שאלת סקר - איך אתם מתנהגים בחברה?

שאלת סקר - איך אתם מתנהגים בחברה?

-האם אתם אנשים חברותיים? -האם אתם מתחמקים ממפגשים חברתיים? -מה לגבי חגים? איך אתם מרגישים לפני הפגישה עם המשפחה המורחבת והשאלות המעיקות ששואלים בפגישה כזו?
 

worshipizik

New member
התנהגות בחברה

אין שום הבדל בין שאלות מעיקות מעיקות של דודות פולניות מעצבנות של מגמגמים ובין דודות מעצבנות של אנשים אחרי - הכל תלוי בגישה שלכם לחיים!!!. יש הרבה דרכים להתמודדות...לדוגמא: אם דודה מעצבנת שואלת אתכם: "נו מתי תטפלו כבר בגמגום/ תתחתנו/ תביאו קצת נחת להורים ותביאו ילדים?" אפשר לענות בשאלה: "נו, מתי כבר נזכה ללכת ללווייה שלך?" אני מבטיחכם שיותר לא תיתקלו בשאלות מביכות ומעצבנות מאותה דודה טורדנית.
 

worshipizik

New member
סתם צחקתי...

סתם צחקתי... זו רק דוגמא קיצונית לדודות פולניות וירטואליות. ברוך ה', אני ביחסים מצויינים עם כל בני המשפחה.
 

shuky63

New member
ובכל זאת זה יכנס לקובץ ההומור העצמי

ואני מחכה לעוד רעיונות
 
שאלה "שאלתית" מאוד . . .

מבחינתי אני אחלה אדם חברתי ופעיל , אני אוהבת אנשים , אוהבת חברה , אוהבת חינגות משפחתיות , אוירה של "ביחד" , ארגונית ומארגנת . . .אבל. . . אבל גדול . . .כל זה קורה רק אחרי שהכרתי היטב , בדקתי את השטח , כולם יודעים עלי הכל ואין לי מה לחשוש משאלות . אבל שאני צריכה להגיע לארועים חברתיים חדשים (בפרט עכשו לאחר נישואי) אני מתה מפחד ולכן אני משחקת אותה את הסנובית השתקנית וחוששת מאוד משאלות. . לפני שבועיים בעלי אירח בצאת שבת מספר מחבריו עם בנות הזוג , אני עכרתי שולחנות כ"כ יפה ובאמת היה נחמד , אחד הנשים (מהזן הנודניק שלא מפסיקה לדבר) פנתה אלי פתאום בשאלה "נו אז תספרי לנו קצת על עצמך" , אני בעצם השאלה המבעיטה עניתי תשובה מתומתמת בנוסח "זה סיפור ארוך מידי" , היא הסתכלה עלי בתמיהה , לפני כשבוע היינו בארוע אחר והיא היתה שם , פתאום היא פנתה אלי השאלה "תזכירי לי איך קוראים לך" , ואני נהלמתי דום , אני בטוחה שהיא חושבת שאני מפגרת או משהו דומה. . . זהו , זה כואב לי לסחוב את הקטעים האלה. . . מליון פעם אני עושה עצמי כ"לא שומעת" , אבל מספיק פעם אחת כדי לכאוב קצת. . . חוץ מזה בחברה שלי אני באמת "אחלה" . . .
 
בתיה אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת

כי אצלי זה בדיוק ככה , אני מאוד חברותית ופעילה בחברת אנשים קרובים , חברים או משפחה שמכירים אותי היטב ויודעים עלי כל דבר , אבל (וגם אצלי זה אבל גדול) , בחברה חדשה אני די שתקנית ומתוחה שמא יפגיזו אותי עם איזו שאלה ואני אעשה לעצמי פאדיחה. לפני כשבועיים הייתי במסיבה שם חוץ מכמה מכרים בודדים כולם היו חדשים. מישהי ניגשה אלי והתחילה לדבר איתי ושאלה אותי שאלות כמו איפה למדתי וכו'... מיותר לציין שעניתי אבל לא כמו שרציתי ולא הרחבתי בתשובה ויצאתי די אהבלה. מה שהכי כואב לי זה שלפעמים אני עושה רושם של בחורה לא חכמה במיוחד רק בגלל הגמגום שלי כי במקום לחשוב על תוכן התשובה שאני עונה , אני חושבת על הדיבור ועל צורת ההפקה שלו. זה מבאס אותי ומעציב אותי מאוד! אז בקיצור , בזמן המסיבה חייכתי לכל עבר ושוחחתי בתמציתיות עם כמה אנשים ממש בודדים וגם זה באחד על אחד ולא כחלק מקבוצה. הגעתי הביתה בערב רצוצה ועייפה , כל הגוף כאב לי והרגשתי שאני ממוטטת , במשך כמה שעות הייתי שרוייה במתח נפשי עצום והנ"ל הראה את אותותיו לאחר שכבר הגעתי הביתה והרשיתי לעצמי לפרוק עול. כשאני בחברה אני כל הזמן מסתכלת על אנשים אחרים ועל ההתנהגות שלהם , אני תמיד בוחנת התנהגויות ומנסה להשוות אותן לשלי. בתמונות מאותה מסיבה אני נראית חייכנית ופורחת , אבל רק אני יודעת מה התחולל בתוכי באותם הרגעים....וזה רחוק מלהיות שלווה....
 
זה נכון,הקושי באי יכולת הצגת העצמי

האמיתי מאוד מאוד מתסכלת. . .כי אם הייתי יכולה לענות לאותה מטרידה ולספר על עצמי מה שאני באמת , זה מפתח שיחות לאפיקים אחרים ומענינים ואני אוהבת זאת אני אינני יכולה לשתף פעולה. . .
 

שרוך

New member
מוכר מאוד אבל ....

בס"ד הי לכולם בתיה זה מזכיר לי שיש לנו שיעור שנקרא חוויה שם מלמדים אותנו איך להתמודדב בכל מיני מצבים ובשיעור הזה יושבים במעגל מדברים הרבה שנה שעברה שהיה תורי הייתי אומר כמו כל הביישנים עברו אולם השנה ממש לא, אני מדבר ואם מישהו לא נוח לו עם זה שיקפוץ ואני כן מביע את דעתי גם בכיתה אם אני לא מבין משהו אני שואל !! שזה שינוי עצום אולם אני ממש מרגיש כמוכם שאתה בא להציג את עצמך לפעמים אתה מחסיר פרטים חשובים כי אתה מרגיש שאם תגיד את זה אתה תגמגם ואתם יודעים מתי זה קרה לי אני פעיל בתנועת הנוער הדתית בני עקיבא יש לנו ועדה באיזור שנפגשת פעם בחודש לפני כחודש היה המפגש הראשון נסעתי עם חבר זאת הייתה הפעם הראשונה שלי ושלו ל"צערי" חברי ביישן שאלו מה השם שלנו אז אני עניתי ולאחר שהרגשתי בטוח עם אנשים פתחתי את הפה ומה אז לא סגרתי אותו שרוך
 

ניבי1

New member
הזדהות

שלום לכולם. כבר מזמן שרציתי לכתוב פה משהו אך דחיתי זאת (מפאת בושה?). בכל אופן לדעתי זהו פורום חשוב, ומעניין כמה אנשים היו רוצים להשתתף ולא מעיזים למרות האנונימיות. בכל אופן מאד הזדהיתי עם הדברים של מירב ובתיה על המפגשים החברתיים והמועקה שבאה בעקבות כשלון בדיבור. גם אצלי המצב דומה, למרות שהגימגום שלי קל. כל כשלון כזה בדיבור עושה לי מצב רוח רע לכל היום, וכמובן שזה די מוציא את החשק לשוחח עם אנשים חדשים או גם להרחיב בדיבור עם אנשים שכבר מכירים. גם שמתי לב (נדמה לי שמישהו כבר כתב על זה פה) שכשאני מנסה להגיד משהו מצחיק או שנון או מעניין הגימגום מחמיר ולכן אני מעדיפה להימנע מזה ונשמעת משעממת למדי. ובעצם כ"כ התרגלתי להימנע מדיבור בחברה עד שמחשבות שנונות או מעניינות אפילו לא באות לי.
 
ניבי קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אין לך מה להתבייש , הפורום הוא אנונימי לחלוטין! מקווה שתמצאי פה בית חם ובנו חברים וירטואלים , לפעמים רק מלדבר על הבעיה מרגישים הקלה עצומה! אז את מוזמנת להשתתף ולשתף אותנו ואנחנו נשתדל לתמוך ולעזור ככל הניתן. חלקנו כבר מכירים מפורום גמגום קודם , אך אנחנו בהחלט פתוחים לחברים חדשים ורחוקים מלהיות קליקה סגורה. יכולות להיווצר פה חברויות אמיתיות גם מעבר לבמת הפורום , בתיה ואני זו הוכחה טובה לכך. אשמח אם תישארי ותספרי קצת יותר על עצמך , הגמגום ודרכי ההתמודדות שלך.
 

שרוך

New member
ויש לי הוכחה לכך שמרגישם חברים

בס"ד הי ניבי נעים מאוד מירב אני מסכים עם כל מילה שלך ותרשי לי להוסיף בקשר לפורום הקודם את האמת אני גם הייתי שם כשהפורום נסגר הייתי מבואש כי באמת אני מרגיש שאותם אנשים עם חברים שלי הם יודעים לפעמים מה שחברים שלי חיים האמיתים יודעים ואת יודעת כמה שמחתי לראות שיש פורום חדש ומצאתי פה את חברי מהפורום הקודם אין לי מושג כמה זה עושה טוב !!! וכי חושב תשראי בפורום אולם יהיה נחמד שתספרי טיפה על עצמך !!! שרוך
 

shuky63

New member
מחשבה שעוררה בי ניבי

אם המנעות מדיבור מוזנת מחוויות שליליות שעברנו אז אולי התרכזות בחוויות חיוביות תתן את האומץ להתגבר על ההמנעות.לכל אחד יש זכרונות שבהם העז לדבר בפני קהל.אני נמצא באופוריה אחרי כל פעם שאני מעז לעשות את זה וזה לא משנה אם גימגמתי או לא.אז הרעיון שלי לקחת פעם בשבוע כמה דקות ולהזכר בפעמים שהעזנו לדבר באותו שבוע במצבים שאנחנו נמנעים בדרך כלל.ואם אין משהו באותו השבוע אז באותו החודש,השנה ...אני בטוח שלכל אחד יש מקרים כאלה.
 

שרוך

New member
אני לא מתחמק לרוב

בס"ד הי לכולם אני אישית זה תלוי אצלי הגימגום תלוי במצב רוחי ( יש לי מראה ) אולם אני בתיכון ואני פעיל במועצת תלמידים ואני גבאי בית כנסת( בן אדם אחר דואג לצורכי בית הכנסת ודואג לתפעולו ) ולפי דעתי אני לא נמעע ממפגשים חברתיים כי כבר כולם יודעים שאני מגמגם שרוך
 
למעלה