שאפו - ליונה יהב ולעיריית חיפה

[ש מים]

שאפו - ליונה יהב ולעיריית חיפה

מי ששם לב, במהלך השנה האחרונה כתבתי לא מעט פעמים על המהפך שמוליך יונה יהב, ראש העיר חיפה, בעיר התחתית בחיפה. מי שמכיר את חיפה, ובעיקר מי שהכיר אותה בעבר, יודע שהמונח "העיר התחתית" היה מדוייק מכל הבחינות, כשהבולטת בהן היא ההזנחה והעליבות, בעיקר בנושא התשתיות הפיזיות. יונה יהב קיבל עיר (מיקיר הטייקונים - עמנם מצנע...

) שהפנתה את עכוזה לעיר התחתית, והחליט להרים אותה. וכך עשה! העבודה בעיצומה, אבל היום גם סקפטים מוחלטים לא יכולים להתעלם ולהכחיש. ולהשקעה הכלכלית העצומה הזו יש גם תוצאות מניבות. כלכלית...!
ביבי-יאיר: צא ולמד !!! (ואת זה אני רוצה לצעוק בעיקר היום, כאשר בינת-ביבי-אורי (שר השיכון)-גדעון (שר הפנים) מחליטים לפרוץ את עקרונות תמ"א 35, ולרכז בנייה למגורים (ופיתוח כלכלי) דווקא במדינת ת"א, דווקא באזורי הביקוש, העשירים והרוויים...

)

 

[נתנאל531]

מדובר בניבוי

מחירי הנכסים בחיפה תחתית עוד לא זזו לשום מקום...

 

[ש מים]

אכן ניבוי.

כמו כל תחום התכנון, השמאות ו/או היזמות.
תגיד את זה ליצחק תשובה (ששפך מיליארדים על חיפושי גז), ליוזמי אייסיקיו, לחברת טבע, לסטף וורטהיימר ועוד הוזים שכמותם.
נראה שאתה ואני לא נהיה יצחק תשובה...

 

[darkshadow1]

שאפו? הוא שרף חצי מיליארד ש"ח.

כל ההשקעה של עיריית חיפה בעיר התחתית מתגמדת מול הבזבוז האדיר שנגרם בגלל קמפיין ה"שיקוע" ההזוי של יהב וחבריו. יונה יהב דרש מרכבת ישראל לשקע את מסילת הרכבת בכל הקטע שעובר בתוך העיר חיפה- צעד עם עלות אסטרונומית שהיה גורם לקטסטרופה תחבורתית. רכבת ישראל כמובן סירבה, אבל יהב איים לטרפד את פרוייקט החישמול האסטרטגי- ורכבת ישראל נאלצה להיכנס איתו למשא ומתן בעניין. בסוף המו"מ יצא הסכם פשרה, שבמסגרתו רכבת ישראל תשקע כקילומטר של מסילה בפארק הכט בעיר, בעלות של 500 מיליון ש"ח.
נשאלת השאלה- למה יהב, שטען שצריך לשקע את המסילה כי היא "מפרידה בין העיר לים", התפשר על שיקוע רק בקטע שבכלל לא עובר ליד בתים של תושבים ויוצא את ההפרעה הכי מינורית לחיים בעיר? התשובה היא שהוא עלה על עץ ולא רצה להסתכן בהשלכות הפוליטיות של ירידה ממנו.
ולכן במקום לקחת את חצי מיליארד השקלים שהוא הצליח לסחוט מרכבת ישראל ולהשקיע אותם בעיר התחתית- הם הולכים להישרף על פרוייקט מיותר לחלוטין שהיה אפשר לסיים ב-20% מהעלות עם מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל מתחת למסילה.

ולגבי העובדה ש"הולכים לפרוץ את עקרונות תמ"א 35"- ההימנעות מפריצת העקרונות האלה גרמה להאמרת מחירי הדיור. ממשלת קדימה קיבלה החלטה אסטרטגית להקפיא כמעט כל בנייה חדשה באזורי הביקוש כדי לעודד מעבר לפריפריה- ומשום שהיא לא טרחה ללוות את הצעד הזה בהשקעות נוספות בפריפריה, מחירי הנדל"ן באזורי הביקוש פשוט זינקו. כל עוד התשתיות בפריפריה לא מתחרות באלו שבאזורי הביקוש (ואני מדבר על תשתיות בכל התחומים- תחבורה, חינוך, רווחה, בריאות, תעסוקה וכו' וכו')- אין ברירה אלא לבנות בהיקפים גדולים באזורי הביקוש.

 

[ש מים]

לדעתי הראיה שלך צרה מאוד.

לדעתי ליהב מה שחסר מאוד למנהיגים בדינת ישראל של ימינו. משהו שהיה למנהיגי דור-התקומה. קוראים לזה: חזון. ואומץ.

ואת היעדר התכונות הללו אנו מוצאים בסיבות המביאות לפריצת תמ"א 35 במחוז המרכז.

 

[darkshadow1]

"מנהיגי דור התקומה" גם ייבשו את אגם החולה,

ותקעו מאות אלפים בעיירות פיתוח. יש הבדלים אדירים בין התנהלות אימפולסיבית כמו שרואים אצל יונה יהב וראו גם בממשלת קדימה לבין התנהגות שקולה והגיונית. אני לא מסכים לחלוטין עם חלק מהמגמות שרואים לגבי תמ"א 35 (במיוחד לגבי הרעיון לאשר בנייה של עוד וילות במרכז), אבל הכיוון הגיוני ומציאותי.

 

[ש מים]

נראה שדבר לא ישכנע אותך שאתה טועה.

 

[darkshadow1]

איפה בדיוק ניסית לשכנע אותי?

 

[דן רוזנצביג]

מה אתה רוצה מאגם החולה

אחד המפעלים המרשימים שנעשו בזמנו.
הייבוש אפשר עבודם של 60,000 דונם ומקור פרנסה לתושבי האזור הקבוצים והמושבים.
הייבוש חסך כ - 60,000,000 מ"ק מים יקרים, שהיו מתאדים בשנה משטח הביצות הרדוד

הבעיה הייתה בנושא התחזוקה ו"זלזול" בשיטות העיבוד הנדרשות בשטחי כבול. דוקא בשטח האגם המיובש הכל היה תקין.
לאחר שנים (יתכן רבות מדי), נעשה שיקום יסודי והוצפו כ- 6000 דונם אדמת כבול.
השיקום הביא : ליצירת תנאים מתאימים לעיבוד חקלאי - בעיקר שמירת מפלס מים גבוה; והשקייה בקונועים
ליצירת אגמון החולה ו"החזרת" הצומח הטבעי והצפורים לטבע.
מניעת כל כניסת "מי כבול" מזוהמים אל הכנרת; כמו גם מי קולחים - שהופנו למאגר המשקה את שטחי רמת קדש.

החולה היא דוגמא טובה לפתוח אזורי בר קיימה ויצירת מגוון עסוקים - תוך כדי שמירת איכות הסביבה

 

[darkshadow1]

ממש לא נכון.

היבוש גרם לירידה באיכות מי הכנרת, האדמות שיובשו לא עשו חיים קלים לחקלאים ונגרם נזק בלתי הפיך לחי ולצמוח באזור. אם אידוי המים הוא הבעיה- יכלו ליבש 75% מהאגם והיו חוסכים 75% מהמים ומצילים 100% ממיני בעלי החיים. אבל בחרו ליבש הכל בלי להשקיע טיפת מחשבה בהשלכות.

 

[דן רוזנצביג]

תתיחס למה שכתבתי ותאמר מה לא נכון בדברי

האם לא נכון שהוכשרו כ- 60,000 דונם בעבור פתוח חקלאי ומתן פרנסה לתושבי האזור ?
האם לא נעשו טעויות, שחייבו תיקון ?
האם המצב לא תוקן לשביעת רצונם של כל המשתמשים - כולל שומרי הטבע, שחזר בגדול לתפארתו. אמנם על שטח מצןמצם יותר אבל חזר ?
האם לא סולקו כל המזהמים (מי כבול ומי ביוב), באופן שימנע זהום הכנרת מהם ?

ושתי הערות חשובות:
הראשונה בהקשר לטרמינולוגיה - היה קיים אגם החולה, שקרקעיתו קרקע מנרלית; היו קיימות ביצות החולה, שחלק ניכר מהן יצרו קרקעות כבול.
השניה, הבעיות שנוצרו היו באדמות הכבול, שבעבר לא נוהלו כראוי. גם מרבית האידוי היה מהן ( עובי מים דק יחסית הפרוס על שטח גדול. דוקא שטחי האגם המיובש לא יצרו בעיות כלל.
כיום קיימים שני מוקדים המשמרים את ה"טבע" : האחד שמורת החולה, שהוקמה במהלך היבוש והשני האגמון, שהוקם בשטח הכבול (בשטח שהיתה הביצה) בעת השיקום ותקון טעויות העבר.

 

[darkshadow1]

כמה דברים:

-אכן הוכשרו כמה עשרות אלפי דונמים
-מתי טענתי שלא נעשו טעויות?
-המצב לא חזר לקדמותו וכנראה שגם לא יחזור לקדמותו.
-בעבר האגם פעל כמעין מסננת עבור מי הכנרת: כשהמים היו עוברים דרכו- חלק מהלכלוך היה שוקע. היום המים זורמים כמו שהם לכנרת

מקבל את הטרמינולוגיה. כשכתבתי "אגם" התכוונתי גם לביצות.
לא נכון לומר שהמוקדים "משמרים" את הטבע- יותר נכון לומר שהם "משחזרים" את הטבע. שמורת החולה הוקמה במהלך היבוש אבל היא שמורה שבמרכזה אגם מלאכותי שהוקם על שאריות האגם המקורי, שבמשך שנים הוזרמו אליה מים מזוהמים במקום מים נקיים מהירדן. לגבי האגמון- שוב, מדובר בניסיון לשחזר את העבר- אבל את מה שנעלם אי אפשר להשיב. אני לא אומר שמה שנעשה באזור חסר תוחלת, אבל אי אפשר לשווק את זה כאילו עשו טעות ועכשיו הכל חזר לקדמותו.

 

[דן רוזנצביג]

המצב לא חזר לקדמותו

בפירוש ולא כתבתי אחרת - המצב לא חזר לקדמותו ולא הייתה ולא תהיה כוונה כזאת. האגם ישאר יבש כמו גם הביצות לא תחזורנה.

בהקשר לזרימה לכנרת אתה טועה בגדול. המים המגיעים לכנרת הם מי שטפונות בלבד, המגיעים מאגן ההקוות וזורמים בתעלה הצפונית. כל המים, שמקורם בכבול, באגמון ובביוב, מוטים/נחסמים אפילו תת-קרקעית ואינם מגיעים לכנרת. המים ה"מלוכלכים" משמשים להשקייה, באופן שאינם מגיעים לכנרת כלל.
מבחינת הכנרת הייבוש והשיקום הוא בחזקת מצב WIN-WIN

 

[darkshadow1]

מים שיטפונות הם יחסית מלוכלכים.

לא מזוהמים- מלוכלכים. במקום שהלכלוך ישקע באגם החולה, הוא זורם ישר לכנרת ושוקע שם.
לא התכוונתי לכך שהמצב יחזור לקדמותו מבחינת גודל האגם אלא מבחינת המגוון הביולוגי. בדיוק כמו שיש שוני ברור בין חורש טבעי לבין יער נטוע, כך יש שוני ברור בין המצב כיום לבין המצב לפני היבוש. שוב, לא מבחינת הכמות של שטחי האגם והביצות אלא מבחינת המגוון הביולוגי שיש בהם.

שוב, מבחינת הכנרת הייבוש והשיקום הם לא בחזקת WIN-WIN. לפני הייבוש המים של הירדן עברו דרך אגם החולה והגיעו לכנרת נקיים יותר, היום הם זורמים ישר לכנרת.

 

[ש מים]

מעניין.

טוב וחשוב לשמוע זווית ראיה שונה "מהמקובל". ועל אחת כמה וכמה, מאיש מקצוע.

תודה.

 

[ציוניסט]

התכנית כוללת את הדר?

 

[ש מים]

לא ידוע לי.

אני יודע על העיר התחתית (רח' העצמאות, בעיר בין תחנת רכבת מרכז-השמונה לכיכר פריז).
יודע על תכניות עתיקות (של ממ"י והעיריה) ל-"חיפה העתיקה"/אזור הנמל.
יודע על תכניות "עתיקות" (שוב - ממ"י והעיריה...) לאזור ואדי סליב. זה תקוע מאז ימי מצנע, כל הידוע לי.
אני מאמין שיש גם תכניות להדר, אבל אין לי מידע קונקרטי כרגע ואין לי מושג אם מתנהלות שם עבודות.

 

[ציוניסט]

אם לא יעשו את זה גם בהדר - זו החמצה

מדובר במרכז חיפה לא פחות מהעיר התחתית

 

[ש מים]

ברור לגמרי!

 

[choo]

בהדר יש את פרוייקט "תעלת בלאומליך"

כבר מספר שנים שחופרים שם מנהרת תשתיות לאורך רחוב הרצל, והרחוב הרוס למדי. לא מבין למה לוקח שנים לבצע פרוייקט כזה - אי אפשר להשבית רחוב מרכזי של שכונה (והרצל הוא אחד הרחובות המרכזיים בהדר) במשך *שנים* (לא זוכר מתי זה התחיל - לפחות 3 שנים). כבר יכלו לעשות בזמן הזה קו רכבת תחתית - זה היה יותר אפקטיבי