שאלת מיליון ה-$

[khrui]

שאלת מיליון ה-$

אני יודעת שיש הרבה סופרות ויש אין סוף סיפורים.. השאלה שאני רוצה לשאול את כול חברי הפורם היא כדלקמן: איזה סיפור שנכתב ע"י איזה סופר/ת השאיר בך הכי הרבה רושם ושאת/ה זוכר/ת אותו יותר מכל הספרים שקראת? שאלה קשה , לא?

 

[מיה אחת]

מממ.. שאלה קשה שאלת.

אז אני קצת מתלבטת. מבחינתי מה שרומן-רומנטי טוב צריך לעשות זה פרפרים בבטן. סוג של אורגזמה רגשית, שדומה, איך לא, להתאהבות. שאני אכסוס אצבעות בציפייה (האם יציל רינג את לורל הנאווה? והאם מאדי תסכים לשיר לו ולו בלבד?) ואתמוסס לעננות קטנות של סוכר בקטעים הרומנטיים ("הוא קבר את אצבעותיו בשיערה, מרים את פניה. שפתותיהם נפגשו במחול התשוקה הקדמוני.." וכולנו יודעות לאן זה מוביל

). הגיבורים צריכים להיות בלתי נשכחים, והגיבורות, נשים כלבבי. בקיצור, הרבה דרישות יש לי. ולשאלתך- יש כמה סופרות וכמה ספרים שעשו לי את זה. כל אחד ברמה אחרת. נורה רוברטס למשל, היא כותבת מעולה, אבל לא-מעט ספרים שלה הם נעדרי רגש, ולכן, אנמיים. מהספרים של רוברטס, שני הספרים שממש הרטיטו אותי ונגעו בי עד כדי דמעות היו "אשת-קרח", מטרילוגיית Born In, וRising Tides מטרילוגיית Chesapike Bay, שלא התפרסמה בעברית (למרבה הצער). על אשת-קרח, כתבתי סקירה שתוכלי למצוא כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=572&art_id=19 וגם את Rising Tides אהבתי מסיבות דומות. רוברטס מגוללת את סיפור אהבתם של איתן קווין וגרייס מונרו. איתן, כמו גרייסון טיין, שרד ילדות קשה, וניצל רק בעזרתם של ריי וסטלה קווין, הוריו המאמצים שאספו אותו מהרחוב בגיל שלוש-עשרה. הטראומה מילדותו גורמת לו לחשוש מהתחייבות, והוא מעדיף להתרחק מגרייס מחשש שיפגע בה. גרייס, בת העשרים ושלוש, אם חד-הורית קשת יום, מאוהבת באיתן משחר ילדותה. כולם יודעים שאיתן הביישן והמופנם אף פעם לא יעשה צעד לכיוונה של גרייס, ולכן גרייס היא זו שצריכה לקחת את העניינים לידיים. מדובר בסיפור אהבה מינורי, מרגש ומדמיע. אין כאן מכוניות יוקרתיות, כוכבי קולנוע וזמרות מפורסמות. איתן עוסק בדייג במפרץ צ´יספיק וגרייס היא מלצרית שבעלה נטש אותה. במקום, יש כאן הרבה חום, הומור ואמפטיה לדמויות. נורה רוברטס שבדרך כלל אוהבת לשלוף שמות מותגים ולכתוב על חוג הסילון, כותבת על מה שהיא טובה בו באמת. אנשים אמיתיים. וזה מצליח לה. הספר נגע בי מפני שיכולתי להתחבר ללבטים של הדמויות. גרייס ואיתן לא רחוקים ממך וממני. הם אנושיים, הם זמינים. הם קרובים לעולם שלי. גם ג´וד דוורו היא סופרת שבאופן כמעט קבוע, מצליחה למרוח לי חיוך על השפתיים. קשה לי לבחור בספר אחד שלה, אבל אני חושבת שאבחר ב"דוכסית". "הדוכסית" הוא רומן-רומנטי היסטורי ומופרך בעליל, כפי שדוורו אוהבת לכתוב, והאבסורד חוגג. קלייר ווילובי היא יורשת אמריקאית עשירה וסקרנית, המתאהבת בהארי, הדוכס לעתיד של דוכסות מקאררן (או Whatever). הוריה הבזבזנים של קלייר, אשר ללא ירושתה האדירה של בתם יוותרו חסרי פרוטה, מתלהבים מהשידוך לאצולה הסקוטית. ארווה ווילובי, אמה של קלייר, ובמיוחד בארט, אחותה הקטנה, הן דמויות משעשעות במיוחד. שתיהן, כמו האב היהיר והבזבזן, מוצאים מיד את מקומם בטירת העתיקה והמוזנחת של בני מונטגומרי, אי-שם בסקוטלנד הירוקה בקרב בני משפחתו התמהוניים של הארי. קלייר לעומת זאת, מבולבלת. כל המנהגים זרים ומוזרים לה, היא לא מבינה למה אין מדברים בארוחת הערב, מדוע נאסר על הנשים לגשת בספריה, ולמה לשם שמים, מושיבים אותה הרחק מארוסה הארי, בתואנה שהיא אמריקאית (הארי כמובן, מבטיח שמקומה ישתנה ברגע שתהפוך לרוזנת מקאררן). יום אחד, כשהיא יוצאת לרכב במרחב הפתוח, נתקלת קלייר בגבר מוזר, המבהיל את סוסה וכמעט גורם לתאונה איומה. הגבר, כך מסתבר, הוא טרבליאן, אחיו הבכור של הארי והכבשה השחורה של משפחתו. קלייר תאוות החיים בעלת העיניים החומות והגדולות, סבורה שטרבליאן הוא הגבר המסקרן והמרגיז ביותר שראתה מימיה. קשה לי להסביר מה טוב כל כך אצל דוורו. היא מצחיקה נורא, אבל הכתיבה שלה לא מדהימה במיוחד, העלילות לרוב אבסורדיות והדמויות מוגזמות. אבל אולי זוהי ההגזמה שהופכת את כתיבתה של ג´וד דוורו לכה מרתרת. הגברים הם גברים, הנשים יפות ונועזות, והרומנטיקה.. רומנטית, סכרינית ודביקה הרבה יותר מדי. בדיוק כפי שצריך להיות. מבחינתי, ספר של דוורו הוא הפאן האולטימטיבי. היא לא דורשת מהקורא להתמודד עם תכנים מורכבים, רק להתרווח בכורסא.. ולהנות.

 

[GeJuFan]

אני חושבת שזה היה

רצח בבית הנשיא, זה בהחלט נמצא בעשירייה ובגלל שקראתי כל כך הרבה ספרים אני פשוט לא זוכרת את כולם אבל הספר הזה בהחלט השאיר רושם חזק עליי. וכל מי שקרא אותו יודע על מה אני מדברת.