שבויה - שכתוב (שינוי קטן בסיום)

[femme]

שבויה - שכתוב (שינוי קטן בסיום)

נפשי יבֵשה ומכורסמת בפחד עת אשכב איתו בבוא הלילה ואקיץ לצידו עם השחר. האִיוּם אינו מרפה ממני גם שאראהו מאחורי סורג, שמא אתעורר למחרת והוא עודנו איתי. רודף הוא אחרי ללא לאות, עַט עלי כמו ציפור לילה : מעיף אלי מבט נוברני ונועץ את טפריו בבשרי הצעיר. להימלט מפניו – אַין, מיד הטירוף שלך.

 

[קסנדרה*]

והנה הגירסה הראשונה להשוואה

נפשי יבֵשה ומכורסמת בפחד עת אשכב איתו בבוא הלילה ואקיץ לצידו עם השחר. האִיוּם אינו מרפה ממני גם שאראהו מאחורי סורג, שמא אתעורר למחרת והוא עודנו איתי. רודף הוא אחרי ללא לאות, עַט עלי כמו ציפור לילה : מעיף אלי מבט נוברני ונועץ את טפריו בבשרי הצעיר. להימלט מפניו – אַין. שבויה אני ביד הגורל ביד הטירוף שלך…

 

[קסנדרה*]

עכשיו השאלה מה אומר לנו הסוף?

לעומת שני הבתים הערוכים וסדורים ואנו מחכים לאיזו עוצמה שתקפיץ את היצירה.

 

[קסנדרה*]

וזו תגובתי בפורום

נפשי יבֵשה ומכורסמת בפחד עת אשכב איתו בבוא הלילה ואקיץ לצידו עם השחר. האִיוּם אינו מרפה ממני גם שאראהו מאחורי סורג, שמא אתעורר למחרת והוא עודנו איתי. * בבית הזה לא חל עקון ההזרה , פשוטו כמשמעו. אם כי הדוברת עדיין לא מרמזת מי "הוא". רודף הוא אחרי ללא לאות, עַט עלי כמו ציפור לילה : מעיף אלי מבט נוברני ונועץ את טפריו בבשרי הצעיר. להימלט מפניו – אַין. * בבית הזה הכנסת דימוי(כמו ציפור לילה) ומטאפורה (נועץ את טפריו בבשרי הצעיר) . שבויה אני ביד הגורל ביד הטירוף שלך… הסיום מאד "שקוף" ולא "מקפיץ" את היצירה. כי אם נעץ בך טפריו סביר שהנך שבויה וקשה להימלט. לשם הדיון ואשמח שיצטרפו עוד לדיון ביצירה - בענין הגורל . האם הגורל הוא מי שאנו מכתיבים לעצמנו או שהוכתב עבורנו. כי זה שהוא נעץ בך טפריו יתכן ואת איפשרת לזה לקרות או שמא הוא חזק ממך ואז אין זה גורל אלא חוסר שוויוניות בכוחות.

 

[femme]

ואני רוצה להדגיש את המילה טירוף

שמבחינתי הוא העוקץ !

 

[סנדרלין מונרו]

אני חושבת שאפשר להתיחס

ליצירה הזו כפשט וכדרש אם הגורל הוא המדומה פה ואז נותנים לגורל כוח מניע נשאלת איפה זכות הבחירה? הרי נאמר הדברים ידועים מראש אך הרשות עדיין נתונה... אבל מבחינה אחרת אם היצירה כפשט אז אולי מדובר על דמות ממשית ניתן להבחין בתאורי הפחד וחוסר האונים ממשהו בלתי צפוי

 

[kaya11]

משהו בסיום אכן מפריע

להימלט מפניו - אין מיד הטירוף שלך חסר לי משהו. אולי "דרך להימלט מפניו - אין"

 

[femme]

מאיזו בחינה מפריע ?

 

[קסנדרה*]

סנדרלין ומה לדעתך עם הסיום ?

לגבי ההבעה ההתנסחות. הרי יצירה שהיר כפי שכתבת פשוטה כמשמעה אז צריך לפחות בסיום לתת לה צליל גבוה יותר

 

[סנדרלין מונרו]

השאלה היא מה הדוברת רוצה לומר

תראי אם היצירה נכתבת מכיוון אמוציונאלי קשה לחשוב על פאנצליין כי זה נוגע ברגש של פאם את מבינה למה אני מתכוונת פאם יקרה?

 

[femme]

לכן אמרתי לכן את הכוונה שלי

 

[kaya11]

להימלט מפניו - אין

לקח לי זמן להבין מה חסר לי ואז הבנתי שחסרה לי המילה דרך או שהביטוי עצמו לא נכון ולדעתי יש לומר מפלט מפניו - אין ואז לדעתי את יכולה לסיים בפשטות "הטרוף שלך ולהשמיט את "מיד" אבל זו רק דעתי...

 

[kaya11]

או אולי מפלט מפניו....

 

[קסנדרה*]

הצעה שלי לסיום - לפחות סקיצה ראשונה

נפשי יבֵשה ומכורסמת בפחד עת אשכב איתו בבוא הלילה ואקיץ לצידו עם השחר. האִיוּם אינו מרפה ממני גם שאראהו מאחורי סורג, שמא אתעורר למחרת והוא עודנו איתי. רודף הוא אחרי ללא לאות, עַט עלי כמו ציפור לילה : מעיף אלי מבט נוברני ונועץ את טפריו בבשרי הצעיר. להימלט מפניו – אַין. היש בטרוף הזה שער ממנו אוכל להימלט על נפשי היש חלום אותו אוכל לפתוח.

 

[קסנדרה*]

מה אתן אומרות על הכוון ?

 

[femme]

ובמה זה "מעלה" את היצירה ?

 

[קסנדרה*]

זה עדיין לא, צריך לעבוד על זה

אבל השאלה הפתוח עם מטאפורה נותנת לנו את נמימד של הטרוף ואת עוצמת ההרגשה של החרדה שאת מצויה בה ומחפשת את דרכי המילוט.

 

[kaya11]

אבל עכשיו פתחת

שאלה שלא נשאלת במקור. ממה שהבנתי מפאם היא רצתה לומר שאין אפשרות לבורח מהטרוף ולפני כן זה מה שהיא אומרת... "להמלט מפניו אין" אז מה הטעם בחיפוש דרך המילוט?

 

[קסנדרה*]

נכון היא כותבת שאין ואז בגלל הפחד ה

היא בכל זאת שואלת היש איזהשער שאולי .... או חלון.... האם לא כל אחד אפילו אסיר בבית האסורים שחושה על איך לברוח מהכלא ? ולא כל שבוי מחפש למלט את נפשו ?

 

[סנדרלין מונרו]

יופייי אז את מחזירה לה את זכות

הבחירה וכך הוא יכול להשתמע גם לשני פנים מבלי לסגור את היצירה לרעיון אחד... מצויין כך פאם הרויחה את החיבור הרגשי שלה, והקורא יכול לקחת את זה למקום שלו יופי יופי