שאלתי קודם וטרם נענתי- על נושא

שאלתי קודם וטרם נענתי- על נושא

של הריון, לידה והתמכרות. אליש, אודה על תשובתך כי אני מסוקרנת כבר זמן מה.
 
שרון אהובה חשבת ששכחתי אותך ?

• בעניין הריון, לידה והתמכרותו עוד שרון ו 06:47 | 12/04/05 איך נוצר הפורום שלנו? איך נולד הרעיון? איך התחלנו לגדל את התינוק המשותף? ומי מאיתנו אינו מכור לו? אנשים מתמכרים לכל מיני מצבים גם להריונות. יש חיה כזו. יש נשים שתקופת ההריון כל כך הטיבה עימן עד שהן זקוקות לעוד הריון. זה מאוד מעניין לאור העובדה שהריון הוא סוג של "מחלה בריאה". אפשר לנסות ולהבין את התופעה בעיניים מדעיות כלומר שינויים הורמונליים וכו'. מבחינת הראיה ההומיאופתית קיימים ארבע איכויות יסודיות שמרכיבות כל דבר בעולם, אדמה, מים, אויר ואש. ההריון קשור בצורה חזקה אל יסוד האש - דם חדש, חיים חדשים וכו'. יש נשים שבמצבן היומיומי הרגיל חסרות את איכות האש וזה מתבטא בכל מיני אופנים - קר להן, הן איטיות, סובלות מאנמיה וכו'. תקופת ההריון מקרבת אותן אל יסוד האש ולפרק זמן זה הן מוטבות. מצד שני נשים שבטבען הן אש עלולות לסבול דווקא בתקופה הזו מפני שהאש מתגברת. ואז ניתן לראות אצלן תופעות כמו סכרת הריונית ( אש ), לחץ דם גבוה, עצבים, תפרחות עוריות, גלי חום... אז בגדול התמכרות היא מילוי מלאכותי של יסוד חסר. במקרה של ההריון זהו יסוד האש.
 
איך נוצר הפורום ?

כמו כל הריון במחשבה תחילה. כלומר מוכנות פנימית וקוסמית. כבר סיפרתי לך כמה דברים על איך שאני רואה ומבין דברים. שכאילו החיים מתקשרים איתנו ושכל מה שעלינו לעשות זה להיות קשובים אל המסרים. גם לחיים יש תיבת מסרים
. בוקר אחד אני נכנס אל חנות לחומרי בנין לקנות דבק מגע. בתוך החנות עמדו 4גברים שהיו באמצע דיון לוהט אודות כשלון חינוך הארצי, אחד אמר כך והשני טען אחרת והאוירה היתה וכחנית פופוליטית משהו. בפעם הראשונה מזה זמן רב חשתי צורך להשתתף בדיון, אמרתי "סליחה" יפה והבעתי את דעתי. כמובן שבאתי מהראיה האחרת. הם הסתכלו עלי לרגע כאילו ירדתי מהירח אך מצד שני הסתקרנו. וכך עמדנו שעתיים ודיברנו על מצבי בריאות וחולי ( שכן גם חינוך הוא מצב בריאותי ). בסוף הצעתי שאולי נקים לנו פורום שבועי שבו נתכנס ונדון בכל מיני עיניינים ונלמד בחברותא. כולם דחו את זה בנימוס שהם עסוקים וכו'. רק אני חשבתי שפורום שכזה יתן לי חשק להמשיך הלאה. נפרדתי מהם לשלום בלחיצת יד ותוך התעניינות בשמם ( שכן את יודעת שאני אוהב שמות וצלילי מילים ). האחרון שאת ידו לחצתי ושעליו הסתכלתי כשהצעתי את רעיון הקמת הפורום נקרא "שלמה פורומוביץ". כששמעתי את שמו אמרתי אתה מבין שלא סתם הצעתי להקים פורום. זה בא ממך. הוא כמובן הכחיש ופטר אותי ב"שטויות". חזרתי הביתה ומצאתי במייל שלי הזמנה להכנס לפורום הומיאופתיה באתר אחר, וכך התגלגלו העיניינים. כתבתי שם במרץ אך לא חשתי בן בית ורציתי בית משלי. כך חלפו חודשיים. יום אחד דיברתי עם עינת ( היקרה ) וסיפרתי לה על השתלשלות המאורעות ומנהון להון מצאתי עצמי מקבל מייל מהנהלת תפוז והשאר כבר הסטוריה. לאחר תקופת הריון קצרה התינוק נולד. ועכשיו אנחנו עוסקים בחלב האם. הדבר היפה מכל הוא שכשאנו מכווננים אנו מקבלים את האישור. השעה היתה שעת רצון והנסיבות המסויימות התאימו. קיבלנו פיסת אדמה לבנות עליה בית. הוא מספיק גדול בכדי להכיל את מי שרוצה. הדלת פתוחה לבוא וללכת ושוב לבוא. אני לא יודע מי מאיתנו מכור. כשזה נעשה בזרימה ובאהבה אין התמכרות ואין גמילה. יש נמצא. תודה שרון. אליש
 
לא חשבתי לרגע ששכחת..

לפי דבריך אני ממש בערתי בהריון כיוון שהתפתחה אצלי סכרת הריונות. ואיך אוכל לדעת מאילו חומרים נוצרתי אני?
 
כן אהובה איכות האש אצלך חזקה

את תנועתית ומחוברת אל השמש. מיהי הראשונה להתעורר על הבוקר. היית צריכה להיות תרנגול
החומרים שמהם נוצרת הם קרוב לוודאי סוכרים. הכי טוב לשאול את הורייך על מצבם לפני ובעת ההריון וגם על תקופת ההנקה. אמא תוכל לספר הכי הרבה. האבא בד"כ לא יודע לספר הרבה הרבה
.
 
אמא שלי ואני לא מדברות כבר 4 שנים..

וזה סיפור לפעם אחרת. אבא שלי עכשיו בחול. לעולם בעיקבות השמש, לעולם בעיקבות האור... אני זזה כי אדוארד קורא לי.
 
לאן את זזה ? תמיד בתנועה מה ?

היום השתמשת בציור הזה
|ימין. זה ציור שמראה שאת נעה לכיוון של מרכז, נקודה, אחדות. הכל מתחיל מאמא. אבא משמעותי אבל זניח לעומת האמא. אם הקשר עם אמא רעוע החיים נעשים לשבירים ולא יציבים. איך זה שאינך מדברת איתה 4 שנים. את תצתרכי להשלים עם דמות האם אחרת היא תתקע בתוכך. יש כל מיני דרכים לעשות זאת. הכי טובה היא ההומיאופתיה כי אז המפגש יהיה אמיתי. הוא יקרה בתוכך ומשם החוצה. תמצאי את עצמך אומרת, עושה ופועלת בצורה נכונה יותר עבורך. לא מזמן התקשרה אלי מטופלת שנמצאת איתי כ 1/2 שנה. השינויים הרוחניים והגופניים שהיא עברה ועדין עוברת כבירים במידה שלא תאמן. הזמנתי אותה להצתרף אלינו ואני מקווה שתעשה זאת. כל הטיפול בה התבסס על רעיון האמא, אמהות, הורות, הריון, לידה, ילדים מה שנכון לגבי כל אישה וגם גברים (שכן גם הם נולדו לאמהות ). תוך פרק זמן קצר מאוד התחיל אצלה תהליך הבראה כל כך עמוק שלווה בשינויים כלליים ומבורכים בכל מיני תחומי חייה ולמרות שהיו גם ימים בהם חשה שלא בטוב בלשון המעטה. בגדול היא קרובה יותר להשלים עם עצמה ועם העולם. היא מצליחה הרבה יותר בחייה. היא מצליחה להגיע להשגים מקצועיים ואפילו קוצרת שבחים, ומרשה לעצמה לדחות הצעות עבודה מה שלא היה קורה בעבר. היא גאה בעצמה, הבטחון העצמי שלה גבר. הפרקים הרבה פחות כואבים והחיים נראים נעימים ונדיבים יותר. זה נקרא תהליך ריפוי עמוק. בקופת חולים יכולים רק לחלום על דברים כאלה. הם לא מעלים בדעתם שיש אפשרויות שכאלה. הרמדי שלה נקבעה על סמך סיפור האמהות הינקות והילדות, מה שמשותף לכולם, ומשם הכל מתחיל.
 
ואם אני חשה טוב יותר ומשוחררת

יותר מאז שאין בנינו קשר? האם אני מרמה את עצמי? הרי מאז ניפרדו דרכינו פתחתי את המקומות התקועים והכעוסים שהיו בי ומאז שהם פתוחים יש בי מקום לדברים חדשים ופוריים יותר. האם זה רק שיכנוע עצמי?
 
למעלה