שאלת הלילה שלי, היא... פאדיחות

[אתי@]

שאלת הלילה שלי, היא... פאדיחות ../images/Emo70.gif

הפאדיחה שלי: פעם כשהייתי די קטנה אמא שלי שלחה אותי לקנות משהו בחנות למכשירי כתיבה השכונתית. כמה ימים קודם לכן בעלי החנות החליפו את הדלפק שהיה להם בדלפק חדשני (לאותה תקופה מן הסתם) מזכוכית. בקיצור הגעתי לשם וחיכיתי שיביאו לי את מה שביקשתי. בזמן שחיכיתי, נשענתי על הדלפק, עד שנשברה אחת הזכוכיות שבו...

כמובן שבשביל ילדה בת 6 או 7 זו היתה טראומה איומה, הרגשתי נורא אשמה, למרות שכשאני חושבת על זה, לא ייתכן שבמשקל שלי שברתי את הזכוכית, ובטח הזכוכית היתה כבר סדוקה או משהו כזה... בכל אופן המוכרת לא כעסה יותר מידי, ואני שהסמקתי כמו שמעולם לא הסמקתי - פחדתי נורא לספר להורים. ועד היום הם לא יודעים מזה...

יאללה, תשרשרו איזו פאדיחה עסיסית שקרתה לכם

 

[kisses]

הפדיחה הכי גדולה שלי היתה

בכיתה ג או משהוא כזה כשהיתה לנו תורנות זבל וניסיתי לזרוק את הפח לצפרדע (פח ירוק גדול) ואני הייתי מאוד רזה כשהייתי צעירה נפלתי עם הפח לתוך הפח הגדול איזה בושות כל היום ישבתי בכיתה מסריחה מזבל.

 

[אתי@]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif בנתיים את במקום הראשון

 

[dorlim]

גדול !!!! ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[talig86]

פאדיחה אחת ? תנסו כמה

1. הייתי תולעת ספרים וכשהייתי חוזרת מהספריה לא היה לי כח לחכות עד שהייתי מגיעה הבייתה והייתי קוראת בהליכה ופעם אחת נכנסתי בעמוד. 2. התגלשתי בגליש-לש שהיה פעם בחוף בהרצליה והחלק העליון של הבקיני זז לי לצד... והחלק העצוב הוא ששמתי לב לכך לאחר מספר דקות.... 3. לאמא שלי הייתה חנות צמר ויום אחד נכנסתי בריצה והריצפה הייתה חלקה ופשוט עפתי באוויר ונחתי עם כל הגוף. כאשר היו מספר קונות בחנות - מאוד מביך !!!! 4. ביסודי שיחקנו בכיתה של 32 ילד, משחק שכל אחד מקבל מספר ואחד מתחיל ובוחר מספר וקורא בקול ואומר עוד איזשהו משפט, וזה שהמספר שלו, אמור להגיב במהירות להגיד משהו ולבחור מספר אחר, בקיצר לאחר כ-15 דקות משחק מישהו קרא למספר 12 (שזה היה כמובן המספר שלי) ואף אחד לא הגיב ואז כולם התחילו לתהות ואני יצאתי בקריאה "נו מיזה מספר 12" וכולם קלטו לבסוף שאני זו שהמספר שייך לה - ופשוט עשו ממני צחוק. ממש תארפיה ההתוודאות הזו

 

[אתי@]

פטדיחה מס´ 1 קרתה גם לי המון פעמים../images/Emo98.gif

 

[Ronnie*]

אויש, גם לי קרה משהו דומה

כשהייתי קטנה... הצלחתי איכשהו להפיל שורה של תמונות בחנות מכשירי כתיבה, ולשבור את הזכוכית בכולן... איזו טראומה. והאמת, אני בטוחה שהיו עוד הרבה מקרים כאלה, כי הייתי גם ילדה ביישנית שמתפדחת בקלות, אבל אולי עדיף שנסתפק בזה כרגע

 

[שמופית]

גם לי יש פאדיחה....

כשהייתי בת 12, ההורים שלי עשו לי בת מצווה בחצר מאחורי הבית. קיבלתי מדודה שלי באמריקה שמלת מיני ורודה (משהו בסגנון שנות ה-20) ולבשתי אותה. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שלבשתי שמלת מיני... פשוט - יצאתי החוצה מהמרפסת והתחלתי לרדת לדשא (שם היו מרוכזים כל השולחנות) וכנראה שהדשא היה חלק מהטל, ואני החלקתי על התחת והשמלה התנופפה באויר ונחתה על הפרצוף שלי

אין לכן מושג איך נהייתי אדומה......

 

[fila]

אני אלופה בפאדיחות...../images/Emo5.gif

הפחד הכי גדול שלי בחיים (אבל באמת) זה עכבישים..... יום אחד נסעתי "שמחה וטובת לב" במכוניתי ואספתי בדרך 3 חיילים טרמפ כ- 5 דקות לפני שהגענו למושב שלי ושם הם היו אמורים לרדת ראיתי פתאום עכביש בתוך האוטו אני התחלתי לצרוח ולבכות בהיסטריה ולא ידעתי מה לעשות עצרתי את הרכב במהירות ויצאתי החוצה הם לא הבינו מה קרה לי וחשבו שתפסו טרמפ עם מטורפת בסוף מרתי "עכביש" וזה שישב לידי תפס אותו כאילו שזה כלום והעיף אותו החוצה... הם כ"כ שמחו לרדת המאוטו כעבור כמה דקות... פאדיחה נוספת : כשהייתי בת 13 נסעתי עם חרות לחגוג יומולדת בנהריה והלכנו לטיילת ויש שם שוב גלים ובדיוק שם ליד כולם גולשים... בקיצור אמא שלי קנתה לי חליפה ממש מזעזעת....... ולבשתי אותה בטוחה שאני נראית מליון דולר ביד החזקתי תמונה שאחת החברות שלי הביאה לי במתנה... כל הגולשים החתיכים של נהריה באותה תקופה היו שם ואני וחברותיי צעדנו על שובר הגלי כשאני מחזיקה את התמונה ביד קצת לא שמתי לב שהרצפה ממש חלקה ורטובה והחלקתי

יותר נכון נמרחתי שם על השובר גלים התמונה נשברה לי וכל החליפה - בצבע קרם- שאמא שלי קנתה לי נהייתה ירוקה ושחורה... חברות שלי התעלפו מצחוק וגם הגולשים....

 

[סיגל2]

פדיחה שלי היתה כשהייתי קטנה וביקרנו

במוזיאון ישראל, רציתי לראות יותר טוב ומקרוב יותר מוצג שנמצא בתוך ארון זכוכית. לא שמתי לב לזכוכית שעמדה בדרכי ונתקעתי בה עם האף שלי, מזל שהזכוכית לא נשברה אבל הייתי מה זה במבוכה.

 

[dili]

אמנם כבר צהריים ../images/Emo8.gif

אבל הסקר נראה כל כך חמוד שהרגשתי צורך לחלוק... בטח עשיתי מליון פאדיחות בחיי, אבל מה שאני זוכרת כרגע זה... 1. כשעשינו חנוכת בית, הכנתי עוגת גבינה ללא אפיה...העוגה היתה בתוך תבנית קפיץ מתפרקת ואני החזקתי אותה מהתחתית וככה כשדלת המקרר כבר פתוחה ואני בדרך להכניס את העוגה לקירור, התבנית התפרקה וכל העוגה (שבשלב הזה היתה עוד נוזלית) נמרחה על כל הרצפה (והמקרר והתנור

) כמה שעות לפני חנוכת הבית מצאתי את עצמי מנקה את המטבח יסודי ורצה לקנות מצרכים להכין עוגה חדשה

2. כשהיינו חברים, בעלי ואני, היינו אצלו בחדר, עשינו מה שעשינו ואחרי זה לא טרחנו להתלבש ונשארנו עם חולצה ותחתונים, אמא שלו שנרדמה בסלון, היתה אפופה לגמרי, שכחה שאני שם ונכנסה לחדר של בעלי בלי לדפוק בדלת! היא היתה גם בלי משקפיים, אז אני לא בטחה מה היא ראתה או לא...אבל היא כנראה קלטה משהו וברחה החוצה בבושה

3. ופאדיחה טריה מאתמול...היינו אצל דודים שלי, ישבנו בגינה, החבר´ה שיחקו בכדור וכשהוא עף מחוץ לגינה החלטתי להראות שכוחי עוד במותניי וניסיתי לדלג מעל הגדר ולהביא את הכדור, רק מה...זה היה קצת גבוה ואני נשארתי תלויה על הגדר, לא לפה ולא לפה...ככה התנדנדתי ומרוב שצחקתי גם לא הצלחתי להתייצב ולרדת, מזל שבעלי הגיע להציל אותי

 

[danaziv]

הפדיחה שלי...

כשהייתי בערך בת 8 הלכתי למכולת ביום קיץ חם להביא לאחיי ולי קרטיבים, כנראה מהחום התייבש לי קצת המוח, פשוט לקחתי 3 קרטיבים בשקית ויצאתי בנונשלאנטיות מהחנות ,עד שהמוכר רץ אחריי וצעק " ילדה ילדה לא שילמת..."

 

[danaziv]

אה...והפדיחה הכי הכי גדולה

שהייתי בצבא בשלב הטירונות היה לנו שיעור מד"ס ,היינו צריכות בזוגות לעשות כפיפות בטן- אחת מחזיקה לשנייה את הרגליים . ואני תוך כדי הפעילות פשוט הפלצתי על בת זוגתי כ-ו-ל-ם פשוט נקרעו שם מצחוק....

 

[shelycat]

קרעת אותי....

 

[ggaalit]

פדיחה מאתמול...

אתמול עשינו על האש אצל ההורים של בעלי והלכתי לשירותים (לא כדי להשתין...) ולא ירדו המים של השירותים...כנראה משהו היה מקולקל... אל תשאלו איזה בושות!!!

 

[limory4]

../images/Emo6.gif

 

[הילית*]

../images/Emo6.gif ../images/Emo67.gif

 

[רויטל ולירון]

קראתי את כל מה שרשמתן ופשוט

נקרעתי מצחוק . אתן גדולות ולגבי הפאדיחות שלי אז ככה: 1. שהייתי קטן הייתי בים עם המשפחה שלי ופתאום לא הבנתי איפה אבא שלי נעלם לי , התחלתי לבכות , ואז ראיתי מישהו עומד עם הגב שלבש חולצה כמו של אבא שלי , רצתי אליו ופשוט טיפסתי עליו, ואז פתאום הבנתי שזה בכלל מישהו אחר , והתחלתי יותר לבכות, עד ששמתי לב שכל המשפחה שלי יושבת ממש לידי ולא ראיתי אותם. 2. בכיתה ד´ התחלתי ללמוד בבית ספר חדש בראשון לאחר שעברנו מהקריות. אבא שלי לקחת אותי בבוקר לבית ספר ואמר שהוא ינבוא להחזיר אותי- אבל אני לא שמעתי אותו אומר את זה, ובסוף הלימודים ניסיתילחזור לבד הביתה ואיבדתי את הדרך. טוב שלפחות ידעתי את שם הרחוב בו אני גרה, והתחלתי לשאול אנשים איך מגיעים...בסוף אבא שלי מצא אותי לגמרי בכיוון ההפוך.

 

[Aאלינור]

אפשר גם...

כשהייתי בגיל 4 גרנו בבסיס ח"א. כמה ימים לאחר יום הזיכרון ההורים היו אצל שכנים ונשמעה אזעקה למטוסים. ההורים המודאגים באו לראות אם התעוררתי ונבהלתי למצוא את עצמי לבד, ובמקום זה מצאו אותי עומדת דום. מזל שזו פאדיחה בכזה פורום קטן ואוהב, אז למה הם עד היום צריכים להזכיר את זה לכולם...