שאלת רגרסיה בגמילה

[תות גמדי]

שאלת רגרסיה בגמילה

שלום רב, גם אני שואלת עלל ענייני גמילה. בני בן שנתיים ושלושה חודשים, ילד מאוד מתקדם מבחינה מילולית שמביע רגשותיו בקלות יחסית. בפסח ערכנו לו גמילה מחיתולים. בסך הכל הלך בסדר ומהיר יחסית. היתה קצת בעיה עם החזרה לגן והמעבר לעשות על אסלה קטנה בגן אך מהר מאוד הוא התגבר עליה. בסך הכל, לפני כשבועיים התייצבנו על פספוס-שניים בשבוע. חשוב לציין שעשינו גמילת יום ולילה במקביל ללא בעיות מיוחדות. עם זאת, לפני כשבוע וחצי חלה נסיגה משמעותית. אנחנו לא מצליחים להבין למה, אבל הילד פשוט לא רוצה לעשות יותר בשירותים, לא בבית ולא בגן. הוא לא אומר ולא מבקש כמו קודם ופשוט עושה במכנסיים או על הרצפה. אם לוקחים אותו, הוא עושה בשירותים בלי בעיה (פיפי, קקי טיפה יותר קשה לו), אבל אם לא לוקחים אותו הוא פשוט לא עושה כל מאמץ להתאפק. זה בעייתי בעיקר כי כבר היינו במצב בו הכל עבד כמו שצריך וכולם היו שמחים מזה...

תודה רבה לך על עזרתך מראש.

 

[עינת גבע]

בעיקר סבלנות לתהליך

שלום רב, כרגע נדרשת סבלנות רבה. סוד ההצלחה טמון בהעברת האחריות המלאה אליו. נראה לי שהילד גילה שאם הוא לא הולך בעצמו, אם הוא מתאפק או עושה במכנסיים הוא זוכה להתיחסות. התנהגות ילדים היא מטרתית. המטרה (הלא מודעת) שלו להזמין אתכם לקשר. הוא ערך ניסוי וטעייה וצמא דרך להתחבר אליכם ולקבל התיחסות. אני מציעה לצמצם דיבורים בנושא, לאפשר לו לקחת אחריות, להתיחס לפספוסים בפשטות, בקור רוח ולטפל בתוצאה בעניינות. ככל ששתיחסו לעניין ביותר פשטות, טבעיות, בלי התרשמות מיוחדת ועם אמפאטיה לפספוסים תוכלו לעזור לו לעלות על דרך המלך. במקביל ספקו לו התיחסות אישית בצורת חיזוקים על הצלחות ומועילות בתחומים שונים. עינת גבע, מכון אדלר. ועוד השערה, החזרה לגן חרי חופשה היוותה עבורו משימה. לילדים חוויות רגשיות מורכבות במהלך היום כמו: תסכולים, חששות וכיו"ב על רקע חברתי. שתי משימות יחד היוו עומס רגשי גדול מידי. במקביל יכול להיות שתגובותיכם יצרו לחץ, מתח וחשש ויכבידו עליו את המשך התהליך.