../images/Emo7.gif אבי גרמתי לי לדמוע וזה די נדיר
הדרך שאתם צועדים בה רצופת זכרונות, חפצים, תמונות, חיוכים, אהבה, זה מה שנשאר......... כשחזרתי מבית החולים פירקתי את התיק הנחתי את הנעלים ליד מיטתו בדיוק במקום איפה שרונן הפדנט היה מניח. המעיל תלוי עדיין בארון בפרוזדור. זמן ארוך לקח לי עד ששמתי את הנעלים בתוך הארון. בדלת השמאלית זו שאינני פותחת אלא לעיתים רחוקות, עשרות ג'ינס מותגים, טי שרטים כולם שחורים עם הדפסים מיוחדים שרונן היה מזמין במיוחד באינטרנט, הכל מסודר ומחכה............ תחתונים וגרביים חגורות, בשמים שלאט לאט מתנדפים, ארנק, שעון, כרטיס אשראי, מפתחות, מנוי לכדורגל, כרטיס סטודנט, צו גיוס ל-1.8.1999 וצו ביטול ופטור משירות צבאי 22 שנים צרורות בדלת ארון של חדר ילדים, ארון בצבע תכלת עם איתורים כחולים שבחרתי במיוחד בשבילו. ושם הכל ישאר כל עוד תשאר בי טיפת בינה. קבלו חיבוק של כח
אילנה אמא של רונן