שאלת בגד כפת

[ראם1]

שאלת בגד כפת

אני יודע שאותיות בגד כפת מקבלות דגש בראש מילה או אחרי שוא נח אך יש לי בעיה עם אותיות בגד כפת הבאות אחרי אותיות בכלמ. האם הן מקבלות דגש או לא? ומה לגבי ה' הידיעה, האם אחריה אותיות בגד כפת מקבלות דגש?

 

[Scarlight]

תשובה

אותיות בג"ד כפ"ת לא מקבלות דגש לאחר בכל"מ, אלא אם מסתתרת שם ה"א הידיעה (וזו גם התשובה לשאלתך השנייה). למעשה, ה"א הידיעה גורמת לדגש בכל אות הבאה אחריה, מלבד הגרוניות ורי"ש.

 

[londoner1]

יש כמה יוצאי דופן

לא מקבלים דגש אחרי ה"א הידיעה: * גרוניות (כפי שכבר נאמר) * מילים המתחילות ביו"ד שוואית ("הילדים") * מילים במשקל מפַעֵל / מְפועל ("המשוגע") * המילה "הצפרדעים", משום מה. זהו, אם אני לא טועה.

 

[Eldad S]

הפתעת אותי עם המילה

"הצפרדעים"

אסמכתה כלשהי?

 

[Scarlight]

התנ"ך ../images/Emo13.gif

 

[Eldad S]

../images/Emo13.gif תודה התכוונתי, אסמכתה

במרשתת, קרי, ריכוז של הכללים של המקרים שבהם לא יבוא הדגש החזק, שגם צפרדעים מוזכרים שם (פשוט, הכרתי את כל המקרים שלונדונר ציטט, פרט ל"צפרדעים"). אנסה לחפש עכשיו, אולי אמצא.

 

[Scarlight]

זה בסדר, "צפרדעים" זו המילה היחידה

אם זכרוני אינו מטעני. צורת היחיד מקבלת דגש, דרך אגב.

 

[Eldad S]

אז למדת את זה בבית הספר,

אם אני מבין נכון. כי לא זכור לי שלמדנו את המילה הזאת בספרי הדקדוק, כשלמדתי את ניקוד ה"א הידיעה והישמטות הדגש החזק שאחריה. ניחא

 

[masorti]

ומה שעוד יותר מוזר עם הצפרדעים...

שביחיד יש דגש וברבים אין. הנה שני פסוקים עוקבים מהתנ"ך (שמות ח', ב'-ג'): " וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ, עַל מֵימֵי מִצְרָיִם; וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים, בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת-הַצְפַרְדְּעִים, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם."

 

[rigoletto111]

../images/Emo105.gif../images/Emo105.gif כמה שימושי ../images/Emo70.gif

 

[ע העורכת]

לא יודעת, אני מצאתי בתנ"ך

עד היום די הרבה טעויות הגהה...

 

[פנטומימה]

"טעויות ההגהה" האלה הן התקן הלשוני

 

[ע העורכת]

כן... לפעמים זה מצחיק אותי.

 

[Eldad S]

../images/Emo13.gif

 

[Scarlight]

מעניין

שכחתי את היו"ד השוואית, אך מלכתחילה לא רציתי להיכנס לעניין יוצאי הדופן. יש לציין שקיימות מילים במשקלים הנ"ל שדווקא מקבלות דגש. כמה דוגמאות: "וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ" (דברים טו, יז) "וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת" (שופטים ג, ה) "כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ" (שמ"א ב, יד) "...וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִַם וַיְבִאֵם בָּבֶל" (ירמיהו כד, א)

 

[londoner1]

הייתי צריך לנקד

לא משקל מַפְעֵל, כי-אם מְפַעֵל.מַפְעל מקבל דגיש כמו רוב המילים.

 

[londoner1]

צפרדעים ודו-חיים שונים

אני למדתי את זה בבית הספר, וב"חכמת הבהמות" של אביגדור המאירי (לא מכירים??! מייד לרוץ ולקנות). על כל פנים, מילון אבן-שושן שלי מציע לכתוב בדגש, אבל הציטוט מספר שמות (מכות מצרים) הוא ללא דגש. מסתבר גם שהניקוד הישן הוא בשווא בדל"ת, והחדש בצירה.

 

[nevuer]

נכון לגבי שפת התנ"ך,

אבל למיטב ידיעתי, כיום בעברית התקנית רק הגרוניות ורי"ש לא מקבלות דגש.

 

[londoner1]

שוב, לא רק.

כאמור, גם מילים שמתחילות ביו"ד שוואית ומילים בצורת "מְפַעֵל" או "מפועל". גם בעברית מודרנית.

 

[nevuer]

זה לא תקני

לפי החלטות האקדמיה (סעיף 2).