שאלת בוקר...

[עציצה]

שאלת בוקר...

יש לי שאלה אליכם, האם יש לכם הרגלים שמפריעים לכם או לסובבים אותכם? האם אתם מעוניינים להפסיק עם הרגלים אלה או שזה לא מפריע לכם באופן אישי? האם הלחץ שמפעילים עליכם מסביב הוא שגורם לכם לגרום להפסיק, או שדווקא מחזק אתכם בלהמשיך? ולהרגל הפרטי שלי, שמתחיל להזיז לי דווקא כיום לפני שהילד הראשון מגיע לעולם.מציצת האגודל!!!

כיום זה מאד מטריד אותי בניגוד לעבר. המחשבות הם בעיקר על איך יקבלו את זה הילדים שלי.

 

[אתי@]

ברור שיש הרגלים רעים.

בדרך כלל כשמעירים לי אני מייד מתעצבנת. תגובה אינסטינקטיבית, שלילית ולא מוצדקת. אבל ברגע שאני נרגעת, אם אני מסכימה עם ההערה (בד"כ כן), אני אני עושה מאמצים רבים לשפר ולתקן. הרבה פעמים הצלחתי, לצערי יש כמה תכונות שלי שלא הצלחתי לשנות. עדיין

בכל אופן, הערות כאלה לא יגרמו לי לעשות דווקא

 

[שמופית]

לי יש הרגל מעצבן....

אני "אוכלת" את השפתיים, וזה מעצבן את תמיר כי אחר כך השפתיים נפצעות וכואבות לי וכל פעם שהוא תופס אותי מכרסמת, הוא מעיר לי, אבל עדיין לא נגמלתי. אני מניחה שהלחץ שמפעילה הסביבה לא גורם להפסיק ולא מחזק את ההתנהגות. אולי זה עוזר לי להיות מודעת יותר להרגל, אבל לרוב הוא נעשה בהיסח הדעת, כך שאני לא ממש מודעת אליו.

 

[הילית*]

יש לי הרגל מגונה מילדות

אני כוססת ציפורניים... לפני החתונה, ממש הפסקתי וגידלתי ציפורניים יפות, אם כי לא ממש ארוכות. זה משהו שתמיד הפריע לי. כשהייתי נוסעת באוטובוסים והייתי צריכה לעמוד אז הייתי מחזיקה את העמוד ביד קפוצה כדי שלא יראו שאין לי ציפורניים. ניסיתי הכל- ציפורניים מלאכותיות עם בניה ובלי בניה, חומר שמונע כסיסה, לק שקוף. עכשיו אני מנסה שוב להימנע מזה... מקווה שהפעם אצליח ולתמיד