שבוע טוב ומבורך..לגבי וילונות.יש לי בסלון

[הדסהש1]

שבוע טוב ומבורך..לגבי וילונות.יש לי בסלון

ובחדרים יש לי וילון שביתי קנתה מאיקאה שאפשר לקפל מעל החלון..אותם אנו שואבים ומנקים עם סמרטוט לח..
את הוילונות בסלון אכבס השבוע שבעלי יצבע את הסלון..פעמיים בשנה אני עושה זאת...

 

[יוליקה]

בוקר טוב לשבוע חדש

הבן שלי הפתיע אותנו אמש, הגיע אחרי הופעה בכפר קיש
למרגלות התבור... אז הוא בא לבקר את הוריו למרגלות הגלבוע...
הבן שלי מופיע בהרכב אנסבל שירה עברית משירי רחל ולאה גולדברג.
אתמול, כאמור בכפר קיש הם שרו מוסיקה של יהודה שרת...
כשלפתע צעקו להם מהקהל...הבן שלו יושב כאן... זו היתה הפתעה נעימה.
יהודה שרת היה אחיו של משה שרת שהיה ראש הממשלה השני אחרי ולפני בן גוריון...

ואם בפוליטיקה עסקינן הנה משהו ראוי....

 

[יוליקה]

הבן שלי מימין

בתמונה הבן של יהודה שרת באמצע

 

[ניומה]

יוליקה, אנשים יפים. ואם עושים מוסיקה

זה מקסים ביותר.
אני ממתינה לדודו שיבוא ויעשה סדר בשערי. תוספת צבע והכל יבוא על מקומו בשלום.
ביום שלישי אני מארחת את קבוצת הקוראים שאני חברה בה. הרבה עבודה. קודם כל אוכלים ואחר כך מתחילים לשוחח על הספר.
המנהג אצלנו שכל מארחת מכינה את כל הכיבוד לבד. לחץ.

 

[1ניצת השקד]

כף, נשמע שיש לך המון נחת. מ

 

[1ניצת השקד]

יש לי חברה חדשה, זה לא

חברות של שנים, הכרנו באחד אתרי האינטרנט, והנה לאחרונה לא נפגשים
לא מדברים בטלפון, הכי הרבה הקשר הוא בווטצאפ, כאשר הכרנו לפני שנתיים
היינו מידי פעם יוצאים לבלות עם עוד מה זוגות שההכרות נגרמה באותה צורה, אתר באינטרנט, ואז אחרי תקופה מאוד קצרה התברר לי (אולי אני פושעת במחשבותי)
שיש אינטרס ליצירת החברותא הזו, אותה חברה חיתנה בת ומכיוון שלא היו לה קודם חברים גיבשה לעצמה חבורה והזמינה אותנו לחתונה, אני לא הלכתי כי הייתי בהכנות לבדיקה מסויימת, וכך הימים חלפו להם המפגשים התמעטו להם והחברות די צולעת וממש לא בליבי, והנה קיבלתי הזמנה לחתונת הבן, לא נשאר זמן להודיע שלא מגיעים, ממש לא בא לי להגיע, לא מכירה שם אף אחד, לא מכירה את הבן המתחתן ולא בא לי להוציא כסף על ארוע שלא מתאים לי, והחתונה היא או טו טו, מה עושים? איזה תרוץ

ממציאים, אנא עזרתכם בבקשה חברות יקרות.

 

[שפירא מאיר]

לא צריך להמציא שום תירוצים ולא לשקר

מודיעים לאותה אחת שאת לא פנויה לבוא וחסל
מבחינתך את לא פנויה ריגשית, וחסל.

 

[אור חבצלות]

ניומה, כך נהוג....

"מה שהכי מציק לי בסיפורים זה דברים שנשארים לא סגורים, " אומר השוטר דאג ליפמן, עודו בוחר לעצמו ארבעה קישים אישים מהמתאבנים שארגן למביאסי. הנסין שצברלמביאסי בשנים הרבות שהוא מנהל את מועדון הקריאה "בחירת המפקד" לימד אותו שהדבר הכי חשוב, חשוב עוד יותר מהספר הנידון , הוא תקרובת." (מתוך הספר סיפורי חייו של מר פיקרי / גבריאל זווין, עמ' 197, הספר אותו אני קוראת עתה).

בתמונה , בדיוק כמו בציטוט, חברות מועדון הקריאה של מוטקה , אנחנו, סביב שלחן המתאבנים...

 

[מינהר]

אור, את ממליצה על "סיפורי חייו של מר

פיקרי"?

 

[אור חבצלות]

כן מינה, רומן חביב.

בתחילתו בעל חנות ספרים מוצא ילדונת בחנותו, עם פתק...
גיבוריו אוהבי ספרות.
אז ממליצה, ודאי!

 

[שפירא מאיר]

אני הכרתי את שרת בחוות ביתוניה

הוא עד היום בחוות ביתוניה תחתית מנהל טיולי עגלות רתומות לסוסים, ששמו אורי שרת והוא נכדו של יהודה שרת, והוא גאה לספר שמקצועו:"עגלון".
(אנחנו קראנו לזה פעם: "באלעגולה"...)

ליד ביתניה תחתית ישנו סלע ועליו שלט "שמעון הצדיק", וכבר נמצאו מספר פעמים משפחות חרדים מתפללות ליד הקבר, שהוא קבר של סוס בשם זה שמת בזמן העבודה.
אבל החרדים כנראה לא מבחינים בין ירושלים לכנרת, כי קבר שמעון הצדיק המקורי הוא בכלל בירושלים......

 

[מינהר]

יוליקה, יש לך בן נחמד.

 

[מינהר]

קראתי השבוע 2 ספרים מרתקים-

"קריאת הקוקיה" של רוברט גלברייט. מתח.
"מחר" של גיום מוסו. רומן וקצת מתח.
בשבוע שעבר קראתי את טירת הזכוכית לקראת מועדון הקריאה של אור. ספר מרתק ומעורר מחשבה. והוא היה בדיון במועדון הקריאה.
היה מעניין והיה כיבוד מעולה, כולל 2 פשטידות טעימות.

 

[אור חבצלות]

 

[שפירא מאיר]

הזכרתם לי מדוע נכשלתי במבדקים לקורס קצינים במשטרה

הכל היה פיקס, כולל המבדקים הפיזיים, כולל קבלת החלטות בשטח והוצאתן לפועל, ואז מגיע הראיון, שם בין היתר נשאלתי איזה ספר קראתי בזמן האחרון, עניתי שאין לי זמן לקרוא בזמן האחרון כיוון שאני כותב ספרים.

שיחררו אותי ובתיק האישי נכנסה הודעה שנכשלתי בראיון בגלל רברבנות שיקרית, שאני כביכול כותב ספרים.....
אפילו לא עירערתי.

 

[יוליקה]

אני זוכרת שבכל ראיון של אישיות ציבורית

שואלים אותו איזה ספר הוא קורא... ואני זוכרת ששמעון פרס
קורא 4 ספרים בעת ובעונה אחת...

 

[ניומה]

מינהר ראיתי בתמונה את שולחן התקרובת

מה אומר לכם כבר שלושה ימים אני מתכוננת ועוד לפני כן נברתי ברשימות ובספרים ובגוגל למצוא סלטים ועוגות ופשטידות ומה לא.
החברות שלי מכינות כיבוד כמו לחתונה. אז מה, אני אצא פריירית? זו אמנם טירחה לא קטנה אבל גם הנאה. אני אוהבת לארח וגם להכין. מקוה שלא אגיע לערב עם גב תפוס. העיקר לנעול מהבקר נעלי ספורט.

 

[אור חבצלות]

אז הדגש על הכיבוד או על הקריאה?...

אני לא אוהבת את התחרותיות הזו...