בין חטיפת גלעד לחטיפתם של אודי ואלדד
אחרי שנשבה גלעד שליט ב-25.6.2006 הועברה אזהרה - לא על-סמך ידיעה בדוקה אלא על-סמך ניתוח שהתבסס על סקירת המציאות עם מסקנה הגיונית - שחטיפות נוספות בדרך ! לא קמה צעקה צבורית, שאולי היתה מונעת את האסונות של תקרית נקודת-הגבול 105 שבה נשבו אהוד גולדווסר ואלדד רגב, ושל מלחמת-האיוולת שבעקבותיה על הרוגיה, פצועיה ונזקיה. גם מי שקיבלו את האזהרה לכתובותיהם האישיות, ויכלו לפחות להעיר את אזנם של המחליטים, העדיפו להתעלם. ואז בא בוקר ה-12.7.2006 המר והנמהר - - - והשאר הסטוריה עקובה מדם, כאב וסבל. (אגב: ראיתי ברפרוף ש'פורום דו"ח ועדת וינוגרד" כאן ב'תפוז' נסגר. טרם בדקתי מדוע. 119 חיילים הרוגים + עשרות אזרחים באותה מלחמה - - - והענין בה כבר מאחורי הגב של רובנו). האם אהיה 'נביא-זעם' או 'נביא-שקר' זועם לשווא אם אכתוב שוב: עוד לא נגמרו החטיפות של ישראלים ! תבואנה עוד, במוקדם או במאוחר ! אין למיטב ידיעתי והבנתי התמודדות אמיתית ויעילה,בחשיבה פתוחה, יצירתית וכנה, עם סכנות-החטיפה ! את הלקחים - למרות הבטחות כל הגורמים הרלוונטיים - לא מפיקים כיאות, ושום 'תרגיל עורף לאומי בשם-הקוד 'נקודת-מפנה' לא יעזור בזה ! ולכן - כמו בחטיפות של האינתיפאדה הראשונה, לפניה ואחריה, גם של חיילים בתוך שטח-ישראל (שכחנו ?), וכמו החטיפות של הנח"לאים ב'קמד-א-לוז' בלבנון (שחזרו ביחד עם חזי שי שנחשב נעדר במשך שנה שלימה בעיסקת ג'יבריל), והחטיפה של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד (האחרון חייל צה"ל לא יהודי אז כדאי שנזהר מ'לקחת ללב' רק חטיפה של חיילים יהודים !) - הסטוריית-החטיפות של חיילים בפרט ושל ישראלים בכלל טרם הסתיימה ! זה בהקשר של "כאשר יעלמו החטופים הבאים, נשכח את הקודמים". מול 3 השבויים שלנו כלואים בישראל יותר מ-11 אלף (!) פלשתינאים בקטגוריות מאסר ומעצר שונות. חדשים מוכנסים לכלא הישראלי כמעט בכל שבוע, אם נהיה כנים עם עצמנו - בשיטות חטיפה דומות קצת או הרבה לחטיפתם של גלעד, אלדד ואודי ! יש ביניהם הכלואים כבר יותר זמן מרון ארד ! עם כל ההבדלים הברורים - 'בשורה התחתונה' - כלוא הוא כלוא הוא כלוא, בין אם הוא שבוי, אסיר שפוט, עציר בחקירות, או עציר מינהלי (או סתם מישהו ש"הועלם" בידי השב"כ - - - רק לאחרונה נודע לי על ישראלי כזה שנעלם לחודש, בלי שמשפחתו ידעה לאן. רק אחרי ששוחרר וחזר הביתה, הסתבר שהוא נכלא לחקירה ע"י השב"כ. אזרח ישראלי. מבחינת משפחתו - בחודש ההוא הוא היה נעדר לכל דבר וחרדתם חרדה לכל דבר. שוב: עם הבנת "כל ההבדלים שבעולם").