הרבה טעויות
למרות המזרק הגדול שהוטרינר משתמש בו כדי להחדיר את השבב לעורף הכלב, השבב עצמו קטן. גודלו כגודל הגולה בקצה עט כדורי (בערך מילימטר). הוא לא כואב לכלב (איזור העורף הוא אזור מועדף לזריקות). הוא נשאר במקומו ובד"כ לא זז. בלי קשר לענין, היה לי דוד שחטף כדור מצלף ערבי בשנות הארבעים ונשאר עם הכדור בגופו עד שנות השמונים. ולבסוף, אם לא שמת לב, את קובץ מחשב ועוד איך. יש עלייך מהזה תיק ממוחשב במשרד הפנים, במשרד הבריאות, במשרד הרישוי ואפילו ברבנות ידעו (תתפלאי !) אם את ילדה מאומצת מברזיל או לא-יהודיה. רק שאת סוחבת את זה עליך בצורת תעודת זהות, רשיון נהיגה, תעודת חוגר/קצין, תעודת נישואין. כל זה פשוט מפני שהעורף שלך רגיש מדי מכדי שיזריקו לו גולה בגודל של מילימטר. ובחזרה לשבב. לארץ מיובאים שבבים מתוצרת שתי חברות מתחרות. השבבים לא תואמים וקורא-קוד אצל וטרינר אחד לא יקרא קוד של החברה המתחרה. החוק מחייב את הוטרינר להחזיק קורא קוד תוצרת אותה חברה שהוטרינר מזריק את שבביה. ניתן לקרוא קוד של כלב אובד במשרדי החברה ובקרוב (אולי) יוקם מאגר מידע ארצי.