ננסה לענות לך בסיעתא דשמיא
יש ביהדות ובקבלה הרבה דברים שהתורה אמרה עליהם: "לא תלמד לעשות" (דברים י"ח), וחז"ל דרשו עליהם בתלמוד: "לא תלמד לעשות אבל את למד להבין ולהורות" (שבת עה, ר"ה כד, סנהדרין סח), כך שללמוד את הדברים האלה מותר וצריך, אך לעסוק בהם לא התירו, או לא לכל אחד ולכל מטרה. ומספרים על תלמיד של הבעל שם-טוב (ויש שמספרים זאת על תלמיד של שלמה המלך) ששמע שרבו בקי בשיחת החיות והאילנות והפציר בו שילמדו את זה, והבעל שם-טוב דחה אותו מספר פעמים בטוענה שזה לא עבור כל אחד, עד שמרוב שהתלמיד הפציר ברבו הוא כבר לא עמד בכך ולימד אותו את התורה הזו אחרי הזהרות רבות. לאחר מספר ימים שמע אותו תלמיד מחיות השדה שגנבים עומדים לפרוץ לביתו, מיד הזעיק את המשטרה לביתו וביחד תפשו את הגנבים, ואותו תלמיד שמח מאוד על שלמד את שפת החיות. כמה ימים לאחר מכן נסע אותו תלמיד בכרכרה שלו ושמע את הדקלים בשדרה אומרים שביתו של החסיד שנוסע פה עומד להישרף בדקות הקרובות, מיד סיבב אותו חסיד את הכרכרה ודהר לביתו ומנע את השרפה שרק התחילה להתלקח, ושמח מאוד שהוא יודע את שפת האילנות. לאחר עוד כמה ימים שמע אותו תלמיד את עופות השמיים שאומרים שאותו חסיד שהולך פה בדרך עומד להיפטר מהעולם עוד 3 ימים. נבהל התלמיד מאוד ורץ לרבו הבעל שם-טוב ושפך את מר נפשו על הבשורה המרה, ושאל את מורו למה הוא צריך למות מגיל כזה צעיר? ענה לו רבו, שבשל מעשיך מגלגול קודם נגזר עליו למות בגיל צעיר, אבל מפני שבגלגול זה הוא היית צדיק, אז הקב"ה רצה לפטור אותך מזה, ושלח לו משהו קטן של גנבה בביתך שהצער שלה תכפר על המיתה ואתה תלך לחיים טובים ולשלום, אבל אתה מנעת זאת, לאחר מכן הקב"ה שלך לך צער אחר בדמות השרפה בביתך שיכפר עליך, אבל שוב מנעת זאת, אז לכן בסוף הגזרה עליך לא התבטלה. המוסר השכל של הסיפור הזה הוא, שכל דבר שקורה לנו פה ואנו חווים אותו יש לו תפקיד וסיבה, ולפעמים כאשר אנו חוקרים את הנסתרות ובמופלא מאיתנו כדי להיות יותר חכמים מהבורא, אז אנו אולי מונעים משהו מסוים לא נעים, אך בזה אנו עלולים לגרום למשהו הרבה יותר גדול לעצמינו. לכן אמרו חז"ל: "תמים תהיה עם ה' אלהיך".