השערה שמופיעה בכתבה מ"הארץ" שצירפתי
היא ששורשי חיבת הטורקים לחתולים נעוצים ביחס האוהב לחתולים מצד הנביא מוחמד והסיפור על החתולה שלו, שנרדמה על שרוול המעיל שלו, וכדי לא להעירה משנתה, גזר מוחמד את השרוול. אני לא יודעת עד כמה אני קונה את התיאוריה הזו, כי אהבת החתולים ייחודית לטורקיה ואינה אופיינית למדינות מוסלמיות אחרות. כמו כן ביוון השכנה גם מגלים יחס חם ואוהב לחתולים (גם אם פחות מאשר בטורקיה). אני מניחה שזה יותר נעוץ באופי הים תיכוני החם והעובדה שרוב הטורקים וכן היוונים לא הפכו עדיין ליאפים פלצנים ואובססיביים לניקיון, שנרתעים מבעלי חיים משוטטים.
אני מצרפת תמונה של חתולים שצילמתי ב-2008 בשוק הספרים באיסטנבול (אין שילוב מושלם יותר מחתולים וספרים!).