קרמבולה - אין צורך לקלוף, אם תמתיני
מספר ימים עד שיקבל בקצותיו צבע מעט כהה יותר (חום) אז הוא הכי טעים ובשל לאכילה (אני אישית עושה זאת ובהנאה רבה, יותר מכך אני אף משתדלת לקנות אותם מראש שהם כאילו לא כל-כך "טריים" אך זה בדיוק המצב המתאים לאכילה - כמובן שזה כבר עניין של טעם). קרמבולה הקרמבולה הוא עץ קטן עד בינוני, תדיר-ירק, המניב בשפע מגיל צעיר. הובא ארצה בשנות השלושים, אבל רק משנות השבעים החלו מגדלים מטעים רבים לניסיון. העץ ניטע רק במקומות שאין בהם סכנת קרה, בעיקר באזור החוף. כיום מגדלים קרמבולה רק בסככות רשת או בחממות. קיימים טיפוסים וזנים שונים של קרמבולה, הנבדלים זה מזה בצבעם - מלבנבן עד תרוג, ובחמיצותם - מחמוץ ועד חסר חמיצות. עד הזמן האחרון היה בארץ מבחר מצומצם ביותר של זני קרמבולה, בעיקר בטעם חמוץ עם מתיקות קלה. הנפוץ בהם הוא גולדן-סטאר, אך לאחרונה מובאים ונבחנים טיפוסים נוספים. פרי הקרמבולה עשיר בוויטמינים A ו-C. חותכים את הפרי הבשל לרוחבו ומתקבלות פרוסות בצורת כוכב, המתאימות מאוד לקישוט עוגות, סלטי פירות וקוקטיילים. פירות בשלים של זנים מבוררים טעימים למאכל טרי. מוסיפים את הפרי, כשהוא מרוסק, למשקאות קרים, מכינים ממנו משקאות חריפים, ריבות וקרישים ומטגנים אותו בציפוי סוכר, לקישוט מנות חריפות רבות וצלחות קינוחים.