שבוע טוב לכולם

[איריס רמלה]

שבוע טוב לכולם

חזרנו מסוף שבוע אצל חברים הילדים נהנו אנחנו נהננו היה קצת שונה ומרגיע להיות בסביבה שונה ביום חמישי קיבלתי מייל מאחת המורות של יעלה שגילתה במצלמתה תמונות של יעלה שהיא צילמה אותה והיא שלחה לנו אותם אני התרסקתי פתאום לראות את יעלונת מאושרת עם אוזניות מקשיבה למוזיקה ומחייכת פתאום הבנתי שליעלה היו עוד חיים אחרים שלא איתנו חיים במסגרת הלימודים ושם היא עשתה וחוותה דברים שאנחנו לא יודעים או מכירים אוף שוב עולות הדמעות וכעס פנימי שאם הייתי יודעת שימיה היו כל כך ספורים הייתי מבלה איתה יותר ונהנת מכל רגע איתה ולא מחסירה דבר

איריס

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif איריס גם לנו זה קרה

אחרי השבעה התקשרה אחת מבנות כתתו של רונן במכללה וספרה שיש לה תמונות מערב בחוף הים שבהם רונן נראה נהנה מאוד ואם מתאים לנו היא לנו את התמונות. יחד עם השמחה לראות את רונן בדיוק כפי שאת מאתרת "חווה דברים שלא ידענו" (רונן היה חולה 4.5 שנים וכמעט ולא יצא מהבית ולא) הכאב גדול. אח"כ גילינו שבמצלמה הישנה שלנו נותרות בלי פתוח תמונות שאחיו צילם את רונן עושה פוזות טיפשיות למצלמה, אלא התמונות הכי יקרות שיש לי גם אם העצובות ביותר. שבוע קל (למרות שאני כבר יודע שזה לא יהיה) אילנה, אמא של רונן

 

[פזגורית]

ממני ניסו "לחסוך" את התמונות

ידידה שפיתחה תמונות גילתה פתאום שיש לה תמונות של עדן עם הבנים שלה. לקח לה שבועיים בערך לפנות אלי, וגם אז בדחילו ורחימו - היא מאד חששה שזה יקשה עלי יותר מדי לראות את התמונות הללו. היא לא ידעה שכל מה שאני רוצה זה תמונות, ועוד תמונות, מעוד מקומות, מעוד זויות, לספוג אותם ללבי, עוד ועוד. אחת התמונות הזו איתי מאז, בפתח היומן שלי, כך שכל המטופלים שלי, כשהם קובעים איתי את התור הבא, רואים את התמונה, ואני כל הזמן חשופה לה - עדן כל הזמן איתי. ואין לי איתי אף תמונה של ילדי האחרים, כמובן. הערבוב של קושי וצורך הוא תמידי. הדרכים השונות של הזיכרון להיות מופעל, כשבעצם הוא כל הזמן פועל, הן אתגרים בפני עצמם. חיבוק לשבוע פשוט. יסמין

 

[eaz1514]

מה שלי היה טוב בתמונות היה הפן

האחר של רונן, לא הילד שלי שהכרתי כ"כ טוב, אלא הסטודנט שמבלה עם החברים בים, ממצא את מעט הזמן שנותר לו. שקבלנו הצצה נדירה לעולם שהיה שלו ולא "שלנו". אמןף שבוע פשוט אילנה אמא של רונן

 

[פזגורית]

את צודקת, זה הקסם

לגלות אותו במקום חדש, מזוית אחרת, באינטראקציה שונה. זה כמו קסם - זה לקבל פתאום דרישת שלום.

 

[חיה אש]

בשבילי התמונות הן הכול!!!!!!

לקח לי קצת זמן וזה התחיל להיות חלק יומיומי מחיי , התאספו המון תמונות של הצבא שלא הכרנו חלקן מצאנו במחשב שלו וחלקן חברים העבירו ואכן לומדים על הצד שלא הכרנו בו ... מה שמשונה דווקא החברים שגדלו איתו לא מגיעים לא מספרים ולמרות שהשתדלתי לתת להם את כל תשומת הלב שאני נותנת לחיילים הם התרחקו וזה כואב..אומרים שקשה להם אומרים שהם חוששים אבל..... כל פעם מגיע חבר נוסף ששרת איתו באיזשהוא שלב וזה כל פעם מרגש כל כך ולכולם יש איזה תמונה או איזה צילום קצר בנייד של גיא וזה בשבילי הכל!!!!! כמו שאמרת לקבל פתאום דרישת שלום..........זו למשל תמונה שקיבלתי לא מזמן - חבר מהצבא שגר בצפון הרחוק וקשה לו להגיע שלח לנו דיסק עם תמונות ומכתב מרגש ...גיא סיפר לי כשהם גילחו את השיער כל הכיתה אבל אנחנו ראינו אותו רק שלושה שבועות לאחר מכן כך שלא ראינו אותו עם הקרחת במלוא הדרה ...גם לא ידעתי שהוא לקח את המשקפיים לצבא הוא לא רצה לקחת אותן והזמין ממש לפני האסון עדשות מגע ...פעם אחת היינו בחנות והוא ניסה להרכיב את העדשות ולא הצליח וכל כך כעס שלא נתנו לו אותן -לצערי לאחר שבוע קרה האסון והעדשות נשארו בחנות..

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif חיה עם כל הכאב זה מאוד

מרגש לקבל תמונה כזאת וגם את קבלת את גיא קצת שונה מהילד שהכרת! אילנה אמא של רונן

 

[חיה אש]

התמונות החדשות שמגיעות

מזכירות לי את הסיפורים שסיפר על החברים על ההווי על האחווה ועל הקושי וממחישות לי באמת מה עבר עליו בשנה וחצי האחרונה ....