שבוע טוב לכולם

שבוע טוב לכולם

היי חבר'ה מה העניינים? התגעגעתי.. הרבה זמן לא כתבתי פה, עברתי הרבה דברים, חלקם טובים וחלקם ממש לא. הרבה דברים שביקשתי מהיקום הגיעו אליי, ליטפו אותי ואז נשברו.. בכל מקרה, נכון להיום אני במצב נפשי לא טוב, אני יודע את זה. אין לי סיבה לקום בבוקר. אנ יודע שחלקכם קוראים את זה ואומרי םשאני מכניס לעצמי גול עצמי כי אני כותב את זה, אבל זו התחושה שלי כבר הרבה זמן. אני באמת חושב שעדיף לי למות מאשר לקום לריקנות הזו. אין לי כוח. פשוט ככה. אין לי כוח לצבא. אין לי כוח לבית. אין לי כוח להורים. אין לי כוח לחברים שלי, מה שמעניין אותם זה רק סמים ולהשתכר. אין לי כוח לכלום. מצד אחד, אני חושב שאני צריך לחשוב חיובי והכל, מצד שני זה קשה כי אני ביפולים אצל הקב"ן וכל שבוע חופר שם מחדש על הרוע שבחיי. איך משלבים בינהם? מצד אחד אני לא רוצה להפסיק אצל הקבן כי יש ואולי הוא יעזור לי, יעביר אותי לפקיד, אולי אפילו ישחרר אותי מצהל המזורגג מצד שני, אולי אני צריך להפסיק אצל הקבן ולחשוב חיובי חיובי חיובי ורק בעזרת המהחשבות יהיה לי טוב מצד שלישי אולי הקבן זה הדרך של היקום להגיד לי שאוטוטו הכל יסתדר כי אחרי הפגישה איתו השעה הייתה אצלי 2:22 שזה אומר שהמלאכים מסמנים לי להמשיך בדרך הנ"ל..
 
המשך;;

והכוונה הגדולה שלי זה איך אני יכול לחשוב חיובי ושהכל טוב כשאני בעצם חופר בעמקי עיצבי אצל הקב"ן. כי מבחינתי זה או - או . אם אני חושב חיובי וטוב לי אין לי סיבה לקבן. מצד שני אני באמת צריך אותו, וללכת אליו זה אומר להתעסק בכמה לא טוב לי.. מה עושים?
 
זו בדיוק השאלה: האם אתה באמת צריך אותו?

נסה לחדד את השאלה הזאת. אם אתה באמת מאמין בדרך של חשיבה חיובית וכל זה, מה יש לך לחפש אצל הקב"ן? אני לא אומר בהכרח שאינך צריך אותו. אני רק אומר שזו שאלה שאתה צריך לחשוב עליה בזהירות.
 

GMjoy

New member
ברוך השב../images/Emo24.gif

באמת מזמן לא הצצת בפורום אצלנו, אז התגעגענו
טוב, אז אני נמנע מלהגיב בדעתי על המצב, כי אין לי מושג מה העניין - וזכותך לא להעמיק בדברים. אבל מה...אני בתקופה האחרונה הייתה בכזאת רכבת הרים היסטרית, שהייתה לי תחושה שיאשפזו אותי בסוף - ואני הראשון שאבקש אישפוז דחוף
עשיתי לעצמי את החיים מסובכים, סיבכתי ללא מנוח. עשיתי בשביל זה את הכל
ציירתי לעצמי את כל הצורות של הגיהנום במצב קיים - אמיתי
עליות ומורדות לא הרפו ממני, וכל יום נראה בין לבין - כבר הפסקתי להבין מתי באמת טוב לי או רע לי... אין לי מושג במה זה מתבטא אצלך, אבל אצלי זה היה לגבי מטרת חזון ספציפית שלא הרפתי ממנה -אובססיה רצינית
UNTIL NOW
אני שיחררתי מעצמי את כל זה מהגב - אי אפשר להמשיך ככה - אחרת יהיה רע. רע מאוד
כשאני מבין שחיי ומערכת העצבים שלי זוכים לעינוי קשה מצידי - על שטויות - אני שחררתי - דיי
כמובן שלא בלי עזרת אנשים יקרים מהפורום, וגם העקשנות האין סופית שלי - ובסופו של דבר, הרי החיים יפים
זה מה שכתוב אצלי באחד השירים - החיים יפים
אז המטרה שלי בדרך...היא תמיד הייתה - גיא היה במקום לא ברור עד עכשיו - כנראה נכנס בו שד חחח בכל מקרה, אני לא יכול להחדיר בך את האמונה בטוב, שתמיד קיימת בי למרות הכל - אחרת לא הייתי היום במצב הכי טוב שאפשר
אבל אתה מוזמן (כרצונך) לשתף אותנו, לדון איתנו, ואולי מישהו מאיתנו יוכל לתת טיפת תקווה לצורך שלך לחייך - כפי שזה בכינוי :) פשוט תן לדברים להיות...Let It Be
 

ע ו פ ר ה

New member
../images/Emo140.gifאני שמחה לראות אותך

ועצוב לי שקשה לך. שני דברים יש לי לומר: ממקומות נמוכים אנחנו יכולים רק לעלות. אל תיבהל מהמקום הזה. גם בו יש מה ללמוד. קבל את עצמך גם כאן, כי זה חלק ממך. הדבר השני, לגבי הקבן: כשאדם שובר רגל הוא צריך גבס וקביים. אחר כך, כשהרגל הבריאה מורידים את הגבס. גם אנחנו לפעמים צריכים מישהו מקצועי שיעזור לנו. אני שולחת לך חיבוק לחיזוק. מאחלת לך שהימים הקשים יעברו במהירות. באהבה עופרה
 
למעלה