שאלת חג לאבות הגרושים

[ח ד]

שאלת חג לאבות הגרושים

יש לי שאלת-חג לאבות הגרושים בפורום (וגם לבנות הזוג כמובן): כשמגיע חג כמו פסח, עם שלושה שבועות חופש, מה אתם עושים יחד עם הילדים שלא איתכם? איך הסידור? הם באים אליכם? לכמה זמן? איך אתם מבלים את הזמן יחד? בדרך כלל אני לוקח את שרוך וציפורה אלינו פעם באמצע השבוע מארבע אחה"צ עד תשע בערב, וכל סוף שבוע שני מיום שישי בצהריים ועד שבת בערב. שרוך וציפורה לא יהיו איתנו בליל הסדר הקרוב - זה התור של אמא שלהם. אני מתכוון להביא אותם ביום חמישי (מיד לאחר ליל הסדר), ובשבוע שלאחר מכן לארבעה ימים רצופים, כולל סוף השבוע בו הם ממילא איתי. אם זה יסתדר – (לשרוך יש הרבה חברים ועיסוקים בעיר בה הוא גר וקשה לו להתנתק מהם ליותר מ-16 שעות רצוף אצלי) – זאת תהיה הפעם הארוכה ביותר בה הילדים יבלו יחד איתנו מאז עזבתי את הבית לפני שלוש שנים. אני מרגיש שמאוד חסר לי זמן רצוף איתם, חסרה תחושת השיגרה של להעיר אותם, נגיד שלושה ימים רצופים בבוקר, לקלח את ציפורה יומיים רצוף, ולא רק פעם בשבועיים. איך זה אצלכם?

 

[maof]

לצערי............../images/Emo7.gif

הילדים שלי גדולים........ ואני לא יכול לקחת אותם כי החוק מאשר ..... יש להם דעה משלהם....... וגם כאן יש בעיה כי הדעה שלהם ..... היא בעצם הדעה של אמא שלהם ...... שעושה הכל שהם היתנתקו ממני..... מפעם לפעם אני מצליח לגנוב ביקור שאמא שלהם לא בבית..... או שיחת טלפון שהיא לא נימצאת מעוף

 

[ארלה4]

לשימחתי הם גדולים

והם אלה שמעודדים אותי להגיע לליל הסדר יחד עם חותני לשעבר וכל משפחת גרושתי 40-50 איש וחוגגים יחד, הם שוכרים מסעדה, כל אחד מביא אוכל וכך אני יכול לחגוג עם ילדי

 

[עלמה 3]

מעוף,

לבעלי יש את אותו סיפור, הבת , שינתה את דעתה (לסירוגין) ויש ככה ניסיונות , כשאני רוב הזמן נושפת בעורפו , שלא ירפה וינסה עוד ועוד. אני תמיד אומרת לו, שהוא לא נלחם מספיק עבורם ובשבילם, ואני חושבת שעם הלויאליות שהם רוכשים לאמא ונתונים תחת השפעת " רעלת אמא". הם היו רוצים לראות אותכם, נלחמים בכל הכח (בלי אלימות) בשבילהם. ויודעים בבטחון ובשלמות שיש להם אבא, אבא שהם יכולים לסמוך עליו, להישען עליו ושיהיה להם את הבטחון לגשת אליו בשעת צרה. דרך אגב , בני כמה הילדים שלך ? עלמה

 

[עלמה 3]

חדי, זה רק לאבות גרושים ??????.

סתם.......... סוף כל סוף פתרתי את הבעיה במחשב, ואני מצליחה להכנס ולהגיב. תודה לך על תמיכתך ועזרתך בנושא, קיבלתי את המסר. היה שירשור בנושא ולא לאבות גרושים.......... סתם. אצלנו לאחר הזמנה מיוחדת ולישה ודישה של הנושא , הילדים של בעלי החליטו בחג ה- 30 מאז נישואנו, שהם לא יחגגו איתנו את ליל הסדר. חבל, כואב, בצפיה שבחג הבא - יענו לנו בחיוב. חדי, אני מתרגשת לראות ולשמוע אותך באיך שאתה מתכנן ומתרגש לכבוד הזמן הרצוף עם הילדים, בעלי נלחץ מאד מזמן רצוף, הוא טוען שאין לו על מה לדבר איתם יותר מידי או לעשות איתם ולי מאד כואב לראות מהצד איך אבא עם ילדיו, בעצם משתעמם ועם הילדים המשותפים שלנו הוא כן יודע לארגן ולרכב , טיול אופניים, עבודות נגרות, כדורגל וכו... איך זה יתכן ? עלמה

 

[אור של קרן]

לא מנסיון, אבל נראה לי שזה דומה

לאיך שאת ואני וכל אחד מאיתנו מסתדר נהדר ויכול להעביר שעות וימים עם חברים טובים, אבל עם זרים או אף מכרים רחוקים זה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי. לוקח זמן לצקת תוכן לתוך קשר. ביולוגיה רק יוצרת קשר, הזמן המשותף ממלא בתוכן את הכלי הזה שקוראים לו קשר. עצוב וכואב, אבל מה לעשות - אלה החיים.

 

[sugar7]

אצלנו

אין את הבעיה הזאת. מאחר והחזקה היא משותפת, בנזוגי רגיל ליומיום שלהם ובכלל הוא מבלה איתם זמן רב במשותף. תמיד התפלאתי על הרצון שלהם לשהות במחיצתנו כל הזמן (כשאני ובעלי היינו בגילם רצינו לבלות עם חברים ולא עם ההורים). לגבי הפסח - יש תורנות, שנה ככה, שנה ככה ויש חלוקה על הימים (יש יתרונות שהכל ברור ולפי ההסכם, לא?)

 

[עלמה 3]

יש גם כאלה שלא מכבדים הסכמים../images/Emo140.gif

אפילו שהם חתומים ע"י בית המשפט הנכבד. עלמה,