והשמעת קול אחר בכל דבר ועניין שעולה על הפרק.
אפשר שלא לקנא במצב כזה? כמובן שהמקנא לעולם לא יודה בכך שהוא מקנא. אבל זה כמעט מתבקש. ומה עושה בן אדם שמקנא אבל אין לו מה לעשות עם קנאתו זו? תוקף את מושא קנאתו כמובן

. תוקף, משמיץ, מקטין, משפיל, מעליב, וחוזר חלילה.
דרכו של עולם.