שאלת טלפון

[arye9]

שאלת טלפון

בשנות הששים והשבעים (לא אשלח אותכם ליותר מוקדם)
מה היה מקומו של הטלפון ומדוע?

*(מקומו= מקומו הפיזי, באיזה אזור של הבית)

 

[יוליקה]

אצל כל אחד במקום אחר

אצלנו היה קו בסלון וקו נוסף בהול בכניסה לבית...

אצל הורי הטלפון היה מונח על מדף בספריה,

בחדר השינה גם היה קו....

 

[arye9]

ברוב הבתים

כמו שראיתי זה היה בהול בכניסה לבית ורק אחרי
שעזבתי את בית הורי הבנתי למה זה בכניסה.

גרתי בשיכון דפוק והייתי כמעט היחידי בסביבה עם טלפון,
כאשר באו שכנים לטלפן לא רציתי לקחת מהם כסף כדי שלא יטרידו אותי יותר מידי,
יעני ירגישו לא נעים לצלצל חינם.

העניין הוא שהצטברו על יד הדירה שלי עשרות שכנים שבאו לחגוג את
הטלפון החופשי, עוד זה היה חסר לי שיסתובבו בכל הבית.

 

[עדגיל]

אריה: גם אצלנו בבית הטלפון היה בהול. היינו

כמה שנים היחידים בכל הבנין שהיה להם טלפון מסיבה אחת: אבא שלי היה עובד דואר,וככזה תקופת ההמתנה שלו עמדה על חצי שנה עד שנקבל טלפון. זה היה מתי שהוא בשנות ה-60'. ההורים שלי היו נועלים את הטלפון עם מנעול מיוחד לחוגה. תמונות יש בשפע ברשת

 

[Y. Welis]

מוכר. גם נגד שיחות בין-עירוניות שהיו יקרות...

 

[אפונה ירוקה חמודה]

אצל הוריי הטלפון היה מוצב על המזנון.

היה לנו רק שקע אחד ומכשיר אחד בשנות ה-70.

 

[sailor]

אצלנו בהול

שהיה גם מיני סלון. רק כשהיו הרבה אורחים הפך "החדר הגדול" שהיה גם חדר השינה של ההורים לסלון באופן זמני ומיטת ההורים, עם כסוי מהודר ושלל כריות צבעוניות שימשה כספה, בנוסף לכורסא וכסאות האוכל והמטבח.
ברור שאצלנו זה היה המקום בו שמוש בטלפון הפריע פחות מאשר במקומות אחרים, אבל בדירות מרווחות יותר זה מנע העברת חוטים בכל הבית.

 

[רוזהלי2]

שאלת מיקום טלפון

אצל הורי היה מקומו של הטלפון בכניסה לבית

 

[Y. Welis]

עדיין לא היה. לא היתה פרוטקציה

לסבתי היה מ-78' כשהיא עברה דירה. לנו - רק מהדירה הקנויה, 4 שנים אחרי שהזמנו (התור היה 5 בממוצע, כך שזה עם פרוטקציה), בתחילת השמונים.

אבל היו ציבוריים ואסימונים, והיה טריק לעבוד על המכשיר ולדבר עם אסימון אחד.

 

[יוליקה]

אנחנו הגשנו בקשה ב-1962 בדואר!

קיבלנו טלפון ב-1966... כשהתגייסתי לצבא כבר היה לנו טלפון...
אני זוכרת שהתקשרתי הביתה מהדרך כשלקחו אותנו בטירונות
לעבוד בקיבוץ...אז הודעתי להורי ליבואו לבקר אותי בקיבוץ מענית....

 

[sailor]

בתקופת המיתון (65-66) זה היה חלק

מהפעולות להגברת הפעילות הכלכלית ורבים קבלו טלפון מהר יחסית בלי פרוטקציה.

 

[עדגיל]

מטלפונים ציבוריים היינו מצלצלים חופשי

הטריק: קושרים עם חוט את האסימון ולא נותנים לו להיבלע

 

[Y. Welis]

היתה תקופה שהטל' היה מקבל גם מטבע ישנה

של 25 אגורות אולי.

 

[יצחק הספרן]

אחרי ה25 אג' היה חצי לירה ואחריה אסימונים.

 

[arye9]

תודה רבה לעונים + מה פתאום שאלתי

טוב, דברנו על אי חיבור ביתנו החדש לטלפון
ונזכרתי גם במיקומו של הטלפון ברוב הבתים.

וסיפור חיבור הטלפון:

בשלהי שנות ה70 עברנו דירה לישוב כפרי ובאמתחתנו
ישב בכבוד הטלפון.
כמובן שביקשנו ממשרד הדאר שיחברו אותנו לקו ושנתיים היו
התרוצצויות במשרד בין פקיד לפקיד, בין מנהל למנהל וללא הועיל.

ההסבר היה שבין הבית והקוים עבר קו מתח גבוהה ולא הייתה אפשרות
להעביר את קו הטלפון מתחתיו.

לתחנונינו והסברינו שכל הבתים ששוכנים ליד הבית עם גדר משותפת
ובכלל בחצר שלנו יש 3 (שלושה) עמודי טלפון לא עזרו, את הטלפונים
של השכנים הכניסו בעמודים לא תיקנייים בגלל מלחמת יום כיפור כדי שיהיה
קשר עם החילים, בכדי שנקבל טלפון צריך לחפור תעלה מתחת לקו מתח גבוה
ומתחת לכביש וזה יקר, כ 20000 ש"ח.

לאחר כשנתיים באו החברה מהדאר ווחפרו אתהתעלה, הכניסו את הקווים,
תיקנו את הכביש וחברו אותנו לקווים הישנים, בעמודים הבלתי חוקיים.

שבת שלום

 

[יוליקה]

אני סיפרתי לכם על רמת גן, אבל ב-1972

עברנו לגור בדימונה... הזמנו טלפון ולקח כשנה עד שקיבלנו...
במלחמת יום כיפור כבר היה לנו טלפון... אבל המספר היה דומה
למספר הטלפון של מושב צופר בערבה... הם היו מקבלים שיחות בענין
משלוחים בשעות הקטנות של הלילה והשחר....
הטלפון היה ממוקם בכניסה לבית... והיה מקפיץ אותנו בכל פעם רק כדי לגלות
שזו טעות!!!

הטלפון היחיד שקיבלנו ב-3 בבוקר היה שלושה ימים אחרי פרוץ מלחמת יום כיפור
כשאחי התקשר מסיני רק להגיד שהוא בסדר והוא שרד את ההתקפה המצרית..בג'ידי.