הלם קרב יכול להיווצר רק מקרב.....
יש גם כל מיני סוגים. כל הזמן שמענו על מי שהתחרפנו, על אלו שלא ישנים בלילה וכדומה.
אבל ברוב המוחלט של המקרים מדובר בבעיות קלות מאוד, לא מורגשות.
הנושא הזה של הלם קרב לא היה מוכר אלא רק החל משנות השישים. במבצע סיני למשל היה אירוע שנלחש מפה לאוזן, על חייל שנשפט בבית משפט שדה בגין מורך לב מול פני האוייב, ונדון למוות. רק מאוחר יותר כאשר הוברר שהיה מדובר בהלם קרב, קיבלה המשפחה פיצויים בתנאי שתשתוק.
אני אישית גיליתי זאת אצלי כאשר בסוף השירות הסדיר שלי, אחרי שכל חבריי נהרגו ביחידת "כיתת-השועלים" בשובנו ממסע מדברי לעירק וחזרה (על זה בספרי "כיתת-השועלים") .
הוזמנתי ליחידת הפסיכולוגיה של צהל (ששכנה המבנה הגדול שעל גבעת האהבה בנס ציונה) ושם אחרי בדיקה וחקירה של זמן מה, הבהירו לי שאני סובל מהלם קרב, אבל זה לא יפריע לי בחיים, והעובדה שעד שנות התשעים שירתתי תקופה מלאה במילואים כולל השתתפות במלחמות.
במשפחה שלי גילו זאת רק לפני שנים לא רבות, כאשר בת דודי (מאירה) שהיתה תאומתי בנפש, נפטרה ממחלת הסרטן, במשפחה המורחבת תמהו שאני לא מגיע , ואחי הסביר לנוכחים מדוע אני לא מגיע, כיוון שאני לא יכול להשתתף לא בהלוויות ולא באזכרות. עד אז זה היה ידוע רק לאשתי.
ואז הם נזכרו שכאשר באתי לבקרה כשהיתה חולה, ישבתי בשקט בפינה ולא דיברתי, ורק כשיצאנו משם הרגשתי שכמו סלע ענק הוסר מעליי.
סיפרתי את הסיפור הזה, רק כדי להראות שיש כל מיני סוגים של הלם-קרב, הרוב המוחלט אולי 98% הם מהסוג החלש ביותר, ואותם מגלה מי שקרוב לאדם כשיש לו איזה מנהג לא רגיל, אפילו קטן.
אני יודע שלעיתים יש ספקנים, "מה , הכל קורה לו?", סבא שלי אמר - שמי שעושה הרבה יש לו זמן לעשות עוד, ומי שלא עושה כלום, אין לו זמן לשום דבר.....
הייתי פעיל מאוד בכל חיי בנושאים שונים, ויש לזה בהחלט תוצאות, ואת זה אפשר לראות בספרים שכתבתי (13 ספרים מתוך 23 עבודות מחקר). סיכום הדברים מופיע בספר "קורות חיי". וכמדומני שהעליתי פעם את רשימת הספרים שכתבתי.
סה לה וי.....