התמכרות=אנטי רצון=נדר
התמכרות בעיני זה אחד הדברים המלווים אותי, ונראה לי את כל בני האנוש. יש ספר של אריך פרום, פסיכולוג מדורו של פרויד (תלמידו לדעתי) שנקרא - המנוס מחופש. מסתבר לפי התזה שלו, שלכאורה כולנו רוצים חופש אך למעשה אנחנו גם פוחדים ממנו ולכן בורחים ממנו. בשעבוד יש סוג של וודאות. בכלא יש לך שגרת יום. אתה יכול לקטר עליה, אבל עושים לך סדר ביום. זה קצת כמו הדילמה של ההורים המודרנים עם הילדים שלהם. מצד אחד רוצים לתת חופש, מצד שני רואים שכשאין גבולות הילדים מבולבלים. ההתמכרות היא סוג של הגבלת החופש. הגבלת הרצון. אנחנו יכולים להתמכר לדברים טובים - אויר צח ! אה מה מה - אם אני מתמכר לאויר צח, זאת אומרת שאני מגביל את עצמי מאוד. אם אני מתמכר, זאת אומרת שאני שם את הדבר אליו התמכרתי בראש סדר העדיפות שלי. התמכרות = דבר מקבע. עכשיו כל שאר הדברים צריכים לחוג סביב ההתמכרות שש\לי. אני פעם הייתי מכור לקולה. מכור אמיתי. הייתי חוטף כאבי בטן אם לא היתה קולה בסביבה. אז זה ממש שיעבד אותי. כי לפני שהייתי חוזר מהעבודה הייתי חייב לעבור ולקנות קולה. שום דבר אחר. זאת אומרת החופש שלי הוגבל. תאמרי אנחנו מכורים לאוכל. זה נכון. אבל אוכל זו הגדרה רחבה, והיא גם נובעת באופן מאוד ישיר מרצון שלנו לחיות. למה מחובר הצורך שלי בקולה. ברוך השם כבר לא... אגב ביהדות יש דילמה אמיתי ביחס לנדר. לכאורה, האדם נודר לעשות מצווה. נראה כמו דבר חיובי, לא ? בפועל, כל יום כיפור אנחנו אומרים את התפילה שכולם מכירים - כל נדרי. שמשמעותה - הפרת כל הנדרים. ולמה ? הרי אולי נדרתי למשהו מעולה. צדקה למשל. הבעייה בנדר היא שהיא מגבילה את חופש הפעולה שלי. היא "יושבת" על הרצון החופשי שלי. אם אני ח\מחוייב לעשות דבר מה בגלל נדר, זה לא בא ממקום של רצון, הכרה, בכאן ועכשיו. זה נובע מתוך מחויבות של כאן ועכשיו שאיננו עוד. וזה ההבדל בין מחויבות לנדר, או להתמכרות אני מחויב למסגרת הנישואין שהתחייבתי אליה לא מתוך נדר. אלא מתוך הכרה שהדרך שלי לממש את הרצון שלי חייבת לבוא דרך התחייבות אבל ההתחייבות הזו נובעת ישירות מהרצון שלי ואני חופשי לבחון את הרצון שלי בכל רגע ולבחור במחויבות שלי כל רגע לחדש אותה כל יום אבל אם אני מכור לנישואים שלי אז אין סיכוי שאבחן באמת את הרצון שלי כי יש כעת משהו שהוא יותר חזק מהרצון שלי, וזו ההתמכרות. הנדר. לכן נדר אינו נתפש ביהדות כדבר חיובי בהכרח גם מי שנודר צריך להביא איזה קורבן למיטב זכרוני למשל - אני הגעתי למסקנה שקפה זה סם ממכר שמטרתו שיעבוד וורקוהוליקיות לכן אפשר למצא בכל פינת עבודה במשרד "שמכבד את עצמו" פינת קפה עם איזו מכונה מצ'וכללת מה הרעיון ? במקום שאדם אחרי ארוחת צבהרים יקשיב לגופו ויאמר - אני עייף. אני צריך מנוחה לפני שאני ממשיך לעבוד שהרי זה מה שהגוף שלו צועק, אז הוא אומר לעצמו - אני צריך לעבוד (בדגש על הצריך ולא על הרוצה) ואז הוא לוגם קפה, שבעצם עושה "מעקף" לצקה של הגוף. בום. עכשיו יש לי כוח לעבוד עוד כמה שעות. יופי !!! אני מגביר את התפוקה. על חשבון מה ? על חשבון גופי. עוד דוגמא. אדם אינו מסוגל לקום בבוקר לעבודה. הוא זקוק לקפה. מה בעצם הגוף סיפר לו ? שאולי הוא צריך שינוי בעבודה, שאולי יש לו איזושהי בעייה עם העבודה, שבעצם הוא צריך מנוחה. אבל לא. הוא לא יקשיב לגופו. הוא יקח קפה וילך לפרמידה. סליחה. למשרד. היה לי קטע, כשהתחלתי לטפל בגופי כיאות. הדוקר הסיני שלי אחרי כמה טיפולים שאל אותי תגיד, אתה שותה הרבה קפה ? נזכרתי במכונת הקפה אצלי במשרד ואמרתי - לא משהו, בערך 5 הפוכים ועוד כמה אספרסו (הייתה מכונה מעולה) הוא היה מזועזע. עברתי לתה ירוק. אחרי שנה בערך, הייתי צריך לעשות משהו בעבודה והייתי עייף נורא. אז עןד לא הייתי במודעות של היום, הלכתי לפינת הקפה, לקחתי אספרסו קצר ונמוך (אויש אני מת על הריח !!!!) ולגמתי שלוק קטנטן. מה שקרה לי היה שנכנסתי לרעידות כאלה בכל הגוף. פשוט ראיתי מה זו ההשפעה של הקפה על מערכת העצבים. מעניין מה יש לאלישוע לומר על הקשר בין צריכת קפה מוגברת ופרקינסון. חייב להיות קשר כי שניהם עובדים על פעילות יתר של המערכת העצבית. לא ? תודה על שאלתך ענת..... כנראה שהייתי צריך לכתוב הרבה ואפשרת לי בשאלתך !!!!
