שאלת השלב הבא: פוסט

[ayulli]

שאלת השלב הבא: פוסט

הקיץ אני מתכוונת להתחיל לכתוב בקשות לפוסט, מתוך הנחה (שכרגע נראית ריאלית לגמרי) שאגיש את הדוקטורט בקיץ הבא, כך שאוכל לצאת לפוסט מיד לאחר מכן, בלי למשוך עוד שנה. ברור לי שרוב תושבי הפורום הם מסטרנטים או דוקטורנטים, אבל אשמח אם מי שיכול או יודע מנסיונו שלו או של אחרים בסביבתו האקדמית יוכל להוסיף את האינפוט שלו בנוגע לשאלות הבאות, שבוודאי לא מצטיינות בחכמה או במבריקות יתרה, אבל הן גם סוג של התחלה. שאלות: 1. קריטריונים: ברור לי שבמקומות טובים - שהם המקומות אליהם אני מכוונת - דרוש רזומה ברמה גבוהה. אני חושבת שההמלצות תהיינה בסדר ואפילו בסדר גמור, ויש לי מספר הרצאות בכנסים שנצברו, כמה working papers ועוד פרסום אחד, בבמה אקדמית מאוד אבל לא בכתב עת מוביל. בהנחה שנותרה לי עוד שנה וקצת עד ההגשה, האם עדיף להשקיע בלנסות להכניס פרסום(ים) לכתב עת מוביל, או שעדיף להשקיע את האנרגיות בדוקטורט עצמו, בהנחה שכך יהיה קל יותר כשהוא יהפוך בצורה כזו או אחרת לספר? 2. אופי המשרה: אחד הדברים הבודדים שאני יודעת על פוסט הוא שזה כבר לא מעמד סטודנטיאלי אלא משרה בפני עצמה. אני מניחה שיש שונות די רצינית בין אוניברסיטאות, אבל האם יש איזשהם קווים כלליים למשרה בכל אופן? חובות הוראה, למשל, ואם כן - סמינרים או קורסי מבוא? 3. תנאים: האם פוסט היא משרה שממומנת כשכר או כמלגה?ואם כן, האם יש איזשהו טווח משכורת כללי (למרות השונות הגבוהה שבוודאי קיימת באוניברסיטאות שונות)? האם ואיך מקובל לשאת ולתת על גובה המשכורת? ומה עם תנאים נלווים, כמו למשל תקציבי מחקר? 4. לא ידוע: בעיקר כי אני באמת לא יודעת הרבה על המסלול הזה, או לפחות השלב הזה של המסלול. אם למישהו יש כל פריט של אינפורמציה או נקודה למחשבה להוסיף בעניין, אשמח מאוד לשמוע/לקרוא.

 

[קיסרית הזאטוטית]

תשובות מהניסיון של בעלי:

1. קריטריונים: האם עדיף להשקיע בלנסות להכניס פרסום(ים) לכתב עת מוביל, או שעדיף להשקיע את האנרגיות בדוקטורט עצמו, בהנחה שכך יהיה קל יותר כשהוא יהפוך בצורה כזו או אחרת לספר? - שאלה טובה. לבעלי היה מאמר אחד. זה מאוד עוזר אבל לא הכרחי. רק את יודעת אם את יכולה לדחוף עבודה על הגשות לפוסטים + מאמר + סיום דוקטורט. בכל מקרה תקופת הסיום היא מאוד אינטנסיבית וקשה. 2. אופי המשרה: אחד הדברים הבודדים שאני יודעת על פוסט הוא שזה כבר לא מעמד סטודנטיאלי אלא משרה בפני עצמה. אני מניחה שיש שונות די רצינית בין אוניברסיטאות, אבל האם יש איזשהם קווים כלליים למשרה בכל אופן? חובות הוראה, למשל, ואם כן - סמינרים או קורסי מבוא? - מתוך 3 פוסטים שהוא עשה שניים היו פוסטים של מחקר בלבד - בלי חובות הוראה והנוכחי הוא פוסט של הוראה. לגבי זה עם ההוראה - בקשו ממנו הצעות לקורסים ויש כאן וועדה אקדמית שאישרה את הקורסים. 3. תנאים: האם פוסט היא משרה שממומנת כשכר או כמלגה?ואם כן, האם יש איזשהו טווח משכורת כללי (למרות השונות הגבוהה שבוודאי קיימת באוניברסיטאות שונות)? האם ואיך מקובל לשאת ולתת על גובה המשכורת? ומה עם תנאים נלווים, כמו למשל תקציבי מחקר? - שוב - אין תשובה אחת. הפוסטים של המחקר נכנסו כמלגות ולא כשכר. הפוסט הנוכחי נכנס כמשכורת. השונות באמת גבוהה אבל יש חשיבות לכך שתוכלי להתקיים מהסכום. בשני הפוסטים הראשונים לא התווכחנו על התנאים שהיו ממש יפים. בפוסט הנוכחי היה משא ומתן בגלל יוקר המחייה בלוס אנג'לס. בגדול - אם מציעים לך את הפוסט אז בחרו אותך מתוך הרבה ותמיד כדאי לנסות ולבקש (החזר על הטיסה, דמי התארגנות, תקציב מחקר...לבקש נכון לא עולה). 4. לא ידוע: בעיקר כי אני באמת לא יודעת הרבה על המסלול הזה, או לפחות השלב הזה של המסלול. אם למישהו יש כל פריט של אינפורמציה או נקודה למחשבה להוסיף בעניין, אשמח מאוד לשמוע/לקרוא. - העצה העיקרית היא לדבר עם כל הנטוורק שלך - שכל המרצים והמנחים שלך יידעו שאת רוצה פוסט לשנה הבאה. הייתי גם יוצרת קשרים עם פרופ' ומקומות שהיית רוצה להיות שם - ומציגה את עצמי ואת המחקר שלי...אם יש לך כנסים בחלק הראשון של השנה (לפני שהדדליינים לפוסטים נסגרים) - הייתי מתמקדת בנטוורקינג לפוסט-דוק. בהצלחה!

 

[ayulli]

המון תודה

על התשובות, שנראות לי מועילות מאוד פשוט כי התחום שלי קרוב/חופף/משיק - מדע המדינה. כך שגם אם עדיין יש שונות אפשרית מאוד גבוהה, הנה צמצמת אותה קצת עבורי. רוב תודות. מאתמול להיום אספתי עוד עצה כללית שנראית לי חשובה בהקשר המגדרי, והיא להיות קצת יותר אסרטיבית, קצת פחות הססנית וחששנית, ובאופן כללי להתאים פעולה לאמביציות. היות ויש לי נטייה כרונית להתנצלות לעניינים שבאשמתי ושלא באשמתי, יש בזה משהו רלוונטי לגבי.

 

[22ק ו ס ם]

זה תלוי מאוד בתחום שלך

ברוב המקומות פירסומים ירשימו יותר מדוקטורט כי לכולם יש דוקטורט אבל לא לכולם יש פירסומים. מה הסיכוי שהמקומות שתפני אליהם באמת יקראו את הדוקטורט או שיקראו אותו בעיון? העניין של הפוסט הוא די בעייתי ממה שהבנתי. יש על זה הרבה ברשת אבל רוב התלונות הן שהפוסטים הם עבדים מודרניים באקדמיה. התנאים לרוב לא הכי טובים אבל בגלל התחרות הגדולה על כל מישרה אין הרבה מה לעשות. האם בתחום שלך חובה לעשות פוסט? אין אפשרות למצוא משרה קבועה? לגבי חובות הוראה מחפשים אנשים שיכולים להרצות גם קורסי מבוא וגם קורסים ספציפיים בתחום שלהם. תלוי מאוד במקום שאת פונה אליו. אם זו אוניברסיטה לימודית, יכולים לדרוש ממך אפילו 4 קורסים כשרובם אם לא כולם בסיסיים. אם זו אוניברסיטה מחקרית לרוב מדובר ב2 כשאחד הקורסים הוא בסיסי והשני מתקדם יותר. אני לא יודע לגבי שכר אבל תנאים נלווים חשובים הם לא רק תקציבים אלא גם מעבדות מחקר, מחשבים, אסיסטנטים וכו'.

 

[קיסרית הזאטוטית]

דווקא לא בטוחה שכדאי ישר משרה

ובטח לא מסכימה לגבי ה"עבדים המודרנים". פוסט הוא זמן מוגבל, מין חלון הזדמנויות למחקר והוראה. הוא עוזר לך לבסס רשימת פרסומים שתקל על התחרות על המשרה והוא עוזר לך לבסס ניסיון בהוראה ולפתח קורסים. לפחות בתחום של בעלי, מדעי החברה, קבלת משרה אז קבלת - חובות הוראה, חובות פרסום כי השעון לקביעות מתקתק וכל מיני חובות נוספות של המחלקה (וועדות וכדומה) עכשיו תדמיין שרק סיימת את המאמץ האדיר של סיום הדוקטורט אין לך קורס אחד מוכן ואין לך מאמרים זה לדעתי ממש מצב לא אופטימלי שלא לומר - השנה הראשונה שלך תהיה סיוט. אני מכירה גם פוסטים מהמדעים המדויקים (פיסיקה) וזה היה סיפור דומה - אחלה חויה, המון חופש, שכר לא עצום אבל בהחלט סביר. בלי הוראה. פוסט זה יופי של דבר. אי אפשר לחיות ככה אבל מהניסיון שאני מכירה - גם במדעי החברה וגם בפיזיקה - נראה לי תוכנית פעולה מעולה.

 

[22ק ו ס ם]

למה לא כדאי ישר משרה?

אם יש לך משרה קבועה עם מסלול לקביעות לא עדיף לקחת? בהרבה תחומים במדעי החברה לא עושים פוסטים בארה"ב. ברור שעם המסלול לקביעות יהיו חובות אבל אלו חובות טובות. כמובן שאם את לא מוכנה לזה זו בעייה, אבל בארה"ב לרוב הדוקטורנטים יש ניסיון הוראה ולרובם יהיו פירסומים. אני מעדיף לעשות את זה בדוקטורט ואז ישר לצאת לשוק. בניגוד למה שלפעמים מתארים כאן, אני ממש לא מוצא את החוויה של לעשות דוקטורט נוראית בצורה יוצאת דופן. לגבי עבדים מודרניים זה באמת יחסי. אני שמעתי שבתחומים מסוימים כמו ביולוגיה זה מה שקורה. אנשים עוברים מפוסט לפוסט במשך כמה שנים בתנאים לא הכי טובים. כמובן שזה מאוד משתנה.

 

[קיסרית הזאטוטית]

כתבתי מה השיקולים לטובת פוסט, לדעתי

אבל אני אשמח להרחיב עם הדיסקליימר שאני כותבת ממה שאני רואה ומכירה מחברים שהם בתחומי מדע המדינה, גיאוגרפיה, יחסים בין לאומיים ופיזיקה. ראשית - יש לך אפשרות להכיר עוד מקומות ולהרחיב את הנטוורק שלך. שנית - בפוסט שאין בו הוראה (והם קיימים - בעלי עשה שניים כאלו) יש לך זמן להתמקד במחקר ואתה פנוי יותר לכנסים ושיתופי פעולה. שלישית - אתה בונה "תיק "הוראה שיחסוך לך המון זמן כשתקבל משרה. עכשיו, לא לכולם יש ניסיון בהוראה, ולא כולם באים מארה"ב (ולכן פוסט עם הוראה משלים להם "חור" ברזומה - החור של הערכת הוראה שאמריקאים מבינים). רביעית - זה סוג של מעבר שמאפשר לך להשתפשף ולעבור ממוד של "תלמיד" למוד של "פקולטי". חמישית - לא אמרתי שהחויה של לעשות דוקטורט היא נוראית אבל כל מי שאני מכירה חווה תקופה מאוד מאוד אינטנסיבית בסוף הדוקטורט. כל מי שאני מכירה עבד מאוד מאוד קשה בחצי השנה האחרונה של הסיום. אם אתה שם ואתה לא חווה את זה - אשרייך. ושישית - אתה מרחיב את טווח הממליצים שלך. כאן יש בעיה מיוחדת למי שעשה דוקטורט בישראל בגלל ששיטת השיפוט (שאני מכירה, במדע המדינה ויחב"ל) לא מחייבת הגנה ולא מחייבת את כל חברי הוועדה שלך לקרוא לעומק את כל הדוקטורט שלך. בשלב ההמלצות למשרה - זה יכול להיות בעייתי. בנוסף, לדעתי, עדיף ממליצים מכמה מקומות שונים - מה שהתנועה בזמן הפוסט עוזרת לך לעשות (זו גם סיבה טובה לעשות אקסצ'יינג). ושביעית - הכניסה למערכת הממסדית במשרה כוללת המון מחוייבויות גוזלות זמן. אם יש לך אפשרות לקחת שנה או שנתיים רק לחקור ולכתוב מאמרים זה נראה לי שווה. מניסיון של חברים שלי שקבלו משרות ומצאו את עצמם בשנה הראשונה מלמדים, ויושבים בוועדת X ואחראים על וועדה Y ומתבקשים להגיע לסמינרים המחלקתיים ולכל מיני אירועים - הם כמעט לא התקדמו במחקר בשנה הראשונה. וכן השנה הזאת נספרת בזמן לטניור. אז זה נראה לי שיקול רלוונטי ל"למה לשקול פוסט".

 

[22ק ו ס ם]

אני באמת לא מכיר פוסטים בכל התחומים

אבל במקרה שמעתי על כמה זוועתיים בביולוגיה וקצת בפסיכולוגיה. מבחינה אידיאלית את צודקת, רק שלצערנו יש הבדל בין המטרות היפות לבין מה שקורה בפועל. לדעתי זה די שערורייתי שאין למישהו שסיים דוקטורט ניסיון כלשהוא בהוראה (שזו תהיה אפילו מעבדה או תירגול). אני חושב שההבדלים בין הגישות שלנו הם בערך ההבדלים בין ישראל לארה"ב. בישראל ממוקדים בעיקר בסיום הדוקטורט ומזניחים את שאר הדברים ובארה"ב זו חבילה שלמה. רוב האמריקאים שמסיימים דוקטורט לא זקוקים לתקופת מעבר ואם עשו את העבודה שלהם כמו שצריך הם השתפשפו מספיק והמעבר רק טבעי. למעשה, מבחינות רבות אני מרגיש הרבה יותר קרוב לחבר סגל מאשר לסטודנט וזה מה שקורה לרוב האנשים מהנקודה שאחרי השלמה כל החובות חו. מהדוקטורט (ABD). בשלב הזה מתרכזים בעיקר במחקר, בכתיבה, בפירסום, ולרוב גם בלימוד או תירגול. זה מאוד דומה למה שפרופסור עושה בלי החובות שנלוות לכך. לגבי המלצות גם אין ממש בעייה בארה"ב מכיוון שרוב הדוקטורטים נבדקים על ידי 3-4 מנחים שונים ולרוב יש עוד אנשים שלקחת אצלם קורסים שיכולים להמליץ עלייך. בארץ נדמה לי שיש לרוב מנחה אחד או שניים ועוד כמה שופטים אנונימיים. הנקודה החשובה היא שבארה"ב כולם כאלה ולכן הדרישות של אוניברסיטאות מדוקטורנטים צעירים לגבי המלצות תואמות את המסלול שהדוקטורנט עובר. זה נכון שהמעבר לחבר פקולטה יכול להיות קשה אבל צריך לזכור כמה דברים. ראשית, ברוב המקומות יש תקופת הסתגלות מסוימת. למשל, מאפשרים לך ללמד פחות בשנה הראשונה ולא דורשים פירסומים מייד אלא נותנים לך להתאקלם. שנית, אם באמת רוצים אותך אז יתנו לך תנאים מאוד נדיבים. גם אם התנאים סתם ממוצעים זו קפיצת מדרגה רצינית ממשכורת סטודנטיאלית למשכורת של פרופסור זוטר שברוב המקרים תהיה לפחות בסביבות ה40 אלף בשנה פלוס כל ההטבות שיש. בשביל משכורת כזו שווה להשקיע הרבה. דבר נוסף, אני אישית מעדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם מסלול לקביעות. מה עוד שממש לא נוח לעבור למקום אחד ואז אחרי שנה לעבור למקום אחר. במצב אידיאלי הייתי רוצה לעבור למקום שאדע שאהיה בו לפחות כמה שנים טובות. נכון שנחמד אם אפשר לקחת שנה או שנתיים חופש לכתוב מאמרים ורק לחקור אבל מבחינתי זה די לוקסוס. אני מעדיף לדחות את סיום הדוקטורט ושהדברים הללו כבר יהיו מוכנים מאשר לעבור את זה. אל תשכחי שצריך להגיש מועמדות לפוסט ואחרי שנה או שנתיים לעוד פוסט או למשרה אחרת והתהליך ארוך ומעצבן. עדיף לעבור אותו פעם אחת. אין ספק שלהיות פרופסור לא תמיד קל, אבל ממה שאני רואה זה גם לא סבל גדול מדי. בסופו של דבר המעבר יתקיים ועדיף מבחינתי כמה שיותר מוקדם.

 

[22ק ו ס ם]

אגב, יש לי דוגמא מהימים האחרונים מחבר

שסיים את הדוקטורט וקיבל משרה עם מסלול לקביעות. בשנה הראשונה שלו מקלים עליו בזה שנותנים לו ללמד כל סמסטר רק קורס אחד וגם הוא לא מסובך במיוחד. רוצים שהוא יבנה את הקורסים שלו לאט לאט וזו דרך טובה לכך.

 

[mummy]

אני מניחה שלא מדובר על משרה בארץ, נכון?

 

[22ק ו ס ם]

נכון, מדובר על אוניברסיטה בארה"ב

 

[tulkin]

אני חושב שבארץ

כמעט ולא נהוג לקבל משרה (עם תקן, במסלול מוביל לקביעות) בלי לעשות פוסט דוקטורט לפני כן. זה נובע הן מתחרות עצומה על כמות התקנים הזעומה שיש, וגם מנסיון (אני חושב שמודע ומוצהר) של האוניברסיטאות לדחוף אנשים לקבל נסיון בחו"ל לפני קבלת משרה בארץ. לכן, למרות שאני מכיר באופן אישי 2 יוצאים מהכלל, מי שסיים דוקטורט בארץ, ממש קשה לו לקבל משרת תקן באוניברסיטה בארץ - והאפשרויות העיקריות שעומדות בפניו או בפניה הם חיפוש משרות פוסט דוקטורט, או לחילופין משרת תקן בחו"ל - מה שנדיר אף יותר. אפשר כמובן להפוך למרצה מן החוץ, בתנאים מחפירים (אני מכיר גם כאלה, שעשו את זה בעיקר משיקולי נוחות, ולא כמשרה עיקרית).

 

[ניצת הגפן]

זה לא מדויק

תוי שוב, כריל, מה הוא התחום. אנחנו בתחום שלנו התעניינו בעניין הזה, ומה שאמרו לנו הוא שאפילו בתחום שלנו זה תלוי מי עוסק באיזו תקופה של שפה. יש תקופות מסוימות, שאין שופם סיבה לנסוע לפוסטים בחו"ל, או לעשות אותם מחוץ לאוני' שבה נכתב הדוקטורט, כי לעתים - תחומי ההתמחות הם נקודתיים לכל אוניברסיטה.

 

[mummy]

לצערי אני נאלצת להסכים עם טולקין

אולי יש תחומים שבהם זה אחרת, ממה שאני רואה מסביב, במדעי החברה וכנראה גם ברוח התיאור מדויק מאד. יש העדפה ברורה לכמה סבבים של פוסט. מצפים ממך "להתנסות" בכמה שיותר מקומות. על הדרך הם גם מרוויחים כוח עבודה בזול, אז למה לא. במקביל ההצע עולה על הביקוש - יש כזו כמות של דוקטורים ללא משרות כי אין תקנים בשום מקום, אז יש המון כאלה שמסתובבים ומחפשים פוסטים והם מאד מנוסים, ועם פרסומים ועם השגים לא רעים בכלל. ובתוך כל זה, יש גם העדפה מאד ברורה למי שעבר בדרך בחו"ל - אם לא בדוקטורט אז לפחות בפוסט אחד או יותר. למי שעוד לא מכיר, סגל זוטר כתבה גם על זה קצת בבלוג המשובח שלה, בדיוק היום, הנה כאן. טוב בעצם, אולי לא בדיוק על זה, אבל זה עדין פוסט משובח

 

[מעיןבר]

בתחום שלי (מדעי החיים)

לפנ פוסט אין מה לדבר על משרת תקן בארץ. אפילו על תעסוקה בתעשיה זה משפיע...

 

[ayulli]

העניין הוא שאם אני מגישה פוסטים השנה

הם באמת לא יקראו את הדוקטורט שלי (אבל כן חלקים ממנו), כי הוא עדיין לא יהיה גמור. אני מסכימה שפרסומים הם עניין מרשים מאוד וחשוב מאוד, אבל כאן מתגנב השלב הקטן והנכלולי של לוח הזמנים. בהנחה שאגיש את הבקשות בנובמבר, נשארו לי כחמישה חודשים לעבוד על מאמרים שעדיין צריכים לעבור שיפוט, ועוד בתקופת הקיץ. לא בלתי אפשרי, אבל קצת לחוץ. מצד שני, אם זה מה יש, זה מה יהיה (כשל לוגי בכל תפארתו). מאוד מקובל בתחום שלי (מדע המדינה, תיאוריה פוליטית) לעשות פוסט, אבל זו לא באמת הסיבה העיקרית שבגללה אני רוצה לצאת לזה. קודם כל, אני רוצה להתעסק עוד קצת במחקר נטו (כולל, אני מקווה, בהפיכת הדוקטורט לספר, ובנסיון להוציא עוד כמה פרסומים), בלי להתחייב כבר עכשיו לאדמיניסטרציה של משרה אקדמית. יש עוד כמה אנשים שהייתי שמחה לעבוד איתם כפוסט. זו הזדמנות טובה להכיר מקומות חדשים ולהתנסות בכיוונים מחקריים שאין להם מספיק ביטוי בדוקטורט, מסיבות של חוסר מקום ורלוונטיות קצת פחות מיידית. אני גם רוצה לחזור לארץ, בסופו של דבר, וכאן צצה סוגייה של תקנים פנויים ומתחרים עליהם (שהם, באופן נורא עצוב, די הרבה חברים ומכרים שלי). ובאופן כללי, פחות דחוף לי להשתקע עכשיו מבחינה אקדמית. אני חושבת שיכול להיות שהבחירה במשרה או פוסט היא קצת תלויית המקום שבו כותבים את הדוקטורט, זאת אומרת ישראל/בריטניה/ארה"ב וכו'. כל תקופת הדוקטורט שלי (בבריטניה) היא שלוש שנים. אז זה נכון שהגעתי מהארץ אחרי תואר ראשון תלת-שנתי ועוד שנתיים של מסלול ישיר, אבל בהשוואה עם אורך המסלול המקביל בארה"ב אני עדיין מרגישה שיש לי זמן (ורצון) בהמשך שאיננו התחייבות מיידית למשרה עם קביעות. ההערה לגבי התנאים הנלווים היא חשובה, בטח בכל מה שקשור למחשוב ואסיסטנטים (מעבדות במובנן ה"קלאסי" קצת פחות רלוונטי, כי חלקים גדולים מהעבודה שלי הם איכותניים). תודה רבה.

 

[22ק ו ס ם]

המאמרים לא חייבים להיות מפורסמים

את יכולה לשלוח מאמרים ששלחת לפירסום ועדיין Under review למשל. בסך הכל הם מודעים לזה שסטודנטים לא פירסמו כל כך הרבה ואם עברת את הסינון הראשוני, הם יזמינו אותך לראיון ושם תתני הרצאה על הדוקטורט שלך וכך יוכלו להתרשם ממך מקרוב.

 

[יעל אפריל]

הקצת שאני מכירה

1. העצה שאני קיבלתי היתה להקדיש את מירב ומיטב מאמצי לסיום הדוקטורט ולא למאמרים או כנסים. אולי זה מכיוון שיש לי כבר רשימת פרסומים נחמדה, אולי זה בגלל התחום ואולי פשוט כי אצלנו נדיר שמסיימים בארבע שנים את הדוקטורט. השאלה היא האם תוכלי גם לסיים בזמן וגם להשקיע בכתיבת מאמר ופרסומו? אם לא - עדיף לסיים את הדוקטורט. 2. ממה שאני מכירה יש גמישות גדולה. פוסט-דוק שהכרתי מסביבי קיבלו מלגה ולא משכורת, למרות שחלקם לימדו. היקף ההוראה ונושאי הקורסים היו פונקציה של משא ומתן בינם לבין המחלקה. מקריאת מידע באתרי אונ', יש תוכניות פוסט בהן מגדירים מראש חובות הוראה ויש שמבהירים שאין כאלו. 3. כפי שכתבתי, אני מכירה גם וגם. אם את מדברת על פוסט בארץ, אני חושבת שיהיה לך קשה מאוד לשאת ולתת על גובה המשכורת, בהתחשב במצבם של המורים מן החוץ והסגל הזוטר. 4. ההמלצות שאני קיבלתי היו לחפש בכל הכיוונים. לא להרתע מלשלוח מיילים עם שאלות וגישושים. להתייעץ עם המנחה ועם הפרופ' במחלקה, אבל לא לצפות מהם ליותר מדי - השגת הפוסט היא עבודה שלי. להתחיל בחיפוש מידע באינטרנט על מקומות פוטנציאלים ולעשות רשימת דד-ליינים ברורה, שלא לפספס אותם.

 

[mummy]

מהניסיון המצומצם שלי

ענו לך בהרחבה על כל השאלות, מה שכדאי להוסיף, או לחזק בעצם, זה שלחפש פוסט זה עבודה במשרה מלאה. קחי בחשבון שזה גוזל המון המון זמן וצריך להשקיע הרבה אנרגיה בכיוונים שאולי אחכ לא יניבו שום תשואה אבל כנראה שאין דרך אחרת. אני לא יודעת באיזה תחום את, וכנראה שזה משנה כי לכל תחום יש את הכללים שלו - את יודעת בוודאי עד כמה חשובים הפרסומים או שאפשר להסתפק במה שיש לך. תנסי לברר עם אנשים מהתחום שמכירים את התנאים והתהליכים. מלגה או משכורת - אני מכירה רק מלגות בשלב הפוסט, ובכל מקום זה משתנה לגבי הדרישות - הוראה כן או לא, ואם לא אז איזה. את כל הדברים האלו צריך לברר נקודתית ואפשר עוד לפני שאת מגישה מועמדות. ממה שאני יודעת אין מקום למשא ומתן - תגידי תודה שקיבלנו אותך ותשתקי. אולי כשמגיע מישהו בעל שם, או שיש לו כמה אפשרויות אז אפשר לעשות את זה - קיבלנו אותי גם שם, אם לא תתנו לי ככה וככה אז אני אבחר בהם. והכי חשוב, כל הכבוד על זה שאת מתחילה כבר עכשיו. זה מאד מאד חכם. אני לא הייתי מסוגלת כי כל מה שרציתי זה לגמור את הדוקטורט וזה היה מאד אינטנסיבי. גם במבט לאחור אני לא רואה איך הייתי יכולה בכל זאת כן להתעסק בענייני פוסט. אבל אין ספק שזו טעות. בהחלט נראה לי הגיוני אפילו למשוך עוד קצת את התקופה של הדוקטורט ולהגיש חצי שנה מאוחר יותר אם זה אפשרי, כדי להצליח להגיע לסוף השלב הזה כשכבר יש התחלה של משהו אחר. בהצלחה!

 

[ניצת הגפן]

אני מנסה להזמין מישהו מוסמך שייתן לנו תשובות

התאזרו נא בסבלנות. מקווה לעדכן בקרוב שאכן הצלחתי.