אין לי ארץ אחרת!
שלום לכולם! "ליאת127" העלתה שאלת-סקר מאוד מעניינת, מעניינת הן מההיבט הרעיוני-פילוסופי והן מההיבט המעשי. מדינת ישראל הוקמה, לאחר שואת אירופה האיומה, כבית לעם היהודי. הקמת המדינה לא "מחייבת" כל יהודי באשר הוא להתגורר בה, אך היא מהווה מעיין "אח גדול ששמור מרחוק" על כל יהודי באשר הוא. עם כל גילוי אנטישמיות בעולם – מדינת ישראל נזעקת! אנו, כמי שנולדו / חיו / התגוררו, בישראל – קיבלנו מהמדינה המון. נכון, גם נתנו לה. שירתנו בצבא, שילמנו מיסים וכדומה. פיתחנו אותה והתפתחנו בה. מסיבות אישיות, כל אחד וסיבותיו הוא, כיום אנחנו מתגוררים ברחבי העולם. למרות זאת, עדיין כולנו, כמעט ללא יוצא מהכלל, רואים ב"ישראל" את הבית שלנו. בשנים האחרונות הבית שלנו בוער! מדינת ישראל נמצאת במלחמה מתמדת, מלחמה קשה ועיקשת כנגד הטרור. לא אכביר במילים מפוצצות, לתאר בפניכם את חרדתה של אמא... כשאחד מילדיה מאחר לשוב מבית-הספר. המדינה תחת מלחמה. נקודה. מלחמה שלדאבון-לב, לא רואים את סופה. מה אנחנו, אזרחי המדינה שגרים מחוץ לגבולותיה, יכולים לעשות כדי להיות לעזר וסיוע לאותה מדינה בשעתה הקשה... מדינה, שהייתה ועודנה בשבילנו בית ?! בעינייי התשובה הברורה ביותר היא: ביקור בישראל! ביקור בישראל דווקא בתקופה הזו היא הרבה יותר מסתם ביקור. אם עד היום ביקרנו בישראל בעיקר - לבקר ולבלות בחיק המשפחה, היום לביקור שלנו יש משמעות עמוקה יותר - לעודד, לחזק ולתמוך. בביקור שלנו אנחנו מצהירים, באומר ומעש: אתם לא לבד! כי אחרי הכל ולמרות הכל... אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתנו בוערת! פיט-פוט