שאלת המוכנות

[plumbago]

שאלת המוכנות

היי חברים

במעבר מהיר על שירשורי הפורום, וגם מהדיונים שזכורים לי בעבר, הרגשתי שבכל נושא מסתתרת שאלה בסיסית יותר - האם ללכת נגד מה שמרגיש לי נכון?
לדוגמה, האם לאבד את הבתולין בסטוץ? (או עם ידיד/ה.. בקשר זמני.. וכו')
האם לחשוף את (חוסר) העבר שלי בדייט?
האם להתקדם פיזית עם הדייט שלי כי אני מרגיש שככה מצופה ממני?
ועוד כל מיני שאלות כאלה שעוסקות בפריצת הגבולות של איזור הנוחות..

אני חושבת שאת התשובה ה"רומנטית" בנושא כולנו מכירים - לפעול רק כשאת/ה מוכן/נה ולעשות רק מה שמרגיש לך נכון.
אז מה שרציתי לשאול אותכם, הוא בעצם, האם אתם חושבים שהתשובה הזאת באמת נכונה בכל מצב?

האם להתמודד מול הקושי יכול להרגיש טוב ונכון?
האם ברגע שבו מנסים להתמודד מול פחדים ולשבור מחסומים שהיו שם במשך שנים באמת אפשר להרגיש מוכן/נה?
מוזמנים לשתף את המחשבות שלכם בנושא ואת החוויות שלכם

 

[מעיין א3]

שאלה טובה ונכונה, וגם פה התשובה אינדבידואלית

אני מסכימה לחלוטין שיש בעייתיות להמליץ על "תעשה מה שמרגיש לך נכון"- כי לפעמים מה שמרגישים זה תחושת לחץ, פחד ולעיתים גם חרדה. כל הדברים הללו באמת מונעים מאדם חסר ניסיון (ככל שהשנים עוברות) "לעשות מעשה".
אך מצד שני, מניסיון שלי, "להכריח את עצמך" זה גם בעייתי- כי זה מבריח, אחרי המעשה, את אדם חסר הניסיון. זה יכול לעשות טראומה שלפעמים קשה להתגבר עליה.
לכן חשוב כן לנסות ולהעז- אבל לעשות את זה תוך כדי שיחה ודיבור עם האדם השני.
הדיבור גורם להרגעה של הפחד והלחץ....

 

[ga26]

צודקת לגמרי

אם הייתי עושה מה שמרגיש לי נכון אז סביר להניח שהייתי היום בשעה כזו משחק GTA במחשב ואין סיכוי בעולם שהייתי יוצא לדייטים כי זה פשוט אף פעם לא הרגיש כיף ונכון.
מצד שני גם לעשות דברים בכוח זה אכן בעייתי.
צריך מינון נכון וזה אינדיוידואלי לכל אדם ואדם.

 

[t19801]

מוכנות

היי Plumbago,
גילוי נאות- פעם ראשונה כותבת כאן...אז נעים להכיר .
באשר לשאלתך- אשתף אותך במקרה האישי שלי ומסקנותי: במסגרת עבודתי הכרתי עובד פחות או יותר בן גילי, ועם הזמן נשברו בינינו המון מחסומים מילוליים ורגשיים. עם הזמן, הציע שנפתח קשר יותר הדוק, בעל אופי מיני שיאפשר לי התנסות והתלמדות. מכאן הדרך התפתחה להמון שיחות, חשיפה של קשיים ולבטים, אך- אעפס, לא צלחנו לשלב הבא... מפה לשם, גיליתי מולי בהדרגה אדם נקמן, נוטר טינה וחסר רגישות. לשמחתי, לא הגעתי איתו למצבים של קירבה ואינטימיות כך שנפגעתי פחות.המסקנה המתבקשת- להיות נאמנים לעצמנו, להקשיב לאינטואיציות שלנו.אישית, גאה בעצמי על הדרך שבה בחרתי להתמודד מולו .

 

[shay4442]

התשובה היא אישית

אבל מתוך ניסיון וגם מהכרות עם נשים שהיו חסרות נסיון ופשוט רצו כבר "לגמור עם זה" מרביתן מאוד מרוצות מהבחירה צריך לזכור שזה די כיף בדרך כלל ומה רע להנות קצת? גם אם אין אהבה גדולה באופק.... סקס זה בין השאר פעולה שמשחררת מתחים ומענגת לא רק כאשר מדובר באהבה אלא גם כאשר הגבר או האישה מוכנים לזה פיזית ונפשית לאקט עצמו.

 

[מישהו פעם 1]

שאלה טובה

אני כן הייתי כנראה הולך על סטוץ בשביל פעם ראשונה,ולמרות שהייתה לי הזדמנות לפני חצי שנה,דחיתי אותה מלחץ ומחוסר בטחון [ידידה הציעה לי לישון וללמוד אצלה במעונות סטודנטים וציינה שאף אחת לא תהיה,נלחצתי מאד] עד היום אוכל את עצמי בגלל זה. כך שלסיכום מעדיף זוגיות ולא סטוץ,אך לפעם ראשונה אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל הייתי זורם

 

[Elle992]

תראי, זה מאוד משתנה מאדם לאדם

ומה שאני אחשוב וארצה השני לא ולהפך.

אבל אם הייתי במקום הזה, כנראה שהייתי עושה מאמצים להכיר מישהו
שיתאים לי ושנוכל לקיים קשר כלשהו גם אם הוא ימשך רק כמה חודשים/חצי שנה
לא חייב שניהיה דבוקים אחד לשניה לנצח, אבל כן משהו בסיסי כזה שארגיש בנוח
איתו ושהוא בנוח איתי(כמובן) ושאם זה יקרה איתו אז לפחות אני יודעת שנהניתי
מכל המכלול הזה ולא רק "לעשות ולגמור" שזה משהו שאני לא מתחברת אליו.

אומנם אני אדם של חופש ושונאת מסגרות, אבל דווקא בקטע של זוגיות ומיניות(לא, לא התנסתי בזה אבל אפשרי לדעת מה אנחנו חושבים ומרגישים לגבי נושאים
מסויימים גם מבלי שהתנסנו בהם/רצינו בהם) גיליתי שאני
מתקשה להתחבר לכל בנאדם ושאני צריכה שהוא יבין אותי, יצחיק אותי, יתן לי
חופש ומרחב ולא יגביל אותי. יהיה שם בשבילי. ברמה הבסיסית ולא משהו
חונק מדי

אז עקב הדבר הזה, כמה שניסיתי לחשוב ולדמיין סיטואציות כאלה - לא ראיתי
את עצמי במין מזדמן, וזה בהתחשב בכך שאם הייתי בחורה מינית. אחמ.

ולגבי הכלל - אני חושבת שכל אחד ומה שיתאים לו, יש כאלה שמין מזדמן
עבורם זה כמו לשתות טרופית(חסר משמעות, סיפוק רגעי ותו לו), ויש כאלה
שמין עבורם זה מכלול שלם שבהעדר XYZ דברים הם לא יצליחו להנות ולקיים
זאת.

אז כן, אני בדעה שיש כאלה שיתאים להם לאבד את החוסר נסיון במין מזדמן
ויש כאלה שלא, וכל דרך היא לגיטימית ובסדר כל עוד אותו בנאדם
דואג לעשות זאת כשהוא באמת *מוכן ורוצה* וגם כשהצד השני באמת *מוכן ורוצה*.

 

[dahoe]

תשובות מהניסיון והחוויות שלי...

האם ללכת נגד מה שמרגיש לי נכון? לא. ממש לא. בצורה שבה אני רואה את זה, מה שמרגיש לי נכון הוא מי שאני. ללכת נגד מה שמרגיש לי נכון הוא לזייף את עצמי, וזה לעולם לא רעיון טוב. כשאני מזייף את עצמי - זה לא אני שנמצא שם.

האם אני אומר שזה אומר להישאר בקומפורט זון ולא לנסות שום דבר? ברור שלא. האדם משתנה. מה שלא ירגיש לי נכון היום עשוי להרגיש נכון מאוד דווקא בעתיד, ואני יכול לשנות בעצמי את אותן תכונות של ביישנות / הסתכלות שגויה על הדברים שיאפשרו לי להרגיש בנוח עם דברים שלא הרגישו לי נוחים בעבר.

ואם להיות יותר קונקרטיים -
במשך המון זמן הרגשתי ש"להתחיל עם מישהי" היא פעולה מזויפת, שמדובר בניצול של אדם אחר. לקח לי המון עבודה עצמית, רובה פנימית, כדי להבין ש"להתחיל עם מישהי" היא פעולה דו-צדדית, שנשים מחפשות גם הן קשר, ושלי עצמי יש מה להציע. אחרי העבודה הפנימית, הצלחתי לאתגר את עצמי בכל פעם קצת יותר, כשאני מחשיב גם דברים שוליים כהצלחות יחסיות.
זה תהליך ארוך, ואחרי כמה פירות שנקצרו הוא עדיין מתמשך ודורש, אבל אני מתייחס אליו ככזה - תהליך - ומודע לכך שאני ממשיך ומתקדם. היום כל ההתנהלות שלי עם אנשים - ובנות בפרט - שונה לחלוטין מבעבר. וכמו שהיה בעבר - הפרי עשוי להגיע במקום שלא אצפה לו, כשאחשוב שיש לי עוד הרבה לאן ללכת...

אני מקוה שהצלחתי להעביר קצת את הרעיון... להפוך את הנכון למורגש, לעשות את מה שמרגיש נכון