שבוע הספר....

Death of Rats

New member
שבוע הספר....

וול, maskerade מסדרת המכשפות. הפסקתי אותו איפשהו באמצע, כי הוא לא היה ממש מדהים. איפה מאגרט איפה?
 

Lord bigfoot

New member
באופן מקורי הספר הראשון שקניתי!

עד אז קראתי מהמדף של שותף לחדר בטכניון. וזה היה החדש ביותר אז קניתי!!! ומאז קניתי את כל מה שבא אחריו. בספר הזה עדיין אהבתי את אגנס/פרדיטה בהמשך היא נהיית מעצבנת, גם נורא אופטימי מצד טרי, שיש לה תמיד איזו התחלה של רומן (רק התחלה, טרי לא מאשר לה יותר מזה). מה שבעיקר יפה פה זה איך נני אוג מתמרנת את סבתא לעשות מה שהיא באמת רוצה. וכמובן תמיד יפה לראות איך סבתא "לא מתערבת בעניינים שלא שלה". ועוד דבר, סבתא פה מתגלה כמי שמתמודדת כשווה עם מוות, ובעלת קוד שמזכיר את זה של מוות. ספויילר קטן: בסוף כשהרוח תוקף את סבתא עם מתכת כי מכשפות לא יכולות לכשף מתכת, וסבתא עוצרת את הפציעה, אף אחד לא מבין איך היא עשתה את זה ןהיא טוענת שהיא לא יכולה לכשף מתכת. אז היא נפצעת אבל דוחה את הפציעה עד שיהיה לה זמן. זאת אומרת שהיא נפצעה כי יש חוקים והיא לא יכולה לכשף מתכת וזה מזכיר את הדרך שבא מוות מציית לחוקים אבל מוצא דרכים לעקוף. חוץ מזה אהבתי איך היא ניצחה את מוות בפוקר.
 

Athaclena

New member
קיבלתי אותו למתנת יומולדת מהחבר דאז

בגיל 17 כנראה. לא הכרתי את הסיפור של "פאנטום האופרה" אז שאלתי מישהו שמכיר, וככה הבנתי קצת. מאז קראתי את הספר וראיתי את המחזמר... אוהבת את הקטע שלוקח.... כל כך.... הרבה... זמן... למות! וגם כמובן שימוש יתר בסימני קריאה!!!!!
 

The Mad Hatter

New member
ספר יפה!!!!!

(חמישה סימני קריאה-סימן ברור לאיש הלובש את התחתונים שלו על הראש P:) הערות מפוזרות על הספר: איך נתקעת באמצע? ולמה, לכל הרוחות, מפריע לך שאין את מאגרט? שמחתי בהחלט לוותר עליה. גראני היא מלכה, כמובן. משחק הפוקר עם מוות הוא אחד מהקטעים האהובים עלי. וגם אותי מטריד שתמיד לאגנס המסכנה יש חצאי-רומנים (האם mightily oats נחשב?). בכלל, לא היתה מובנת לי כל-כך כל הסצינה בסוף בה כולם נוטשים אותה. די מוזר. ומעצבן שהיא לא נזכרת בהם בהמשך, כמובן, כפי שהבענו כבר את דעתינו באחד מהשרשורים הקודמים. המ...עוד משהו? אה, כן-כריסטין היא אחת מהדמויות הכי מעצבנות בסדרה. ולחשוב שבהתחלה חשבתי שהיא חביבה (זה היה לפני השימוש המוגזם בסימני קריאה). למרות שכשהיא ואגנס ביחד יש קטעים חביבים. פיצול האישיות של אגנס דווקא חינני למדי לאורך רוב הספר. בcarpe jugulum כל העניין נהיה טיפה מוזר (פרדיטה מקבלת עצמאות?). {לא שזה פוגם בעלילת הספר, חס וחלילה. אחד האהובים עלי} (חצי ספוילר) עוד אהבתי-את הקטע בו לוכד העכברים מת-עם ה"זה לא משנה שאתה לא מאמין בגלגול-נשמות, גלגול נשמות מאמין בך" או משהו כזה. בכל מקרה, אהבתי. (סוף חצי-ספוילר) טרי פראצ'ט אמר על הספר שהוא העביר בו ביקורת על אנשים עשירים וסנובים בכלליות, או משהו בסגנון. לי זה נראה יותר שהוא העביר ביקורת על אנשים כדוגמת כריסטין. אה, ולא קראתי עדיין את פאנטום האופרה. למרות שאני יודעת, בעיקרון, על מה זה. בכלל, אני מעדיפה את הפראצ'ט שלי כשהוא מבוסס על דברים מהעולם שלנו (אבל יש יוצאים-מהכלל. בעצם, יש הרבה יוצאים מהכלל, אבל להתבססות על עולמינו הקט יש הכי הרבה פוטנציאל, בעיני. לפחות, ברוב המקרים). בכל מקרה, אור-לקרא!! ומהר!!! עכשיו!!!!! :)
 

l o r e

New member
לא הספר הכי מדהים בדיסק

אני די נוטה להסכים עם אור, הספר נוטה להיות משעמם לעתים. זה לא הספר הראשון שהייתי קורא/קונה/ממליץ, אבל יש לו מס' נקודות חביבות: 1. בספר הזה אוזכר לראשונה ספרה של נאני אוג, והדיאלוג בהוצאת הספרים הוא אחד הטובים ביותר שקראתי. יש לו המשך ב-"Nanny Ogg Cookbook". 2. גריבו הופך לאדם בספר הזה, ואם כבר דיברנו על זכרונות מהעבר, המכשפות משתמשות בעובדה שגריבו היה פעם אדם ב-"Witches Abroad", כדי להפוך אותו לאדם שוב, וזה מצויין שם במפורש.
 

ויימס

New member
ספויילר לספר המדובר:

הוא שוב הופך לבנאדם? מגניב. רוצה להפוך אותו לבנאדם בסיפור שלנו? לא קראתי את הספר. אבל שמעתי שמוות נתן לה לנצח בכוונה, לא?
 

Lord bigfoot

New member
בערך../images/Emo58.gif

הוא שיחק נגדה פוקר. לה היו ארבעה מלכים (או מלכות אני כרגע לא זוכר) והוא הפסיד כי היו לו ארבעה אחדות בלבד. אה כן, ואז היא ריפאה לו עצם כואבת.
 

pini-pee

New member
אם רק אפשר להוסיף - לזכותו של מוות

שהוא היה שם קצת "יותר מדי" תמים... או כפי שנאמר על קרוט (תגידו, בעברית קוראים לו גזר?!) שרק אדם מאוד מתוחכם יכול להיות כל כך תמים...
 
למעלה