שאלת חנה בבלי לאקדמאים מתחילים

[mummy]

שאלת חנה בבלי לאקדמאים מתחילים

שוב אני והשאלות המביכות/מפגרות שלי. אבל אתם כבר רגילים

נגיד שאני הולכת ללמד קורס באחת המכללות, שלא לימדתי אף פעם. זה קורס חובה לתואר ראשון, מהסוג שיש כמעט בכל מקום. בדקתי קראתי ביררתי, דיברתי עם המרצה השני שמעביר את הקורס שם כבר כמה שנים והוא שלח לי את הסילבוס שלו. כמובן שבניתי סילבוס חדש, שלא דומה בכלל לזה שלו

. אבל אני יותר מאשמח לקבל את הפידבק שלו, מכיוון שהוא הרבה יותר מנוסה ממני וגם מכיר את המקום ואת ההרגלים של הסטודנטים שם. עד כמה מטופש זה יהיה לבקש ממנו פידבק כזה? זה מקובל לעשות דברים כאלה? אני לא מכירה אותו מקודם ואני ממש לא יודעת איך הוא, ואיזה מן בנאדם או קולגה הוא. אין לי מושג. בענין הזה אני גם חייבת לומר שנראה לי מוזר שאין מישהו מטעם החוג שרוצה או ביקש לראות את הסילבוס שהכנתי... פשוט אמרו לי להעביר למזכירות החוג כדי שהיא תעביר לספריה. יש פה עוד מישהו שזה נראה לו מוזר? איך זה עובד אצלכם? אשמח לשמוע. ואם כבר אז עוד כמה שאלות ממוקדות בעניני סילבוסים ברשותכם (מדובר בקורס חובה לשנה ב' של תואר ראשון באחר התחומים של מדעי החברה): 1. נאמר לי שברוב המקרים את הפריטים באנגלית הסטודנטים שם לא קוראים בכלל... אז להכניס כאלה או לוותר על זה מראש? זה לא נראה מוזר שכל הסילבוס בעברית (זה אפשרי, זה גם נראה לי הגיוני יותר לאור הנתון הנ"ל, ובכל זאת). מה הייתם עושים? 2. כמה זה נחשב סביר לתת לקריאה משעור לשעור? בעמודים? 3. פריטי חובה לעומת רשות - יש טעם להציג פריט ברשימה הבבליוגרפית ולהגדיר כרשות? נראה לי שגם כאן כל מה שיהיה עליו את הכותרת רשות לא יראה אור יום מחוץ למדפי הספריה... ובכל זאת, אולי בטעות יהיה מישהו שכן ירצה להתעמק יותר? מצד שלישי אולי הם נורא יבהלו כשהם יראו את כל הכמות הזו (הסילבוס של המרצה השני מאד מאד דליל...) מצד שלישי מה אכפת לי אם הם יבהלו - כן כן, אני יודעת). אשמח לכל עצה. מה הייתם עושים במקומי? במאמר מוסגר אני אומר שוב, שאולי זה חוסר הבטחון האישי שלי אבל כל ההתנהלות הזו שבה אני לגמרי לבד בסיפור הזה נראית לי מאד מוזרה... יכול להיות שאני צריכה לגשת ולשאול ביוזמתי את ראש החוג (אצלו הייתי בראיון מתישהו מזמן) או משהו כזה? אני מודה שהחשש שלי הוא שזה יתפרש כחוסר מקצועית או משהו כזה. בעוד שזה בא כמובן בדיוק מהצד השני. אני בסך הכל מבקשת שמישהו שיש לו ניסיון בדבר הזה שאני עושה עכשיו בפעם הראשונה יוודא שאני עושה את זה טוב... נראה לי הכי בסיסי, לא? אוף.

 

[22ק ו ס ם]

לבקש אפשר תמיד

אבל זה שאת לא מכירה אותו צריך לגרום לך לקחת את ההערות שלו בערבון מוגבל. רק קחי בחשבון שלכל מרצה יש סגנון משלו ודברים שהוא ימליץ לך אולי לא יהיו רלוונטיים אלייך. אני כבר ראיתי סילבוסים באורך של 20 עמודים לעומת כאלו של בקושי חצי עמוד ואין בהם להעיד על טיב הקורס. אצלנו מקובל לפרסם את הסילבוסים אונליין או לבקש שיהיה עותק למקרה שסטודנטים יתעניינו, זה ממש לא מוזר מבחינתי. לגבי קריאה, אני לא מקבל את זה שאם "ידוע שסטודנטים לא קוראים אנגלית" אז לוותר על זה מראש. לדעתי זו כניעה ללחצים קיימים להפוך קורסים לקלים יותר ויותר ולא לדרוש מהסטודנטים. אם את חושבת שהמאמרים חשובים אני לא רואה סיבה למה לא לכלול אותם רק בגלל שלסטודנטים יהיו חיים קלים יותר. לגבי כמות הקריאה, זה שוב תלוי. זה תלוי בכמה הקריאה קשה, חשובה לחומר הנלמד, סוג הקורס וסגנון ההוראה שלך. יש הבדל בין סמינר למשל שבו אך ורק דנים על חומרי הקריאה לבין חומרי קריאה שהם ברקע וכמעט לא מגיעים אליהם. בתור כלל אצבע הייתי אומר שאם את לא מתכוונת לדבר בכלל על החומר במאמר מסוים אז הוא מיותר לאותו שיעור (אפשר לשים אותו בגדר המלצה לקריאת רשות). אין סיבה ששאלות שלך יתקבלו כחוסר מקצועיות. אם את חדשה בתור מורה את לא אמורה לדעת הכל מראש ולא צריכה לאף אחד להיות בעיה שתשאלי אלא להיפך.

 

[אבן ניר ומספרים]

מנסה לעזור

קודם כל שאלת הבהרה- האם המרצה השני מלמד את אותו קורס בדיוק במקביל אליך - אם כן, הייתי מנסה שהסילבוסים יהיו מאוד דומים זה לזה לפחות בקריאת החובה - אחרת יש מראית עין של חוסר שיוויון (אפילו שברור לי שמי שדורשים ממנו יותר רק מרוויח בסופו של דבר..., אבל עדיין מראית עין זה חשוב מאוד). לגבי כמה סביר - (כמובן תלוי כמה נקודות הקורס וכמה פעמים בשבוע ) - אבל בוא נגיד שקורס שנתי פעם בשבוע - בין 30 ל-60 עמודים לשבוע, לרוב השבועות - 30 עמודים. לגבי אנגלית ועברית - אני בעד שילוב. נחמד שיש גם פריטים בעברית, אבל זה לא חובה . אני תמיד אמרתי לסטודנטים שלי שידיעת אנגלית זה כישור הכרחי בעולם המודרני, ושעם הזמן הקריאה משתפרת ולכן חייבים להתאמץ. מי שיודע לקרוא נכון מאמרים (כלומר לא לתרגם מילה ומילה אלא לזהות את העיקר), השפה צריכה פחות לשנות לו. וכמובן כמה המאמר קשה לקריאה לא תלוי רק בשפה שבא הוא כתוב - יש מאמרים איומים בעברית ואנגלית ולהיפך. רשימות רשות - אני בעד אבל לא בהגזמה- כלומר פריט או שניים רשות בנוסף לחובה. הרוב לא ישתמשו בזה, ובמקרה הטוב בסוף השנה זה ילך לפח המיחזור. אבל לאחד או שניים שבאמת מתעניינים/כותבים על הנושא עבודה נתת הכוונה ראשונית מצויינת, וזה שווה את זה. לגבי אישור - אם אני זוכרת נכון רק באמת למזכירות ולספריה. יכול להיות שהמזכירות מעבירה את זה הלאה, אני באמת לא יודעת. לגבי פניה לראש החוג - נראה לי מיותר. תעזרי בסילבוס של המרצה האחר, תעזרי בסילבוסים משנים קודמות/מוסדות אחרים, תריצי חיפוש בגוגל על סילבוסים דומים באנגלית - ותפעלי לפי שיקול דעת והנטיה האישית שלך. לדעתי, אם תעשי את כל זה, את בדרך הנכונה.

 

[אבי2511]

תשובות

שלום, לפני הכל - בהצלחה! אני סיימתי השנה את התואר הראשון במכללת ספיר ואני מתחיל את השני באוני' חיפה באוקטובר. אני חושב שמה שעולה מהשאלות שלך זה בעיקר ניסיון להיצמד למה שמקובל באותו המוסד שאת מדברת עליו. העניין הוא שאני לא בטוח שיש כללים מקובלים בעניין הזה. לפחות בספיר, יש מרצים עם סילבוסים מדולדלים אבל הרוב המוחלט של המרצים מספקים סילבוס עם המון פריטי קריאה ומרביתם גם כוללים פריטי רשות. אני אישית חושב שחשוב לכלול פריטי רשות עבור אותם סטודנטים שמעוניינים להרחיב בנושא ספציפי. בנוגע לאנגלית - עדיין לא יצא לי לראות סילבוס שאין בו שום פריט באנגלית ולטעמי - להימנע מאנגלית בגלל ש"גם ככה לא יקראו את זה" - זה סוג של סטנדרטים נמוכים. אני לא חושב שאת צריכה להתאים את דרכי ההוראה שלך לאופן שבו הסטודנטים חושבים אלא דווקא לנסות להתאים את צורת החשיבה שלהם ואת ההרגלים שלהם לסטנדרטים שאת רוצה להציב. אצלנו בספיר (ואני חושב שבכל מוסד) ידוע שיש מרצים שדורשים ממש המון ולעומתם מרצים שדורשים פחות. דווקא העובדה שמדובר בקורס חובה משחקת לטובתך, כי החשש שסטודנטים ימנעו מרישום לקורס בגלל הקושי והדרישות הגבוהות - פשוט לא קיים. אגב, אם המרצה השני מלמד בדיוק את אותו הקורס - הסילבוס לא חייב להיות ממש זהה? אצלנו היה תאום מוחלט. אם את רוצה, את יכולה לומר לי במסר האישי באיזה קורס מדובר, ואם עשיתי אותו - אוכל לשלוח לך את הסילבוס (גם אני בענייני מדעי החברה

). שורה תחתונה נראה לי שלא צריך להיצמד לכללים. את פשוט יכולה להכתיב אותם ואם את יודעת מה את עושה - הם יתקבלו באהבה

שוב בהצלחה.

 

[מעיןבר]

רק לגבי האנגלית

כי אין לי מושג לגבי סילבוסים וחובות קריאה במדעי החברה (אצלינו חובות הקריאה לא היו מוגדרות כ"כ, מעט מאוד קורסים ממש הצריכו קריאה מחוץ לשיעור כי זה אופי אחר של לימודים). אני בעד לשלב קריאה באנגלית ואף לחייב לה ולבדוק שזה מתבצע. האנגלית היא כלי עבודה חשוב בעולם האקדמי, גם בתואר ראשון. הנטיה של אנשים לחפש מידע *רק* בעברית מעצבנת אותי. אני יכולה להבין את זה בתיכון אבל כשנכנסים בשערי המוסדות להשכלה גבוה זה אמור להיות חלק מדרישות היסוד (ואני יודעת שלפחות באוניברסיטה העברית מתחת לציון סף מסויים בחלק הזה בפסיכומטרי הסטודנטים נדרשים גם ללימוד אנגלית ולציון עובר כדי להתקדם משנה א', לא מתמצאת במה שקורה באוניברסיטאות אחרות). לצערי בשנים האחרונות אני נתקלת יותר ויותר בסטודנטים שמתעצלים לעבוד וחושבים שהמערכת צריכה ללעוס ולבלוע את החומר בשבילם (כולל אמירות של "אני משלם שכ"ל ומשלם את המשכורת שלך אז תעשי מה שאני אומר" למתרגלות). אני חושבת שאסור לוותר על זה (כל עוד כמובן זה משהו חשוב וחיוני לקורס) והם רק ישצאו נשכרים מדרישות שכאלה.

 

[אגב אורחא]

אנגלית ופרטי רשות

לגבי פרטי הרשות - להכניס, אבל ממש במשורה. לקחת בחשבון שמרבית הסטודנטים אכן לא יטרחו לקרוא ולו שורה אחת מכל מה שתגדירי רשות, ולכן, כמובן, לא להכניס לשם חומרים שאת רואה כחיוניים. לגבי האנגלית - צריך לקחת בחשבון את רמת האנגלית של המגיעים לקורס. מכיוון שציינת כי זהו קורס חובה, אני מניחה שזה איזשהו מבוא, קורס שנה א' או משהו בסגנון. במרבית המוסדות האקדמיים הסטודנטים צריכים להגיע בשלב כלשהו לפטור מאנגלית, ועד אז אינם יכולים ללמוד קורסים מסוימים. אם הסטודנטים שלוקחים את הקורס שלך עדיין לא הגיעו לרמת פטור, אין טעם והגיון בלהעמיס עליהם ביבליוגרפיה באנגלית - הם לא יצפו לכך, ולא יבואו מוכנים להתמודדות עם טקסטים רבים באנגלית. לפיכך, הם פשוט לא יקראו את החומר בנושא המסוים. מנגד, אני עדיין בעד להכריח אותם להתמודד עם אנגלית אקדמית כבר בתחילת לימודיהם האקדמיים. תני להם מאמר או שניים באנגלית. לא קשים מדי, הן מבחינת השפה והן מבחינת הכתיבה המדעית, אך כן כאלה שיהיו חובה ושלא יהיה מנוס מלקרוא. בשיעור הקדישי למאמרים האלה יותר זמן מאשר תקדישי לחומר בעברית, אך אל תכנסי למלכודת של לתרגם להם (דהיינו, עמדי על כך שהם יקראו ויתמודדו לבד, אבל תני להם סיוע וזכרי שהם אינם מורגלים בקריאה אקדמית באנגלית). בקיצור, אני חושבת שאת יכולה לראות בקורס הזה הזדמנות להכיר לסטודנטים שלך את הקריאה באנגלית של חומר אקדמי, ולעשות זאת "בנחישות אך ברגישות".

 

[atpaddict]

עצתי

אמנם אני לא מרצה אבל אני מורה בתיכון, ואם יורשה לי לתרום מנסיוני הייתי אומר שאין להקל על הסטודנטים אלא לדרוש עבודה קשה. מאמרים באנגלית, לקרוא משיעור לשיעור, כן. האוניברסיטה(ובית הספר) לא צריכה להיות פיקניק.

 

[mummy]

../images/Emo26.gif תודה רבה לכולכם! קראתי הכל

ואחזור ואקרא שוב בעיון אחר כך כי אין לי דקה לנשום עכשיו (בהזדמנות זאת סליחה על ששאלתי ומיד נעלמתי, זה לא היה בתכנון...). העלתם הרבה נקודות חשובות, אני שמחה שהתגברתי על המבוכה והעזתי לשאול בסוף. תודה!

 

[דניאל19700]

לא לימדתי במכללה אבל

לימדתי דברים אחרים. קריאה משיעור לשיעור? חובה - לא יותר משני מאמרים. רשות - כל מה שאת רואה לנכון. אנגלית? בטח! את רוצה להכין אותם היטב לעולם המחקר, לא? הם יבהלו? תמצאי את הסטודנט הכי חתיך ותחזיקי לו את היד, שירגע. שהשאר יקראו מאמרים בינתיים... נראה לך מוזר שהם לא רוצים לראות את הסילבוס? - שנני את הפתגם: "מכללה, אחותי, זה לא .M.I.T" ובנוגע לחומר הקריאה - את חייבת לשנן לסטודנטים את המנטרה המנצחת "מי שלא ישלוט בחומר הקריאה, לא יצליח בקורס". אחר כך כשחצי מהדבילים יכשלו תמיד תוכלי להגיד להם שזה בגלל שהם לא קראו את כל מה שביקשת מהם (453 מאמרים, מתוכם 13 בפלמית ו 20% מהם נמצאים בחדר השמורים של ארכיון הקיבוץ הארצי. המפתח נמצא אצל הספרנית ציפורה שלקתה בתרדמת כששמעה שבגין נבחר לראש ממשלה ).

 

[יעל אפריל]

קצת מאוחר

אבל בכל זאת: גם באוניברסיטה אף אחד לא התעניין בסילבוס שלי. המנחה רצה לקרוא את רשימת הנושאים לקורס וזהו. את הסילבוס עצמו קוראים רק אני והסטודנטים (וגם זה לא בטוח). אף אחד לא עוקב אחר רמת ההוראה שלי, סוג הבחינות וכו'. לגופו של עניין, כן הייתי מנסה לתאם עם המרצה השני כדי שהסילבוסים יהיו דומים חלקית, לפחות בפעם הראשונה שאת מלמדת את הקורס הזה. ולשאלות הממוקדות והממוספרות: 1. נכון. אבל בכל זאת לא לוותר עליהם. הקריאה באנגלית חשובה. 2. במחלקות שאני למדתי ולימדתי בהם - אף כמות לא נחשבת סבירה. רוב הסטודנטים בתואר הראשון לא קראו משיעור לשיעור והמרצים אצלנו מזמן יישרו קו עם זה ואל מצפים להסתמך בכיתה על מה שהסטודנטים קראו (למעט בסמינרים ובסדנאות). 3. כן. לטובת אותה סטודנטית אחת שהנושא מעניין אותה ותרצה לדעת יותר.

 

[mummy]

../images/Emo6.gif על הסטודנטית... ותודה על תשומת הלב ../images/Emo13.gif

 

[Unicorn98]

התלבטתי אם להגיב...

אני לא מרצה במכללה, אבל אשתי כן, ואני קצת מכיר מקרוב את ההתלבטויות והשיקולים. עברנו מסע ארוך בכל אחד מהקורסים שהיא מלמדת (בכל מיני מוסדות, תחת תנאים שונים וכו'), ואין כאן מקום לפרט את כל המסקנות. אתמקד ברשותך רק בתובנה אחת שנרכשה בדם, יזע ודמעות; יש טרייד אוף שהוא לא טריויאלי, בין הרצון לשמר רמה אקדמית ניאותה, בין הרצון "לרצות" את הסטודנטים (ויש מוסדות שזה ממש גלוי ומפורש בהם) ובין הרמה המתאימה לאוכלוסיית סטודנטים מסוימת. המרצה נמצא בתווך בין כל המטרות הללו, ובד"כ הוא זה ש"אוכל את הדייסה" במהלך ההתנסויות והשינויים של בניית קורס. יש כאן interplay בין הגורמים הללו. המכללה לעתים רוצה שלא תקשי יותר מדי על הסטודנטים, כי היא תלויה בשכה"ל שהם משלמים לה, לפעמים יש יד חופשית למרצים (המקרה החיובי), לפעמים יש רמיזות ולפעמים (אני מכיר באופן אישי סיפורים כאלה) - ראש החוג / התוכנית מאלץ את המרצים מה יופיע או לא יופיע בסילבוס, ובפרט פוסל שאלות קשות מדי במבחנים (שערורייתי לעניות דעתי). מנגד, המרצה (לפחות ההגון והמוסרי שבהם), ישאף לרמה אקדמית ניאותה וגבוהה. מטלות מסודרות ומחייבות, השקעה של הסטודנטים, מבחנים ברמה הוגנת ולא "קלים", ובעיקר - דרישות בסיסיות למעבר הקורס. כמובן שזה מצריך המון עבודה עבור המרצה, הכנת החומר, קריאת מאמרים, בדיקת עבודות ובעיקר - כתיבת מבחנים הוגנים ומאוזנים (משימה קשה). לבסוף, יש את הסטודנטים. כאן יש שני אלמנטים ששווה להזכיר; האחד הוא הרצון של הסטודנטים. הסטודנטים ככלל ישאפו לקורס מעניין עם ציון גבוה. חלקם שבא כדי להוציא "תעודה" ירצה כמה שפחות מטלות. חלק אחר ירצה ללמוד ולהעצים את עצמו, וידרוש הרצאות מעניינות. כולם יעדיפו מבחנים קלים. האלמנט השני הוא הרמה של האוכלוסיה. יש מכללות בעלות תנאי סף נמוכים, אשר מושכות קהל יעד שבאמת לא מסוגל או לא רוצה להשקיע בלימודים. כאן לא יעזרו שיעורים מורכבים מדי, סילבוס מפואר ומאתגר ובעיקר מבחנים מסובכים. ראיתי מקרים של קורס שהושקעו בו דם, יזע ודמעות מצד המרצה, אבל הוא לא הותאם לקהל היעד והמבחן (שהיה הוגן לפי סטנדרטים של אוניברסיטה), הנפיק ממוצע של 48. אחרי פקטור. לכן, המטלה המסובכת שמוטלת עלייך בתור מרצה, היא לג'גלל בין הכדורים המהירים הללו, ולהצליח לא להפיל אף אחד מהם על הקרקע. זו משימה לא פשוטה ובטח יקרו לך פאנצ'רים, אבל חשוב שתכירי בכך שכדאי לבחור את "המלחמות" שלך. כדאי להקפיד פחות על טקסטים מסובכים באנגלית, ומצד שני לשמור על הוגנות במבחנים. למשל להקפיד פחות על נוכחות בכיתה, ויותר על כך שתלמידים שרוצים ללמוד באמת יוכלו להפיק מהקורס את המקסימום. מצד אחד לא להעמיס על התלמידים, ומצד שני לתת להם צ'אנס להתעניין בחומר (להוסיף סרטים בכיתה, להוסיף אנקדוטות וכו'). שיהיה לך המון בהצלחה, זו משימה לא פשוטה.

 

[mummy]

תודה על כל מה שכתבת! אני שמחה שבסוף הכרעת

את ההתלבטות לטובת כן לכתוב. נגעת בסוגיות שאני מגששת סביבן כבר כמה שבועות, חלק באינטואיציה וחלק במילים שנאמרות ממש בשיחות עם א/נשים משם וממקומות דומים. זה אכן נראה מאד לא פשוט. חייבת לומר שמה שאתה כותב לא ממש מעודד אותי... אבל אנסה לזכור את העצות שלך בהמשך הדרך. די ברור לי שקל זה לא הולך להיות ואני תוהה מתי זה כבר יהיה... פשוט קצת יותר כלומר. אבל זה כבר ענין לגמרי אחר. בכל מקרה, שוב: תודה!