בחנויות שאפשר למשש בהן את הבדים
מישוש בדים וקנייה של בד שמצא חן בעיני הם לעתים פיצוי נהדר ולא יקר מידי על רגעים קשים.
אל תראו את זה כהמלצה - זה מה שאני אוהבת ונוהגת לעשות.
קונה בעיקר שאריות ומציאות שאהבתי ובמחירים זולים - אלא אם אני מחפשת משהו מאוד ספציפי.
א ב ל - משיטת הקניה שלי נגזר שנאספים אצלי בדים שמחכים לרגע שלהם [ויש להודות שלא תמיד הוא מגיע...]
לכן מידי פעם אני מדללת את המלאי, ומעבירה בשמחה בדים שכנראה לא אשתמש בהם, וגם לא עלו לי הרבה, למקומות אחרים.
גילוי נאות - רוב התפירות שלי אינן שמיכות טלאים, ולכן איני צריכה להיצמד לכלל של בדי כותנה משובחים,
מה גם שאין לי שום בעיה ואפילו אוהבת לעשות טלאים מבדים שונים ובעיקר מבגדים ומצעים, גם משומשים, ולדעתי יש בזה משום כבוד לעבר בכלל ולקיימות בפרט:
לא זורקים כל דבר שהשתמשנו בו, אלא מעבירים לשימוש חוזר ומכבדים את החיים על כדור הארץ.
אפילו שמיכות טלאים שהתיישנו והתבלו עוברות אצלנו במשפחה [לאחר הטלאה של הטלאים הבלויים] לשימוש חוזר כמצעים לפיקניקים ולישיבה בחוץ.