שאל בקשר לתפקידים בלהקה
- פותח הנושא holo
- פורסם בתאריך
The Albatross
New member
בקצרה: ווטרס, כולם.
The Albatross
New member
אוקיי. זה יהיה ארוך יותר.
ווטרס לרוב כתב את המילים. ווטרס לרוב כתב את הלחן. כשאני אומר שהוא כתב את הלחן, אני מתכוון לזה שהוא כתב את האקורדים הבסיסיים. הוא לא אמר לגילמור: "תנגן את האקורד הזה בפריטה הזאת", אלא הוא נתן לגילמור את האקורדים הבסיסיים, וגילמור פיתח את זה לבד. ככה עובדת להקה.
ווטרס לרוב כתב את המילים. ווטרס לרוב כתב את הלחן. כשאני אומר שהוא כתב את הלחן, אני מתכוון לזה שהוא כתב את האקורדים הבסיסיים. הוא לא אמר לגילמור: "תנגן את האקורד הזה בפריטה הזאת", אלא הוא נתן לגילמור את האקורדים הבסיסיים, וגילמור פיתח את זה לבד. ככה עובדת להקה.
ציףציף1000
New member
נכון
במאמר הגדול שתרגמתי מ-Mojo על הקלטות החומה, מתוארת הדינמיקה של כתיבה, הלחנה והקלטה שהיתה בלהקה באותה תקופה: ווטרס הביא ללהקה דמואים של השירים, עם 'שלדים' של מילים ומנגינה. האקורדים הבסיסיים ברוב השירים היו שלו. בחלקם, האקורדים היו של גילמור (למשל, Comfortably Numb), ואף של בוב אזרין (ב-The Trial). ווטרס לא אמר להם איך לנגן בדיוק: זה התפקיד של הנגנים בלהקה לעשות את מה שהם יודעים לעשות, בכלי שלהם, על הצד הטוב ביותר, שזה כולל להתאים את הליווי המוסיקלי לאקורדים שניתנו להם. זו אחת הסיבות שווטרס כעס, לדבריו, על רייט: כי רייט לא השתתף מספיק בפיתוח הנגינה בקלידים באלבום, כפי שווטרס ציפה ממנו. הדינמיקה היתה שונה בשנים הראשונות לאחר עזיבתו של בארט, כאשר כל הציפיה היתה שכל אחד מחברי הלהקה יתרון שירים משלו. מכאן הסיפור של אומהגומה: לכל אחד מחברי הלהקה ניתן חצי-צד של אלבום לעשות בו כרצונו, וכל אחד מהם כתב שירים לגמרי בנפרד. (גילמור אפילו מספר שהוא התקשה בכתיבת מילים לקטעים שלו (the Narrow Way), ופנה בשלב מסויים לווטרס שיעזור לו בכתיבת המילים, אך ווטרס סרב). בסביבות Zabriskie Point-Meddle ואפילו DSOTM, העבודה על האלבומים היתה פחות או יותר דמוקרטית, כאשר כל אחד מחברי הלהקה הביא רעיונות מקוריים, למרבית הקטעים שהם הקליטו. לכן ברבים מהקטעים יש קרדיטים ליותר מאדם אחד. עם הזמן, ווטרס לקח נתח הולך וגדל של כתיבת השירים. לדבריו, משום שהאחרים היו עצלנים ו/או לא מוכשרים מספיק. לדברי האחרים, בגלל שהוא שתלטן, ולא נתן להם ליצור. בחרו את הגירסה העדיפה עליכם.
במאמר הגדול שתרגמתי מ-Mojo על הקלטות החומה, מתוארת הדינמיקה של כתיבה, הלחנה והקלטה שהיתה בלהקה באותה תקופה: ווטרס הביא ללהקה דמואים של השירים, עם 'שלדים' של מילים ומנגינה. האקורדים הבסיסיים ברוב השירים היו שלו. בחלקם, האקורדים היו של גילמור (למשל, Comfortably Numb), ואף של בוב אזרין (ב-The Trial). ווטרס לא אמר להם איך לנגן בדיוק: זה התפקיד של הנגנים בלהקה לעשות את מה שהם יודעים לעשות, בכלי שלהם, על הצד הטוב ביותר, שזה כולל להתאים את הליווי המוסיקלי לאקורדים שניתנו להם. זו אחת הסיבות שווטרס כעס, לדבריו, על רייט: כי רייט לא השתתף מספיק בפיתוח הנגינה בקלידים באלבום, כפי שווטרס ציפה ממנו. הדינמיקה היתה שונה בשנים הראשונות לאחר עזיבתו של בארט, כאשר כל הציפיה היתה שכל אחד מחברי הלהקה יתרון שירים משלו. מכאן הסיפור של אומהגומה: לכל אחד מחברי הלהקה ניתן חצי-צד של אלבום לעשות בו כרצונו, וכל אחד מהם כתב שירים לגמרי בנפרד. (גילמור אפילו מספר שהוא התקשה בכתיבת מילים לקטעים שלו (the Narrow Way), ופנה בשלב מסויים לווטרס שיעזור לו בכתיבת המילים, אך ווטרס סרב). בסביבות Zabriskie Point-Meddle ואפילו DSOTM, העבודה על האלבומים היתה פחות או יותר דמוקרטית, כאשר כל אחד מחברי הלהקה הביא רעיונות מקוריים, למרבית הקטעים שהם הקליטו. לכן ברבים מהקטעים יש קרדיטים ליותר מאדם אחד. עם הזמן, ווטרס לקח נתח הולך וגדל של כתיבת השירים. לדבריו, משום שהאחרים היו עצלנים ו/או לא מוכשרים מספיק. לדברי האחרים, בגלל שהוא שתלטן, ולא נתן להם ליצור. בחרו את הגירסה העדיפה עליכם.
rainbow demon
New member
בוב אזרין גם עזר באלבומים אחרים
כמו בDIVISION BEL ויש שניים שלושה שירים שהוא גם עזר בהלחנתם. אבל זה כבר בתקופה הפוסט-ווטרסית.
כמו בDIVISION BEL ויש שניים שלושה שירים שהוא גם עזר בהלחנתם. אבל זה כבר בתקופה הפוסט-ווטרסית.
ציףציף1000
New member
אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור....
אבל זה הלך משהו כזה: ווטרס פנה לאזרין וביקש שיפיק לו את אלבום הסולו שלו (נדמה לי שזה היה Radio KAOS). אזרין אמר לו "כן" בעקרון, אבל שהוא צריך לבדוק כמה דברים. קצת אחרי זה הוא חוזר לווטרס, ואומר לו שהוא לא יכול, בגלל שזה יצריך להעתיק את משפחתו לארה"ב (או לכיוון השני, לאנגליה, אני לא זוכרת), בעוד ילדיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים בקרוב וכו' וכו'. זמן קצר לאחר מכן, ווטרס מגלה שאזרין התחייב להפיק את Momentary Lapse of Reason של הפלוידים, תחת הנהגת גילמור, בדיוק בתאריכים בהם היה אמור לעבוד על Radio KAOS. כזכור לכולנו, זה היה בדיוק בשיא הסכסוך המשפטי והאישי בין ווטרס לגילמור ושאר הפלוידים. עוד כזכור, ווטרס היה זה שהביא את אזרין לעבוד עם הפלויד מלכתחילה, והם היו חברים. היו שהישוו את הסיטואציה ל"גניבה" של בת-זוג, על-ידי יריב. ווטרס מצלצל בזעם לאזרין, מעיר אותו מהשינה, ומעיר לו קלות על "בגידתו". אזרין ההמום לא מצליח להוציא מילה מהפה. אך ווטרס, כידוע לנו, לא שוכח ולא סולח. באלבום Amused to Death, שהוציא ווטרס 5 שנים לאחר מכן, הוא כתב:
אבל זה הלך משהו כזה: ווטרס פנה לאזרין וביקש שיפיק לו את אלבום הסולו שלו (נדמה לי שזה היה Radio KAOS). אזרין אמר לו "כן" בעקרון, אבל שהוא צריך לבדוק כמה דברים. קצת אחרי זה הוא חוזר לווטרס, ואומר לו שהוא לא יכול, בגלל שזה יצריך להעתיק את משפחתו לארה"ב (או לכיוון השני, לאנגליה, אני לא זוכרת), בעוד ילדיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים בקרוב וכו' וכו'. זמן קצר לאחר מכן, ווטרס מגלה שאזרין התחייב להפיק את Momentary Lapse of Reason של הפלוידים, תחת הנהגת גילמור, בדיוק בתאריכים בהם היה אמור לעבוד על Radio KAOS. כזכור לכולנו, זה היה בדיוק בשיא הסכסוך המשפטי והאישי בין ווטרס לגילמור ושאר הפלוידים. עוד כזכור, ווטרס היה זה שהביא את אזרין לעבוד עם הפלויד מלכתחילה, והם היו חברים. היו שהישוו את הסיטואציה ל"גניבה" של בת-זוג, על-ידי יריב. ווטרס מצלצל בזעם לאזרין, מעיר אותו מהשינה, ומעיר לו קלות על "בגידתו". אזרין ההמום לא מצליח להוציא מילה מהפה. אך ווטרס, כידוע לנו, לא שוכח ולא סולח. באלבום Amused to Death, שהוציא ווטרס 5 שנים לאחר מכן, הוא כתב:
Each man has his price Bob and yours was pretty low
דהיינו, הוא האשים את אזרין ש"בגד" בו עם הפלויד, עבור יותר כסף. (אגב, ווטרס עצמו הכחיש שזה על אזרין, אבל אמר שלא אכפת לו אם חושבים שזה כך, כי זה 'מתאים' והוסיף "אני מקווה שהוא מעריך את זה").ציףציף1000
New member
זה סרט של הבמאי אנטוניוני
שהפלויד היו בין הלהקות שחברו שירים לפס הקול שלו. הסרט צולם בשנת 1970 לערך. פרטי השירים של הפלויד מצויים בדיסקוגרפיה של הפורום (שאלות נפוצות--> דיסקוגרפיה --> Zabriskie Point. הבמאי מיכאלאנג'לו אנטוניוני היה אחראי, בשנת 1966, לסרט Blow Up, שהוא אחד מהסרטים החשובים של התקופה. עפ"י המבקרים, הסרט הצליח להעביר לקהל את התרבות הלונדונית שהיתה אז בשיאה. כאשר עשה אנטוניוני את הסרט, הוא דיבר עם המון להקות, אותן רצה לפס הקול של הסרט. ביניהן היו גם הפלויד (עם בארט אז, כזכור), הוולווט אנדרגראונד, ועוד כמה ששכחתי. הפלויד לא היו זמינים, ובסוף הוא הסתפק ב-Yardbirds, שהופעתם בסרט היא אחד משיאיו (לפחות בעיניים מודרניות). ראיתי את הסרט לפני מספר שנים ולא ממש התרשמתי ממנו, אבל אני מאמינה למבקרים. הסרט Zabriskie עסק בתרבות-הנגד האמריקאית של אז: הסטודנטים נגד הממסד המרובע, ההיפים והפריקים נגד הבורגנות וכד'. את הסרט ראיתי ממש לפני כמה שבועות בערוץ arte. הוא באמת שטויות, כמו שהמבקרים אומרים. העניין היחידי בו הוא פס הקול שלו. עפ"י האגדה, אנטוניוני עשה כאן את אותו התרגיל שעשה עם Blow Up, היינו, הוא ניהל מו"מ עם כתריסר להקות, כשמכל אחת מהן ביקש לכתוב פס קול שלם. בסוף הוא לא היה מרוצה מאף אחת מההצעות שהוגשו לו, ופס הקול הסופי הוא פסיפס של שירים מלהקות שונות. הפלויד היו רק אחת מהלהקות עמן "שיחק" אנטוניוני. הם הובאו לרומא, שוכנו במלון טוב, ומדי צהריים נכנסו לאולפן הסמוך וכתבו מוסיקה לסרט. הם היו מביאים את הקטעים שכתבו לאנטוניוני, והוא לא היה מרוצה "זה עצוב מדי", "זה שמח מדי". אז הם חזרו למחרת לאולפן, והקליטו מחדש. כך עשו במשך כשבועיים. בסוף אנטוניוני השתמש רק ב-3 קטעים שלהם, אחד מהם וריאציה על Careful with the Axe. לדברי ווטרס, מה שאנטוניוני בעצם רצה, זה פסקול שכולו Careful with the Axe (ווטרס גם יודע לחקות את אנטוניוני, עם המבטא, בצורה מצחיקה להפליא). מילא הפלויד, שלפחות זכו בחופשה ברומא. להקה נוספת עמה היה אנטוניוני במו"מ - שכחתי כרגע מי
- הקליטה פס קול שלם אותו דחה אנטוניוני לחלוטין. אז הם הוציאו את זה כאלבום רגיל; אם כבר, אז כבר.
שהפלויד היו בין הלהקות שחברו שירים לפס הקול שלו. הסרט צולם בשנת 1970 לערך. פרטי השירים של הפלויד מצויים בדיסקוגרפיה של הפורום (שאלות נפוצות--> דיסקוגרפיה --> Zabriskie Point. הבמאי מיכאלאנג'לו אנטוניוני היה אחראי, בשנת 1966, לסרט Blow Up, שהוא אחד מהסרטים החשובים של התקופה. עפ"י המבקרים, הסרט הצליח להעביר לקהל את התרבות הלונדונית שהיתה אז בשיאה. כאשר עשה אנטוניוני את הסרט, הוא דיבר עם המון להקות, אותן רצה לפס הקול של הסרט. ביניהן היו גם הפלויד (עם בארט אז, כזכור), הוולווט אנדרגראונד, ועוד כמה ששכחתי. הפלויד לא היו זמינים, ובסוף הוא הסתפק ב-Yardbirds, שהופעתם בסרט היא אחד משיאיו (לפחות בעיניים מודרניות). ראיתי את הסרט לפני מספר שנים ולא ממש התרשמתי ממנו, אבל אני מאמינה למבקרים. הסרט Zabriskie עסק בתרבות-הנגד האמריקאית של אז: הסטודנטים נגד הממסד המרובע, ההיפים והפריקים נגד הבורגנות וכד'. את הסרט ראיתי ממש לפני כמה שבועות בערוץ arte. הוא באמת שטויות, כמו שהמבקרים אומרים. העניין היחידי בו הוא פס הקול שלו. עפ"י האגדה, אנטוניוני עשה כאן את אותו התרגיל שעשה עם Blow Up, היינו, הוא ניהל מו"מ עם כתריסר להקות, כשמכל אחת מהן ביקש לכתוב פס קול שלם. בסוף הוא לא היה מרוצה מאף אחת מההצעות שהוגשו לו, ופס הקול הסופי הוא פסיפס של שירים מלהקות שונות. הפלויד היו רק אחת מהלהקות עמן "שיחק" אנטוניוני. הם הובאו לרומא, שוכנו במלון טוב, ומדי צהריים נכנסו לאולפן הסמוך וכתבו מוסיקה לסרט. הם היו מביאים את הקטעים שכתבו לאנטוניוני, והוא לא היה מרוצה "זה עצוב מדי", "זה שמח מדי". אז הם חזרו למחרת לאולפן, והקליטו מחדש. כך עשו במשך כשבועיים. בסוף אנטוניוני השתמש רק ב-3 קטעים שלהם, אחד מהם וריאציה על Careful with the Axe. לדברי ווטרס, מה שאנטוניוני בעצם רצה, זה פסקול שכולו Careful with the Axe (ווטרס גם יודע לחקות את אנטוניוני, עם המבטא, בצורה מצחיקה להפליא). מילא הפלויד, שלפחות זכו בחופשה ברומא. להקה נוספת עמה היה אנטוניוני במו"מ - שכחתי כרגע מי
ציףציף1000
New member
לא
האלבום Zabriskie Point הוא בעצם פס הקול של הסרט. הוא כלל, במקור, 3 קטעים של הפלויד, ועוד קטעים רבים של אמנים אחרים. לפני כמה שנים יצא הדיסק מחדש, וכלל קטעים נוספים שהקליטו הפלויד (וכן אמנים אחרים) עבור פס הקול, ושלא נכללו בו מלכתחילה.
האלבום Zabriskie Point הוא בעצם פס הקול של הסרט. הוא כלל, במקור, 3 קטעים של הפלויד, ועוד קטעים רבים של אמנים אחרים. לפני כמה שנים יצא הדיסק מחדש, וכלל קטעים נוספים שהקליטו הפלויד (וכן אמנים אחרים) עבור פס הקול, ושלא נכללו בו מלכתחילה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.