שאלת בוקר

יעלי2

New member
שאלת בוקר

האם אתם מתכוונים לשתף את ההורים שלכם כשתתחילו לחשוב בצורה מעשית על ילדים, או תחכו שיהיה מה לספר?
 

אתי@

New member
לא נראה לי שנספר לפני שנדע בוודאות

שזה זה. לפעמים בתחילת ההיריון יש בעיות, ולא היינו רוצים לצער את ההורים במידה ואכן יהיו בעיות (שיהיה רק טוב
). חוץ מזה, שזה עניין די אישי ואינטימי, ואני לא מרגישה עד כדי כך קרובה לאף אחד ממהורים...
 

Ronnie*

New member
קשה לדעת...

זה עוד רחוק ממני ותיאורטי מדי. מצד אחד, נראה לי שיהיה לי קשה לא לשתף את אמא שלי, ומצד שני, אולי עדיף באמת לחכות ולא לעורר ציפיות מוקדם מדי...
 

תוכי

New member
אני מאמינה.... ../images/Emo118.gif

שכשרק נהיה בהריון נספר אין מה לספר לפני והמחשבה על כך זה רק ביני לבין בעלי ולמה לטפח תקוות אצל הסבתות או הסבים לעתיד......
 

שמופית

New member
אנחנו משתפים....

אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי, כך שהתלבטויות והתיעצויות זה איתה. חוץ מזה, הלכנו שבוע שעבר לעשות בדיקות גנטיות אז סיפרנו לאמא שלי ולאמא של תמיר. אבל עדיין לא התחלנו לחשוב בצורה מעשית וגם את זה הם יודעים...
 

nikit1

New member
כנראה שנחכה

שיתפנו את אבי וחמותי לגבי הבדיקות הגנטיות אבל סיכמנו בינינו שכאשר נחליט לתכנן הריון לא נספר (אנחנו עושים בדיקות רק כדי להיות מוכנים ל"רגע האמת", אין עדיין תכנון להכנס להריון), נשתף אותם רק כשיהיה מה לספר.
 

shelycat

New member
ומה, הם יחזיקו לנו את ה../images/Emo16.gif?

לא נראה לי שכשנתחיל לנסות נשתף את ההורים למרות שיש סיכוי שאמא שלי תשותף כיוון שהיא גם החברה הכי טובה שלי, למשפחה שלו לא נראה לי שנספר בייחוד כיוון שלא ממש בא לנו לשמוע את ה"עצות" שלהם ולאמא של עמית כבר עכשיו יש יציאות וניסיונות לשתף בחיי המין שלה,רק זה חסר לי, ובנוסף לספר לה זה כמו להכריז במערכת כריזה ואז כל העולם יודע. בכל אופן לא נראה לי שיש מה לספר כיוון שהם לא שותפים לעשייה וכל מה שהם יכולים זה להחזיק לנו את הנר. כך שכנראה נספר רק גשיהיה מוצר מוגמרוסביר שלחלק מבני המשפחה נספר בשבלב מאוחר יותר מלאחרים
 

dorlim

New member
לשתף = לחץ בלתי פוסק ../images/Emo88.gif

אנחנו רואים את זה על בת דוד של דורון שמנסה וכולם שואלים ולחוצים ובודקים ו..... אני מצרפת לדעה שלא מספרים עד החודש השלישי - כולנו יודעים (ובעיקר יודעות) שהשלושה חודשים הראשונים הם הבעייתים ביותר, לכן אחרי שעוברים את זה - מספרים ובכיף. צריך לדעתי להמנע מלחצים מיותרים ומשאלות מיותרות....
 

Aאלינור

New member
גם לי לא נראה שנספר על התכנונים אבל

נראה לי מאוד מאוד קשה וגם לא כל כך מובן למה לשמור את זה בסוד עד חודש שלישי. אם חלילה יקרה משהו, דווקא הייתי שהאנשים היקרים והקרובים שלי כן יהיו שם לתמיכה, כך שזה בעיני לא שיקול (עבורי). אני די בטוחה שבשנייה שאדע, הורי יהיו שותפים לכך וגם חלק מהחברים.
 

Ronnie*

New member
כן, גם לי נראה בלתי אפשרי

להחזיק מעמד ולא לספר עד לחודש השלישי, אני מדברת עם אמא שלי כל יום... להורים שלי אני בטח אספר ברגע שיהיה משהו (גם אם לא בשלב התכנון).
 

סיגל2

New member
אצלנו אני מניחה שנספר למשפחה שלי

ושלו ןהכוונה למשפחה הקרובה ביותר (הורים, אחים) ולכל השאר נספר אחרי שלושה חודשים כשנדע שהכל בסדר. יהיה לי מאד קשה לשמור בסוד ידיעה כזו משמחת מפני המשפחות הקרובות ובמיוחד מפני אמא שלי שאנחנו מאד קרובות אחת לשניה ומספרות כמעט כל דבר אחת לשניה.
 

תמרה*

New member
לא שיתפנו כשהחלטנו להתחיל לנסות

למרות שהאחיות שלי די ניחשו... בשניה שגיליתי שאני בהריון (בדיקה ביתית) צלצלתי לאחיות שלי, ושתיהן בכו לי בטלפון. ירון רצה לחכות לאחרי בדיקת הדם כדי לספר למשפחה שלו. אני פשוט לא יכולתי להתאפק... ירון צוחק עלי שכל הרחוב שלנו כבר יודע כי אני לא מסוגלת לשתוק
 

סרינה

New member
אנחנו שיתפנו... והתחרטנו קצת

בוקר טוב לכולן(ם), אז קצת אחרי החתונה התחלנו לחשוב על הנושא באופן תאורטי. עשינו את כל הבדיקות, קנינו את כל הספרים, ומרוב התרגשות גם סיפרנו להורים (אני אשמה - לא התאפקתי
). אבל... פתאום התברר שאני צריכה חיסון נגד אבעבועות רוח (לא היו לי כשהייתי קטנה), שניתן בשתי מנות (בהפרש של חודשיים זו מזו), ושלושה חודשים אח"כ אסור באיסור חמור להיכנס להריון. אז כל העניין נדחה בינתיים, מסיבות שאינן תלויות בנו. אבל ההורים (כמובן) התחילו להתעניין וקצת ללחוץ (למעשה, בעיקר החותנת - אמא שלי מראש אמרה לי לספר רק כשיהיה מה). ואנחנו נלחצנו (ואני אפילו קצת נעלבתי שאמא שלי לא מתערבת "מספיק", למרות שהכל (כמובן) מכוונות טובות. אז בינתיים הלחץ נרגע קצת (היא כנראה הבינה שנספר כשנרצה), וכרגע הוא עומד (רק) על שלוש הערות מעורפלות בנושא נכדים בכל ביקור. בקיצור, אני מצטרפת רטרואקטיבית לתומכות בלספר אחרי, אם כי לא נראה לי שאוכל להתאפק עד החודש השלישי.
 

leahf25

New member
שלום לכולם...

אני מסכימה שאם מספרים יותר מידי מוקדם זה גורר לחץ... אני מניחה שאנחנו נספר למשפחה הקרובה ישר שנדע ואחרי משהו כמו 3 חודשים (שאני מניחה שכבר יראו) אז נספר לחברים...
 

שירי71

New member
ותשובותיי הן:

לא לא מתכוות בכל בכלל לשתף אותם כשיהיה תכנון (וזה מאד מאד כואב לי אבל זה מה שיש לי).
 

שירי71

New member
אתי חמודה,(לא בציניות, ברצינות)

את לא זוכרת מה היה לנו לפני החתונה?!!?!?!?! האם בא לי את זה שוב??? ועוד כשהגוף שלי צריך להיות רגוע כדי להכנס להריון? והתשובה (אם אפשר היה - הייתי שמה במהופך...) ממש ממש לא! ואגב אני מלאת קנאה באלה שכן יכולות לספר.
 

אתי@

New member
אז קחי את זה באיזי ותעשי רק מה שטוב

לך ולגוף שלך
הבריאות שלך הכי חשובה
 

אתי@

New member
דרך אגב, בסוף היה מופע חליל צד עם

אורגנית בחתונה שלכם
 
למעלה