הרי שהכל זרוק על הריצפה ובכל פינה גם אי אפשר שיהיה נקי ... ותבינו בפעמים המעטות שאנחנו נכנסים ההרגשה היא ללכת במסלול מיכשולים מה שיכול להיות נחמד כשלעצמו אבל לא ב
זה שהחדר של ההורים שלי גם מבולגן. ויש בגדים על כסא, והארון מבולגן... אמא שלי אומרת לי לסדר בטענה ש"אני מרגישה שאנחנו משקיעים וקונים לך הכל- ואת זורקת על הרצפה". נו טוב, תמיד היא ידעה להתנסח בהגזמה כזאת...
כי זה מעצבן. נקודה. מה אני עושה? באמת? סוגרת את הדלת. כשהחברים יבואו הוא יצטרך לארח אותם בבאלאגאן שלו. מה 'כפת לי? רק שלא יעז לבלגן לי את הסלון-הממלכה של הבית. ואם (
אלא שאם אני היא זו שצריכה אח"כ לסדר ולנקות, אזי ברור שהרשות אינה נתונה (לא כמו בחדרו, שם מותר לו לעשות מה בראש שלו) והיה ויבלגן את כל הבית ואח"כ גם יטרח לסדר הכל בחזרה, בכייף לי אישית אין בעיה עם זה אני עצמי באלאגאניסטית לא קטנה (צריך לראות את החדר שלי בסוף שבוע
) כאמור, כל אחד והבאלאגאן שלו אבל כל אחד גם עם האחריות שלו לעשות סדר אחרי. קפיש?