יהודי פ ש ו ט
New member
שבוע טוב וגמר חתימה טובה לכולם
בהמשך לדיונים והמחלוקות שהיו פה לגבי הפרוש של בעל הסולם למושג "אין סוף", ראיתי השבת במבוא לספר הזוהר של בעל הסולם הסבר מפורט שלו לעניין הזה על דרך משל, שמבהיר את העניין הזה בצורה ברורה ומפורטת, שמראה שאין סתירה בין הפרוש שלו לאין סוף, ולפשט דברי האר"י ושאר המפרשים האחרים: מבוא לספר הזוהר: " כד) ואמשול לך משל מהויות עוה"ז למשל אדם הרוצה לבנות בית נאה, הנה במחשבה ראשונה הוא רואה לפניו בית מהודר בכל חדריו ופרטיו וכו' כמו שיהיה בגמר בנינו, ואחר זה הוא מחשב תכנית ההוצאה לפועל לכל פרטיה, שהוא יפרט אותם אל הפועלים כל פרט בעתו וזמנו, מעצים ואבנים וברזל וכדומה. ואחר זה הוא מתחיל בנין הבית בפועל עד הגמרו, כמו שהיה מסודר לפניו במחשבה ראשונה. ותדע שבחינת א"ס (אין סוף) ב"ה ה"ס (הוא סוד) מחשבה ראשונה הנ"ל, שהיתה כבר מצוירת לפניו כל הבריאה בשלמותה הסופית. אלא שאין המשל דומה לגמרי לנמשל כי אצלו ית' העתיד וההוה שוים והמחשבה גומרת בו ית' (יתברך) ואינו צריך לכלי מעשה כמונו, ולפיכך הוא בו ית' מציאות ממשית. ובחינת עולם אצילות, ה"ס כמו התכנית המחשבתית בפרטיה, מה שיוצרך אח"כ לגלות בעת שיתחילו לבנות הבית בפועל, ותשכיל אשר ב' אלה, שהן המחשבה הראשונה שהוא א"ס ב"ה. וכן התכנית המחשבתית של פרטי ההוצאה לפועל בזמנו, אין עוד שם אפילו משהו מן המשהו מבחינת הנבראים, שהרי עדיין הוא בכח ולא בפועל ממשי. כמו אצל האדם, אע"פ שחושב בכל הפרטים מעצים ואבנים וברזל. אשר יוצרך לעשות בזמן ההוצאה לפועל, עוד אין בו אלא חומר מחשבתי עצמותי, ואין בו מעצים ואבנים ממשיים אפילו משהו ממשהו. וכל ההפרש הוא, אשר אצל האדם אין תכנית המחשבתית נחשבת למציאות ממשית, אבל במחשבה האלקיות הוא, מציאות ממשית לאין ערך יותר ויותר ממציאות הנבראים הממשים עצמם. והנה נתבאר סוד א"ס ב"ה וסוד עולם האצילות, שכל המדובר בהם הוא רק בקשר עם בריאת הנבראים, אלא בעוד שהם בכח, ועוד לא נגלו עצמותם אפילו משהו, כעין שהמשלנו באדם החושב תכנית ההוצאה לפועל, שאין בו מעצים ואבנים וברזל אפילו משהו. כה) וג' העולמות בי"ע (בריאה יצירה עשיה) ועוה"ז (ועולם הזה), הם בחינת ההוצאה מכח אל הפועל, כעין האדם הבונה ביתו בפועל ממש, ומביא העצים האבנים והפועלים, עד גמר בנין הבית. ולפיכך האלקיות המאירה ב-בי"ע, דהיינו בשיעור שהנשמות צריכות לקבל כדי שתבאנה אל הגמרן, היא מתלבשת בעשרה הכלים כח"ב חג"ת נהי"מ שהם כלים ממשים כלפי אלקותו ית', דהיינו, שאינם אלקיות אלא הם מחודשים לצורך הנשמות. כו) ותשכיל בהמשל הנ"ל ותמצא איך ג' הבחינות של החושב לבנות בית, הן מקושרות זו בזו בדרך סבה ומסובב, ששורש כולן הוא המחשבה הראשונה, כי לא יבוא שום פרט בתכנית המחשבתית שלו, אלא לפי סוף המעשה, שיצא לפניו במחשבה ראשונה. וכן לא יוציא לפועל משהו בזמן הבנין, אלא לפי הפרטים הערוכים לו בתכנית המחשבתית. ומכאן תשכיל בעולמות, שאין שום חידוש קטן בעולמות שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה, דהיינו מבחינת מצב הא' של הנשמות, שהן מצויות שם בכל שלמותן שבגמר התיקון, בבחי' סוף מעשה במחשבה תחילה כנ"ל. ונמצא כלול שם כל מה שיתגלה עד גמר התיקון. ומתחילה נמשך מא"ס ב"ה אל עולם האצילות, כבמשל שתכנית המחשב' נמשכת מהמחשבה הראשונה. ומעולם האצילות נמשך כל פרט ופרט אל העולמות בי"ע, בדומה למשל, שמתכנית המחשבתית, נמשכים כל הפרטים בזמן יציאתם לפועל ממש בבנין הבית, באופן שאין לך כל פרט קטן המחודש בעוה"ז. שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה מבחינת מצב הא' של הנשמות, ומא"ס ב"ה נמשך אל עולם האצילות, דהיינו ליחס הפרטי השייך לדבר המחודש בעוה"ז בפועל, ומעולם האצילות נמשך החידוש לג' העולמות בי"ע ששם מתגלה החידוש בפועל ממש, ויוצא שם מבחינת אלקיות לבחינת נברא, וליצירה ולעשיה, עד שנמשך לתחתון הנמצא בעוה"ז. והבן זה היטב, ותמשיל כל דבר לנוהג בבנין הבית אצל אדם גשמי, ואז תבין היטב. ונתבאר שאין לך שום חידוש שיתהוה בעולם שלא יהיה נמשך משורשו הכללי שבא"ס ב"ה, ומשרשו הפרטי באצילות, ואח"כ עובר דרך בי"ע ומקבל בחינת נברא, ואח"כ הוא מתהוה בעוה"ז ותשכיל זה היטב. כז) ועם זה תבין שכל השנויים האלו המתוארים בעולם האצילות אינם נאמרים בהאלקיות כשהוא ית' לעצמו, אלא רק כלפי הנשמות בשעור שמקבלות מאצילות דרך ג' העולמות בי"ע. וענין המציאות של העולם ההוא, הוא ביחס התכנית המחשבתית, אל מחשבה הראשונה שהוא א"ס ב"ה, אבל בשניהם הן בא"ס ב"ה והן בעולם אצילות עוד אינו נמצא שם מבחינת נשמות כלום. כמו בתכנית המחשבתית של אדם החושב בו, שאינו נמצא במוחו משהו מעצים ואבנים וברזל הממשיים. ומציאות הנשמות מתחילה להתגלות בעולם הבריאה, ומשום זה גם הכלים של ע"ס (עשר ספירות), שהם המודדים שיעור וקצבה אל הנשמות בפועל ממש, המה בהכרח אינם אלקיות, אלא מחודשים, כי באלקיות לא יתכן כלל שינוים ומספר. ולפיכך אנו מיחסים לכלים של הע"ס שבבי"ע ג' הגוונים: אדום ירוק שחור. שלא יתכן אפילו להרהר, שיהיו בחי' אלקיות, כי אין ח"ו שום חידוש דבר נוהג בו. אבל האור המלובש בעשרה כלים שבבי"ע הוא אלקיות ואחדות פשוטה, בלי שום שינוי משהו. ואפילו האור המלובש בכלי התחתון שבעשיה הוא אלקיות פשוטה בלי שום שנוי ח"ו, כי האור הוא אחד כשהוא לעצמו, וכל השינוים שנעשו בהארתו ית' נעשו על ידי הכלים של הספירות שאינם אלקיות, שיש להם בדרך כלל ג' גוונים האמורים, ובדרך פרט נעשו מג' גוונים ההם רבי רבבות שינוים לאין קץ."
בהמשך לדיונים והמחלוקות שהיו פה לגבי הפרוש של בעל הסולם למושג "אין סוף", ראיתי השבת במבוא לספר הזוהר של בעל הסולם הסבר מפורט שלו לעניין הזה על דרך משל, שמבהיר את העניין הזה בצורה ברורה ומפורטת, שמראה שאין סתירה בין הפרוש שלו לאין סוף, ולפשט דברי האר"י ושאר המפרשים האחרים: מבוא לספר הזוהר: " כד) ואמשול לך משל מהויות עוה"ז למשל אדם הרוצה לבנות בית נאה, הנה במחשבה ראשונה הוא רואה לפניו בית מהודר בכל חדריו ופרטיו וכו' כמו שיהיה בגמר בנינו, ואחר זה הוא מחשב תכנית ההוצאה לפועל לכל פרטיה, שהוא יפרט אותם אל הפועלים כל פרט בעתו וזמנו, מעצים ואבנים וברזל וכדומה. ואחר זה הוא מתחיל בנין הבית בפועל עד הגמרו, כמו שהיה מסודר לפניו במחשבה ראשונה. ותדע שבחינת א"ס (אין סוף) ב"ה ה"ס (הוא סוד) מחשבה ראשונה הנ"ל, שהיתה כבר מצוירת לפניו כל הבריאה בשלמותה הסופית. אלא שאין המשל דומה לגמרי לנמשל כי אצלו ית' העתיד וההוה שוים והמחשבה גומרת בו ית' (יתברך) ואינו צריך לכלי מעשה כמונו, ולפיכך הוא בו ית' מציאות ממשית. ובחינת עולם אצילות, ה"ס כמו התכנית המחשבתית בפרטיה, מה שיוצרך אח"כ לגלות בעת שיתחילו לבנות הבית בפועל, ותשכיל אשר ב' אלה, שהן המחשבה הראשונה שהוא א"ס ב"ה. וכן התכנית המחשבתית של פרטי ההוצאה לפועל בזמנו, אין עוד שם אפילו משהו מן המשהו מבחינת הנבראים, שהרי עדיין הוא בכח ולא בפועל ממשי. כמו אצל האדם, אע"פ שחושב בכל הפרטים מעצים ואבנים וברזל. אשר יוצרך לעשות בזמן ההוצאה לפועל, עוד אין בו אלא חומר מחשבתי עצמותי, ואין בו מעצים ואבנים ממשיים אפילו משהו ממשהו. וכל ההפרש הוא, אשר אצל האדם אין תכנית המחשבתית נחשבת למציאות ממשית, אבל במחשבה האלקיות הוא, מציאות ממשית לאין ערך יותר ויותר ממציאות הנבראים הממשים עצמם. והנה נתבאר סוד א"ס ב"ה וסוד עולם האצילות, שכל המדובר בהם הוא רק בקשר עם בריאת הנבראים, אלא בעוד שהם בכח, ועוד לא נגלו עצמותם אפילו משהו, כעין שהמשלנו באדם החושב תכנית ההוצאה לפועל, שאין בו מעצים ואבנים וברזל אפילו משהו. כה) וג' העולמות בי"ע (בריאה יצירה עשיה) ועוה"ז (ועולם הזה), הם בחינת ההוצאה מכח אל הפועל, כעין האדם הבונה ביתו בפועל ממש, ומביא העצים האבנים והפועלים, עד גמר בנין הבית. ולפיכך האלקיות המאירה ב-בי"ע, דהיינו בשיעור שהנשמות צריכות לקבל כדי שתבאנה אל הגמרן, היא מתלבשת בעשרה הכלים כח"ב חג"ת נהי"מ שהם כלים ממשים כלפי אלקותו ית', דהיינו, שאינם אלקיות אלא הם מחודשים לצורך הנשמות. כו) ותשכיל בהמשל הנ"ל ותמצא איך ג' הבחינות של החושב לבנות בית, הן מקושרות זו בזו בדרך סבה ומסובב, ששורש כולן הוא המחשבה הראשונה, כי לא יבוא שום פרט בתכנית המחשבתית שלו, אלא לפי סוף המעשה, שיצא לפניו במחשבה ראשונה. וכן לא יוציא לפועל משהו בזמן הבנין, אלא לפי הפרטים הערוכים לו בתכנית המחשבתית. ומכאן תשכיל בעולמות, שאין שום חידוש קטן בעולמות שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה, דהיינו מבחינת מצב הא' של הנשמות, שהן מצויות שם בכל שלמותן שבגמר התיקון, בבחי' סוף מעשה במחשבה תחילה כנ"ל. ונמצא כלול שם כל מה שיתגלה עד גמר התיקון. ומתחילה נמשך מא"ס ב"ה אל עולם האצילות, כבמשל שתכנית המחשב' נמשכת מהמחשבה הראשונה. ומעולם האצילות נמשך כל פרט ופרט אל העולמות בי"ע, בדומה למשל, שמתכנית המחשבתית, נמשכים כל הפרטים בזמן יציאתם לפועל ממש בבנין הבית, באופן שאין לך כל פרט קטן המחודש בעוה"ז. שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה מבחינת מצב הא' של הנשמות, ומא"ס ב"ה נמשך אל עולם האצילות, דהיינו ליחס הפרטי השייך לדבר המחודש בעוה"ז בפועל, ומעולם האצילות נמשך החידוש לג' העולמות בי"ע ששם מתגלה החידוש בפועל ממש, ויוצא שם מבחינת אלקיות לבחינת נברא, וליצירה ולעשיה, עד שנמשך לתחתון הנמצא בעוה"ז. והבן זה היטב, ותמשיל כל דבר לנוהג בבנין הבית אצל אדם גשמי, ואז תבין היטב. ונתבאר שאין לך שום חידוש שיתהוה בעולם שלא יהיה נמשך משורשו הכללי שבא"ס ב"ה, ומשרשו הפרטי באצילות, ואח"כ עובר דרך בי"ע ומקבל בחינת נברא, ואח"כ הוא מתהוה בעוה"ז ותשכיל זה היטב. כז) ועם זה תבין שכל השנויים האלו המתוארים בעולם האצילות אינם נאמרים בהאלקיות כשהוא ית' לעצמו, אלא רק כלפי הנשמות בשעור שמקבלות מאצילות דרך ג' העולמות בי"ע. וענין המציאות של העולם ההוא, הוא ביחס התכנית המחשבתית, אל מחשבה הראשונה שהוא א"ס ב"ה, אבל בשניהם הן בא"ס ב"ה והן בעולם אצילות עוד אינו נמצא שם מבחינת נשמות כלום. כמו בתכנית המחשבתית של אדם החושב בו, שאינו נמצא במוחו משהו מעצים ואבנים וברזל הממשיים. ומציאות הנשמות מתחילה להתגלות בעולם הבריאה, ומשום זה גם הכלים של ע"ס (עשר ספירות), שהם המודדים שיעור וקצבה אל הנשמות בפועל ממש, המה בהכרח אינם אלקיות, אלא מחודשים, כי באלקיות לא יתכן כלל שינוים ומספר. ולפיכך אנו מיחסים לכלים של הע"ס שבבי"ע ג' הגוונים: אדום ירוק שחור. שלא יתכן אפילו להרהר, שיהיו בחי' אלקיות, כי אין ח"ו שום חידוש דבר נוהג בו. אבל האור המלובש בעשרה כלים שבבי"ע הוא אלקיות ואחדות פשוטה, בלי שום שינוי משהו. ואפילו האור המלובש בכלי התחתון שבעשיה הוא אלקיות פשוטה בלי שום שנוי ח"ו, כי האור הוא אחד כשהוא לעצמו, וכל השינוים שנעשו בהארתו ית' נעשו על ידי הכלים של הספירות שאינם אלקיות, שיש להם בדרך כלל ג' גוונים האמורים, ובדרך פרט נעשו מג' גוונים ההם רבי רבבות שינוים לאין קץ."